ערים המסופקות אם הן מוקפות חומה מימות יהושע בן נון

כותר

משתמש ותיק
בגמרא מוזכר שיש ספק על העיר טבריה,
אם נחשבת כמוקפת חומה מכיון שמצד אחד היא מוקפת בים ולא בחומה.

והפוסקים הסתפקו בערים נוספות:

1. ידוע שהחזו"א הסתפק על העיר יפו אם היא מוקפת חומה, ולכן החמיר לקרוא גם בט"ו בבני ברק הסמוכה לה.
2. בית שאן שמוזכרת כמוקפת חומה כבר בספר כפתור ופרח, ובספר הר צבי נוטה שאין לחוש לכך למעשה, לקמן אצטט חלק מלשונו.
3. אלעד. הגרש"ז גרוסמן דן בתשובה האם נחשבת סמוכה ללוד, שעליה נאמר בגמרא "לוד וגיא החרשים מוקפת חומה מימות יב"נ". 
4. חריש - עליה דנו כאן בפורום  בשנים קודמות

ז"ל שו"ת הר צבי אורח חיים ב סימן קלב:
ע"ד קריאת המגילה בבית שאן אם יש לקרות כפרזים, או כמוקפים, או כספיקות. 
וכת"ר הביא ע"ז שבמלחמת שאול (שמואל א' פרק ל"א: פסוק י, יב) נזכר: ואת גויתו תקעו בחומת בית שן, ובפסוק יב: ויקחו את גוית שאול ואת גוית בניו מחומת בית שן וגו'. 
הנה בספר כפתור ופרח (פ"ז) שמחברו היה מתושבי בית שאן, האריך שם ... ומסיים שם וז"ל: וקרוב אני לומר שהוא מוקף חומה מימות יהושע בן נון שהרי חכמים קראוהו כרך באמרם עליו הרבה כרכים כבשוה עולי מצרים וכרך לעולם הוא מוקף חומה וכדאיתא במגילה, ועוד שהכתוב מזכיר לו חומה ואפילו הכא לא קדשוהו בשניה, עכ"ל. 
אולם מה שאומר הכפתור ופרח: וקרוב אני לומר שהיא מוקף חומה מימות יהושע בן נון, שהרי חכמים קראוהו כרך, וכרך לעולם מוקף חומה הוא. יש לעיין בדבריו דלכאורה אין זה הכרח שהרי שיטת כמה מהראשונים דסתם כרכים האמורים בתלמוד אינם מוקפים חומה מימות יהושע ב"נ, וכמש"כ תוס' מגילה ג': בד"ה כרך שאין בו, ובד"ה אלא, יעו"ש, וכ"כ הר"ן שם אלא עיר הגדולה שבגדולות קרי כרך כדאמרינן כתובות דף ד' כגון מתא מחסיא דמפקא מכרך, ובדף ק"י שם אין מוציאין מעיר לכרך.
גם הכפו"פ עצמו כד נדקדק בלשונו אינו אומר בלשון ודאי, אלא דקרוב לומר אבל עדיין אינו אומר [שלמעשה צריך לקרוא המגילה בטו], ואדרבה משמע שמסתפק בדבר שהרי הוא היה תושב בית שאן מה הלשון אומרת שהוא קרוב לומר, הרי גם מעשה עשה שנהג בקריאת המגילה ובכל דיני פורים במשתה ושמחה בט"ו, ולמה נקט אמירה ולא את המעשה שנהג לעשות פורים כמוקפים, אלא מלשונו מוכרח שלא עשה מעשה כמנהג מוקפים, אלא רק באמירה גרידא שלא נצטרפה למעשה כלל, וכפסק הגאונים דהספיקות אין קורין אלא בי"ד ולא בט"ו. 
ומה שהעיר מקרא דכתיב במלחמת שאול חומת בית שן, יש להרגיש בשינוי שם שנזכר שם, שהרי ביהושע ובשופטים ובדברי הימים, ובכל מקום שהוזכר בית שאן הוא באלף, וכאן בית שן, וקרוב לומר שבית שן לחוד ובית שאן לחוד, בית שאן הוא מערי ישראל שנתקדשו בקדושת א"י, אבל בית שן החסרה אלף, היא מערי פלשתים, ולא זו היא העיר בית שאן שהיא מנחלת שבט אשר הקרובה במזרחה להירדן, ובית שן מערי הפלשתים היא במערבה של א"י.
ובלא"ה אם בזמן שאול המלך היה לה חומה אין זה ראיה שהיא החומה מימות יהושע בן נון, ומסתבר מאד שאין לה דין מוקף חומה. 
 

דרומאי

משתמש ותיק
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
בגמרא מוזכר שיש ספק על העיר טבריה,
אם נחשבת כמוקפת חומה מכיון שמצד אחד היא מוקפת בים ולא בחומה.

והפוסקים הסתפקו בערים נוספות:

1. ידוע שהחזו"א הסתפק על העיר יפו אם היא מוקפת חומה, ולכן החמיר לקרוא גם בט"ו בבני ברק הסמוכה לה.
2. בית שאן שמוזכרת כמוקפת חומה כבר בספר כפתור ופרח, ובספר הר צבי נוטה שאין לחוש לכך למעשה, לקמן אצטט חלק מלשונו.
3. לוד.
4. חריש

ז"ל שו"ת הר צבי אורח חיים ב סימן קלב:
ע"ד קריאת המגילה בבית שאן אם יש לקרות כפרזים, או כמוקפים, או כספיקות. 
וכת"ר הביא ע"ז שבמלחמת שאול (שמואל א' פרק ל"א: פסוק י, יב) נזכר: ואת גויתו תקעו בחומת בית שן, ובפסוק יב: ויקחו את גוית שאול ואת גוית בניו מחומת בית שן וגו'. 
הנה בספר כפתור ופרח (פ"ז) שמחברו היה מתושבי בית שאן, האריך שם ... ומסיים שם וז"ל: וקרוב אני לומר שהוא מוקף חומה מימות יהושע בן נון שהרי חכמים קראוהו כרך באמרם עליו הרבה כרכים כבשוה עולי מצרים וכרך לעולם הוא מוקף חומה וכדאיתא במגילה, ועוד שהכתוב מזכיר לו חומה ואפילו הכא לא קדשוהו בשניה, עכ"ל. 
אולם מה שאומר הכפתור ופרח: וקרוב אני לומר שהיא מוקף חומה מימות יהושע בן נון, שהרי חכמים קראוהו כרך, וכרך לעולם מוקף חומה הוא. יש לעיין בדבריו דלכאורה אין זה הכרח שהרי שיטת כמה מהראשונים דסתם כרכים האמורים בתלמוד אינם מוקפים חומה מימות יהושע ב"נ, וכמש"כ תוס' מגילה ג': בד"ה כרך שאין בו, ובד"ה אלא, יעו"ש, וכ"כ הר"ן שם אלא עיר הגדולה שבגדולות קרי כרך כדאמרינן כתובות דף ד' כגון מתא מחסיא דמפקא מכרך, ובדף ק"י שם אין מוציאין מעיר לכרך.
גם הכפו"פ עצמו כד נדקדק בלשונו אינו אומר בלשון ודאי, אלא דקרוב לומר אבל עדיין אינו אומר [שלמעשה צריך לקרוא המגילה בטו], ואדרבה משמע שמסתפק בדבר שהרי הוא היה תושב בית שאן מה הלשון אומרת שהוא קרוב לומר, הרי גם מעשה עשה שנהג בקריאת המגילה ובכל דיני פורים במשתה ושמחה בט"ו, ולמה נקט אמירה ולא את המעשה שנהג לעשות פורים כמוקפים, אלא מלשונו מוכרח שלא עשה מעשה כמנהג מוקפים, אלא רק באמירה גרידא שלא נצטרפה למעשה כלל, וכפסק הגאונים דהספיקות אין קורין אלא בי"ד ולא בט"ו. 
ומה שהעיר מקרא דכתיב במלחמת שאול חומת בית שן, יש להרגיש בשינוי שם שנזכר שם, שהרי ביהושע ובשופטים ובדברי הימים, ובכל מקום שהוזכר בית שאן הוא באלף, וכאן בית שן, וקרוב לומר שבית שן לחוד ובית שאן לחוד, בית שאן הוא מערי ישראל שנתקדשו בקדושת א"י, אבל בית שן החסרה אלף, היא מערי פלשתים, ולא זו היא העיר בית שאן שהיא מנחלת שבט אשר הקרובה במזרחה להירדן, ובית שן מערי הפלשתים היא במערבה של א"י.
ובלא"ה אם בזמן שאול המלך היה לה חומה אין זה ראיה שהיא החומה מימות יהושע בן נון, ומסתבר מאד שאין לה דין מוקף חומה. 
בעצם הדבר צ"ע האם צריך דוקא מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, או כל שהוקף בזמן בית ראשון וקדוש בקדושת בתי ערי חומה מהני אף לענין מגילה. דאי לא תימא הכי משכחת לה עיר שקדושה בקדושת בתי ערי חומה ואין קורין בה בט"ו, וזה תימה מהסוגיא במגילה.
 
 

כותר

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
בעצם הדבר צ"ע האם צריך דוקא מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, או כל שהוקף בזמן בית ראשון וקדוש בקדושת בתי ערי חומה מהני אף לענין מגילה. דאי לא תימא הכי משכחת לה עיר שקדושה בקדושת בתי ערי חומה ואין קורין בה בט"ו, וזה תימה מהסוגיא במגילה.
אם תוכל תפרט בבקשה יותר מה אומרת הגמרא ומה ההוכחה,
למי שאינם בקיאים כמוני.
 
 

דבש לפי

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
בעצם הדבר צ"ע האם צריך דוקא מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, או כל שהוקף בזמן בית ראשון וקדוש בקדושת בתי ערי חומה מהני אף לענין מגילה. דאי לא תימא הכי משכחת לה עיר שקדושה בקדושת בתי ערי חומה ואין קורין בה בט"ו, וזה תימה מהסוגיא במגילה.
מניין לך שהיה אפשר בזמן בית ראשון לקדש ערים שאינן מוקפות מימות יהושע?

ולעצם העניין, הטורי אבן מחדש שעיר שכבשוה ישראל מידי עמי כנען כשהיא מוקפת חומה יש לה דין מוקפת חומה מימות יהושע בן נון אף אם באמת היא נבנתה דורות רבים אחרי יהושע, והחזו"א חולק על זה.
 

נפתולי

משתמש ותיק
עוד 2 ערים לפחות שיש לגביהם נידונים (תעשה חיפוש באוצה"ח ותמצא נחת)
בית שמש
אשדוד
 

כותר

משתמש ותיק
פותח הנושא
תשובה בענין העיר חיפה,
מעניינת הכרעת הגרי"ש אלישיב להשיב המנהג להחמיר בחיפה גם היום כעיירות המסופקות,
האם יש שמחמירים כיום בחיפה ?

קובץ תשובות הרב אלישיב חלק א סימן סח
לכבוד הרב הראשי לעיר חיפה והמחוז ה"ה הרה"ג ר' שאר - ישוב כהן שליט"א,
ברכה ושלום רב
מכתבו מיום יב' אד"ר הגיע לידי בזמנו, ומרוב הטרדות הסובבים אותי לא עלה בידי - עד הנה לעבור על דבריו. והנה כת"ר תמה למה נוהגין בעיר חיפה לקרוא את המגילה רק בי"ד. והלא ר"י שורץ כותב לקרוא גם בט"ו.
ונחה דעתו הואיל והחלק העתיק של חיפה הנמצא בסמוך ונראה לחיפה של היום, יש בו מקום הידוע בשם "תל - שקמונה", אולי היתה שקמונה עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, כי עפ"י החוקרים היה מקום מיושב לפני כשלשת אלפים ותקמ"ב שנה ואולי היתה מסורת שתל שקמונה בזמנו הי' עיר מוקפת חומה. ומכיון שהיא נהרסה לפני כ - 1300 שנה ונחרבה לגמרי ואין דין גרירה אחריו. ולכן אולי בטל המנהג לקרוא גם בט"ו עכתו"ד.
עדיין תמיהתו קיימת, שהרי הגרימ"ט ז"ל בספרו ארץ ישראל כותב: "חברון שכם - וחיפה הוחזקו מימים קדומים לעיירות מסופקות" ומסקנתו לגבי חיפה הוא: "מכיון שכבר נהגו בכך מסתמא היתה להם קבלה ע"ז" והספר הזה חיבר הגרימ"ט מלפני כארבעים שנה. ומעתה אם סבת קריאת שני הימים הי' בגלל שקמונה, הרי היא כבר נהרסה מקדמת דנא ולמה אם כן היה המנהג כל הזמן לנהוג בחיפה כעיירות המסופקות, אין זאת אלא שבזמן האחרון עקרו את המנהג ללא כל יסוד, ומן הדין איפוא לחדש את המנהג כפי שהיו נוהגים מימי קדם.

וכעשותו נוראות באותן הימים אתנו יפליא תשועת עולמים.
בברכת התורה יוסף שלו' אלישיב
 

כותר

משתמש ותיק
פותח הנושא
ושם השיב גם לענין לוד,
קובץ תשובות הרב אלישיב חלק א סימן סח
ב"ה ח"י אד"ר תשל"ו,
כבוד הרב הגאון ר' נתן אורטנר שליט"א רב העיר לוד,
ברכה ושלום רב
ע"ד השאלה בנוגע לקריאת ימי הפורים בלוד - הנה דין לוד כדין שאר עירות בא"י, וקורין בי"ד ובט"ו, ומברכין בי"ד, וכך הוא המנהג, עי' בלוח לא"י להגרימ"ט ז"ל.

וכן כתב גם בשו"ת יביע אומר חלק ז - אורח חיים סימן ס:

ב"ה. ירושלים, כ"ה שבט תשמ"ז. צרור המור לפ"ק. 
לכבוד ידידנו הדגול דורש טוב לעמו הרה"ג רבי נתן אורטנר שליט"א. רב העיר לוד. בענין השאלה מתי יש לקרוא את המגילה בעיר לוד, האם ביום י"ד אדר, או ביום ט"ו בו, אמנם ידוע מה שאמרו בגמרא (מגילה ד א), אמר רבי יהושע בן לוי, לוד ואונו וגיא החרשים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון. מ"מ כבר כתב בשו"ת ויצבור יוסף שווארץ (סי' ב) שבכל ערי ארצנו הקדושה לא נהגו לקרות המגילה בט"ו אלא רק בירושלים, ואילו בשאר מקומות המנהג לקרות בי"ד בברכה, ובט"ו בלא ברכה מספק, ואף שידענו על כמה ערים כגון לוד וכו' שהיו מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, מ"מ יש ספק שמא תכונתם הנוכחית אינה במקומה הראשון ממש, שאולי נבנית רחוק ממקומה הראשון, משא"כ ירושלים שאין בה ספק כלל, שהכותל המערבי מעיד עליה שהיא על תכונתה המקורית, וכן יעידו על כך הר המוריה והר ציון והר הזיתים ועמק יהושפט. ע"ש. וכן כתב הרה"ג רי"מ טוקצינסקי בספרו עיר הקדש והמקדש (פרק כו אות א). ע"ש. וכ"כ בכף החיים (סי' תרפח ס"ק טוב). ע"ש. 

וכן מסקנת שו"ת מנחת יצחק חלק ח סימן סא:
קיצור: דהנה בנד"ד שייך עוד יותר מש"כ בביאור הגר"א שם על דברי הגאונים (הובא בר"ן שם) דאע"ג דאמרינן חזקי' קרי וכו' מדת חסידות הי', ועוד דוקא בא"י שהיו ערים ידועות בשעת התקנה מחמת בתי ערי חומה וכו', א"כ כמו כן בנד"ד בלוד שהי' מוקף חומה מימות יהושע ובזמן התלמוד הי' ידוע מקומו, רק עכשיו נעלם ממנו מקומו בודאית, אבל נודע שבקרוב לאותו שטח הי' ובפרט עכשיו שמצאו הביה"ק שם כנ"ל, הוי כמו איקבע איסרא, נראה דלכ"ע צריכים לקרות המגילה בי"ד בברכה ובט"ו בלא ברכה ולקיים שמחה ומתנות לאביונים בשניהם כמו שכתב במ"א ובמ"ב שם (סק"י) עיין שם, כנלענ"ד. 
והנני בזה דו"ש וחותם בחותמי ברכות ונזכה להתעוררות הנסים והנפלאות שנעשו לאבותינו בימים ההם בזה"ז. יצחק יעקב ווייס. 
 

כותר

משתמש ותיק
פותח הנושא
העיר צפת,
כתוב בשער הכוונות (דף קט ע"א) בהגהה: כתב המהר"ש ויטל בשם מר אביו המהרח"ו, שמעתי ממהר"י הכהן שראה לרבינו האר"י ז"ל, שבהיותו בצפת [הערת חזון עובדיה: שנוהגים שם לקרות המגילה שני ימים י"ד וט"ו, וכמ"ש בספר תיקון יששכר (דכ"ג ע"א) ובפאת השלחן (סי' ג אות טו). ועוד]. היה נוהג שלא לומר על הנסים ביום ט"ו בתפלה משום הפסק, אבל בשאר מצות הפורים כמו משלוח מנות ומתנות לאביונים היה נוהג בהם מספק גם ביום השני. ע"כ.
ומעניין שיש שם עדות שגם כשהיה בדמשק קרא גם בט"ו.
 

בלב איש

משתמש רגיל
נפתולי אמר:
עוד 2 ערים לפחות שיש לגביהם נידונים (תעשה חיפוש באוצה"ח ותמצא נחת)
בית שמש
אשדוד
הספק בבית שמש אינו על כל העיר אלא על האזורים הקרובים לתל ירמות רמה ג' ואולי חלק מרמה א' 
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
לישועתך קויתי השם אמר:
שכונת רמות בירושלים
הספק על רמות זה רק היה בשנים קודמות שלא היה רצף מהעיר העתיקה עדד רמות היום שכבר יש רצף כבר הכריעו כל הפוסקים שדינו כשאר ירושלים החדשה שקוראים בו רק בט"ו. (חוץ מהשנה שקוראים גם שם בי"ד כמו בכל ירושלים)
 

סופר המלך

משתמש ותיק
במחילה, אין שום רצף לרמות. רצף הכוונה ללא הפסק של קמ"א אמה, 64 או 68 מטר, ולשיעור הגדול 81 מטר. המרחק כיום הוא הרבה יותר גדול.
מי שהכריע שדינו כירושלים, אמר סברות אחרות.
 

בשלמא

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
בעצם הדבר צ"ע האם צריך דוקא מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, או כל שהוקף בזמן בית ראשון וקדוש בקדושת בתי ערי חומה מהני אף לענין מגילה. דאי לא תימא הכי משכחת לה עיר שקדושה בקדושת בתי ערי חומה ואין קורין בה בט"ו, וזה תימה מהסוגיא במגילה.

ומשכחת לה עיר שאין לה חומה סביב, שקורין בט"ו (לרבי בוודאי ולחזקיה מספק)
כגון טבריה
 

דרומאי

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
דבש לפי אמר:
מניין לך שהיה אפשר בזמן בית ראשון לקדש ערים שאינן מוקפות מימות יהושע?
עי' ערכין לב
בפשוטו הוא כן, וראיה דהא למ"ד קדושה ראשונה לא קדשה לעתיד לבא מפורש בסוגיא דערכין ודמגילה שקידשום בכיבוש שני, ואם בכיבוש שני יכלו לקדש כ"ש בכיבוש ראשון לאחר ימות יהושע, שעדיין הוא קדושה ראשונה.
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
דרומאי אמר:
בעצם הדבר צ"ע האם צריך דוקא מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, או כל שהוקף בזמן בית ראשון וקדוש בקדושת בתי ערי חומה מהני אף לענין מגילה. דאי לא תימא הכי משכחת לה עיר שקדושה בקדושת בתי ערי חומה ואין קורין בה בט"ו, וזה תימה מהסוגיא במגילה.

ומשכחת לה עיר שאין לה חומה סביב, שקורין בט"ו (לרבי בוודאי ולחזקיה מספק)
כגון טבריה
וכן בשור איגר להשיטת דקורין בט"ו. אבל איפכא לא משכחת לה.
 
 

אבי חי

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
אבי חי אמר:
דבש לפי אמר:
מניין לך שהיה אפשר בזמן בית ראשון לקדש ערים שאינן מוקפות מימות יהושע?
עי' ערכין לב
בפשוטו הוא כן, וראיה דהא למ"ד קדושה ראשונה לא קדשה לעתיד לבא מפורש בסוגיא דערכין ודמגילה שקידשום בכיבוש שני, ואם בכיבוש שני יכלו לקדש כ"ש בכיבוש ראשון לאחר ימות יהושע, שעדיין הוא קדושה ראשונה.
הפשטות שם דכל הנידון רק בשהיו מוקפות חומה גם בימות יהושע. ועכ"פ כל ענין הקידוש הוזכר רק למ"ד לא קדשה לעתיד לבוא, בשעת כיבוש עזרא.

ולדבריך מתני' כדי נקטה מימות יהושע בן נון?

 
 

אבי חי

משתמש ותיק
רמב"ם פי"ב מהל' שמיטה ויובל הל' טו

אין סומכין אלא על חומה המוקפת בשעת כיבוש הארץ. כיצד? עיר שלא היתה מוקפת חומה בשעה שכבש יהושע את הארץ, אף-על-פי שמוקפת עתה - הרי היא כבתי החצרים. ועיר שהיתה מוקפת חומה בימי יהושע, אף-על-פי שאינה מוקפת עתה - הרי היא כמוקפת. וכיון שגלו בחרבן ראשון, בטלה קדושת ערי חומה שהיו בימי יהושע. כיון שעלה עזרא בביאה השניה, נתקדשו כל הערים המוקפות חומה באותו העת, מפני שביאתן בימי עזרא, שהיא ביאה שנייה, כביאתן בימי יהושע: מה ביאתן בימי יהושע מנו שמיטין ויובלות וקדשו בתי ערי חומה ונתחייבו במעשר, אף ביאתם בימי עזרא מנו שמיטין ויובלות וקדשו בתי ערי חומה ונתחייבו במעשר.

דרך אמונה שם
 
הלכה טו
(ע) אלא על חומה המוקפת בשעת כיבוש הארץ. דילפי' (קיט) בגמ' ג"ש נאמר כאן חומה ונאמר להלן (דברים ג) כל אלה ערים בצורות חומה גבוהה דלתים ובריח מה להלן הקיפוה גוים לפני הכיבוש אף כאן כן:
(עא) אף על פי שמוקפת חומה. דהיינו שהקיפוה אחר הכיבוש וזה לא מהני ונחשב כאילו אין לה חומה ולכן דינה כבתי החצרים:
(עב) אף על פי שאינה מוקפת עתה. דדרשי' (קכ) בגמ' מדכתיב אשר לוא חומה אף על פי שאין לו עכשיו והי' לו קודם לכן (קכא) ודעת הראב"ד דקדושה ראשונה של יהושע כיון דקי"ל שלא קידשה לעת"ל א"כ גם בזמן הבית אם נפלו המחיצות בטל קדושת בתי ערי חומה:
(עג) בטלה קדושת ערי חומה שהיו בימי יהושע. וכמו שביאר רבנו בפ"א מתרומות ה"ה ובפ"ו מבית הבחירה הט"ז לפי שקדושת יהושע היתה מפני הכיבוש וכיון שבטל הכיבוש בטלה הקדושה ודעת רבנו שם בה' ביה"ב דדוקא קדושת הארץ בטלה אבל קדושת ביהמ"ק וירושלים לא בטלה כלל והראב"ד שם חולק ע"ז:
(עד) נתקדשו כל הערים המוקפות חומה באותה העת. אבל אותן שלא היו מוקפות חומה אז לא נתקדשו (קכב) ומ"מ גם עזרא לא הי' יכול לקדש אלא הערים שהיו מוקפות חומה מימות יהושע בן נון ולא אותן שהוקפו אח"כ אף שהיו מוקפות בימי עזרא (קכג) וי"א שיכול לקדש גם ערים שלא היו מוקפות חומה מימי יהושע וכן לעת"ל (קכד) ובחזו"א מסופק בזה ונראה דעתו שא"א לקדש:
(עה) מנו שמיטין ויובלות וקדשו בתי ערי חומה ונתחייבו במעשר. (קכה) ואף על גב דבבית שני לא נהג יובל שלא היו כל יושביה עליה ולא מנו יובלות אלא לקדש שמיטין וממילא לא נהג ג"כ בתי ערי חומה כמש"כ רבנו לעיל פ"י ה"ט וגם מעשרות לא נהג אלא מדרבנן כמש"כ רבנו בספ"א מתרומות מ"מ קידש עזרא מה"ת שאם יבואו כל יושביה עליה יתחייב הכל מה"ת ולא יצטרכו לחזור ולקדש:
(עו) וקידשו בתי ערי חומה. (קכו) והקידוש הוא בפה:
 


(קיט) שם (ערכין ל"ג ב'):
(קכ) שם ל"ב ב':
(קכא) בהשגות כאן ומש"כ הכ"מ ורדב"ז כבר תמהו רבים ע"ז עי' חזו"א שביעית סי' ג' סק"ו ומרכה"מ ורש"ש ובן ארי' ועוד אחרונים והראב"ד קאי רק אבית ראשון דקדושתה לא קידשה לעת"ל משא"כ קדושת עזרא פסק דקידשה לעת"ל ואין לחוש שנפלה החומה:
(קכב) מל"מ בשם מהרי"ט וטורי אבן במגילה י' א':
(קכג) מנ"ח מצוה ש"מ:
(קכד) בשביעית סי' ג' סק"ו כ' שאין מקדשין אלא אותן שהיו מוקפין מימות יב"נ וגם עכשיו יש לו ג"כ חומה אבל שם בסקי"ד נסתפק בזה ע"ש ואפשר דהא דסק"ו בתרא שזה נדפס מנגעים שנדפס אחר שביעית ועי' בבה"ל:
(קכה) חזו"א שביעית סי' ג' סק"ו וכ"כ רדב"ז בספ"א מתרומות וכ"כ ר"י קורקוס כאן וא"צ לדחוק כמש"כ המנ"ח מצוה ש"מ ועוד אחרונים דכונת רבנו מדרבנן:
(קכו) מאירי מגילה י' א' וכ"כ הטו"א שם ומובא ג"כ בחזו"א ערלה סי' א' סקי"א ורש"י בשבועות ט"ז א' כתב שלא ידע במה נתקדשו ועי' תוס' ערכין ל"ב ב' ד"ה וקדשו ובמל"מ כאן:


 
 

דרומאי

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
דרומאי אמר:
אבי חי אמר:
עי' ערכין לב
בפשוטו הוא כן, וראיה דהא למ"ד קדושה ראשונה לא קדשה לעתיד לבא מפורש בסוגיא דערכין ודמגילה שקידשום בכיבוש שני, ואם בכיבוש שני יכלו לקדש כ"ש בכיבוש ראשון לאחר ימות יהושע, שעדיין הוא קדושה ראשונה.
א. הפשטות שם דכל הנידון רק בשהיו מוקפות חומה גם בימות יהושע.
ב. ועכ"פ כל ענין הקידוש הוזכר רק למ"ד לא קדשה לעתיד לבוא, בשעת כיבוש עזרא.

ג. ולדבריך מתני' כדי נקטה מימות יהושע בן נון?
א. אמת, אך הרי הקדושה התבטלה ואפ"ה חוזרים ומקדשים, ומה בין זה לעיר שהקיפוה חומה בימות דוד.
ב. למה שיהיה חילוק לענין זה, אם מצינו שקידשו בזמן עזרא, למה לא יכולו לקדש בימי דוד?
ג. לאו בכדי, אלא הכוונה לכיבוש ראשון, לאפוקי כיבוש שני דלא מהני לענין מגילה ובתי ערי חומה.

שוב ראיתי בסוגיא ריש מגילה דמפיק לה מערי הפרזי הרבה מאד דבעינן בימי יהושע, והלא התם קאי דוקא אמוקפין מימות יהושע ולא אמוקפין מימות דוד וצ"ע.
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
ביאור ההלכה שם (מייתי מהחזו"א דבמגילה ודאי בעינן מימות יהושע בן נון)
יישר כח.
אכן הוא בא להפקיע מקידוש שני, אך אין ראיה מזה לענין קידוש ראשון לאחר ימות יהושע.
 
 

אבי חי

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
א. אמת, אך הרי הקדושה התבטלה ואפ"ה חוזרים ומקדשים, ומה בין זה לעיר שהקיפוה חומה בימות דוד.
ב. למה שיהיה חילוק לענין זה, אם מצינו שקידשו בזמן עזרא, למה לא יכולו לקדש בימי דוד?
ג. לאו בכדי, אלא הכוונה לכיבוש ראשון, לאפוקי כיבוש שני דלא מהני לענין מגילה ובתי ערי חומה.

שוב ראיתי בסוגיא ריש מגילה דמפיק לה מערי הפרזי הרבה מאד דבעינן בימי יהושע, והלא התם קאי דוקא אמוקפין מימות יהושע ולא אמוקפין מימות דוד וצ"ע.

ראית לשון הרמב"ם דבעינן כיבוש? והיא ברייתא בערכין לג ב דהקיפוה ישראל ל"ח מוקפת חומה.

(ואכן ערים שכבשן דוד יש מקום לדון, ולכ' תלוי בנידון בשכבשן עזרא ולא יהושע. ולענין מגילה כבר כתב החזו"א דבעינן כיבוש יהושע משום גז"ש)
 

דרומאי

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
דרומאי אמר:
א. אמת, אך הרי הקדושה התבטלה ואפ"ה חוזרים ומקדשים, ומה בין זה לעיר שהקיפוה חומה בימות דוד.
ב. למה שיהיה חילוק לענין זה, אם מצינו שקידשו בזמן עזרא, למה לא יכולו לקדש בימי דוד?
ג. לאו בכדי, אלא הכוונה לכיבוש ראשון, לאפוקי כיבוש שני דלא מהני לענין מגילה ובתי ערי חומה.

שוב ראיתי בסוגיא ריש מגילה דמפיק לה מערי הפרזי הרבה מאד דבעינן בימי יהושע, והלא התם קאי דוקא אמוקפין מימות יהושע ולא אמוקפין מימות דוד וצ"ע.

ראית לשון הרמב"ם דבעינן כיבוש? והיא ברייתא בערכין לג ב דהקיפוה ישראל ל"ח מוקפת חומה.

(ואכן ערים שכבשן דוד יש מקום לדון, ולכ' תלוי בנידון בשכבשן עזרא ולא יהושע. ולענין מגילה כבר כתב החזו"א דבעינן כיבוש יהושע משום גז"ש)
על זה אנו דנין. האם כיבוש דוד והקיפוה גוים קודם שכבשה לאחר ימות יהושע, תליא בהנדון של קידוש עזרא או לא. כי לענ"ד נראה שכיון דדוד הוי כיבוש ראשון וכדחזינן דלמ"ד כיבוש יחיד שמיה כיבוש הוי סוריא בכלל קדושה ראשונה, ה"ה לענין בתי ערי חומה דאפילו לא היה מוקף בזמן יהושע נתקדשו בכיבוש דוד. 
אך לענין מגילה עומד לנגדי לשון הגמרא ריש מגילה, ויש לדחות.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
סופר המלך אמר:
במחילה, אין שום רצף לרמות. רצף הכוונה ללא הפסק של קמ"א אמה, 64 או 68 מטר, ולשיעור הגדול 81 מטר. המרחק כיום הוא הרבה יותר גדול.
מי שהכריע שדינו כירושלים, אמר סברות אחרות.

מגילה ברמות.PNG

מגילה ברמות [המשך].PNG

 
 

זאת ועוד

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
לישועתך קויתי השם אמר:
שכונת רמות בירושלים
הספק על רמות זה רק היה בשנים קודמות שלא היה רצף מהעיר העתיקה עדד רמות היום שכבר יש רצף כבר הכריעו כל הפוסקים שדינו כשאר ירושלים החדשה שקוראים בו רק בט"ו. (חוץ מהשנה שקוראים גם שם בי"ד כמו בכל ירושלים)

אני הקטן שמעתי מכמה גדולי הוראה אחרת
 

סופר המלך

משתמש ותיק
למעשה אין רצף.
ה'בורגנין' שנעשו לא מייצרים רצף, אלא בצירוף ההנחה שכבישים מצטרפים לעיבור העיר, נגד פסק המשנ"ב. מלבד בעיות נוספות שהיו שם ואכמ"ל.
ראה בספר מנחת איש לראי"ש שפירא מש"כ בזה.
וגם הם עצמם החליטו אח"כ להסתמך בעיקר על סברא אחרת.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
דבש לפי אמר:
דרומאי אמר:
בעצם הדבר צ"ע האם צריך דוקא מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, או כל שהוקף בזמן בית ראשון וקדוש בקדושת בתי ערי חומה מהני אף לענין מגילה. דאי לא תימא הכי משכחת לה עיר שקדושה בקדושת בתי ערי חומה ואין קורין בה בט"ו, וזה תימה מהסוגיא במגילה.
מניין לך שהיה אפשר בזמן בית ראשון לקדש ערים שאינן מוקפות מימות יהושע?

ולעצם העניין, הטורי אבן מחדש שעיר שכבשוה ישראל מידי עמי כנען כשהיא מוקפת חומה יש לה דין מוקפת חומה מימות יהושע בן נון אף אם באמת היא נבנתה דורות רבים אחרי יהושע, והחזו"א חולק על זה.
עיר חומה זו המוקפת חומה עד שלא נכבשה בכיבוש ראשון, וכבשוה בחומתה (גם יריחו הכיבוש הוא הפלת החומה, וחשיבא עיר חומה כמובן).
היכן החזו"א חולק על הטורי אבן? ומסברא הטורי אבן צודק, וימי יהושע זה לאו דוקא יהושע אלא כיבוש ראשון.
 
חלק עליון תַחתִית