כותר
משתמש ותיק
בגמרא מוזכר שיש ספק על העיר טבריה,
אם נחשבת כמוקפת חומה מכיון שמצד אחד היא מוקפת בים ולא בחומה.
והפוסקים הסתפקו בערים נוספות:
1. ידוע שהחזו"א הסתפק על העיר יפו אם היא מוקפת חומה, ולכן החמיר לקרוא גם בט"ו בבני ברק הסמוכה לה.
2. בית שאן שמוזכרת כמוקפת חומה כבר בספר כפתור ופרח, ובספר הר צבי נוטה שאין לחוש לכך למעשה, לקמן אצטט חלק מלשונו.
3. אלעד. הגרש"ז גרוסמן דן בתשובה האם נחשבת סמוכה ללוד, שעליה נאמר בגמרא "לוד וגיא החרשים מוקפת חומה מימות יב"נ".
4. חריש - עליה דנו כאן בפורום בשנים קודמות
ז"ל שו"ת הר צבי אורח חיים ב סימן קלב:
ע"ד קריאת המגילה בבית שאן אם יש לקרות כפרזים, או כמוקפים, או כספיקות.
וכת"ר הביא ע"ז שבמלחמת שאול (שמואל א' פרק ל"א: פסוק י, יב) נזכר: ואת גויתו תקעו בחומת בית שן, ובפסוק יב: ויקחו את גוית שאול ואת גוית בניו מחומת בית שן וגו'.
הנה בספר כפתור ופרח (פ"ז) שמחברו היה מתושבי בית שאן, האריך שם ... ומסיים שם וז"ל: וקרוב אני לומר שהוא מוקף חומה מימות יהושע בן נון שהרי חכמים קראוהו כרך באמרם עליו הרבה כרכים כבשוה עולי מצרים וכרך לעולם הוא מוקף חומה וכדאיתא במגילה, ועוד שהכתוב מזכיר לו חומה ואפילו הכא לא קדשוהו בשניה, עכ"ל.
אולם מה שאומר הכפתור ופרח: וקרוב אני לומר שהיא מוקף חומה מימות יהושע בן נון, שהרי חכמים קראוהו כרך, וכרך לעולם מוקף חומה הוא. יש לעיין בדבריו דלכאורה אין זה הכרח שהרי שיטת כמה מהראשונים דסתם כרכים האמורים בתלמוד אינם מוקפים חומה מימות יהושע ב"נ, וכמש"כ תוס' מגילה ג': בד"ה כרך שאין בו, ובד"ה אלא, יעו"ש, וכ"כ הר"ן שם אלא עיר הגדולה שבגדולות קרי כרך כדאמרינן כתובות דף ד' כגון מתא מחסיא דמפקא מכרך, ובדף ק"י שם אין מוציאין מעיר לכרך.
גם הכפו"פ עצמו כד נדקדק בלשונו אינו אומר בלשון ודאי, אלא דקרוב לומר אבל עדיין אינו אומר [שלמעשה צריך לקרוא המגילה בטו], ואדרבה משמע שמסתפק בדבר שהרי הוא היה תושב בית שאן מה הלשון אומרת שהוא קרוב לומר, הרי גם מעשה עשה שנהג בקריאת המגילה ובכל דיני פורים במשתה ושמחה בט"ו, ולמה נקט אמירה ולא את המעשה שנהג לעשות פורים כמוקפים, אלא מלשונו מוכרח שלא עשה מעשה כמנהג מוקפים, אלא רק באמירה גרידא שלא נצטרפה למעשה כלל, וכפסק הגאונים דהספיקות אין קורין אלא בי"ד ולא בט"ו.
ומה שהעיר מקרא דכתיב במלחמת שאול חומת בית שן, יש להרגיש בשינוי שם שנזכר שם, שהרי ביהושע ובשופטים ובדברי הימים, ובכל מקום שהוזכר בית שאן הוא באלף, וכאן בית שן, וקרוב לומר שבית שן לחוד ובית שאן לחוד, בית שאן הוא מערי ישראל שנתקדשו בקדושת א"י, אבל בית שן החסרה אלף, היא מערי פלשתים, ולא זו היא העיר בית שאן שהיא מנחלת שבט אשר הקרובה במזרחה להירדן, ובית שן מערי הפלשתים היא במערבה של א"י.
ובלא"ה אם בזמן שאול המלך היה לה חומה אין זה ראיה שהיא החומה מימות יהושע בן נון, ומסתבר מאד שאין לה דין מוקף חומה.
אם נחשבת כמוקפת חומה מכיון שמצד אחד היא מוקפת בים ולא בחומה.
והפוסקים הסתפקו בערים נוספות:
1. ידוע שהחזו"א הסתפק על העיר יפו אם היא מוקפת חומה, ולכן החמיר לקרוא גם בט"ו בבני ברק הסמוכה לה.
2. בית שאן שמוזכרת כמוקפת חומה כבר בספר כפתור ופרח, ובספר הר צבי נוטה שאין לחוש לכך למעשה, לקמן אצטט חלק מלשונו.
3. אלעד. הגרש"ז גרוסמן דן בתשובה האם נחשבת סמוכה ללוד, שעליה נאמר בגמרא "לוד וגיא החרשים מוקפת חומה מימות יב"נ".
4. חריש - עליה דנו כאן בפורום בשנים קודמות
ז"ל שו"ת הר צבי אורח חיים ב סימן קלב:
ע"ד קריאת המגילה בבית שאן אם יש לקרות כפרזים, או כמוקפים, או כספיקות.
וכת"ר הביא ע"ז שבמלחמת שאול (שמואל א' פרק ל"א: פסוק י, יב) נזכר: ואת גויתו תקעו בחומת בית שן, ובפסוק יב: ויקחו את גוית שאול ואת גוית בניו מחומת בית שן וגו'.
הנה בספר כפתור ופרח (פ"ז) שמחברו היה מתושבי בית שאן, האריך שם ... ומסיים שם וז"ל: וקרוב אני לומר שהוא מוקף חומה מימות יהושע בן נון שהרי חכמים קראוהו כרך באמרם עליו הרבה כרכים כבשוה עולי מצרים וכרך לעולם הוא מוקף חומה וכדאיתא במגילה, ועוד שהכתוב מזכיר לו חומה ואפילו הכא לא קדשוהו בשניה, עכ"ל.
אולם מה שאומר הכפתור ופרח: וקרוב אני לומר שהיא מוקף חומה מימות יהושע בן נון, שהרי חכמים קראוהו כרך, וכרך לעולם מוקף חומה הוא. יש לעיין בדבריו דלכאורה אין זה הכרח שהרי שיטת כמה מהראשונים דסתם כרכים האמורים בתלמוד אינם מוקפים חומה מימות יהושע ב"נ, וכמש"כ תוס' מגילה ג': בד"ה כרך שאין בו, ובד"ה אלא, יעו"ש, וכ"כ הר"ן שם אלא עיר הגדולה שבגדולות קרי כרך כדאמרינן כתובות דף ד' כגון מתא מחסיא דמפקא מכרך, ובדף ק"י שם אין מוציאין מעיר לכרך.
גם הכפו"פ עצמו כד נדקדק בלשונו אינו אומר בלשון ודאי, אלא דקרוב לומר אבל עדיין אינו אומר [שלמעשה צריך לקרוא המגילה בטו], ואדרבה משמע שמסתפק בדבר שהרי הוא היה תושב בית שאן מה הלשון אומרת שהוא קרוב לומר, הרי גם מעשה עשה שנהג בקריאת המגילה ובכל דיני פורים במשתה ושמחה בט"ו, ולמה נקט אמירה ולא את המעשה שנהג לעשות פורים כמוקפים, אלא מלשונו מוכרח שלא עשה מעשה כמנהג מוקפים, אלא רק באמירה גרידא שלא נצטרפה למעשה כלל, וכפסק הגאונים דהספיקות אין קורין אלא בי"ד ולא בט"ו.
ומה שהעיר מקרא דכתיב במלחמת שאול חומת בית שן, יש להרגיש בשינוי שם שנזכר שם, שהרי ביהושע ובשופטים ובדברי הימים, ובכל מקום שהוזכר בית שאן הוא באלף, וכאן בית שן, וקרוב לומר שבית שן לחוד ובית שאן לחוד, בית שאן הוא מערי ישראל שנתקדשו בקדושת א"י, אבל בית שן החסרה אלף, היא מערי פלשתים, ולא זו היא העיר בית שאן שהיא מנחלת שבט אשר הקרובה במזרחה להירדן, ובית שן מערי הפלשתים היא במערבה של א"י.
ובלא"ה אם בזמן שאול המלך היה לה חומה אין זה ראיה שהיא החומה מימות יהושע בן נון, ומסתבר מאד שאין לה דין מוקף חומה.