בחירה VS אמונה! (אצל תשב"ר!)

אני עבדך

משתמש ותיק
תאמרו לי יקיריי,

כיצד לדעת הת"ח שבאתר קדוש זה, יש להגיב לילד בן חמש, שקצת חושב מעבר לבני גילו, ששואל שאלת תם "אם השם יודע מה יהיה אז השם רצה שאני ירביץ לאחותי כי הוא ידע כבר וכו'... וכו' וכו'.." ?
 

אני עבדך

משתמש ותיק
פותח הנושא
נכון, וזה בדיוק מה שאביו של הנער אמר לו.
אם הוא ידע שאני אתן לה מכה אז איך הוא מצווה אותי לא לעשות?

*אני מכיר את הילד הוא שונה מאד מאד מאד מבני גילו, הוא בן חמש ויודע את כל השמות של המסכתות בש"ס ושני פרים ממסכת ברכות בע"פ ועוד ועוד..*
 

טוביה פריד

משתמש ותיק
@בן השפחה
שמך נאה לך ושאלתך נאה לשמך.
אשיב לך מדילי עפ''י מה שמספר רבינו נחמן מברסלב במעשה "בן מלך ובן שפחה שנתחלפו" (להלן הקישור...)
בסיפור הי''א מסיפו''מ מספר רבינו על מעשה החילוף של בן מלך שגדל בבית השפחה משום שהמיילדת החליטה לעשות מעשה קונדסות סקרני לראות איך יפול דבר...
וכטבען של דברים חברא חברא אית ליה ונודע בעיר שהמלך המושל אינו אלא בן שפחה מאחר הריחיים, ויהיה כשמוע המלך כל זאת החל להציק לבן המלך האמיתי הלא הוא בן השפחה הנוכחי עד שבשלב מסויים הוא מתואר איך שהוא צועק מתוך הסבל הנורא את שאלתך "ממ''נ אם אני בן מלך לא מגיע לי לסבול כי ראוי לי כבוד מלכים וכו 'וכו' ואם אני בן השפחה ג''כ לא מגיע לי לסבול"-אבל ברגע מסויים נופלת עליו הבנה עצומה וחזקה שזה לא משנה "ואם עשה השי''ת כך שיכול היה לעשות חילוף כזה בוודאי ראוי לי להאמין בו שהכל לטובה הוא עושה".... 
לא העתקתי את כל הסיפור כי ארוך הוא ורבו פארותיו...

הנקודה היא "צעקת הבחירה והידיעה" שצועק בנך -בן החמש, וצעקת הבן מלך שנחךף-
והתשובה הכי אמתית בזה (כי כמה שלא ננסה להתייגע ולהסביר את זה לא נוכל להשיג את הדבר על בוריו כפי שכתב הרמב''ם בסוף הלכות תשובה "שאלו שני דברים שלא ישוו בדעה אחת ואין ביד האנושית להבינם על בוריים..)
השי''ת יודע הכל אך נתן לנו את הבחירה בידינו לשנות (כביכול א דעתו ורצונו בבחירה בשביל לגלות אלקותו עלינו כפי רצונו וכוחו...)
ולכן אעפ''י שהוא יודע שאתה הולך להכות את אחותך-הוא דם אמר לך בתורה שאסור לעשות כן-ולכן הוא מצפה ממך לשמור על התורה כפי אשר ציווה...
בשתי מילים האמונה מתחילה היכן שהשכל נגמר.....

והנה הקישור למעיינים בעין האמת יראו פלאות ויגילו ושמח ליבם:
https://rabenubook.com/סיפורי-מעשיות-מעשה-יא-מבן-מלך-ובן-השפחה/
 

אני עבדך

משתמש ותיק
פותח הנושא
לא בני.

בן של חברי, הוא שאלני בתור מחנך,

אך זה לא התחום שלי.
 

אני עבדך

משתמש ותיק
פותח הנושא
פינחס רוזנצוויג אמר:
הוא צריך לענות, מה שהוא עונה לעצמו על השאלה הזו.
מה הוא עונה לעצמו?

אינו דומה!
לאדם מבוגר (לעצמך!) יש שלל אופציות, או תשובות של פילסוף, או פשוט לומר לעצמך במקום שנגמר השכל וכו' וכו'.. או פשוט להפסיק לחשוב..

קטן - לא שם. מצד אחד הוא חייב תשובה - מצד שני היא צריכה להיות מובנת.
 

יהודה יעקבזון

משתמש ותיק
בן השפחה אמר:
תאמרו לי יקיריי,

כיצד לדעת הת"ח שבאתר קדוש זה, יש להגיב לילד בן חמש, שקצת חושב מעבר לבני גילו, ששואל שאלת תם "אם השם יודע מה יהיה אז השם רצה שאני ירביץ לאחותי כי הוא ידע כבר וכו'... וכו' וכו'.." ?

יש עוד שאלות מהסוג הזה שהוא שואל?
 

אני עבדך

משתמש ותיק
פותח הנושא
ממש לא.
רק שאלה זו.

כנראה הגננת רצה להעצים את הקב"ה וחידדה את נושא ה'ידיעה' יותר מדי.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
בן השפחה אמר:
ממש לא.
רק שאלה זו.

כנראה הגננת רצה להעצים את הקב"ה וחידדה את נושא ה'ידיעה' יותר מדי.
לילד עדיף לא לסבך בתשובות פילוסופיות וסבוכות, אלא רק להראות לו את שאלתו בדברי הרמב''ם בהל' תשובה, ולומר לו הרמב''ם יותר חכם ממך ואם כל זה הוא כתב שלא להכות, כי הוא הבין את התשובה סמוך עליו וכשתגדל ותוכל להעמיק בזה תקרא כמה שאתה רוצה, אבל כעת סמוך על החכמים.
 
 

ציון הלא תשאלי

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
בן השפחה אמר:
ממש לא.
רק שאלה זו.

כנראה הגננת רצה להעצים את הקב"ה וחידדה את נושא ה'ידיעה' יותר מדי.
לילד עדיף לא לסבך בתשובות פילוסופיות וסבוכות, אלא רק להראות לו את שאלתו בדברי הרמב''ם בהל' תשובה, ולומר לו הרמב''ם יותר חכם ממך ואם כל זה הוא כתב שלא להכות, כי הוא הבין את התשובה סמוך עליו וכשתגדל ותוכל להעמיק בזה תקרא כמה שאתה רוצה, אבל כעת סמוך על החכמים.

אוי ואבוי ... עוד כאלה לתשובות לילדים ... ואיבדנו אותם !!!

מה כ"כ קשה לענות לו לפי גילו ושכלו - נכון שהקב"ה יודע מה שאתה הולך לעשות ובכל אופן עליך מוטל לעשות את המקסימום להיות בן אוהב של בורא העולם !
וזה שהקב"ה יודע מה שאתה תעשה לבסוף זה לא יסתור את הבחירה שלך כילד מתוק לעשות או לא לעשות ???
ותשאיר את ידיעתו של הקב"ה לו ... לא לך !!!

באהבה אבא שאוהב אותך !
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
ציון הלא תשאלי אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
בן השפחה אמר:
ממש לא.
רק שאלה זו.

כנראה הגננת רצה להעצים את הקב"ה וחידדה את נושא ה'ידיעה' יותר מדי.
לילד עדיף לא לסבך בתשובות פילוסופיות וסבוכות, אלא רק להראות לו את שאלתו בדברי הרמב''ם בהל' תשובה, ולומר לו הרמב''ם יותר חכם ממך ואם כל זה הוא כתב שלא להכות, כי הוא הבין את התשובה סמוך עליו וכשתגדל ותוכל להעמיק בזה תקרא כמה שאתה רוצה, אבל כעת סמוך על החכמים.

אוי ואבוי ... עוד כאלה לתשובות לילדים ... ואיבדנו אותם !!!

מה כ"כ קשה לענות לו לפי גילו ושכלו - נכון שהקב"ה יודע מה שאתה הולך לעשות ובכל אופן עליך מוטל לעשות את המקסימום להיות בן אוהב של בורא העולם !
וזה שהקב"ה יודע מה שאתה תעשה לבסוף זה לא יסתור את הבחירה שלך כילד מתוק לעשות או לא לעשות ???
ותשאיר את ידיעתו של הקב"ה לו ... לא לך !!!

באהבה אבא שאוהב אותך !
עטפת בכמה מילות אהבה תנין מסוכן, אבל לא הרגת את התנין, אם הקב''ה יודע הכל אז הוא יודע שאני אכה וא''כ מה אתם מבקשים ממני לא להכות זה היה ידוע וגזור וגם אם הייתי ילד מחונך הייתי מכה כי כך היתה הידיעה, השאלה הזו היא שאלה חדה כתער והיות שמדובר בילד חכם, חייבים לענות לו משהו שכלי ולא רגשי, והיות שהוא לא יכול להבין את התשובות העמוקות צריך לומר לו כמו שכתבתי, מה שכתבת מתאים לשאר הילדים שלא ניחנו בחכמה אפי' בשביל לשאול דבר זה.
 
 

אור זורח

משתמש ותיק
ילד יקר האם גם כשמרביצים לך אתה אומר ה' ידע את זה וזה ה' רוצה לכן אני ישתוק ולא יחזיר מכות ולא יבזה את המכה.
 

אבי חי

משתמש ותיק
מעניין, ילד בן חמש מבין את הרמב"ם יותר טוב ממני...

מעודי לא הבנתי את הקושיא, ברובד הפשוט שלה. למה ידיעה של העתיד מונעת ממנו להתרחש? הבחירה היא בחירה, ותוצאתה ידועה לבוית"ש.

זה בערך מ"ש הראב"ד ועוד [ואולי כן מתפרשים גם דברי הרמב"ם, ל"ע בזה]. פשוט שיש כאן עומק, כמבואר ברמב"ם ועוד, אך בשביל ילד, אין שום סיבה להעמיק בזה. (וגם אח"כ, יל"ע אם אדם צריך לעמול להבין את הקושיא, כשאת התשובה יש לחשוש שלא יבין)

כעת נזכרתי שגם אני שאלתי את השאלה הזו בתור ילד קט, זו התשובה שקבלתי, והיא מספקת אותי עד היום.

(ולהרב פותח האשכול, פעם הבאה כדאי לנסח כותרת עדינה יותר)
 

אור זורח

משתמש ותיק
הרמב''ם הביא את זה כי סבר שהוא חלק מלימוד האמונה
הילד שואל כי זה שאלה מסקרנת
הקב''ה לא חייב אותנו להבין כל דבר
והוא ברא אותנו דוקא בצורה כזו שלא נוכל להבין כל דבר.
המבוגר יכול להגיד לו גם אני לא יודע ואני יודע שהקב''ה כל כך שמח שאני לא מעסיק את עצמי לברר ענין זה
כי בזה יש להקב''ה נחת רוח גדול מאוד מאוד שהוא רואה שאנחנו מכירים את מקומנו ואוהב אותנו מאוד שאנחנו יודעים ושמחים בהבנה ובידיעה שלא כל דבר יש לנו להבין.
 

ציון הלא תשאלי

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
ציון הלא תשאלי אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
לילד עדיף לא לסבך בתשובות פילוסופיות וסבוכות, אלא רק להראות לו את שאלתו בדברי הרמב''ם בהל' תשובה, ולומר לו הרמב''ם יותר חכם ממך ואם כל זה הוא כתב שלא להכות, כי הוא הבין את התשובה סמוך עליו וכשתגדל ותוכל להעמיק בזה תקרא כמה שאתה רוצה, אבל כעת סמוך על החכמים.

אוי ואבוי ... עוד כאלה לתשובות לילדים ... ואיבדנו אותם !!!

מה כ"כ קשה לענות לו לפי גילו ושכלו - נכון שהקב"ה יודע מה שאתה הולך לעשות ובכל אופן עליך מוטל לעשות את המקסימום להיות בן אוהב של בורא העולם !
וזה שהקב"ה יודע מה שאתה תעשה לבסוף זה לא יסתור את הבחירה שלך כילד מתוק לעשות או לא לעשות ???
ותשאיר את ידיעתו של הקב"ה לו ... לא לך !!!

באהבה אבא שאוהב אותך !
עטפת בכמה מילות אהבה תנין מסוכן, אבל לא הרגת את התנין, אם הקב''ה יודע הכל אז הוא יודע שאני אכה וא''כ מה אתם מבקשים ממני לא להכות זה היה ידוע וגזור וגם אם הייתי ילד מחונך הייתי מכה כי כך היתה הידיעה, השאלה הזו היא שאלה חדה כתער והיות שמדובר בילד חכם, חייבים לענות לו משהו שכלי ולא רגשי, והיות שהוא לא יכול להבין את התשובות העמוקות צריך לומר לו כמו שכתבתי, מה שכתבת מתאים לשאר הילדים שלא ניחנו בחכמה אפי' בשביל לשאול דבר זה.

לא עטפתי תנינים באהבה... קיותי שדיברתי לשועלים פיקחים ... אך התבדיתי והבנתי שדיברתי לאוגרים !!!

להסביר לילד את התשובה על ידי משל שאני מאמין שגם אתה יכול להבין את התשובה !

למשל : אם הילד זרק אבן על חלון של חבירו וניפץ את החלון ואני אביו הסרטתי את כל המהלך מאז שהוא הרים את האבן ועד לרגע שהתנפץ החלון ... 

אני כבר יודע שהוא ינפץ את החלון, אך האם זה יסתור שאני יחזיר את ההסרטה אחורה ויראה לילד את ההרמה של האבן ואת כיון ידו להשליך .. ואז ברגע אחד אני יעצור את ההסרטה ... ואני ישאל את הילד האם ברגעים הללו ... היה לך בחירה להוריד את האבן או לזרוק ???

התשובה היא : ברור שכן !!!

ברור שהבחירה בשלב זה בידו ... וכך הוא אמור להתנהג בכל שלב ובכל פרט במהלך חייו !!!

זה שאני כיום יודע מה שהוא עשה זסה לא סותר את הנקודה שהיתה לו בחירה גמורה ועל כך הוא יקבל את הדין !

התשובה הזאת מובאת בשפתי חיים אמונה והשגחה (בפרק ידיעה ובחירה) וכן הרב מרדכי נוירגשל בקלטת ידיעה ובחירה (קנאט).
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
לפני שנים כשבני שאלני שאלה זו השבתיהו לפי רמתו
בערך כך

אם נלך למכולת וארשה לך לבחור ארטיק (כמובן משל בעלמא...)
ויהיו לך שתי אפשרויות או ארטיק מנטה עם מקל שבור ועטיפה חצי פתוחה
או ארטיק בטעם מסטיק...

אני יודע בבירור מה תבחר אבל עדין יש לך אפשרות לבחור
כך הידיעה של הבורא לא סותרת את הבחירה

כמובן שאי"ז תשובה לשאלה של ידיעה ובחירה
אך כאמור זה בהחלט תשובה לשאלת ילד
בבחינת ענה יניק כיניקתו
 
אני הייתי עונה.
קשה לנו להבין את המושג ידיעה ובחירה
כי בעולם המוגבל שלנו העבר קודם לעתיד
אבל בעולמו של הקדוש ברוך הוא העתיד והעבר חד הם
ושם לא קשה השאלה שלך.
ולכן, אם תרביץ לאחותך, אוי ואבוי לך, ברור?!
(כמובן אם הגישה שלך הקבועה שאח מכה את אחותו מאיימים באוי ואבוי, יש כאלה שהגישה שלהם זה להתעלם או לאיים ב'לא תקבל ממתק', ואז כמובן תעשה כמו הגישה הקבועה שלך)
כי כמובן כל הפילוסופיה הזו היא כדי שיוכל להכות את אחותו ולא כי הוא באמת מתחבט בשאלה החמורה הזו.
 

יהודה יעקבזון

משתמש ותיק
בן השפחה אמר:
ממש לא.
רק שאלה זו.

כנראה הגננת רצה להעצים את הקב"ה וחידדה את נושא ה'ידיעה' יותר מדי.

אומרים לו,
אתה מותק של ילד, יש לך הרבה שכל.
ובוודאי לא תרביץ לאחותך..

אם הוא ישאל עוד פעם,
תעדכן אותנו בפורום...

הוא לא באמת מתחבט בשאלה, וכפי שתיארת, קשור כנראה לגננת...

יש ילדים שחושבים הרבה, [ולא תמיד זה מגיע מחריפות]
לכן שאלתי אם יש לו עוד שאלות מסוג זה.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
ציון הלא תשאלי אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
ציון הלא תשאלי אמר:
אוי ואבוי ... עוד כאלה לתשובות לילדים ... ואיבדנו אותם !!!

מה כ"כ קשה לענות לו לפי גילו ושכלו - נכון שהקב"ה יודע מה שאתה הולך לעשות ובכל אופן עליך מוטל לעשות את המקסימום להיות בן אוהב של בורא העולם !
וזה שהקב"ה יודע מה שאתה תעשה לבסוף זה לא יסתור את הבחירה שלך כילד מתוק לעשות או לא לעשות ???
ותשאיר את ידיעתו של הקב"ה לו ... לא לך !!!

באהבה אבא שאוהב אותך !
עטפת בכמה מילות אהבה תנין מסוכן, אבל לא הרגת את התנין, אם הקב''ה יודע הכל אז הוא יודע שאני אכה וא''כ מה אתם מבקשים ממני לא להכות זה היה ידוע וגזור וגם אם הייתי ילד מחונך הייתי מכה כי כך היתה הידיעה, השאלה הזו היא שאלה חדה כתער והיות שמדובר בילד חכם, חייבים לענות לו משהו שכלי ולא רגשי, והיות שהוא לא יכול להבין את התשובות העמוקות צריך לומר לו כמו שכתבתי, מה שכתבת מתאים לשאר הילדים שלא ניחנו בחכמה אפי' בשביל לשאול דבר זה.

לא עטפתי תנינים באהבה... קיותי שדיברתי לשועלים פיקחים ... אך התבדיתי והבנתי שדיברתי לאוגרים !!!

להסביר לילד את התשובה על ידי משל שאני מאמין שגם אתה יכול להבין את התשובה !

למשל : אם הילד זרק אבן על חלון של חבירו וניפץ את החלון ואני אביו הסרטתי את כל המהלך מאז שהוא הרים את האבן ועד לרגע שהתנפץ החלון ... 

אני כבר יודע שהוא ינפץ את החלון, אך האם זה יסתור שאני יחזיר את ההסרטה אחורה ויראה לילד את ההרמה של האבן ואת כיון ידו להשליך .. ואז ברגע אחד אני יעצור את ההסרטה ... ואני ישאל את הילד האם ברגעים הללו ... היה לך בחירה להוריד את האבן או לזרוק ???

התשובה היא : ברור שכן !!!

ברור שהבחירה בשלב זה בידו ... וכך הוא אמור להתנהג בכל שלב ובכל פרט במהלך חייו !!!

זה שאני כיום יודע מה שהוא עשה זסה לא סותר את הנקודה שהיתה לו בחירה גמורה ועל כך הוא יקבל את הדין !

התשובה הזאת מובאת בשפתי חיים אמונה והשגחה (בפרק ידיעה ובחירה) וכן הרב מרדכי נוירגשל בקלטת ידיעה ובחירה (קנאט).


שמעתי על התשובה הזו, מי שהוא מעיין יודע שזו כפירה בשוגג. (אם הבנתי אותך).
ראשית הרמב''ם כתב שתשובה זו ארוכה מארץ מידה וכו', ומבואר דאין לזה תשובה פשוטה.
אם הבנתי דבריך שהתכוונת לתשובה ששמעתי, אז זה אינו נכון כי כשהילד הרים את ידו לזרוק את האבן הוא 99 אחוז יעשה את זה, והבחירה שלו היא נגד 99 אחוז כי כיון שהוא החליט לבצע את זה לפי כל סיבותיו והלכי רוחו, הבחירה שלו היא קשה וכפי אחוזי הסיכוי שהוא יחזור בו כך אחוזי בחירתו, כעת באים מרצים טועים וטוענים הרי יש לו בחירה ואנו ודאי יודעים שהוא יזרוק, הרי ידיעה ובחירה, אבל האמת שזו טעות כי ידיעה אינה יכולה להתיישב עם הבחירה והיא סותרת אותה ובסיפור הזה נותנים את הבחירה לאחוז האחרון, ונותנים את הידיעה ל-99 אחוז הנותרים, וטוענים הרי יש בחירה והרי יש ידיעה, וזה אינו כי יש כאן בחירה של אחוז אחד וידיעה של 99 אחוז, וזה אינו ידיעה של הקב''ה שהיא ידיעה מוחלטת, זו הטעות בתשובה של המרצים, על ילד אפשר לשקר אבל זה הטעות הכי גדולה בחינוך כידוע, כי כשיגדל הוא יכפור בתשובה ובאקסיומות.
מדבריך נראה קצת שאתה מתכוין לתשובה שונה קצת מזה שכתבת הסרטה וכו', ולא כל כך הבנתי כוונתך, כי הסרטה זו ידיעה של אחר מעשה וכאן אנו מדברים על ידיעה של לפני מעשה ואם ההסרטה לאו דוקא והיא באה רק כדי להסביר לילד שזרק את האבן, וכוונתך היא על הידיעה של מי שראה אותו זורק הרי תשובתך בצדך.
באופן כללי לא ראוי לזלזל בניק אלמוני שאינך מכירו כי תמיד אפשר שהוא גדול ממך בחכמה ובשנים. (אגב בתשובתך הקודמת לא הזכרת כלל שום תשובה לילד ורק כעת שינית דבריך שצריך לענות לו תשובה).
 
 

אור זורח

משתמש ותיק
יש לשים לב למה שאמרו חז''ל שותא דינוקא בשותא מה שהוא שומע בבית 
בדרך כלל מי שהולך בתמימות ומבין וממחיש לעצמו שהוא גם לא מבין ידיעה ובחירה
גם הבן שלו יילך בדרך זו.
ויש להזהר לכן לא להראות כאילו אנחנו המבוגרים מבינים הידיעה והבחירה אלא שאנחנו מסתבכים איך להעביר לילדים.
לכן יש לדעת שאם אני לא יתבייש להגיד שאני לא מבין גם הבן שלי לא יתבייש ויבין שהוא לא מבין.


גם הזכרתי בהודעה מעניין אם הילד משתמש בזה גם כשמרביצים לו לומר שהקב''ה ידע את זה ולכן יש לי למחול בזה
 

בחור_צעיר

משתמש ותיק
לענ"ד לומר לו:
כל מה שמסביבנו ה' נתן לנו, כל מה שעושים לנו ה' נתן לנו, אבל אנחנו בוחרים אם לעשות מעשה טוב או מעשה רע.
אם הוא ככ חכם שישראל אבל ה' יודע מה אבחר.
אפשר לומר לו- נכון, אבל אנחנו לא יודעים, ולכן אנחנו צריכים לבחור בטוב, ואם לא זה לא טוב, ואם לא נשנה את התנהגותנו לטובה יכול להיות עונש.
 

ציון הלא תשאלי

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
ציון הלא תשאלי אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
עטפת בכמה מילות אהבה תנין מסוכן, אבל לא הרגת את התנין, אם הקב''ה יודע הכל אז הוא יודע שאני אכה וא''כ מה אתם מבקשים ממני לא להכות זה היה ידוע וגזור וגם אם הייתי ילד מחונך הייתי מכה כי כך היתה הידיעה, השאלה הזו היא שאלה חדה כתער והיות שמדובר בילד חכם, חייבים לענות לו משהו שכלי ולא רגשי, והיות שהוא לא יכול להבין את התשובות העמוקות צריך לומר לו כמו שכתבתי, מה שכתבת מתאים לשאר הילדים שלא ניחנו בחכמה אפי' בשביל לשאול דבר זה.

לא עטפתי תנינים באהבה... קיותי שדיברתי לשועלים פיקחים ... אך התבדיתי והבנתי שדיברתי לאוגרים !!!

להסביר לילד את התשובה על ידי משל שאני מאמין שגם אתה יכול להבין את התשובה !

למשל : אם הילד זרק אבן על חלון של חבירו וניפץ את החלון ואני אביו הסרטתי את כל המהלך מאז שהוא הרים את האבן ועד לרגע שהתנפץ החלון ... 

אני כבר יודע שהוא ינפץ את החלון, אך האם זה יסתור שאני יחזיר את ההסרטה אחורה ויראה לילד את ההרמה של האבן ואת כיון ידו להשליך .. ואז ברגע אחד אני יעצור את ההסרטה ... ואני ישאל את הילד האם ברגעים הללו ... היה לך בחירה להוריד את האבן או לזרוק ???

התשובה היא : ברור שכן !!!

ברור שהבחירה בשלב זה בידו ... וכך הוא אמור להתנהג בכל שלב ובכל פרט במהלך חייו !!!

זה שאני כיום יודע מה שהוא עשה זסה לא סותר את הנקודה שהיתה לו בחירה גמורה ועל כך הוא יקבל את הדין !

התשובה הזאת מובאת בשפתי חיים אמונה והשגחה (בפרק ידיעה ובחירה) וכן הרב מרדכי נוירגשל בקלטת ידיעה ובחירה (קנאט).


שמעתי על התשובה הזו, מי שהוא מעיין יודע שזו כפירה בשוגג. (אם הבנתי אותך).
ראשית הרמב''ם כתב שתשובה זו ארוכה מארץ מידה וכו', ומבואר דאין לזה תשובה פשוטה.
אם הבנתי דבריך שהתכוונת לתשובה ששמעתי, אז זה אינו נכון כי כשהילד הרים את ידו לזרוק את האבן הוא 99 אחוז יעשה את זה, והבחירה שלו היא נגד 99 אחוז כי כיון שהוא החליט לבצע את זה לפי כל סיבותיו והלכי רוחו, הבחירה שלו היא קשה וכפי אחוזי הסיכוי שהוא יחזור בו כך אחוזי בחירתו, כעת באים מרצים טועים וטוענים הרי יש לו בחירה ואנו ודאי יודעים שהוא יזרוק, הרי ידיעה ובחירה, אבל האמת שזו טעות כי ידיעה אינה יכולה להתיישב עם הבחירה והיא סותרת אותה ובסיפור הזה נותנים את הבחירה לאחוז האחרון, ונותנים את הידיעה ל-99 אחוז הנותרים, וטוענים הרי יש בחירה והרי יש ידיעה, וזה אינו כי יש כאן בחירה של אחוז אחד וידיעה של 99 אחוז, וזה אינו ידיעה של הקב''ה שהיא ידיעה מוחלטת, זו הטעות בתשובה של המרצים, על ילד אפשר לשקר אבל זה הטעות הכי גדולה בחינוך כידוע, כי כשיגדל הוא יכפור בתשובה ובאקסיומות.
מדבריך נראה קצת שאתה מתכוין לתשובה שונה קצת מזה שכתבת הסרטה וכו', ולא כל כך הבנתי כוונתך, כי הסרטה זו ידיעה של אחר מעשה וכאן אנו מדברים על ידיעה של לפני מעשה ואם ההסרטה לאו דוקא והיא באה רק כדי להסביר לילד שזרק את האבן, וכוונתך היא על הידיעה של מי שראה אותו זורק הרי תשובתך בצדך.
באופן כללי לא ראוי לזלזל בניק אלמוני שאינך מכירו כי תמיד אפשר שהוא גדול ממך בחכמה ובשנים. (אגב בתשובתך הקודמת לא הזכרת כלל שום תשובה לילד ורק כעת שינית דבריך שצריך לענות לו תשובה).
רבינו "המעיין המתגבר" אכן שמך נאה לך ... אתה מעיין נובע מקור חכמה ומתגבר ומתבגר ... אך אנא אל תעדה לומד'ס רבתי מכל מילה ופסיק הנכתב ...
פתח את דברי רבינו "שפתי חיים" וכן את דברי רבינו "הרב אליהו דסלר" במכתב מאליהו" ותרווה נחת ולא כפירה בשוגג לא ב99% ולא ב100% ...

תודה ויום טוב !
 
 

פומבדיתא

משתמש רשום
כל התירוצים על קושיא אינו אלא תשובת עראי וסוף וסוף הקושיא במקומה עומדת

כגון תירץ שהשיעבוד יכול ליהיות על ידי מדינה אחרת, מ"מ האם ידע הקב"ה שפרעה יעבוד את בנ"י? אם לא ידע, אתממה הקב"ה יודע הכל, ואם ידע היאך שייך בחירה?

וכן כל התירוצים אחרים ואכמ"ל. ואי אפשר להבין המציאות 'אין סוף ב""ה', וכן טוב יותר להסביר אי-הבנות ה'אין סוף ב"ה' מלהסביר בחירה/ידיעה, שכמה שאתה יסביר אתה יסתבך יותר

ואתה יכול להסביר זה במשל, כמו שסומא אי אפשר להבין המציאות של צבע, דאין לו החוש לראותם, בלי החושים אי אפשר להבין אותו, וכן אנו אין לנו החושים להבין אין סוף ב"ה.
 

חימקו

משתמש ותיק
אפשר לומר לילד אם הקב"ה יודע כבר שתרביץ אז סימן שזה מה שאתה בחרת. ואם הוא יודע שלא תרביץ סימן שידע שבחרת לא להרביץ ,כלומר מה שהקב"ה יודע עליך זה בגלל מה שתבחר.
 
פינחס רוזנצוויג אמר:
הוא צריך לענות, מה שהוא עונה לעצמו על השאלה הזו.
מה הוא עונה לעצמו?
היום שמעתי הספד על הגאון ר' מיכאל בודנהיימר זצוק"ל עובד אלוקים באמת ובישר וחבל על דאבדין.
וסיפר בנו שאביו היה אומר שאדם צריך להסביר לעצמו את האמונה, יציאמ"מ סיפור מגילת אסתר וכו' וכו' כמו שמסבירים לילד קטן, ודו"ק כמה עומק יש בזה
מי שהכיר אותו וידע את עומק דעתו ויראתו יותר יבין את כוונתו.
 

אור זורח

משתמש ותיק
נקודה למחשבה
מדוע הילד מצליח להתסיס את החכמים כאן
אם רוצים לדון אפשר לדון כמו שדנו הרמב''ם והראב''ד
למה להבהל משאלה של ילד
לילדים יש הרבה שאלות
שמרן שר התורה שליט''א אומר שיש לענות להם כשתגדל תבין
ובענין זה ילד צריך לדעת שלא לרמה שלו להתעסק בשאלה זו
וגם האבא שלו מאוד היה רוצה שיהיה ברור לו הנושא הזה אך הוא יודע שכמה שהוא מבין מבין ומה שלא שלא.
בקיצור אני לא מבין מדוע שילד שואל שאילה הענין הזה מתסיס
לא צריך להבהל משאלות של ילדים כשיגדלו יבינו.
זה שההורה גם לא ברור לו הנושא של בחירה וידיעה
לא צריך לגרום חלישות הדעת וחוסר ידע מה לענות לבנו
גם אם אני עצמי לא מבין זה לא אומר שאני לא יכול לענות לילד בבירור כשתגדל תבין
 
חלק עליון תַחתִית