דרומאי אמר:אדרבה. ידוע על הרבי ר' ברוך ממזי'בוז' שפעם ישב אצלו אחד ממחותניו [לא זוכר עכשיו מי] עם עוד אנשים, ובא אדם א' לפני ר' ברוך וביזהו על עברותיו באופן הכי נוראי, לכשיצא אמר המחותן לר' ברוך הלא המלבין פני חברו ברבים אין לו חלק לעוה"ב! אמר לו ר' ברוך אני מוכן למסור נפש גם בעולם הבא כדי לתקן את פלוני מעבירות שבידו.אור זרוע אמר:דרומאי אמר:אבל אם כן כבר אפשר לתרץ מפני הקור. מה החילוק בין הצער ממניעת שינה לצער הקור, תיפוק ליה מפני הקור?!
אני חושב שמבחינת ההנהגה יש לחלק בין צער שהגורם שלו גשמי שהוא קור, לבין צער שהגורם שלו הוא דרגה מסוימת בעבודת ה'. והיינו שיש עניין שלא להתגבר על צער רוחני אלא אדרבה לחזקו ולהתעלות על ידו במעלות החסידות. וכל זה בצירוף טעמים אחרים שכבר נהגו ממילא להקל, שוב אין עניין להחמיר כשהדבר סותר את הנהגה של חסיד.
ואף אנו נאמר כן, ודאי להתגבר על צער רוחני זה הרבה יותר קשה, אבל הוא ענין הרבה יותר גדול. לבטל את כל הרצונות והמאויים הרוחניים כדי לקיים מצות ה' בלי חשבון.
דרומאי אמר:ואף אנו נאמר כן, ודאי להתגבר על צער רוחני זה הרבה יותר קשה, אבל הוא ענין הרבה יותר גדול. לבטל את כל הרצונות והמאויים הרוחניים כדי לקיים מצות ה' בלי חשבון.
חייל של הרבי אמר:ספציפית בנושא ההתגברות אני נוטה להסכים איתך, אבל הסיפור על ר' ברוך הוא אם כבר ראיה להיפך. כי הוא העדיף לעבור על ההלכה (והרי אם זה היה ע"פ הלכה, היה עונה שע"ז לא נאמר 'המלבין כו'') מרוב רצונו שאותו יהודי יחזור בתשובהדרומאי אמר:אדרבה. ידוע על הרבי ר' ברוך ממזי'בוז' שפעם ישב אצלו אחד ממחותניו [לא זוכר עכשיו מי] עם עוד אנשים, ובא אדם א' לפני ר' ברוך וביזהו על עברותיו באופן הכי נוראי, לכשיצא אמר המחותן לר' ברוך הלא המלבין פני חברו ברבים אין לו חלק לעוה"ב! אמר לו ר' ברוך אני מוכן למסור נפש גם בעולם הבא כדי לתקן את פלוני מעבירות שבידו.אור זרוע אמר:אני חושב שמבחינת ההנהגה יש לחלק בין צער שהגורם שלו גשמי שהוא קור, לבין צער שהגורם שלו הוא דרגה מסוימת בעבודת ה'. והיינו שיש עניין שלא להתגבר על צער רוחני אלא אדרבה לחזקו ולהתעלות על ידו במעלות החסידות. וכל זה בצירוף טעמים אחרים שכבר נהגו ממילא להקל, שוב אין עניין להחמיר כשהדבר סותר את הנהגה של חסיד.
ואף אנו נאמר כן, ודאי להתגבר על צער רוחני זה הרבה יותר קשה, אבל הוא ענין הרבה יותר גדול. לבטל את כל הרצונות והמאויים הרוחניים כדי לקיים מצות ה' בלי חשבון.
בסדר אה"נ כבר אמרתי שאני נוטה להסכים איתך בעניין זה, שאם אפשר להתגבר עדיף.דרומאי אמר:חייל של הרבי אמר:ספציפית בנושא ההתגברות אני נוטה להסכים איתך, אבל הסיפור על ר' ברוך הוא אם כבר ראיה להיפך. כי הוא העדיף לעבור על ההלכה (והרי אם זה היה ע"פ הלכה, היה עונה שע"ז לא נאמר 'המלבין כו'') מרוב רצונו שאותו יהודי יחזור בתשובהדרומאי אמר:אדרבה. ידוע על הרבי ר' ברוך ממזי'בוז' שפעם ישב אצלו אחד ממחותניו [לא זוכר עכשיו מי] עם עוד אנשים, ובא אדם א' לפני ר' ברוך וביזהו על עברותיו באופן הכי נוראי, לכשיצא אמר המחותן לר' ברוך הלא המלבין פני חברו ברבים אין לו חלק לעוה"ב! אמר לו ר' ברוך אני מוכן למסור נפש גם בעולם הבא כדי לתקן את פלוני מעבירות שבידו.
ואף אנו נאמר כן, ודאי להתגבר על צער רוחני זה הרבה יותר קשה, אבל הוא ענין הרבה יותר גדול. לבטל את כל הרצונות והמאויים הרוחניים כדי לקיים מצות ה' בלי חשבון.
כמובן שמהסיפור אין ראיה, כי הרי מותר לבייש אדם בשביל להחזירו בתשובה, ובפרט רב שמטיל מרה בתלמידו.
אני לא מאמין שר' ברוך עבר על הדין!
הראיה היא לא מהסיפור [שהרבה פרטים בו כפי הנראה לא מדוייקים ויכולים לשנות את הדין]- הראיה היא מה'קוק'- ההסתכלות של ר' ברוך על ענין המסירות נפש של העולם הבא. וכמו כן ידוע מהגר"א שהסכים לוותר על כל השכר ממצות לולב כדי שיהיה לו אתרוג יותר מהודר.
על פי מסורת אדמו"רי חב"ד כאשר שמע האדמו"ר האמצעי שישנם חסידים המדקדקים לישון בסוכה טען שדבר זה נוגד את קדושת הסוכה, שעל פי המתבאר בתורת הקבלה והחסידות מאיר בסוכה אור אלוקי נעלה - אור מקיף (מקיפים דבינה).
בהזדמנויות שונות ביאר הרבי את ההיבט ההלכתי של הדברים. מדין כבוד הסוכה ומדין מצטער.
מדין מצטער - כפי שביאר הרבי באריכות בשיחות שאמר בהתוועדויות במשך חודש תשרי תש"ל, ולאחר מכן הוגה על ידי הרבי ונדפס בליקוטי שיחות שהנהגתם של אדמו"רי חב"ד שלא לישון בסוכה נבעה מאי יכולתם להירדם בסוכה, היות והרגישו בה את הקדושה. אולם דבריו של אדמו"ר האמצעי היו בעיקר מכוונים לאותם החסידים שלא הרגישו את הקדושה (וממילא לא שלל מהם את אפשרות השינה - שהרי ישנו בו בפועל). אלא שדרש מהם שבעקבות ידיעה זו שבסוכה מאיר אור מקיף על השינה בסוכה לגרום להם צער.
ועל פי ביאור זה הוסיף הרבי וביאר את הנהגת החסידים גם אלו שאינם חשים את קדושת הסוכה, וממילא אינם חשים כלל צער מפני קדושתה; כי מנהג רבותיהם בידיהם, וכהנהגת רב אחא המסופרת בגמרא שהקפיד בהנהגה מסויימת כרבו דווקא, אף שגם לשיטת רבו הנהגה זו הייתה בדיעבד. נוסף על כך היות ובדיני סוכה יש דין מצטער יש לחסידים בזה סניף של מצטער בזה; חסידים - מעצם טבעם רוצים הם לחקות את רבותיהם ולציית להוראתם. וכאשר אינם יכולים לעשות כן, הרי זה גורם להם צער ומצטער פטור מן הסוכה!
הרבי במכתביו (הוסיף ו)ביאר מנהג החסידים באי השינה בסוכה שהוא משום בזיון בקדושת הסוכה (ומצטער) ואף ביאר את הסיבה להקפדה על השינה דווקא, שתלויה בפשיטת הלבוש והלבשתו וחוסר השליטה של האדם על מעשיו בשעת השינה ועוד. והנהגה זו אצל חסיד שהתחנך ברוח החסידות גורמת צער בשנתו.
חייל של הרבי אמר:בסדר אה"נ כבר אמרתי שאני נוטה להסכים איתך בעניין זה, שאם אפשר להתגבר עדיף.
איפה ראית זאת? אדרבה אני מוכן להיווכח שטעיתי, רק היכןאור זרוע אמר:חייל של הרבי אמר:בסדר אה"נ כבר אמרתי שאני נוטה להסכים איתך בעניין זה, שאם אפשר להתגבר עדיף.
אבל הרבי מליובאוויטש סבר שיש עניין דווקא שלא להתגבר, אלא להחדיר בנפש את שגב קדושת הסוכה, ולהתרכז בעבודה הפנימית של החסידות, ולא לעשות מעשים הנוגדים את רוח השאיפות, התקשרות לצדיק, וכיון הדרך של חסידות חב"ד.
לפני שבאים להוציא לעז על אלפים מישראל מותר לעיין בספר בפנים...משתדל לעשות רצון ה' אמר:כוונתך ב 770 שנה האחרונות?אמונת אומן אמר:ןאעפי''כ הנוהגים שלא לישון בסוכה לא נגרע חלקם מאלו שנהגו כן כל הדורות ב700 שנה האחרונות,
אי אפשר לדמות מקומות של קור לארצינו הקדושה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
חייל של הרבי אמר:איפה ראית זאת? אדרבה אני מוכן להיווכח שטעיתי, רק היכןאור זרוע אמר:חייל של הרבי אמר:בסדר אה"נ כבר אמרתי שאני נוטה להסכים איתך בעניין זה, שאם אפשר להתגבר עדיף.
אבל הרבי מליובאוויטש סבר שיש עניין דווקא שלא להתגבר, אלא להחדיר בנפש את שגב קדושת הסוכה, ולהתרכז בעבודה הפנימית של החסידות, ולא לעשות מעשים הנוגדים את רוח השאיפות, התקשרות לצדיק, וכיון הדרך של חסידות חב"ד.
יפה הערת!!!אמונת אומן אמר:ואילו חלק מהכותבים כאן ''משתדלים להתכבד בקלון חבריהם ולעשות רצון חוגם''!
מוחל כמובן.משתדל לעשות רצון ה' אמר:יפה הערת!!!אמונת אומן אמר:ואילו חלק מהכותבים כאן ''משתדלים להתכבד בקלון חבריהם ולעשות רצון חוגם''!
אבקש מחילה באם פגעתי במישהו שזה מאוד חמור
אבקש מחייל של הרבי שיכתוב שמוחל הוא
אור זרוע אמר:אמונת אומן אמר:א. עיין בדרכי משה, שהרמ"א כותב ש''לפעמים הוי מצטער'' וזהו פטור תמוה ביותר, לפטור את כל ישראל בגלל זה...
ב. כמו"כ הוא כותב שהחרד על דבר ד' ''ישתדל שיהיה לו מקום לישון ללא צער'',
מאי האי השתדלות, מדוע לא חייב, ומדוע רק החרד לדבר ד', מדובר בעבירה על דאורייתא...
ג. מדוע סוכה כשרה כדי ראשו ורובו ושולחנו, השיעור צ"ל שיוכל לישון עם אשתו... שהלא דרכו של עולם שכל אדם ישן עם אשתו...
מי שמבקש את האמת יראה נכוחה שהרמ"א אינו מחייב לישון בסוכה, וכך היה מאות שנים לפני זה בפזורות ישראל.
וע"כ מי שכותב שהנוהגים כן עוברים על דאורייתא עושה שקר בנפשו.
זה אותו דאורייתא כמו אלו שאין מטילים תכלת... ושם אין פלפולי מצטער.
אתה מחדש שהרמ"א אינו מחייב לישון בסוכה בכל מקום ובכל מצב, ואני שואל מה המקור שלו?
בפשטות לפי תנאי החיים של אותם ימים באותם המקומות היתה תמיד עילה כלשהי של מצטער וכדומה, והיה על מה לסמוך גם אם בדוחק, לכן לא היה שייך לדבר בלשון חובה.
אשרי מי שיודע לקבל תוכחה.משתדל לעשות רצון ה' אמר:יפה הערת!!!אמונת אומן אמר:ואילו חלק מהכותבים כאן ''משתדלים להתכבד בקלון חבריהם ולעשות רצון חוגם''!
אבקש מחילה באם פגעתי במישהו שזה מאוד חמור
אבקש מחייל של הרבי שיכתוב שמוחל הוא
אמונת אומן אמר:שום שינוי משמעותי אין בסוכות מהיום לאז.
ב700 שנה גרו יהודים בכל חבלי כדור הארץ, מקומות חמים וקרים יותר, והרמ''א פוסל את ענין הקור, וכל מיני צער נוספים יש היום לא פחות, כמו חום בקיץ, רעש משמחת בית השואבה וריח, מרחק מהבית ושרותים, ועוד הרבה כיו''ב.
הרמ''א לא מסייג את ההיתר למקומות מסויימים, וממליץ לחרד לדבר ד' להחמיר, ולא כותב שזה חיוב כלל, וודאי לא עבירה פלילית.
ומדברים אלו ועוד הרבה כיו''ב בשאר הפוסקים החל מהמרדכי, אני מסיק שזהו מהדברים שהמנהג עיקר וההסבר ההלכתי הוא כמסווה הכרחי.
אין דרך אחרת להסביר את היחס הסלחני של הפוסקים לענין.
ברור לאו חמור מעשהאמונת אומן אמר:ואם מאד רוצים ו''מחפשים'' עברות, מסתמא עדיף כל החיים לישון מחוץ לסוכה עם היתר של הרמ''א, מאשר לגלח את הזקן פעם אחת עם מכונת גילוח בהכשר של צומת גוש עציון והתנועה לשווין זכויות.
אין מה להסתיר, פה מתבטא ההבדל בין החינוך החסידי לזה הליטאי.אור זרוע אמר:אמונת אומן אמר:שום שינוי משמעותי אין בסוכות מהיום לאז.
ב700 שנה גרו יהודים בכל חבלי כדור הארץ, מקומות חמים וקרים יותר, והרמ''א פוסל את ענין הקור, וכל מיני צער נוספים יש היום לא פחות, כמו חום בקיץ, רעש משמחת בית השואבה וריח, מרחק מהבית ושרותים, ועוד הרבה כיו''ב.
הרמ''א לא מסייג את ההיתר למקומות מסויימים, וממליץ לחרד לדבר ד' להחמיר, ולא כותב שזה חיוב כלל, וודאי לא עבירה פלילית.
ומדברים אלו ועוד הרבה כיו''ב בשאר הפוסקים החל מהמרדכי, אני מסיק שזהו מהדברים שהמנהג עיקר וההסבר ההלכתי הוא כמסווה הכרחי.
אין דרך אחרת להסביר את היחס הסלחני של הפוסקים לענין.
אתה מתכוון להגיד שהטעם האמיתי הוא בגלל המקיפים? אחרת אתה לא עונה כלום. שאלתי אם יש צד שסתם ככה אין חיוב לישן בסוכה, ואתה אומר שכן. אבל מה המקור? הרי במשנה ובגמרא ורמב"ם ובמחבר בשו"ע כתוב בפירוש אחרת.
יפה מאודאמונת אומן אמר:מי שיצליח להפנים שזוהי נקודת המבט של חסיד [ולא רק...] יוכל למנוע מעצמו הרבה ויכוחים עקרים וחסרי טעם.
אמונת אומן אמר:אין מה להסתיר, פה מתבטא ההבדל בין החינוך החסידי לזה הליטאי.
אני מתכוון לומר שיש דברים שאני לא יודע ומבין!
בכנות, הטעם של המקיפים לא משכנע אותי, ועוד יותר דברי הרמ''א לא מובנים לי!
וזו לא ההלכה היחידה שאני לא מבין.
סתם דוגמה שאיננה קשורה ממש כי ודאי היא לא דאורייתא, מישהו יודע להסביר למה אף אחד לא צם בתענית בכורים בערב פסח?
אם יש הלכה שלא מקויימת בלי הסבר, ייתכן שצריך לתקן את הטעון תיקון,
אבל הלכה שלא מקויימת מזמן הראשונים, וההתייחסות של הפוסקים היא סלחנית על גבול הערפל,
אני לא מתייג את הרמ''א הזה כמוזר, ואני לא מאלץ את עצמי לענות על מה שהרמ''א לא ענה, כי אין סיכוי שאני יודע משהו יותר טוב ממנו.
אני מרכין את הראש ומקבל.
גם כשאני לומד פסוקים מפורשים וחמורים באיסורי כרת ''לא יראה לך חמץ'' וחז''ל אומרים שאין בעיה לראות, זה לא עושה לי כאב בטן, ואני לא הולך לחפש לזה הסברים. הרמ''א הוא לא חז''ל כמובן, אבל מבחינתי כל התורה כולה עוברת אך ורק דרך המסורת היהודית מדורי דורות.
פסוקים ומאמרי חז''ל טובים למחשבה והשקפה, הלכה למעשה אני מקבל אך ורק ממה שמסרו רבותינו, נקודה.
מי שיצליח להפנים שזוהי נקודת המבט של חסיד [ולא רק...] יוכל למנוע מעצמו הרבה ויכוחים עקרים וחסרי טעם.
אמונת אומן אמר:אין מה להסתיר, פה מתבטא ההבדל בין החינוך החסידי לזה הליטאי.אור זרוע אמר:אמונת אומן אמר:שום שינוי משמעותי אין בסוכות מהיום לאז.
ב700 שנה גרו יהודים בכל חבלי כדור הארץ, מקומות חמים וקרים יותר, והרמ''א פוסל את ענין הקור, וכל מיני צער נוספים יש היום לא פחות, כמו חום בקיץ, רעש משמחת בית השואבה וריח, מרחק מהבית ושרותים, ועוד הרבה כיו''ב.
הרמ''א לא מסייג את ההיתר למקומות מסויימים, וממליץ לחרד לדבר ד' להחמיר, ולא כותב שזה חיוב כלל, וודאי לא עבירה פלילית.
ומדברים אלו ועוד הרבה כיו''ב בשאר הפוסקים החל מהמרדכי, אני מסיק שזהו מהדברים שהמנהג עיקר וההסבר ההלכתי הוא כמסווה הכרחי.
אין דרך אחרת להסביר את היחס הסלחני של הפוסקים לענין.
אתה מתכוון להגיד שהטעם האמיתי הוא בגלל המקיפים? אחרת אתה לא עונה כלום. שאלתי אם יש צד שסתם ככה אין חיוב לישן בסוכה, ואתה אומר שכן. אבל מה המקור? הרי במשנה ובגמרא ורמב"ם ובמחבר בשו"ע כתוב בפירוש אחרת.
סתם דוגמה שאיננה קשורה ממש כי ודאי היא לא דאורייתא, מישהו יודע להסביר למה אף אחד לא צם בתענית בכורים בערב פסח?
מי שיצליח להפנים שזוהי נקודת המבט של חסיד [ולא רק...] יוכל למנוע מעצמו הרבה ויכוחים עקרים וחסרי טעם.
הרמ''א היה הפוסק החסידי שקם ופסק כך. [בוודאות התפלל במבטא גליציאני כבד].חידוד אמר:אמונת אומן אמר:אין מה להסתיר, פה מתבטא ההבדל בין החינוך החסידי לזה הליטאי.אור זרוע אמר:אתה מתכוון להגיד שהטעם האמיתי הוא בגלל המקיפים? אחרת אתה לא עונה כלום. שאלתי אם יש צד שסתם ככה אין חיוב לישן בסוכה, ואתה אומר שכן. אבל מה המקור? הרי במשנה ובגמרא ורמב"ם ובמחבר בשו"ע כתוב בפירוש אחרת.
סתם דוגמה שאיננה קשורה ממש כי ודאי היא לא דאורייתא, מישהו יודע להסביר למה אף אחד לא צם בתענית בכורים בערב פסח?
מי שיצליח להפנים שזוהי נקודת המבט של חסיד [ולא רק...] יוכל למנוע מעצמו הרבה ויכוחים עקרים וחסרי טעם.
נדמה לי שרבים מבינים שיש כאן הבדל בין נקודת המבט של חסיד לשל ליטאי והנקודה הזו עליה בדיוק מתלהמים הויכוחים, מה שלא מבינים זה רק את החלק השני של דבריך שהויכוחים עקרים וחסרי טעם.
אבל בסופו של דבר הקישור לנידון דידן לומר שיש צד שפשוט אין חיוב לישון בסוכה ללא שום הגבלה וגם במקום שלא שייך טעמי האחרונים זה פשוט הזוי, אין לי כח להאריך בהסברים כי בלאו הכי הויכוח עקר וכנ"ל.
די בזה שמשום מה עוד לא קם פוסק ולו גם חסידי שיטען כזה דבר.
לדעתי, מש''כ זו לא שיטת החסידות, אלא השיטה הרווחת ברוב הפוסקים מאז ומתמיד, בכמה וכמה עניינים.אור זרוע אמר:אמונת אומן אמר:אין מה להסתיר, פה מתבטא ההבדל בין החינוך החסידי לזה הליטאי.
אני מתכוון לומר שיש דברים שאני לא יודע ומבין!
בכנות, הטעם של המקיפים לא משכנע אותי, ועוד יותר דברי הרמ''א לא מובנים לי!
וזו לא ההלכה היחידה שאני לא מבין.
סתם דוגמה שאיננה קשורה ממש כי ודאי היא לא דאורייתא, מישהו יודע להסביר למה אף אחד לא צם בתענית בכורים בערב פסח?
אם יש הלכה שלא מקויימת בלי הסבר, ייתכן שצריך לתקן את הטעון תיקון,
אבל הלכה שלא מקויימת מזמן הראשונים, וההתייחסות של הפוסקים היא סלחנית על גבול הערפל,
אני לא מתייג את הרמ''א הזה כמוזר, ואני לא מאלץ את עצמי לענות על מה שהרמ''א לא ענה, כי אין סיכוי שאני יודע משהו יותר טוב ממנו.
אני מרכין את הראש ומקבל.
גם כשאני לומד פסוקים מפורשים וחמורים באיסורי כרת ''לא יראה לך חמץ'' וחז''ל אומרים שאין בעיה לראות, זה לא עושה לי כאב בטן, ואני לא הולך לחפש לזה הסברים. הרמ''א הוא לא חז''ל כמובן, אבל מבחינתי כל התורה כולה עוברת אך ורק דרך המסורת היהודית מדורי דורות.
פסוקים ומאמרי חז''ל טובים למחשבה והשקפה, הלכה למעשה אני מקבל אך ורק ממה שמסרו רבותינו, נקודה.
מי שיצליח להפנים שזוהי נקודת המבט של חסיד [ולא רק...] יוכל למנוע מעצמו הרבה ויכוחים עקרים וחסרי טעם.
אתה ממציא את החסידות מחדש.
שיטת "הראש הקטן".
ודברי הרמ"א מובנים,
וגם דברי הרבי מליובאוויטש על פי דרכו שראה עניין גדול בהנהגת החסידות בהתייחס לקדושת הסוכה והמסתעף ממנה.
הרב @אור זרועאמונת אומן אמר:סתם דוגמה שאיננה קשורה ממש כי ודאי היא לא דאורייתא, מישהו יודע להסביר למה אף אחד לא צם בתענית בכורים בערב פסח?
אמונת אומן אמר:הרב @אור זרועאמונת אומן אמר:שסתם דוגמה שאיננה קשורה ממש כי ודאי היא לא דאורייתא, מישהו יודע להסביר למה אף אחד לא צם בתענית בכורים בערב פסח?
יש לך תשובה על זה?
אמונת אומן אמר:הרב @אור זרועאמונת אומן אמר:סתם דוגמה שאיננה קשורה ממש כי ודאי היא לא דאורייתא, מישהו יודע להסביר למה אף אחד לא צם בתענית בכורים בערב פסח?
יש לך תשובה על זה?
מנהגי החגים: הפסקת התענית בסעודת מצוה
נוהגים הבכורים להפסיק את "תענית בכורים" על ידי השתתפות בסעודת מצוה, כגון סעודת ברית מילה, סעודת פדיון הבן או סעודה הנערכת לרגל סיום מסכת (מ"ב סימן ת"ע ס"ק י).
הטעם: לפי שנחלשו הדורות, והצום עלול למנוע מהבכורים לערוך את הסדר כהלכתו (שו"ת פרי השדה ח"ד סימן נז).
טעם נוסף: משום שצום זה אינו נזכר בתלמוד "ואינו אלא מנהג על פי מסכת סופרים (פרק כא), ולכן לא מיחו חכמי הדור בזה" (ערוה"ש סימן תע סעיף ה).
טעם נוסף: מכיון שהגויים נוהגים לצום בערבי ימים טובים, ומשום חשש של חוקות הגויים, הקלו חכמים בתענית בכורים בערב פסח (אוצר דינים ומנהגים עמוד 441).
בין אם המהלך נכון ובין אם לא, זה לא מה שחב"ד (למיטב ידיעתי, וכמשתקף כאן בפורום) טוענים.אמונת אומן אמר:תסביר לי מהלך ברמ''א אחרת ממה שכתבתי.
תיובתא אמר:אגב רק בסביבה שלי צמים בער"פ בכורות?
דרושים מתוקים מדבש. יותר מתוק מהתשובה של מקיפים דבינה.מ אלישע אמר:אמונת אומן אמר:הרב @אור זרועאמונת אומן אמר:שסתם דוגמה שאיננה קשורה ממש כי ודאי היא לא דאורייתא, מישהו יודע להסביר למה אף אחד לא צם בתענית בכורים בערב פסח?
יש לך תשובה על זה?
תשובת הגרש"ז אוירבך.
(אופן נוסף ששמעתי , היום חושבים שתענית זה צער, בדורות קודמים ידעו שתענית זה קרבת השם)
הרב יעקובוביץ זצ"ל (מהרצלי') היה מתענה בערב פסח.
איני יודע.אור זרוע אמר:@אמונת אומן נביא דוגמא: רבים נהגו בעבר ובהווה שלא להשאיר אמה ללא סיד זכר לחורבן, וגם לא נוהגים לקרוע כשרואים את מקום המקדש. יש להניח יש לזה טעמים נכונים. אבל ברור שאין כאן איזה סוד נסתר המסתתר תחת ענן חושך וערפל, שלמעשה אין צורך לנהוג במנהג זה מעיקרו, ועל דעת כן ניתנה הלכה זו שלא יקיימו אותה. ואם לא מבינים את העיקרון הזה, צריך לכופף את הראש, ולדעת שיש מסורת.
אתה סבור אחרת?