השיבוש הוא שהשמיטו על דעת עצמם ללא כל מקור את "בארץ שבינו"מרן קודש קודשים אמר:מה שיבוש בזה ומדוע שיח תפילה הוא לא שיבוש?
השיבוש הוא שהשמיטו על דעת עצמם ללא כל מקור את "בארץ שבינו"מרן קודש קודשים אמר:מה שיבוש בזה ומדוע שיח תפילה הוא לא שיבוש?
הכהן אמר:בנוסח אשכנז אומרים ב"אהבה רבה" והביאנו לשלום מארבע כנפות הארץ נוסח דומה לוקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ, כי לכל הארצות נפוצו המוני (מתוך הקינות)
אבל מה פשר נוסח ספרד מהר והבא עלינו ברכה ושלום מארבע כנפות הארץ? וכי יש שם מאגרי ברכה ושלום?
אני נוכח ששאלתי כעת היתה לחכמים גדולים מן הראשונים, ואכן החכימוני טפי מקמאי.בת עין אמר:יושב בשבת תחכמוני אמר:במאמר המוסגר, ב"נוסח ויז'ניץ" אומרים "מהר מהר והבא עלינו ברכה ושלום" וכו' ב"פ, ושאלתי לחכמים ופירשו לי שהאהבת ישראל זצ"ל היתה דרכו לכפול תיבות שהיה מתעורר מהם פעם ופעמים ויותר, והיה כופל כמה פעמים תיבת 'מהר' הנ"ל, ולימים הדפיסו את תפילתו כמות שהיא תחת השם נוסח ויז'ניץ, ויצא העגל הזה.
לא זהו הטעם.
וגם אין זה ממנהג ה'אהבת ישראל'.
במנהג זה נהג ה'צמח צדיק' מויזניץ (זקינו של ה'אהבת ישראל').
וטעם הדבר, מפני מה שמובא בכתבי האר"י בפע"ח, 'וצריך לומר כפול מהר והבא עלינו ברכה ושלום מהרה',
ונסתפקו האם כוונת הדברים להוסיף את תיבת 'מהרה' או לכפול 'מהר' פעמיים,
ומספק נהגו שניהם.
(אם כי לכאורה כיום שידוע לנו שהנוסח הספרדי המקורי היה בלא 'מהרה', לכאורה פשוט שהכוונה רק להוסיף 'מהרה', וצ"ע).
ודרך אגב, ה'צמח צדיק' נהג לכפול תיבות רבות בתפילתו ונתן לכך טעמים על פי הסוד. כמו למשל ב'אשר יצר', היה כופל פעמיים תיבת 'בחכמה', והסביר כי כוונתו לחכמה תתאה וחכמה עילאה, וכידוע ליודעים. (כיום במנהג ויזניץ אין כופלים כן ב'אשר יצר', אך כופלים בזמר 'אשת חיל' בליל שבת, 'פיה פתחה בחכמה בחכמה').
זה האזכור היחיד ששינו/השמיטו בכגון דא, או שבעקביות נהגו כן?הכהן אמר:יש רק שיבושים שהם המציאומרן קודש קודשים אמר:גם בסידורי רינת ישראל אין שיבושים כאלו
רינת ישראל.png
שיח תפילה.png
קשה לומר כן, כי ברור שהכוונה היא לכפול 'ומהר מהרה' ולא מהר מהר, כמדומני שבשער הכוונות הנוסח להדיא 'מהר והבא עלינו ברכה ושלו' מהרה' כך שאין מקום ליסתפק, רק שצריך לבדוק אם בזמן ה'צמח צדיק' הי' שער הכוונות, שלא נדפס עדיין בזמן ראשוני החסידות.בת עין אמר:במנהג זה נהג ה'צמח צדיק' מויזניץ (זקינו של ה'אהבת ישראל').
וטעם הדבר, מפני מה שמובא בכתבי האר"י בפע"ח, 'וצריך לומר כפול מהר והבא עלינו ברכה ושלום מהרה',
ונסתפקו האם כוונת הדברים להוסיף את תיבת 'מהרה' או לכפול 'מהר' פעמיים,
ומספק נהגו שניהם.
יושב אוהלים אמר:לענ"ד כפילות בזמר לאו כפילות מקרי כי זהו דרכן של זמירות שכופלים בהם תיבות.בת עין אמר:כופלים בזמר 'אשת חיל' בליל שבת, 'פיה פתחה בחכמה בחכמה'
חסום ב"הלבי במערב אמר:יעו"ע כאן.
[ראה ברכות פ"ט מ"ה].הכהן אמר:חסום ב"ה
לאו דווקאלבי במערב אמר:[ראה ברכות פ"ט מ"ה].
אולי הן הן הדברים ממש, כיון שאשת חייל מזמרים בצורת זמר אז אין הכפילות נחשבת ככפילות, או שאינו נראה כל כך ככפילות, כי כך נהוג בזמירות, ולכן לא חשש לכפול.בת עין אמר:יושב אוהלים אמר:לענ"ד כפילות בזמר לאו כפילות מקרי כי זהו דרכן של זמירות שכופלים בהם תיבות.בת עין אמר:כופלים בזמר 'אשת חיל' בליל שבת, 'פיה פתחה בחכמה בחכמה'
אמת שאין ראיה.
אבל כאן התבטא ה'אהבת ישראל' בפירוש, 'מה שנהג זקיני לכפול בברכת 'אשר יצר' חושש אני לנהוג כן, אבל ב'אשת חיל' יכולני לכפול'.
(כך שמעתי ואיני זוכר כרגע מקור הדברים).
הדבר ידוע ששעה"כ לא היה ניתן להשיג כמעט באירופה, גם בדורות מאוחרים.בשובה ונחת אמר:קשה לומר כן, כי ברור שהכוונה היא לכפול 'ומהר מהרה' ולא מהר מהר, כמדומני שבשער הכוונות הנוסח להדיא 'מהר והבא עלינו ברכה ושלו' מהרה' כך שאין מקום ליסתפק, רק שצריך לבדוק אם בזמן ה'צמח צדיק' הי' שער הכוונות, שלא נדפס עדיין בזמן ראשוני החסידות.בת עין אמר:במנהג זה נהג ה'צמח צדיק' מויזניץ (זקינו של ה'אהבת ישראל').
וטעם הדבר, מפני מה שמובא בכתבי האר"י בפע"ח, 'וצריך לומר כפול מהר והבא עלינו ברכה ושלום מהרה',
ונסתפקו האם כוונת הדברים להוסיף את תיבת 'מהרה' או לכפול 'מהר' פעמיים,
ומספק נהגו שניהם.
כמדומני שאי"ז הדבר היחיד בנוסח ויז'ניץ, שמקורו כנ"ל.
הרי הוסיפו על הסידור 'תפילות' 'הפטרה' ו'הלכות' ליום אידם.יושב בשבת תחכמוני אמר:זה האזכור היחיד ששינו/השמיטו בכגון דא, או שבעקביות נהגו כן?הכהן אמר:יש רק שיבושים שהם המציאומרן קודש קודשים אמר:גם בסידורי רינת ישראל אין שיבושים כאלו
רינת ישראל.png
שיח תפילה.png
ברמב"ם שאני בדקתי ליתא כן.איש ווילנא אמר:דרומאי אמר:נוסח הספרדים המקורי אינו כן, עי' אבודרהם ובנוסח הרמב"ם.איש ווילנא אמר:גם אני חשבתי כמוך
אבל לפני שהגבתי מהרתי לבדוק את הנוסח הספרדי-עדות מזרח
ובמקרה זה הנוסח הספרדי הוא ממש כמו נוסח ספרד
כך שלהפיל זאת על נוסח ספרד במקרה זה אינו נכון
כפי הנראה שמדובר בניסיון קדום לשילוב בין שני הנוסחאות.
מאיפוא הבטחון הזה. האם גם נוסח הספרדי נעשה ללא מוסמך.
ובכן בדקתי את נוסח הרמב"ם בסדר תפילות שלו של
והנוסח אצלו גם כן
והבא עלינו ברכה ושלום מארבע כנפות הארץ והוליכנו קוממיות לארצנו
באבודרהם לא בדקתי
אם הכוונה לרמב"ם ד' ווארשא - הנוסח שם 'שופץ' כנפוץ בשעתו.דרומאי אמר:ברמב"ם שאני בדקתי ליתא כן.
דרומאי אמר:ברמב"ם שאני בדקתי ליתא כן.
גם הזמר "י' רבון עלם" מופיע בנוסחו המקורי?מרן קודש קודשים אמר:וכן בסידורים אלו הפיוט ידיד נפש הוא בנוסחו המקורי כפי שמופיע בכתבי יד כמו כתב היד של ספר "חרדים"
אין לי מושג. אני התייחסתי לידיד נפש. לא קשור לפיוט אחר.הכהן אמר:גם הזמר "י' רבון עלם" מופיע בנוסחו המקורי?מרן קודש קודשים אמר:וכן בסידורים אלו הפיוט ידיד נפש הוא בנוסחו המקורי כפי שמופיע בכתבי יד כמו כתב היד של ספר "חרדים"
https://www.hamichlol.org.il/%D7%A7%D7%94_%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%95%D7%9F_%D7%A2%D7%9C%D7%9D#.D7.A0.D7.95.D7.A1.D7.97_.D7.94.D7.9E.D7.97.D7.91.D7.A8
כ"ה גם במהדו' קאפח.איש ווילנא אמר:אני בדקתי ברמב"ם פרנקל ומן הסתם הוא מדויק.
אתמול נפטר מלחין הניגון המפורסם 'הושיעה את עמך' ר' ד"ר אברהם יהושע טברסקי , ולפי בקשתו לא הספידוהו בהלוייתו, ורק שרו את השיר הנ"ל.בלדד השוחי אמר:על זה הדרך: הושיעה את עמך וברך את נחלתך ורעם ורעם ורעם ורעם ונשאם ורעם ונשאם עד העולם.יושב בשבת תחכמוני אמר:במאמר המוסגר, ב"נוסח ויז'ניץ" אומרים "מהר מהר והבא עלינו ברכה ושלום" וכו' ב"פ, ושאלתי לחכמים ופירשו לי שהאהבת ישראל זצ"ל היתה דרכו לכפול תיבות שהיה מתעורר מהם פעם ופעמים ויותר, והיה כופל כמה פעמים תיבת 'מהר' הנ"ל, ולימים הדפיסו את תפילתו כמות שהיא תחת השם נוסח ויז'ניץ, ויצא העגל הזה.
(רק לזכור לא לספור כך..)
צריך מקור שארץ ישראל היא לא "ארץ שבינו"?הכהן אמר:השיבוש הוא שהשמיטו על דעת עצמם ללא כל מקור את "בארץ שבינו"
אז יש להם אומץ, אבל זה לא שיבושהכהן אמר:צריך אומץ לשנות משהו בסידור
מר אינו נוהג לומר בתפלת מוסף דש"ק "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלֵנוּ וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנות חוֹבוֹתֵינוּ"?אבר כיונה אמר:צריך מקור שארץ ישראל היא לא "ארץ שבינו"?
"שתעלנו" אפשר לפרש על עם ישראל בכללותו, שעדיין לא כולו בארץלבי במערב אמר:מר אינו נוהג לומר בתפלת מוסף דש"ק "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ"?
ומעניין למה הם לא תיקנו ל'בארצות שביינו' במקום למחוק לגמרי...אבר כיונה אמר:"שתעלנו" אפשר לפרש על עם ישראל בכללותו, שעדיין לא כולו בארץלבי במערב אמר:מר אינו נוהג לומר בתפלת מוסף דש"ק "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ"?
אבל "בארץ שביינו" משמע אנחנו עצמנו (דאחרת היה צ"ל "בארצות שביינו")
כמדומה לי, שבתפלת 'נחם' כבר תסתבך קשות עם תרוצים שכאלה.אבר כיונה אמר:אבל "בארץ שביינו" משמע אנחנו עצמנו (דאחרת היה צ"ל "בארצות שביינו")