ברכה ושלום מארבע כנפות הארץ

הכהן

משתמש ותיק
פותח הנושא
מרן קודש קודשים אמר:
מה שיבוש בזה ומדוע שיח תפילה הוא לא שיבוש?
השיבוש הוא שהשמיטו על דעת עצמם ללא כל מקור את "בארץ שבינו"
 

חזק וברוך

משתמש ותיק
הכהן אמר:
בנוסח אשכנז אומרים ב"אהבה רבה" והביאנו לשלום מארבע כנפות הארץ נוסח דומה לוקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ, כי לכל הארצות נפוצו המוני (מתוך הקינות)

אבל מה פשר נוסח ספרד מהר והבא עלינו ברכה ושלום מארבע כנפות הארץ? וכי יש שם מאגרי ברכה ושלום?

אולי המכוון הוא מעין ימי השלווה של שלמה המלך, כמאמר הכתוב במלכים:

ברכה -
(א) וּמַלְכַּת שְׁבָא שֹׁמַעַת אֶת שֵׁמַע שְׁלֹמֹה לְשֵׁם ה' וַתָּבֹא לְנַסֹּתוֹ בְּחִידוֹת:
(י) וַתִּתֵּן לַמֶּלֶךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים כִּכַּר זָהָב וּבְשָׂמִים הַרְבֵּה מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה לֹא בָא כַבֹּשֶׂם הַהוּא עוֹד לָרֹב אֲשֶׁר נָתְנָה מַלְכַּת שְׁבָא לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה:
(יא) וְגַם אֳנִי חִירָם אֲשֶׁר נָשָׂא זָהָב מֵאוֹפִיר הֵבִיא מֵאֹפִיר עֲצֵי אַלְמֻגִּים הַרְבֵּה מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה:
(יד) וַיְהִי מִשְׁקַל הַזָּהָב אֲשֶׁר בָּא לִשְׁלֹמֹה בְּשָׁנָה אֶחָת שֵׁשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ כִּכַּר זָהָב:
(טו) לְבַד מֵאַנְשֵׁי הַתָּרִים וּמִסְחַר הָרֹכְלִים וְכָל מַלְכֵי הָעֶרֶב וּפַחוֹת הָאָרֶץ:

ושלום -
(ד) כִּי הוּא רֹדֶה בְּכָל עֵבֶר הַנָּהָר מִתִּפְסַח וְעַד עַזָּה בְּכָל מַלְכֵי עֵבֶר הַנָּהָר וְשָׁלוֹם הָיָה לוֹ מִכָּל עֲבָרָיו מִסָּבִיב:
 
בת עין אמר:
יושב בשבת תחכמוני אמר:
במאמר המוסגר, ב"נוסח ויז'ניץ" אומרים "מהר מהר והבא עלינו ברכה ושלום" וכו' ב"פ, ושאלתי לחכמים ופירשו לי שהאהבת ישראל זצ"ל היתה דרכו לכפול תיבות שהיה מתעורר מהם פעם ופעמים ויותר, והיה כופל כמה פעמים תיבת 'מהר' הנ"ל, ולימים הדפיסו את תפילתו כמות שהיא תחת השם נוסח ויז'ניץ, ויצא העגל הזה.

לא זהו הטעם.
וגם אין זה ממנהג ה'אהבת ישראל'.

במנהג זה נהג ה'צמח צדיק' מויזניץ (זקינו של ה'אהבת ישראל').
וטעם הדבר, מפני מה שמובא בכתבי האר"י בפע"ח, 'וצריך לומר כפול מהר והבא עלינו ברכה ושלום מהרה',
ונסתפקו האם כוונת הדברים להוסיף את תיבת 'מהרה' או לכפול 'מהר' פעמיים,
ומספק נהגו שניהם.

(אם כי לכאורה כיום שידוע לנו שהנוסח הספרדי המקורי היה בלא 'מהרה', לכאורה פשוט שהכוונה רק להוסיף 'מהרה', וצ"ע).

ודרך אגב, ה'צמח צדיק' נהג לכפול תיבות רבות בתפילתו ונתן לכך טעמים על פי הסוד. כמו למשל ב'אשר יצר', היה כופל פעמיים תיבת 'בחכמה', והסביר כי כוונתו לחכמה תתאה וחכמה עילאה, וכידוע ליודעים. (כיום במנהג ויזניץ אין כופלים כן ב'אשר יצר', אך כופלים בזמר 'אשת חיל' בליל שבת, 'פיה פתחה בחכמה בחכמה').
אני נוכח ששאלתי כעת היתה לחכמים גדולים מן הראשונים, ואכן החכימוני טפי מקמאי.
יישר כוח!

<אם לא יקשה בעיני מר להחכימנו בכפילויות נוספות שלא פירשם לע"ע, תודתי שלוחה מראש>.
 

בשובה ונחת

משתמש ותיק
בת עין אמר:
במנהג זה נהג ה'צמח צדיק' מויזניץ (זקינו של ה'אהבת ישראל').
וטעם הדבר, מפני מה שמובא בכתבי האר"י בפע"ח, 'וצריך לומר כפול מהר והבא עלינו ברכה ושלום מהרה',
ונסתפקו האם כוונת הדברים להוסיף את תיבת 'מהרה' או לכפול 'מהר' פעמיים,
ומספק נהגו שניהם.
קשה לומר כן, כי ברור שהכוונה היא לכפול 'ומהר מהרה' ולא מהר מהר, כמדומני שבשער הכוונות הנוסח להדיא 'מהר והבא עלינו ברכה ושלו' מהרה' כך שאין מקום ליסתפק, רק שצריך לבדוק אם בזמן ה'צמח צדיק' הי' שער הכוונות, שלא נדפס עדיין בזמן ראשוני החסידות.
כמדומני שאי"ז הדבר היחיד בנוסח ויז'ניץ, שמקורו כנ"ל.
 

בת עין

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
בת עין אמר:
כופלים בזמר 'אשת חיל' בליל שבת, 'פיה פתחה בחכמה בחכמה'
לענ"ד כפילות בזמר לאו כפילות מקרי כי זהו דרכן של זמירות שכופלים בהם תיבות.

אמת שאין ראיה.
אבל כאן התבטא ה'אהבת ישראל' בפירוש, 'מה שנהג זקיני לכפול בברכת 'אשר יצר' חושש אני לנהוג כן, אבל ב'אשת חיל' יכולני לכפול'.
(כך שמעתי ואיני זוכר כרגע מקור הדברים).
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
בת עין אמר:
יושב אוהלים אמר:
בת עין אמר:
כופלים בזמר 'אשת חיל' בליל שבת, 'פיה פתחה בחכמה בחכמה'
לענ"ד כפילות בזמר לאו כפילות מקרי כי זהו דרכן של זמירות שכופלים בהם תיבות.

אמת שאין ראיה.
אבל כאן התבטא ה'אהבת ישראל' בפירוש, 'מה שנהג זקיני לכפול בברכת 'אשר יצר' חושש אני לנהוג כן, אבל ב'אשת חיל' יכולני לכפול'.
(כך שמעתי ואיני זוכר כרגע מקור הדברים).
אולי הן הן הדברים ממש, כיון שאשת חייל מזמרים בצורת זמר אז אין הכפילות נחשבת ככפילות, או שאינו נראה כל כך ככפילות, כי כך נהוג בזמירות, ולכן לא חשש לכפול.
 
 

שניאור

משתמש ותיק
בשובה ונחת אמר:
בת עין אמר:
במנהג זה נהג ה'צמח צדיק' מויזניץ (זקינו של ה'אהבת ישראל').
וטעם הדבר, מפני מה שמובא בכתבי האר"י בפע"ח, 'וצריך לומר כפול מהר והבא עלינו ברכה ושלום מהרה',
ונסתפקו האם כוונת הדברים להוסיף את תיבת 'מהרה' או לכפול 'מהר' פעמיים,
ומספק נהגו שניהם.
קשה לומר כן, כי ברור שהכוונה היא לכפול 'ומהר מהרה' ולא מהר מהר, כמדומני שבשער הכוונות הנוסח להדיא 'מהר והבא עלינו ברכה ושלו' מהרה' כך שאין מקום ליסתפק, רק שצריך לבדוק אם בזמן ה'צמח צדיק' הי' שער הכוונות, שלא נדפס עדיין בזמן ראשוני החסידות.
כמדומני שאי"ז הדבר היחיד בנוסח ויז'ניץ, שמקורו כנ"ל.
הדבר ידוע ששעה"כ לא היה ניתן להשיג כמעט באירופה, גם בדורות מאוחרים.
 

דרומאי

משתמש ותיק
יושב בשבת תחכמוני אמר:
הכהן אמר:
מרן קודש קודשים אמר:
גם בסידורי רינת ישראל אין שיבושים כאלו
יש רק שיבושים שהם המציאו
רינת ישראל.png
שיח תפילה.png
זה האזכור היחיד ששינו/השמיטו בכגון דא, או שבעקביות נהגו כן?
הרי הוסיפו על הסידור 'תפילות' 'הפטרה' ו'הלכות' ליום אידם.
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
דרומאי אמר:
איש ווילנא אמר:
גם אני חשבתי כמוך
אבל לפני שהגבתי מהרתי לבדוק את הנוסח הספרדי-עדות מזרח
ובמקרה זה הנוסח הספרדי הוא ממש כמו נוסח ספרד
כך שלהפיל זאת על נוסח ספרד במקרה זה אינו נכון
נוסח הספרדים המקורי אינו כן, עי' אבודרהם ובנוסח הרמב"ם.
כפי הנראה שמדובר בניסיון קדום לשילוב בין שני הנוסחאות.

מאיפוא הבטחון הזה. האם גם נוסח הספרדי נעשה ללא מוסמך. 

ובכן בדקתי את נוסח הרמב"ם בסדר תפילות שלו של 

והנוסח אצלו גם כן 
והבא עלינו ברכה ושלום מארבע כנפות הארץ והוליכנו קוממיות לארצנו

באבודרהם לא בדקתי 
ברמב"ם שאני בדקתי ליתא כן.
באבודרהם יש לפרש בב' אופנים ואכן לא עיינתי כראוי.
 
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
ברמב"ם שאני בדקתי ליתא כן.

אני בדקתי ברמב"ם פרנקל ומן הסתם הוא מדויק.
באבודרהם כבר הבאתי דבריו למעלה שאיתא כן.
[ולעיל הובא שמקור נוסח זה הוא גם כן בסרע"ג ומחזור ויטרי]
 
הכהן אמר:
מרן קודש קודשים אמר:
וכן בסידורים אלו הפיוט ידיד נפש הוא בנוסחו המקורי כפי שמופיע בכתבי יד כמו כתב היד של ספר "חרדים"
גם הזמר "י' רבון עלם" מופיע בנוסחו המקורי?
https://www.hamichlol.org.il/%D7%A7%D7%94_%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%95%D7%9F_%D7%A2%D7%9C%D7%9D#.D7.A0.D7.95.D7.A1.D7.97_.D7.94.D7.9E.D7.97.D7.91.D7.A8
אין לי מושג. אני התייחסתי לידיד נפש. לא קשור לפיוט אחר.
 
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
בלדד השוחי אמר:
יושב בשבת תחכמוני אמר:
במאמר המוסגר, ב"נוסח ויז'ניץ" אומרים "מהר מהר והבא עלינו ברכה ושלום" וכו' ב"פ, ושאלתי לחכמים ופירשו לי שהאהבת ישראל זצ"ל היתה דרכו לכפול תיבות שהיה מתעורר מהם פעם ופעמים ויותר, והיה כופל כמה פעמים תיבת 'מהר' הנ"ל, ולימים הדפיסו את תפילתו כמות שהיא תחת השם נוסח ויז'ניץ, ויצא העגל הזה.
על זה הדרך: הושיעה את עמך וברך את נחלתך ורעם ורעם ורעם ורעם ונשאם ורעם ונשאם עד העולם. 
(רק לזכור לא לספור כך..)
 
אתמול נפטר מלחין הניגון המפורסם 'הושיעה את עמך' ר' ד"ר אברהם יהושע טברסקי , ולפי בקשתו לא הספידוהו בהלוייתו, ורק שרו את השיר הנ"ל.
https://hm-news.co.il/129571/
 

הכהן

משתמש ותיק
פותח הנושא
צריך אומץ לשנות משהו בסידור
יותר קל להשמיט את 'יקום פורקן... די בבבל"
 

אברהם לוי

משתמש ותיק
גם לאחרונה שמעתי אחד מתפלל בנוסח ספרד ואומר בסוף יוצר:
והתקין מאורות משמח עולמו אשר ברא אור חדש על ציון וכו'.
וצרם באזני מאוד, לפי שבאותה עת עסקתי באו"ח סימן נט שמבואר בטור וב"י שהנוסח הקדום הוא אור חדש וכו', ורס"ג סבור היה שאינו מעין חתימה והוסיף 'והתקין מאורות לשמח עולמו' שיהא מעין חתימה, אמנם דעת רב שרירא גאון ורא"ש וטור שאין צריך לזה, גם הב"י כ' בשם מהר"י אבוהב שאין לומר והתקין מאורות לשמח עולמו, שאין המאורות לשמח בהם העולם אלא להאיר על הארץ.
איך שלא יהיה, גם לדעת מתקני הנוסח הלז, הענין לאמרו הוא סמוך לחתימה מעין חתימה, והאומרו קודם אור חדש, גם לא הרויח מעין חתימה, וגם עבר על דעת הרוקח ככתוב לעיל.
 
נערך לאחרונה על ידי מנהל:

לבי במערב

משתמש ותיק
אבר כיונה אמר:
צריך מקור שארץ ישראל היא לא "ארץ שבינו"?
מר אינו נוהג לומר בתפלת מוסף דש"ק "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלֵנוּ וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנות חוֹבוֹתֵינוּ"?
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
מר אינו נוהג לומר בתפלת מוסף דש"ק "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ"?
"שתעלנו" אפשר לפרש על עם ישראל בכללותו, שעדיין לא כולו בארץ
אבל "בארץ שביינו" משמע אנחנו עצמנו (דאחרת היה צ"ל "בארצות שביינו")
 

דרומאי

משתמש ותיק
אבר כיונה אמר:
לבי במערב אמר:
מר אינו נוהג לומר בתפלת מוסף דש"ק "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ"?
"שתעלנו" אפשר לפרש על עם ישראל בכללותו, שעדיין לא כולו בארץ
אבל "בארץ שביינו" משמע אנחנו עצמנו (דאחרת היה צ"ל "בארצות שביינו")
ומעניין למה הם לא תיקנו ל'בארצות שביינו' במקום למחוק לגמרי...
וד"ל
 
 

תיובתא

משתמש ותיק
את"ל שיש כזה נוסח, י"ל דחסורי מחסרא והכי קתני:
מהר והבא עלינו ברכה ושלום בקבצנו מארבע כנפות הארץ
היינו שכאשר תקבצנו יהיה הדבר בברכה ושלום, או שעצם הקיבוץ הוא הברכה והשלום וכן ע"ז הדרך.
ועדיין דוחק.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
אבר כיונה אמר:
אבל "בארץ שביינו" משמע אנחנו עצמנו (דאחרת היה צ"ל "בארצות שביינו")
כמדומה לי, שבתפלת 'נחם' כבר תסתבך קשות עם תרוצים שכאלה.
[ואכן, ר"ש גורונצ'יק 'תיקן' (דהיינו: סיכן) תפלה 'עדכנית' כפי 'צרכי הדור'...].
 
חלק עליון תַחתִית