סוטה שחטאה והמים הרגו אותה האם יש על בעלה אשמה מסוימת.

אור זורח

משתמש ותיק
בפרשת סוטה לאחר שהסוטה מתה כי המים גילו שחטאה כתוב ונקה האיש מעון והאשה ההיא תשא את עונה וכתוב בספרי מה ת"ל ונקה האיש מעוון שלא יאמר אוי לי שבגללי מתה בת ישראל והובא ברש"י שם.
מבואר כאן שהיה לומר שהבעל אשמתו בזה שמתה וקא משמע לן שאין בו אשמה.
ויש להבין מדוע היה הוה אמינא שהוא אשם ומדוע המסקנא שהוא לא אשם הרי ל' הוא לא עשה כלום הרי אדרבה הוא קינא לה שלא תסתר עם איש פלוני שהרי ללא זה לא היו המים בודקין אותה ומדוע היה מקום לחשוב באשמתו.
 

אור זורח

משתמש ותיק
פותח הנושא
לכבוד הרבנים שליט''א
רציתי להציע בפניכם רעיון בביאור הענין.
הנה הסברא הפשוטה לחשוב שהוא אשם כי היה  צריך לשמור עליה יותר בתקיפות ואז היה מצליח.
והתורה מלמדת אותנו שהוא לא אשם ולכן ונקה האיש מעון ולכן לא נענש כלל.
אלא שצריך להבין מדוע באמת הוא לא אשם הרי הבעל צריך לכוון את ביתו לדרך ישרה.

ונראה שיסוד גדול בכל תהלוכות ביתו של אדם כתוב כאן.
מי שחושב שרצון התורה שהאדם בכוחו ובעוצם ידו ישתלט על אשתו ולעשות ולכוון אותה לאיזה דרך שירצה ויש לו את היכולת בזה טעות היא בידו.
כי אשתו של אדם היא לא שורו או חמורו ואי אפשר ללכת עם האשה בכח ואם האשה מסרבת לאיזה דבר יש ללכת בדרכי נועם ולא להכריחה כמו שמכריחים את השור או את החמור.
אלא להבין שמוטל עלי רק חובת השתדלות ולהיות חכם לעשות את ההשתדלות הנכונה וצריך סייעתא דשמיא להתפלל שאשתו תדע ללמוד ממנו לכוון דרכיה והוא הבעל יכול לעשות רק השתדלות ולהתפלל שלא תצא תקלה מתחת ידו אבל האשה יש לה את הבחירה שלה.
ונכון שאמרו חז''ל אימת אשה על בעלה אך מ''מ גם אחרי זה יש לה את הבחירה ואם לא תשמור על עצמה וזה בבחירה שלה ויכנס בה רוח שטות
(ואולי לכן נקראת סוטה ואמרו חז"ל שנכנסה בה רוח שטות לומר שבעלה ישר והיא סטתה ונטתה מן הדרך) היא תיכשל ובעלה לא אשם כלל כי אע''פ שאשתו כגופו אבל סוף סוף יש לה את הבחירה שלה וזהו מש"כ ונקה האיש מעון.
אבל כאשר שורו או חמורו של אדם הזיקו האדם צריך לשלם כי הם ממונו וממונו שהזיק חייב לשלם כי הוא שולט עליהם לגמרי אבל אשתו יש לה את הבחירה שלה וזה נוגע להרבה תחומים בחיים וכאן לימדה אותנו התורה שאפילו בנושא עיקרי ויסודי כזה אין לו שלטון רודני וכוחני וכל אחד יש לו את הבחירה שלו.

ויש בחז''ל מעשה על חסיד אחד שהיה מתפלל ומתחנן כל ימיו שלא ימצא איזה חטא ופסול בכל צאצאיו.
והיינו שגם החינוך לצאצאים הוא רק השתדלות ואי אפשר בכח אלא צריך גם בתפילה.
אשמח מאוד לראות תגובות.























.
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
נפלא ביותר.
ואכתי צ"ע ממש"כ הרבנו בחיי בפתיחה לפרשת קרח, שגם מי שאינו מתפלל נקרא חוטא, והוכיח מכהן גדול שלא התפלל על דורו ולכן זה הגורם לו שימות. וכן הוכיח משמואל שאמר חלילה לי מחטוא לה' מחדול להתפלל בעדכם, וא"כ לכאורה גם כאן צריך לצאת שיהיה בידו עוון מה שלא התפלל מספיק על ביתו ואשתו, ומש"כ בפסוק י"ל שהכוונה כמש"כ המפרשים שניקה מעוון מחיקת השם, או מעוון מיתתה, כי היא גרמה זאת ולא הוא. ויש לפלפל בחילוק בין בעל ואשתו, לבין כה"ג ושמואל הנביא על כלל ישראל, ותן לחכם ויחכם עוד.
 

בבלי

משתמש ותיק
קודם כל יש"כ על הרעיון הנאה הרב @אור זורח
ואחר
ר' עובדיה מברטנורא (עמר נקא) במדבר פרשת נשא פרק ה פסוק לא
(לא) ונקה האיש מעון אם בדקוה המים וכו' ד"א משישקנה תהא אצלו בהיתר קשה מאי ד"א י"ל שלפי פי' הראשון קשה דלמה הוצרך פסוק להבטיחו שינקה מעונש הא מצוה קא עביד ופשיטא לכך פי' ד"א:
 ​
מזרחי (רא"ם) במדבר פרשת נשא פרק ה פסוק לא
(לא) ונקה האיש מעון שהסוטה אסורה לבעלה. פירוש: עד השתא היתה אסורה לו, ומששתתה והלאה הותרה לו. ופירוש: "ונקה מעון", מעון האסור ההוא.
 ​
גור אריה במדבר פרשת נשא פרק ה פסוק לא
(לא) דבר אחר משישקנה וכו'. דלפירוש ראשון הוי ליה למכתב 'והאיש נקה מעון', כמו "והאשה תשא עונה", אלא הכתוב מחובר למעלה, אם עשה כל המעשים הכתובים למעלה אז ינקה מעון:
 ​
שפתי חכמים במדבר פרשת נשא פרק ה פסוק לא
ב מדהוצרך לכתוב ונקה האיש מעון שהיא בהיתר אצלו אחר ששתתה משמע שהסוטה קודם ששתתה אסור לבעלה:
 
אור זורח אמר:
אשמח מאוד לראות תגובות.
תגובה למאמר, איך כת"ר יסביר את השו"ע :
שולחן ערוך אבן העזר הלכות סוטה סימן קעח סעיף כא :
מצות חכמים על בני ישראל לקנאות לנשותיהם, וכל מי שאינו מקפיד על אשתו ועל בניו ובני ביתו ומזהירן ופוקד דרכיהם תמיד עד שידע שהם שלמים מכל חטא ועון, הרי זה חוטא שנאמר: ופקדת נוך ולא תחטא (איוב ה, כד) וכל המקנא את אשתו נכנסה בו רוח טהרה. ולא יקנא לה מתוך שחוק, ולא מתוך שיחה, ולא מתוך קלות ראש, ולא מתוך מריבה, ולא להטיל עליה אימה. ואם עבר וקינא לה בפני עדים מתוך אחד מכל הדברים האלו, הרי זה קינוי.

לגבי השאלה בכותרת האשכול, אפשר להסביר על פי השו"ע ודו"ק:
שולחן ערוך אבן העזר הלכות סוטה סימן קעח סעיף כב :
אין ראוי לקפוץ ולקנאה בפני עדים תחלה. ואפילו בינו לבינה לא יאמר לה: אל תסתרי עם איש פלוני, כמו שנתבאר, אלא מוכיח אותה בינו לבינה, בנחת ובדרך טהרה ואזהרה, כדי להסיר המכשול ולהדריכה בדרך ישרה.
 

אור זורח

משתמש ותיק
פותח הנושא
לכבוד הרב [mention]חיים כולכם היום[/mention] השלום והברכה.
יישר כח על הדברים.
מה ששאלתם מדברי השולחן ערוך יש לומר אדרבה הוא עשה כל מה שיכול ולכן אין עליו כל אשמה ולכן אכן ונקה האיש מעון.


ומה שהיא חטאה זה היה פשוט בבחירה שלה ולא היה לו שום אפשרות להצילה מזה כי האדם לא יכול לשלוט לגמרי על הבחירה של אדם אחר וגם אם זו אשתו.
וזה מה שכתבנו ואולי כעת הבהרתי את הדברים ביותר חדות וברור.


מה שניסיתם לבאר גם את עיקר השאלה לא יצא לי ברור איך זה מיישב מה היה הסלקא דעתך ומה הוא המסקנה.

בברכת התורה.
 

אור זורח

משתמש ותיק
פותח הנושא
בבלי אמר:
קודם כל יש"כ על הרעיון הנאה הרב @אור זורח
ואחר
ר' עובדיה מברטנורא (עמר נקא) במדבר פרשת נשא פרק ה פסוק לא
(לא) ונקה האיש מעון אם בדקוה המים וכו' ד"א משישקנה תהא אצלו בהיתר קשה מאי ד"א י"ל שלפי פי' הראשון קשה דלמה הוצרך פסוק להבטיחו שינקה מעונש הא מצוה קא עביד ופשיטא לכך פי' ד"א:
 ​
מזרחי (רא"ם) במדבר פרשת נשא פרק ה פסוק לא
(לא) ונקה האיש מעון שהסוטה אסורה לבעלה. פירוש: עד השתא היתה אסורה לו, ומששתתה והלאה הותרה לו. ופירוש: "ונקה מעון", מעון האסור ההוא.
 ​
גור אריה במדבר פרשת נשא פרק ה פסוק לא
(לא) דבר אחר משישקנה וכו'. דלפירוש ראשון הוי ליה למכתב 'והאיש נקה מעון', כמו "והאשה תשא עונה", אלא הכתוב מחובר למעלה, אם עשה כל המעשים הכתובים למעלה אז ינקה מעון:
 ​
שפתי חכמים במדבר פרשת נשא פרק ה פסוק לא
ב מדהוצרך לכתוב ונקה האיש מעון שהיא בהיתר אצלו אחר ששתתה משמע שהסוטה קודם ששתתה אסור לבעלה:
לכבוד הרב @בבלי  השלום והברכה.
יישר כח על הדברים.
אמנם הספרי נראה שהולך בדרך אחרת שכתוב בו שהיה הבעל חשש אוי לי שבגללי מתה בת ישראל ולכן אומר הפסוק שאין לו לחוש לזה וזאת השאלה מדוע לא היה הדבר בגרמתו.
בברכת התורה.
 
 

אור זורח

משתמש ותיק
פותח הנושא
נתנאל_ב אמר:
נפלא ביותר.
ואכתי צ"ע ממש"כ הרבנו בחיי בפתיחה לפרשת קרח, שגם מי שאינו מתפלל נקרא חוטא, והוכיח מכהן גדול שלא התפלל על דורו ולכן זה הגורם לו שימות. וכן הוכיח משמואל שאמר חלילה לי מחטוא לה' מחדול להתפלל בעדכם, וא"כ לכאורה גם כאן צריך לצאת שיהיה בידו עוון מה שלא התפלל מספיק על ביתו ואשתו, ומש"כ בפסוק י"ל שהכוונה כמש"כ המפרשים שניקה מעוון מחיקת השם, או מעוון מיתתה, כי היא גרמה זאת ולא הוא. ויש לפלפל בחילוק בין בעל ואשתו, לבין כה"ג ושמואל הנביא על כלל ישראל, ותן לחכם ויחכם עוד.

לכבוד הרב @נתנאל  השלום והברכה.
יישר כח על הדברים.
איך אתם מבינים בכהן גדול 
וכי יש לכהן גדול כח להתפלל ולהעביר את כל העבירות מן הארץ הרי לא שמענו מעולם שיש לאדם שליטה מוחלטת על הבחירה של השני.

ונראה שכהן גדול יכול להשפיע רק כגון תקלה בשוגג ואל במזיד.
וכאן האשה היא מזידה.

בברכת התורה.
 
אור זורח אמר:
מי שחושב שרצון התורה שהאדם בכוחו ובעוצם ידו ישתלט על אשתו ולעשות ולכוון אותה לאיזה דרך שירצה ויש לו את היכולת בזה טעות היא בידו.
לגבי המשפט הזה הבאתי את השו"ע להראות שזה רצון התורה שאדם יכוון את אשתו ובניו ולהנחות אותם ולהקפיד על אורח חייהם וכו'.
אור זורח אמר:
כאשר שורו או חמורו של אדם הזיקו האדם צריך לשלם כי הם ממונו וממונו שהזיק חייב לשלם כי הוא שולט עליהם לגמרי.
הסיבה לכאורה: בהמה שמזיקה אין לה דעת ולכן על בעליה להתחייב משא"כ אשתו שיש לה דעת ואם ישלם את כל מעשיה אז היא תוכל להזיק והוא ישלם ולא מצד האם שולט ואולי זו כוונתכם זה עצמו שיש לה דעת מראה שאין הוא שולט על דעתה. אבל כפי שאמרנו מחובתו להיות אחראי עליה שלא תחטא.
אור זורח אמר:
מה שניסיתם לבאר גם את עיקר השאלה לא יצא לי ברור איך זה מיישב מה היה הסלקא דעתך ומה הוא המסקנה.
מכיון שכתב השו"ע שאין ראוי לקפוץ לקנאות וכו' היתה הו"א שאולי הוא כן אשם, קמ"ל שלא.
 

אור זורח

משתמש ותיק
פותח הנושא
לכבוד הרב @חיים כולכם היום
א. יישר כח.
ב. יישר כח.
ג. כעת אני מבין את כוונתכם אך לא הוברר לי כל הצורך כי לכאורה אם הוא קינא הוא החליט שכך צריך לעשות אז מדוע חושש כעת.
בברכת התורה.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
מטבע הדברים, עשויות כליותיו של הבעל לייסרו לאמר: בקנאותך הֵמַתָּ אֵם בישראל!
הלוא אף אם שׂטתה תחתיך, עדיין אין היא בת־מות כל זמן שלא התרו בה עדים עובר למעשה; אם כן, מדוע התעקשת להשקותה סם המות? היה עליך לגרשה מעל פניך בגט־פטורין, ושלום על ישראל. ידיך אפוא שפכו את הדם הזה!
כלפי הרהורים אלו עונהו הכתוב:
אדרבה ואדרבה! במעשיך הִשְׁבַּתָּ זמה מן הארץ, בגללך נווסרו כל הנשים ולא תעשינה כזימתה; נקי אתה אפוא מכל עונש.
 

אור זורח

משתמש ותיק
פותח הנושא
להרב @משה נפתלי
השלום והברכה
הדברים נפלאים ממש ומתוקים מדבש ונופת צופים.
ויה''ר שתזכה לומר ולהאיר עוד הרבה מילי מעלייתא כיד ה' הטובה עליך.
ברכה והצלחה כל הימים
בברכת התורה.
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
אור זורח אמר:
לכבוד הרב @נתנאל השלום והברכה.
יישר כח על הדברים.
איך אתם מבינים בכהן גדול 
וכי יש לכהן גדול כח להתפלל ולהעביר את כל העבירות מן הארץ הרי לא שמענו מעולם שיש לאדם שליטה מוחלטת על הבחירה של השני.

ונראה שכהן גדול יכול להשפיע רק כגון תקלה בשוגג ואל במזיד.
וכאן האשה היא מזידה.

בברכת התורה.

החילוק הוא נכון מאוד בסברא בין שוגג למזיד, כי מהכ"ת שיוכל הכה"ג לשלוט במזיד של חברו, ומתאים זה עם מש"כ שם בגמ' מכות י"א ע"א שהיה איש שאכלו אריה מרחק ג' פרסאות ממקומו של ריב"ל ולא אשתעי אליהו בהדיה ג' ימים, וגם שם לא היה מזיד אלא שהיה לו לבקש רחמים שלא יאכלנו אריה.
אלא דאכתי צל"ע מש"כ התוס' (וזה כבר לא קושי' על מש"כ כת"ר אלא סתם קושי', וכן לפי הריטב"א שם לק"מ) מכות ט' ע"ב ד"ה בגלעד, שכתבו התוס' שצריך שם יותר ערי מקלט משום ששכיחי רוצחים, והוא משום שהרי הקב"ה מזמנן אח"כ לפונדק אחד, וממילא מה שקורה השוגג אח"כ הוא להרוג את מי שהרג במזיד ללא עדים, וממילא לא מובן לי מה התפילה של הכה"ג עוזרת, הרי אם יהרוג אדם במזיד ללא עדים, האם בגלל התפילה של הכה"ג כעת לא יהיו מקרים של שוגג, ואיך יקבל כגמולו? ולכאורה יש לומר, שאחרי שיחליט לרצוח במזיד, ממילא יהיה מזה קלקול בעולם שיש יותר אכזריות וכו', וזה ישפיע במקצת על המקצת גם על תפילתו של הכה"ג שלא תהיה כדבעי, וזה יגרום שירצח אדם בשוגג ללא עדים ואז הקב"ה יזמן את שניהם לפונדק. וא"כ קשה הרי מה שלא התפלל טוב הוא משום שהשני בחר לרצוח במזיד. 
ונראה ליישב, שהיה צריך להתגבר על השפעה זו, ובכל זאת להתפלל שלא יהיה תקלה של שוגג, וא"ת איך יקבל כגמולו, י"ל כדאי' בכתובות ל' ע"ב מי שנתחייב הריגה או שנמסר למלכות או ליסטים באים עליו, ושם איירי מתי שהכהן גדול התגבר וכן התפלל באותו חוזק כמו בזמן שאין רוצחים ולא היה מושפע מזה, ולכן הפיתרון היה אחר, ואילו בשניים שהקב"ה מזמינם לפונדק איירי בגוונא שהכהן כן הושפע מהרציחה במזיד ולכן נהיה קלקלה בשוגג אצל אדם אחר, ולכן אם כבר יש מישהו שחייב גלות, הקב"ה מזמינם לפונדק אחד.
והתבוננתי בזה יותר, שהרי גם בסוטה הרי ידוע שבין האיש והאישה יש יחסי גומלין רוחניים, וכדאי' בגמ' איהו בקרי והיא בבוציני, וממילא לכאורה היה מקום לומר שהיות והיא סוטה א"כ גם הוא לא חסר לו. וזה גופא מה שבאה התורה לומר, שכל מה שהם יחד ביחסי גומלין הוא רק מתי שהיא זיווגו האמיתי וראויה לו, אך אם צבה בטנה ונפל ירכה, הרי שכל הקשר ביניהם היה לא תואם מלכתחילה, אלא הוא בצדקותו והיא ברשעותה, וניקה האיש מעוון - והאישה ההיא תישא את עוונה. ולכן אם הוא אינו מנוקה מעוון אין המים בודקים את אשתו, כי כל הבדיקה היא האם היא המזנה, אך אם הוא חוטא ג"כ א"כ ע"ז אמרו איהו בקרי ואיתתיה בבוציניה ולכן לא בה תלוי הקולר אלא היא ראויה לו לפי מעשיו וצריכים הם להתחזק בעניין זה ביחד, ולא שהיא תמות והוא יילך לחיים ולשלום.  
ייש"כ שבזכותו התחדשו לי דברים אלו. 
 
 

אור זורח

משתמש ותיק
פותח הנושא
להרב @נתנאל_ב
השלום והברכה.
יישר כח על הדברים.
ניכר העמל שלכם בתורה אשריכם אשריכם.
לגוף הענין הקב''ה יכול לזמן גם שאותו אדם ייהרג על ידי חיה או בהמה
או כל דבר אחר ואינו צריך דוקא ע''י רוצח במזיד.
בברכת התורה.
 
אור זורח אמר:
ג. כעת אני מבין את כוונתכם אך לא הוברר לי כל הצורך כי לכאורה אם הוא קינא הוא החליט שכך צריך לעשות אז מדוע חושש כעת.
אגב, לא כל מקום שכתוב "שלא יאמר אוי לי שבגללי מתה בת ישראל" הכוונה שזו טענה נכונה, לפעמים לאדם יש גם דמיונות או מחשבות לא נכונות.
כלומר זה לא חייב להיות נכון. כמו שמצינו בתוספתא מסכת סנהדרין (צוקרמאנדל) פרק א הלכה ט : "ושמא יאמר הדיין מה לי בצער הזה" אין הכוונה שאם הוא יאמר אז הוא צודק.
ככה גם מצאנו הרבה פעמים דווקא בפרשתינו בדבר המשפט הרבה פעמים בסגנון הזה.
לעצם ביאור הענין - כנראה שהבעל חושש מכיון שלמעשה על ידו נגרמה מיתה לאישה, אפשר להבין אותו.
 

לומד מכל אדם

משתמש ותיק
אולי יש להציע ישוב נפלא בהנ"ל ע"פ יסוד נפלא שמוכח בכמה מקומות בתורה וחדא מינייהו אפרש מה ששמעתי בשם הגרא"ד אוירבעך שליט"א שהקשה בעניין חטא אדה"ר שהוסיף על מה שהקב"ה אמר לא לגעת, ולכאו' מה רע בכך והלא כבר אחז"ל "עשו סייג לתורה", ולמה אי"ז בגדר סייג, ונאמרו בזה כמה תירוצים מדוע אי"ז סייג טוב, אך רובם נדחים מדברי האדר"נ פ"א שכ' ועשו סייג לתורה כסייג שעשה אדם הראשון, ומבואר דהוא סייג טוב וא"כ למה נענש ע"ז,
וביאר דאה"נ שזהו סייג טוב אבל הרי קודם חטא אדה"ר לא היה מציאות של חטא בעולם וכמו שכ' בנפה"ח דאז זה היה כמו לקפוץ לכבשן האש, ולא היה הו"א לעבור על ציווי של הקב"ה, וא"כ בכזה מצב ודאי שאסור לעשות סייג כי הסייג רק מראה שיש לך הו"א לעבור ע"ד הקב"ה, אך הסייג לכשעצמו הוא דבר טוב, רק לא בזמן של אדה"ר קודם החטא, שאז הוא רק גורע, ונפלא ביותר, ויש לזה הרבה ראיות ומקורות מכל התורה כולה, והמתבונן יבין, והוא יסוד גדול בכל ענייני חינוך ועוד שיש דברים שאם תאסור אותם הם בבחינת כל המוסיף גורע, ונהפכים למים גנובים ימתקו, ותן לחכם ויחכם.
עכ"פ לפי"ז י"ל דה"ה בסוטה הו"א שצריך הבעל להצטער על עצם המציאות שבמשמרת שלו הגיעה אשתו למצב כזה שרצתה לחטוא ואיך לא הצליח להציב לה מצב ברור שאין מציאות כזאת הן מצד האיסור שבדבר והן מצד האהבה שצריכה לשרור ביניהם ולגרום שלא תלך לרעות בשדות זרים, ולמה היה צריך להגיע למצב של קינוי שהוא סייג שרק גורם לה לחטוא לכאו' כי זה כביכול מציב אפשרות שבאמת יש הו"א שהיא תעשה את זה, ואולי אי"ז סייג טוב וזה גופא מה שגרם לה להדרדר כי היא הרגישה שיש כאן דבר שיש לה אפשרות לעשות אותו גם בעיני בעלה רק שזה אסור וא"כ מים גנובים ימתקו, וע"ז קמ"ל הספרי דאי"צ לחשוש לזה, ואה"נ דהשתא צ"ב טפי הקמ"ל דהספרי, ויש ליישב.
 

אור זורח

משתמש ותיק
פותח הנושא
לכבוד הרב @לומד מכל אדם
השלום והברכה
יישר כח על הדברים
דברים נפלאים וערבים מאוד
ניכר אהבת תורה ואהבת מוסר שיש לכם
בענין מה שסיימתם שכעת יש להבין מה המסקנא של ספרי זה אכן שאלה טובה
וכתבנו בזה בסייעתא דשמיא בהודעה השניה שבאשכול
בברכת התורה
 

מוחל וסולח

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
מטבע הדברים, עשויות כליותיו של הבעל לייסרו לאמר: בקנאותך הֵמַתָּ אֵם בישראל!
הלוא אף אם שׂטתה תחתיך, עדיין אין היא בת־מות כל זמן שלא התרו בה עדים עובר למעשה; אם כן, מדוע התעקשת להשקותה סם המות? היה עליך לגרשה מעל פניך בגט־פטורין, ושלום על ישראל. ידיך אפוא שפכו את הדם הזה!
כלפי הרהורים אלו עונהו הכתוב:
אדרבה ואדרבה! במעשיך הִשְׁבַּתָּ זמה מן הארץ, בגללך נווסרו כל הנשים ולא תעשינה כזימתה; נקי אתה אפוא מכל עונש.
אוסיף חידוד,
הקינוי תואם לאינטרס שלו.
או להענישה במידה וסטתה, או בכדי להשאירה תחתיו במידה ולא סטתה.
מה שאין כן בגירושין.
 

לומד מכל אדם

משתמש ותיק
לומד מכל אדם אמר:
אולי יש להציע ישוב נפלא בהנ"ל ע"פ יסוד נפלא שמוכח בכמה מקומות בתורה וחדא מינייהו אפרש מה ששמעתי בשם הגרא"ד אוירבעך שליט"א שהקשה בעניין חטא אדה"ר שהוסיף על מה שהקב"ה אמר לא לגעת, ולכאו' מה רע בכך והלא כבר אחז"ל "עשו סייג לתורה", ולמה אי"ז בגדר סייג, ונאמרו בזה כמה תירוצים מדוע אי"ז סייג טוב, אך רובם נדחים מדברי האדר"נ פ"א שכ' ועשו סייג לתורה כסייג שעשה אדם הראשון, ומבואר דהוא סייג טוב וא"כ למה נענש ע"ז,
וביאר דאה"נ שזהו סייג טוב אבל הרי קודם חטא אדה"ר לא היה מציאות של חטא בעולם וכמו שכ' בנפה"ח דאז זה היה כמו לקפוץ לכבשן האש, ולא היה הו"א לעבור על ציווי של הקב"ה, וא"כ בכזה מצב ודאי שאסור לעשות סייג כי הסייג רק מראה שיש לך הו"א לעבור ע"ד הקב"ה, אך הסייג לכשעצמו הוא דבר טוב, רק לא בזמן של אדה"ר קודם החטא, שאז הוא רק גורע, ונפלא ביותר, ויש לזה הרבה ראיות ומקורות מכל התורה כולה, והמתבונן יבין, והוא יסוד גדול בכל ענייני חינוך ועוד שיש דברים שאם תאסור אותם הם בבחינת כל המוסיף גורע, ונהפכים למים גנובים ימתקו, ותן לחכם ויחכם.
עכ"פ לפי"ז י"ל דה"ה בסוטה הו"א שצריך הבעל להצטער על עצם המציאות שבמשמרת שלו הגיעה אשתו למצב כזה שרצתה לחטוא ואיך לא הצליח להציב לה מצב ברור שאין מציאות כזאת הן מצד האיסור שבדבר והן מצד האהבה שצריכה לשרור ביניהם ולגרום שלא תלך לרעות בשדות זרים, ולמה היה צריך להגיע למצב של קינוי שהוא סייג שרק גורם לה לחטוא לכאו' כי זה כביכול מציב אפשרות שבאמת יש הו"א שהיא תעשה את זה, ואולי אי"ז סייג טוב וזה גופא מה שגרם לה להדרדר כי היא הרגישה שיש כאן דבר שיש לה אפשרות לעשות אותו גם בעיני בעלה רק שזה אסור וא"כ מים גנובים ימתקו, וע"ז קמ"ל הספרי דאי"צ לחשוש לזה, ואה"נ דהשתא צ"ב טפי הקמ"ל דהספרי, ויש ליישב.
יש להוסיף לדברים דהא בגמ' סוטה ג. יש דעה באמת דאסור לקנאות, ואפשר דהטעם הוא כנ"ל דאי"ז הדרך להרחיק אדם מן העבירה, ואדרבה בזה רק יתגבר היצר לעבור על העברה, אלא צריך להשפיע עליה באופן כזה שלא תרצה כלל בעשיית העבירה. ודו"ק.
 
 

אור זורח

משתמש ותיק
פותח הנושא
מוחל וסולח אמר:
משה נפתלי אמר:
מטבע הדברים, עשויות כליותיו של הבעל לייסרו לאמר: בקנאותך הֵמַתָּ אֵם בישראל!
הלוא אף אם שׂטתה תחתיך, עדיין אין היא בת־מות כל זמן שלא התרו בה עדים עובר למעשה; אם כן, מדוע התעקשת להשקותה סם המות? היה עליך לגרשה מעל פניך בגט־פטורין, ושלום על ישראל. ידיך אפוא שפכו את הדם הזה!
כלפי הרהורים אלו עונהו הכתוב:
אדרבה ואדרבה! במעשיך הִשְׁבַּתָּ זמה מן הארץ, בגללך נווסרו כל הנשים ולא תעשינה כזימתה; נקי אתה אפוא מכל עונש.
אוסיף חידוד,
הקינוי תואם לאינטרס שלו.
או להענישה במידה וסטתה, או בכדי להשאירה תחתיו במידה ולא סטתה.
מה שאין כן בגירושין.
להרב @מוחל וסולח 
השלום והברכה
החידוד שלך שימח אותי
זה חידוד ששווה המון
שכל ישר ראש ישר
בונה הרבה תחומי חיים
אשריך אשריך
בברכת התורה.
 
 

מוחל וסולח

משתמש ותיק
אור זורח אמר:
מוחל וסולח אמר:
משה נפתלי אמר:
מטבע הדברים, עשויות כליותיו של הבעל לייסרו לאמר: בקנאותך הֵמַתָּ אֵם בישראל!
הלוא אף אם שׂטתה תחתיך, עדיין אין היא בת־מות כל זמן שלא התרו בה עדים עובר למעשה; אם כן, מדוע התעקשת להשקותה סם המות? היה עליך לגרשה מעל פניך בגט־פטורין, ושלום על ישראל. ידיך אפוא שפכו את הדם הזה!
כלפי הרהורים אלו עונהו הכתוב:
אדרבה ואדרבה! במעשיך הִשְׁבַּתָּ זמה מן הארץ, בגללך נווסרו כל הנשים ולא תעשינה כזימתה; נקי אתה אפוא מכל עונש.
אוסיף חידוד,
הקינוי תואם לאינטרס שלו.
או להענישה במידה וסטתה, או בכדי להשאירה תחתיו במידה ולא סטתה.
מה שאין כן בגירושין.
להרב @מוחל וסולח 
השלום והברכה
החידוד שלך שימח אותי
זה חידוד ששווה המון
שכל ישר ראש ישר
בונה הרבה תחומי חיים
אשריך אשריך
בברכת התורה.
לימדוני,
שכאשר מורחים עלי דבש, אשמר מעקיצת הדבורה.

אך אני רואה שכך מטבע לשונך תדיר. (מעת הצטרפותך לפורום)
ראיתי גם, שהספקת מעת הרשמתך לפורום לפני 3 ימים, לתת תודה 40 פעם.
מה שאומר לי, שאתה אדם נחמד, ובעיקר עניו.

ברוך הבא.
 

אור זורח

משתמש ותיק
פותח הנושא
לכבוד הרב @מוחל וסולח
השלום והברכה
זה נכון שכאשר מורחים דבש יש להזהר מעקיצה
אבל כל זה דוקא כאשר מורחים לך אחרים ללא סיבה הנראית לעין ואולי מכוונים לצורך עצמם כאותם שאמרו עליהם חז''ל במסכת אבות שאין מקרבין לאדם אלא לצורך עצמן...
אבל הכא אתם קניתם לעצמכם דבש זה בחכמתכם ובחידודכם
הדבש הזה הוא שלכם ואין לכם ממה לחוש לעקיצה
אני רק נתתי לכם את הדבש שלכם
שרכשתם אותו בכסף מלא ואתם מורחים אותו.
דרך אגב אינני מבין למה אתם נשמרים מעקיצה
הרי מי @מוחל וסולח לא מרגיש כלל כלל בעקיצות וכדברי מרן החזו''א כמדומהעל מי שמעביר על מדותיו
אני מקווה שתמחלו ותסלחו לי על האריכות המרובה.
בברכת התורה
 

מוחל וסולח

משתמש ותיק
אור זורח אמר:
לכבוד הרב @מוחל וסולח
השלום והברכה
זה נכון שכאשר מורחים דבש יש להזהר מעקיצה
אבל כל זה דוקא כאשר מורחים לך אחרים ללא סיבה הנראית לעין ואולי מכוונים לצורך עצמם כאותם שאמרו עליהם חז''ל במסכת אבות שאין מקרבין לאדם אלא לצורך עצמן...
אבל הכא אתם קניתם לעצמכם דבש זה בחכמתכם ובחידודכם
הדבש הזה הוא שלכם ואין לכם ממה לחוש לעקיצה
אני רק נתתי לכם את הדבש שלכם
שרכשתם אותו בכסף מלא ואתם מורחים אותו.
דרך אגב אינני מבין למה אתם נשמרים מעקיצה
הרי מי @מוחל וסולח לא מרגיש כלל כלל בעקיצות וכדברי מרן החזו''א כמדומהעל מי שמעביר על מדותיו
אני מקווה שתמחלו ותסלחו לי על האריכות המרובה.
בברכת התורה
ראשית, אני מעריך מאוד את דרכך.

שנית, עקיצת הדבורה משל הוא, עיקר הרעיון הוא להבין מי מורח את הדבש, ולמה. ולזה כיוונתי באומרי את שלימדוני.

אך גם כתבתי, שראיתי שכך היא מרוצת לשונך, וככל הנראה זה נובע ממעלה שיש בך.

ובכל אופן העליתי את דברי על הכתב, כי דרך העולם לחיות בפרופורציות.
הקשר הגיוני בין המעשה/האמירה לבין כמות התשבחות שנקשרות לה.

ואת האמת, עדיפה חריגה מפרופורציות בפן החיובי של הדבר, מאשר חריגה מהפרופורציות בפן השלילי של הדבר, שזה יותר מצוי, שמילה אחת לא במקום, מעלה ניצוצות ותבערה.

אשריך, בעין הטובה שלך.
ושוב, ברוך הבא.

 
 

עדין

משתמש ותיק
על עצם האשכול
הוא היה צריך להתנהג איתה יותר בעדינות ובחביבות ועל ידי זה היא היתה נשמרת. קמ"ל.
 

אור זורח

משתמש ותיק
פותח הנושא
עדין אמר:
על עצם האשכול
הוא היה צריך להתנהג איתה יותר בעדינות ובחביבות ועל ידי זה היא היתה נשמרת. קמ"ל.

להרב @עדין 
השלום והברכה
יישר כח על הדברים
לכאורה עדיין יש להבין אם היה צריך להתנהג יותר טוב אז למה ונקה האיש מעון
בברכת התורה.
 

עדין

משתמש ותיק
אור זורח אמר:
עדין אמר:
על עצם האשכול
הוא היה צריך להתנהג איתה יותר בעדינות ובחביבות ועל ידי זה היא היתה נשמרת. קמ"ל.

להרב @עדין 
השלום והברכה
יישר כח על הדברים
לכאורה עדיין יש להבין אם היה צריך להתנהג יותר טוב אז למה ונקה האיש מעון
בברכת התורה.
דומה כמו שסיימת שאדם עושה רק השתדלות אבל יש בחירה חופשית וכו'. [ואפשר להוסיף גם שזה לא שורו שהוא צריך לדאוג לו גם לטובתו. אבל לא חייבים להוסיף את זה גם זה לא נשמע טוב].
 
 
חלק עליון תַחתִית