למה מתעטפים בטלית רק בתפילת שחרית?

חייל של הרבי

משתמש ותיק
הקורא ק"ש בלא ציצית מעיד עדות שקר בעצמו. 

והכוונה דווקא לשחרית, בגלל 'וראיתם אותו'
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
יצחק ב אמר:
המקור?
ייש"כ

למה אתה לא שואל מה המקור בכלל לטלית גדול

המצווה המקורית היא אם יש בגד ד כנפות יש מצוה להטיל בו ציצית
ואנחנו מחמירים ללבוש בגד עם ד כנפות כל היום ולקיים המצווה

מתי התחילו ללבוש בגד המיוחד לתפילה שיש בו ד כנפות
 

אוי טאטע זיסער

משתמש ותיק
מובן מכמה מקומות בש''ס ובראשונים שהיו מעוטפים בטלית חלק גדול מהיום, ועכ''פ לתפילות בוודאי.
ולמשל המנהג בתימן היה ללבוש טלית לכל התפילות, גם למנחה לערבית.
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
יצחק ב אמר:
המקור?
ייש"כ

למה אתה לא שואל מה המקור בכלל לטלית גדול

המצווה המקורית היא אם יש בגד ד כנפות יש מצוה להטיל בו ציצית
ואנחנו מחמירים ללבוש בגד עם ד כנפות כל היום ולקיים המצווה

מתי התחילו ללבוש בגד המיוחד לתפילה שיש בו ד כנפות
יש דעות (בגאונים ובראשונים) שהטליתות קטנים שלו, אינם מחוייבים בציצית כלל, כיוון דלא חזו לעטיפת ישמעאלים.
 
ואע"פ שלהלכה אנחנו כן נוהגים לקיים בהם מצוות ציצית עם ברכה ('על מצוות' ולא 'להתעטף'. וגם זה רק למי שאינו מתעטף בטלית גדול כגון בחור אשכנזי. אבל מי שמתעטף, מברך על הט"ג ומכוון לפטור הט"ק),
מ"מ לכאורה מפני החומרא הרבה שבקריאת ק"ש בלא ציצית, החמירו לקיים בזמן ק"ש (דשחרית) את מצוות ציצית לכו"ע, והיינו דווקא בטלית הגדול הראוי לעיטוף ישמעאלים. 
 
 

מרחיב אפיקים

משתמש רגיל
איתא בחז''ל חולין פח בשכר שאמר אברהם אם מחוט וע שרוך נעל זכו בני לחוט שך תפילין ורצועה של ציצית
ושמעתי לבאר דמשו''ה אנו לובשים את שניהם בתפילת שחרית משום דאברהם תיקן תפילת שחרית
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
יעקב שלם אמר:
יצחק ב אמר:
המקור?
ייש"כ

למה אתה לא שואל מה המקור בכלל לטלית גדול

המצווה המקורית היא אם יש בגד ד כנפות יש מצוה להטיל בו ציצית
ואנחנו מחמירים ללבוש בגד עם ד כנפות כל היום ולקיים המצווה

מתי התחילו ללבוש בגד המיוחד לתפילה שיש בו ד כנפות
יש דעות (בגאונים ובראשונים) שהטליתות קטנים שלו, אינם מחוייבים בציצית כלל, כיוון דלא חזו לעטיפת ישמעאלים.
 
ואע"פ שלהלכה אנחנו כן נוהגים לקיים בהם מצוות ציצית עם ברכה ('על מצוות' ולא 'להתעטף'. וגם זה רק למי שאינו מתעטף בטלית גדול כגון בחור אשכנזי. אבל מי שמתעטף, מברך על הט"ג ומכוון לפטור הט"ק),
מ"מ לכאורה מפני החומרא הרבה שבקריאת ק"ש בלא ציצית, החמירו לקיים בזמן ק"ש (דשחרית) את מצוות ציצית לכו"ע, והיינו דווקא בטלית הגדול הראוי לעיטוף ישמעאלים. 

וממילא לא מתחילה השאלה של פותח האשכול
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
חייל של הרבי אמר:
יעקב שלם אמר:
למה אתה לא שואל מה המקור בכלל לטלית גדול

המצווה המקורית היא אם יש בגד ד כנפות יש מצוה להטיל בו ציצית
ואנחנו מחמירים ללבוש בגד עם ד כנפות כל היום ולקיים המצווה

מתי התחילו ללבוש בגד המיוחד לתפילה שיש בו ד כנפות
יש דעות (בגאונים ובראשונים) שהטליתות קטנים שלו, אינם מחוייבים בציצית כלל, כיוון דלא חזו לעטיפת ישמעאלים.
 
ואע"פ שלהלכה אנחנו כן נוהגים לקיים בהם מצוות ציצית עם ברכה ('על מצוות' ולא 'להתעטף'. וגם זה רק למי שאינו מתעטף בטלית גדול כגון בחור אשכנזי. אבל מי שמתעטף, מברך על הט"ג ומכוון לפטור הט"ק),
מ"מ לכאורה מפני החומרא הרבה שבקריאת ק"ש בלא ציצית, החמירו לקיים בזמן ק"ש (דשחרית) את מצוות ציצית לכו"ע, והיינו דווקא בטלית הגדול הראוי לעיטוף ישמעאלים. 

וממילא לא מתחילה השאלה של פותח האשכול
אכן, ועל כך באה התגובה הראשונה באשכול
 
 

יצחק ב

משתמש ותיק
פותח הנושא
יעקב שלם אמר:
למה אתה לא שואל מה המקור בכלל לטלית גדול
ר"מ פ"ה מהלכות תפילה ה"ה
דרך כל החכמים ותלמידיהם שלא יתפללו אלא כשהן עטופים.
 

יצחק ב

משתמש ותיק
פותח הנושא
חייל של הרבי אמר:
יעקב שלם אמר:
יצחק ב אמר:
המקור?
ייש"כ

למה אתה לא שואל מה המקור בכלל לטלית גדול

המצווה המקורית היא אם יש בגד ד כנפות יש מצוה להטיל בו ציצית
ואנחנו מחמירים ללבוש בגד עם ד כנפות כל היום ולקיים המצווה

מתי התחילו ללבוש בגד המיוחד לתפילה שיש בו ד כנפות
יש דעות (בגאונים ובראשונים) שהטליתות קטנים שלו, אינם מחוייבים בציצית כלל, כיוון דלא חזו לעטיפת ישמעאלים.
 
ואע"פ שלהלכה אנחנו כן נוהגים לקיים בהם מצוות ציצית עם ברכה ('על מצוות' ולא 'להתעטף'. וגם זה רק למי שאינו מתעטף בטלית גדול כגון בחור אשכנזי. אבל מי שמתעטף, מברך על הט"ג ומכוון לפטור הט"ק),
מ"מ לכאורה מפני החומרא הרבה שבקריאת ק"ש בלא ציצית, החמירו לקיים בזמן ק"ש (דשחרית) את מצוות ציצית לכו"ע, והיינו דווקא בטלית הגדול הראוי לעיטוף ישמעאלים. 
ייש"כ 
האם מר ראה מקור לדבריו או מליבו שלו יצאו הדברים?
אני תמיד חשבתי שאנו מתעטפים בטלית בגלל הרמב"ם פ"ה מהלכות תפילה,  
וז"ל שם "שדרך כל החכמים ותלמידיהם שלא יתפללו אלא כשהן עטופים".
מ"מ דברי מר מסתברים.
אשמח אם מר יציין מקור או איזה סמך לדבריו.
 
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
יצחק ב אמר:
חייל של הרבי אמר:
יעקב שלם אמר:
למה אתה לא שואל מה המקור בכלל לטלית גדול

המצווה המקורית היא אם יש בגד ד כנפות יש מצוה להטיל בו ציצית
ואנחנו מחמירים ללבוש בגד עם ד כנפות כל היום ולקיים המצווה

מתי התחילו ללבוש בגד המיוחד לתפילה שיש בו ד כנפות
יש דעות (בגאונים ובראשונים) שהטליתות קטנים שלו, אינם מחוייבים בציצית כלל, כיוון דלא חזו לעטיפת ישמעאלים.
 
ואע"פ שלהלכה אנחנו כן נוהגים לקיים בהם מצוות ציצית עם ברכה ('על מצוות' ולא 'להתעטף'. וגם זה רק למי שאינו מתעטף בטלית גדול כגון בחור אשכנזי. אבל מי שמתעטף, מברך על הט"ג ומכוון לפטור הט"ק),
מ"מ לכאורה מפני החומרא הרבה שבקריאת ק"ש בלא ציצית, החמירו לקיים בזמן ק"ש (דשחרית) את מצוות ציצית לכו"ע, והיינו דווקא בטלית הגדול הראוי לעיטוף ישמעאלים. 
ייש"כ 
האם מר ראה מקור לדבריו או מליבו שלו יצאו הדברים?
אני תמיד חשבתי שאנו מתעטפים בטלית בגלל הרמב"ם פ"ה מהלכות תפילה,  
וז"ל שם "שדרך כל החכמים ותלמידיהם שלא יתפללו אלא כשהן עטופים".
מ"מ דברי מר מסתברים.
אשמח אם מר יציין מקור או איזה סמך לדבריו.
האמת שלכאורה טעיתי, שהרי כל מה שמקיימים מצוה מן המובחר בט"ג הוא דווקא בשעת הברכה שעטוף כעטיפת הישמעאלים ממש, אבל כשמסדר את הטלית על כתפיו ועל ראשו, נראה דאין הבדל בין זה לבין להיות לבוש בט"ק.

(אכן הט"ק שלנו בימינו, אינם ראויים כלל לעיטוף ולא לברכת 'להתעטף'. אך לפני מאה שנה ומעלה הם היו גדולים יותר, והיה ניתן להתעטף בהם כשיעור, עם ברכת 'להתעטף', ואז ללבשם כרגיל. אבל הרי גם אז נהגו כולם בט"ג בזמן התפילה, מה שמוכיח שיש מעלה בלהיות לבוש בט"ג ללא קשר לעטיפת הישמעאלים.)

ופשוט שמה שהבאת מהרמב"ם הוא נכון וזו הסיבה, אבל הא גופא קשיא למה זו דרך החכמים. 

ואם נאמר שזהו דרך כבוד להיות עטוף בטלית עליונה, הרי בשו"ע הרב סי' י"ח סע' ג' כתב שחייבים לפשוט הט"ג לפני ערבית 'דעכשיו אין לובשים את הטלית אלא לשם מצות ציצית ואם יהיה עליו הטלית בלילה יהיה נראה כאלו הוא סובר דלילה זמן ציצית הוא'.
משא"כ ביוה"כ או ש"ץ (מובא בהמשך שם) שמתעטפים בט"ג גם בלילה כיוון שניכר שזה לא לשם מצות ציצית (ביוה"כ זה כדי להדמות למלאכים. לש"ץ זה משום כבוד הציבור). 


​​​​​​לכן צ"ל, מה הטעם (עכ"פ בימיהם שהיה שיעור עיטוף גם בט"ק שלהם) ללבוש ט"ג בזמן התפילה. 
 
 

בר נש

משתמש ותיק
יצחק ב אמר:
יעקב שלם אמר:
למה אתה לא שואל מה המקור בכלל לטלית גדול
ר"מ פ"ה מהלכות תפילה ה"ה
דרך כל החכמים ותלמידיהם שלא יתפללו אלא כשהן עטופים.
דברי הרמב''ם אלו לא ברורים לי: האם כוונתו שדרכם לקיים מצוות ציצית בעת תפילתם (וא"כ לדידן שלא צריכים עיטוף זה לא מצדיק טלית גדול) או דילמא כוונתו שדרכם להתעטף כמו שדרכם לכסות את ראשם בסודר (וא''כ אין זה קשור באופן עיקרוני למצוות ציצית והיה אפשר להתעטף בבגד הפטור מציצית כמו של פשתן)?

בלי קשר לדברי הרמב"ם בביאור הגר"א אוה"ח ס' ח כתוב שמתעטפים, למרות שמקיימים מצוות ציצית גם בלבישה, רק כדי שקיום המצווה יהיה מתאים לנוסח הברכה, וזה מצדיק את המנהג להתעטף רק בשחרית כי אז מברכים.
 
 

סופר וכותב

משתמש רשום
מרחיב אפיקים אמר:
איתא בחז''ל חולין פח בשכר שאמר אברהם אם מחוט וע שרוך נעל זכו בני לחוט שך תפילין ורצועה של ציצית
ושמעתי לבאר דמשו''ה אנו לובשים את שניהם בתפילת שחרית משום דאברהם תיקן תפילת שחרית
כך מבואר במשך חכמה עה"פ אם מחוט ועד שרוך נעל, דכיון שבזכות אאע"ה זכו בני ישראל במצות ציצית, כדאמרינן בגמרא (סוטה יז. חולין פט.) בשכר שאמר אברהם אבינו 'אם מחוט ועד שרוך נעל' זכו בניו לב' מצות חוט של תכלת ורצועה של תפילין, ואברהם אבינו תיקן תפילת שחרית כמ"ש חז"ל (ברכות כו:), על כן בתפילתו שתיקן מתעטרים במצוות שזכו בשכרו.
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
בר נש אמר:
יצחק ב אמר:
יעקב שלם אמר:
למה אתה לא שואל מה המקור בכלל לטלית גדול
ר"מ פ"ה מהלכות תפילה ה"ה
דרך כל החכמים ותלמידיהם שלא יתפללו אלא כשהן עטופים.
דברי הרמב''ם אלו לא ברורים לי: האם כוונתו שדרכם לקיים מצוות ציצית בעת תפילתם (וא"כ לדידן שלא צריכים עיטוף זה לא מצדיק טלית גדול) או דילמא כוונתו שדרכם להתעטף כמו שדרכם לכסות את ראשם בסודר (וא''כ אין זה קשור באופן עיקרוני למצוות ציצית והיה אפשר להתעטף בבגד הפטור מציצית כמו של פשתן)?

בלי קשר לדברי הרמב"ם בביאור הגר"א אוה"ח ס' ח כתוב שמתעטפים, למרות שמקיימים מצוות ציצית גם בלבישה, רק כדי שקיום המצווה יהיה מתאים לנוסח הברכה, וזה מצדיק את המנהג להתעטף רק בשחרית כי אז מברכים.
הרמב''ם לא דיבר על טלית, והוא עסק גם בערבית, ונוהגים החרדים לקיים את דברי הרמב''ם ע''י כובע וחליפה.
 
 

יצחק ב

משתמש ותיק
פותח הנושא
כמעיין המתגבר אמר:
הרמב''ם לא דיבר על טלית, והוא עסק גם בערבית, ונוהגים החרדים לקיים את דברי הרמב''ם ע''י כובע וחליפה.
 
חזרה למעלה
לא הבנתי איך קשור כובע וחליפה לעיטוף
 

יצחק ב

משתמש ותיק
פותח הנושא
לענ"ד אחר שלא ראינו מקור ברור לזה העניין,
נראה דבני התורה, קיבלו את הנהגת הר"מ בעניין עיטוף, ובמנחה, כיון שזה עסוק בתלמודו, וזה באומנתו,
לא הטריחו, (או לא טרחו) שאדם יחזור לביתו לקחת הטלית.
ובמעריב, כיון שלילה לאו זמן ציצית לא ראו שזה מתאים.
ואם כנים דברינו נראה שאם יש לאדם בנקל טלית שיתעטף בה כדאי שיהדר אחר טלית ולא יסתפק בכו"ח.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
ע"פ קבלה יש טעם נכון שלא להתעטף בט"ג בשעת תפלות מנחה וערבית, ובפרט בלילי שויו"ט.
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
יצחק ב אמר:
לענ"ד אחר שלא ראינו מקור ברור לזה העניין,
נראה דבני התורה, קיבלו את הנהגת הר"מ בעניין עיטוף, ובמנחה, כיון שזה עסוק בתלמודו, וזה באומנתו,
לא הטריחו, (או לא טרחו) שאדם יחזור לביתו לקחת הטלית.
ובמעריב, כיון שלילה לאו זמן ציצית לא ראו שזה מתאים.
ואם כנים דברינו נראה שאם יש לאדם בנקל טלית שיתעטף בה כדאי שיהדר אחר טלית ולא יסתפק בכו"ח.
בערבית זה איסור הלכתי להיות עטוף בטלית גדול, ולא סתם ש'לא ראו שזה מתאים'
 
 
חייל של הרבי אמר:
יצחק ב אמר:
לענ"ד אחר שלא ראינו מקור ברור לזה העניין,
נראה דבני התורה, קיבלו את הנהגת הר"מ בעניין עיטוף, ובמנחה, כיון שזה עסוק בתלמודו, וזה באומנתו,
לא הטריחו, (או לא טרחו) שאדם יחזור לביתו לקחת הטלית.
ובמעריב, כיון שלילה לאו זמן ציצית לא ראו שזה מתאים.
ואם כנים דברינו נראה שאם יש לאדם בנקל טלית שיתעטף בה כדאי שיהדר אחר טלית ולא יסתפק בכו"ח.
בערבית זה איסור הלכתי להיות עטוף בטלית גדול, ולא סתם ש'לא ראו שזה מתאים'
איסור הילכתי?
 
 
טלית גדול כיון דאתא לידו נימא ביה מילתא.

הנה בגד שלובשו רק כדי לקיים מצות ציצית, ידוע מתלמידי החזו"א ועוד שאין מברכים עליו, ולכן היו לובשים בקיץ ט"ק מכותנה כי בגלל החום הבגד לא נחשב בגד כי הוא לטורח וסבל.
ואפילו הכי ט"ג המנהג הברור הוא מצמר אף בימות הקיץ החמים ובמקום שהזיעה רבה, והטעם כי בגד הט"ג הוא עשוי לכבוד ולנוי וזה נחשב בגד אף אם הוא חם ביותר, ולא גרע מחליפה מחויטת שנלבשת למרות החום הרב, כיון שעשוי לכבוד.

והשאלה שלי היא, מי שמתפלל בביתו ביחידות, אם שייך שיברך על הט"ג, היות ואין כאן שום כבוד כי הוא לא נמצא בקהל מתפללים.
 

אבי חי

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
איסור הילכתי?
מ"ב סי"ח סק"ד [ע"פ ב"ח]
(ד) תפילת ערבית — ובתענית צבור כשלובשין טלית במנחה יסיר את הטלית כשיגיע לברכו מאחר דעכשיו אין לובשין הטלית אלא למצות ציצית אם יהיה עליו יראה כאילו סובר דלילה זמן ציצית הוא. ומ"מ הש"ץ לפני העמוד אם אין הולך במלבוש העליון שאין כבוד הצבור בכך פשיטא דלא יסיר הטלית מעליו:

אכן מנהג התימנים וחלק מהחסידים להתפלל עם טלית בלילי שבתות. וכן נוהגים כנראה כלל ישראל במוציו"כ. ובהרבה מקומות הש"ץ לעולם מעוטף בטלית אף כשהולך בבגד עליון. כנראה זו 'בעיה הלכתית' רק כשאין טעם לצד השני..

וזה קשור גם להודעת מר השניה, דאם הלבישה לשם כבוד, למה נראה כאילו סובר דזמן ציצית, וצ"ל דזוז"ג, וצ"ע
 

משיב דבר

משתמש ותיק
יצחק ב אמר:
מה המקור?
ייש"כ

המקור - איני יודע. אבל יש ווארט מעניין של המשך חכמה עה"פ שנאמר באברהם "מחוט ועד שרוך נעל" שכתוב במדרש שהכוונה לטלית ותפילין וכת' ע"ז רבינו האור שמח שאולי משו"כ נהגו ישראל ללבוש טו"ת בשחרית שאברהם תקנה. וש"י. 
 

אבי חי

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
טלית גדול כיון דאתא לידו נימא ביה מילתא.

הנה בגד שלובשו רק כדי לקיים מצות ציצית, ידוע מתלמידי החזו"א ועוד שאין מברכים עליו, ולכן היו לובשים בקיץ ט"ק מכותנה כי בגלל החום הבגד לא נחשב בגד כי הוא לטורח וסבל.
ואפילו הכי ט"ג המנהג הברור הוא מצמר אף בימות הקיץ החמים ובמקום שהזיעה רבה, והטעם כי בגד הט"ג הוא עשוי לכבוד ולנוי וזה נחשב בגד אף אם הוא חם ביותר, ולא גרע מחליפה מחויטת שנלבשת למרות החום הרב, כיון שעשוי לכבוד.

והשאלה שלי היא, מי שמתפלל בביתו ביחידות, אם שייך שיברך על הט"ג, היות ואין כאן שום כבוד כי הוא לא נמצא בקהל מתפללים.
דפח"ח

מה שהבאת בשם תלמידי החזו"א לא נ"ל שהיא שמועה מוסמכת, וגם אם כן אי"ז אלא בתור חומרא, ולא שמענו מעולם שחוששים ללובשים ט"ק מצמר דברכותיהם לבטלה ח"ו. [והמנהג ללבוש ט"ק מכותנה הוא מהגר"א]

ואעתיק מ"ש בזה מכבר [מתוך הדברים] - בלא עיון הראוי
 
. . . ט"ג שלנו שפיר י"ל דלבישתם לכבוד וחשיב דרך לבישה [ואף דכ' הפוסקים דלבישה לצורך עליה לתורה וכדו' פטורה, דלמא יש לחלק בין כבוד הציבור לבין כבוד הלובש, וצ"ע בזה-כמדו' דהנידון שם דוקא בשואל], אך בט"ק לכ' אין שום הנאה (רק לפעמים בימות החורף), ובפרט הלובשה מתחת בגדו, וראיית החוטים לכ' אינה הנאה, וודאי אינו מכוין לה, וצ"ע אי חשיב פסי"ר [וי"ס דל"מ פסי"ר בכלאים וציצית, אי"ה יכתב בזה להלן] ואי חשיב כדרך לבישה מחמת חוטים בעלמא. וכן הקשה הקוב"ש ח"ב סי' כג. ונראה ליישב עפמ"ש בסמוך בשם הט"ז והש"ך יו"ד שא בד' הר"מ, דהנאת הצלה מהמכס חשיבא הנאת לבישה כיון שתלויה בדרך לבישה, ה"נ י"ל בהנאת קיום מצוה ודוק. אלא דצ"ע מצד מצוות לאו ליהנות נתנו וכדו'. אך ק' להחולקים על הר"מ, הר"ש וסייעתי', והיא הדעה המובאת ברמ"א שם, וכן להחולקים עמ"ש הט"ז והש"ך בד' הר"מ, ובראשם הב"י, מאי איכא למימר.

להנ"ל מי שנפסלה ציציתו, הרי שכעת אינו לובש לשם מצוה, ובגוונא שאין הבגד מהנה אותו כלל [או עכ"פ שאינו מכוין ואינו פסי"ר או דל"מ פסי"ר כנ"ל] פטור מלהטיל בו ציצית (למאי דקי"ל כתו' והרא"ש), ואין צריך לפשטו [אפי' להסו' דבדר"כ חייב לפשוט, אך הנ"מ גם לר"י, שאינו חייב להזדרז להטיל ציצית]. אמנם יש לדון שמא כיון שתחלת לבישתו היתה כדרך לבישה, תו לא מהני מה שכעת אינו נהנה. דהנה יש להסתפק . . .

 
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
חייל של הרבי אמר:
יצחק ב אמר:
לענ"ד אחר שלא ראינו מקור ברור לזה העניין,
נראה דבני התורה, קיבלו את הנהגת הר"מ בעניין עיטוף, ובמנחה, כיון שזה עסוק בתלמודו, וזה באומנתו,
לא הטריחו, (או לא טרחו) שאדם יחזור לביתו לקחת הטלית.
ובמעריב, כיון שלילה לאו זמן ציצית לא ראו שזה מתאים.
ואם כנים דברינו נראה שאם יש לאדם בנקל טלית שיתעטף בה כדאי שיהדר אחר טלית ולא יסתפק בכו"ח.
בערבית זה איסור הלכתי להיות עטוף בטלית גדול, ולא סתם ש'לא ראו שזה מתאים'
איסור הילכתי?
ראה שו"ע הרב סי' י"ח סע' ג'. משנ"ב סי' י"ח ס"ק ד'.
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
והשאלה שלי היא, מי שמתפלל בביתו ביחידות, אם שייך שיברך על הט"ג, היות ואין כאן שום כבוד כי הוא לא נמצא בקהל מתפללים.
אטו כלפי שמיא לא שייך כבוד? ואם לובש חליפה לכבוד התפילה, גם נפטור אותו מציצית [לו יצוייר שיהא בה ד' כנפות]?
 
 
אבי חי אמר:
מה שהבאת בשם תלמידי החזו"א לא נ"ל שהיא שמועה מוסמכת, וגם אם כן אי"ז אלא בתור חומרא, ולא שמענו מעולם שחוששים ללובשים ט"ק מצמר דברכותיהם לבטלה ח"ו. [והמנהג ללבוש ט"ק מכותנה הוא מהגר"א]
יש בזה ויכוח בין התלמדים, וגם בטעמו של הגר"א יש ויכוח, ואכמ"ל כאן, ואני כתבתי לפי חלק מהשמועות המקובלות.
 

ריש תורא

משתמש ותיק
כבר הלין על כך אבן עזרא בפרשת שלח וז"ל:
והיה לכם לציצת. והנה ישוב הפתיל להיותו בקצה כמו הציצית. והפירוש השני כאשר העתיקו חז''ל ובעבור שיש עדים נאמנים על הפירוש השני בטל הראשון והם העתיקו כי זאת המצוה עם בגד שיש לו ארבע כנפים והציצית הם הגדילים ועוד אפרשנו. והנה מצוה על כל מי שיש לו בגד בארבע כנפים שיתכסה בו ביום תמיד ולא יסירנו מעליו למען יזכרו והמתפללים בטלית בשעת התפלה יעשו זה בעבור שיקראו בקריאת שמע והיה לכם לציצית ועשו להם ציצית רק לפי דעתי יותר הוא חייב להתעטף בציצית בשאר השעות משעת התפלה למען יזכור ולא ישגה ולא יעשה עבירה בכל שעה כי בשעת התפלה לא יעשה עבירה
 

יצחק ב

משתמש ותיק
פותח הנושא
לבי במערב אמר:
ע"פ קבלה יש טעם נכון שלא להתעטף בט"ג בשעת תפלות מנחה וערבית, ובפרט בלילי שויו"ט.
אשמח למקור ברור.
מסתמא שמת לב שזה דלא כהר"מ
ייש"כ
 
 
חלק עליון תַחתִית