זה היה קיים גם באשכנז (שלפני פיוט אמרו נוסח זה, וסיימו בו "קונה ברחמיו שמים וארץ") וכנראה גם בבבל היו שאמרו כך לפני פיוטים (וכן הוא בשבעתא לשבועות שנדפסה בסידור רס"ג עמ' 243).בת עין אמר:בנוסח בני איטליה היו אומרים בתפילות הימים הנוראים ברכת אבות בנוסח ארץ ישראל,
כלומר א-ל עליון קונה שמים וארץ (וכמו שאומרים בברכת מגן אבות).
שאלתי לכמה ממוצא איטלקי, ואמרו לי שבימינו כבר ביטלו מלומר כן.
גם בספרד אנו יכולים למצוא נוסח זה.
אפשר לראות בנוסח הסליחות של בני עדות המזרח לתעניות (שנתחברו על ידי אחד מבני ספרד, ואולי הוא רבי שלמה אבן גבירול),
שמתחיל 'וארץ שפל רומי',
היה זה שרשור לסיום 'קונה שמים וארץ'.
אך כאמור אנו פוגשים זאת בספרד בלבד (ולא במנהג בבל),
ששם אכן אנו מוצאים גם כן נוסחאות מארץ ישראל,
ומשם נמצאים גם בבני עדות המזרח נוסחאות ארץ-ישראליות,
שהגיעו יחד עם מגורשי ספרד.
"קונה שמים וארץ" אכן אינו בנוסח רס"ג לברכה זו (לפי קטעי הגניזה, אבל בדפוס ישנו ע"פ כתב היד העיקרי שהם השתמשו בו שהוא מושפע מנוסח פרס אם אני זוכר נכון), שאר הלשונות שכתבת נמצאים גם בסידור רס"ג.בת עין אמר:וכידוע ברכת מגן אבות כולה הוא נוסח ארץ-ישראלי,
'קונה שמים וארץ',
'הא-ל הקדוש שאין כמוהו' (קדוש אתה ונורא שמך ואין אלוק מבלעדיך),
'לפניו נעבוד ביראה ופחד' (שאותך ביראה נעבוד)
'אדון השלום' (עושה השלום).
ונוסח מגן אבות שאומרים הספרדים בימינו הגיע ככל הנראה יחד עם מגורשי ספרד אל ארצות המזרח.
"אדון השלום" אינו רומז לנוסח "עושה השלום" אלא לנוסח "כי אתה הוא מלך אדון כל השלום" (בתוך נוסח "שלום רב") שהוא נוסח בבלי מובהק שלא נמצא בנוסח ארץ ישראל כלל (למרות שיש חוקרים שנקטו על פי הרהורי ליבם שזה נוסח ארץ ישראלי).
נוסח "תיקנתה שבת" נמצא בכל הנוסחאות הבבליות (כולל רס"ג ורע"ג), ואף שהוא נמצא גם ברוב נוסחאות ארץ ישראל אין שום סיבה להניח שהוא הגיע לבבל מהארץ ולא להיפך, ונוסח ספרד "למשה צוית" לא נמצא לא מקור לא בארץ ישראל ולא בבבל.בת עין אמר:(נוסחת 'תכנת שבת' שהוא נוסח ארץ-ישראלי מובהק ונשאר בנוסח אשכנז,
התפשט בין הספרדים רק בעקבות האר"י,
ולפני כן היו אומרים 'למשה צוית').
כתבי היד של סידור רע"ג מושפעים מהנוסחאות של הארצות שבהם הוא הועתק, כשמשוים אותם זה לזה ומתחשבים בידיעה היכן הועתק כל אחד מהם ואיך היה הנוסח בארצו אפשר לשחזר חלקים גדולים מנוסח רע"ג המקורי (ואחד מידידי עוסק בזה).בת עין אמר:נוסח סידור רב עמרם גאון אינו כפי שיצא מתחת ידו,
וכבר נשתנה שינויים אין ספור ולבש צורה חדשה לגמרי.
מכיוון שבמקומות רבים התאימו את הסידור לנוסח המקובל אצלם.
אין אנו יכולים לדעת מתוכו על הנוסח של גאוני בבל,
וכך שאי אפשר לבדוק את הדברים על פיו.