ויגער ביצר הרע מן הנשואים

בשלמא

משתמש ותיק
ובכן אמר:
בשלמא אמר:
וייש"כ על תוספת הפי' מפי' כל בו
[בהתייחס לסימן השאלה הרי התשובה שאין זה למחבר הכל בו אורחות חיים אלא לסידור כלבו]
לא הסתפקתי מהו הפירוש כל בו. [אגב, ברור לך שהכל בו הוא האורחות חיים?]
לא ברור לי כלל התכוונתי רק לציון והבהרה
 
 

בשלמא

משתמש ותיק
משתדל לעשות רצון ה' אמר:
בשלמא אמר:
ראש פינה
פנות העם
האבן החשובה והחשובים שבעם
ע"כ הפירוש החסידי
זה לא מסתדר בהקשר
מדברים שם על מלאכים וצבאות השמים
פינות צבאיו = מלאכיו החשובים
מה לא מסתדר?
 
 

ובכן

משתמש ותיק
משתדל לעשות רצון ה' אמר:
בשלמא אמר:
ראש פינה
פנות העם
האבן החשובה והחשובים שבעם
ע"כ הפירוש החסידי
זה לא מסתדר בהקשר
מדברים שם על מלאכים וצבאות השמים
כוונתו, שכמו ש'ראש פנה' הכוונה לאבן החשובה, וכמו ש'פנות העם' הכוונה לחשובים שבעם, כמו כן 'פנות צבאיו' הכוונה לחשובי ושרי צבאות השמים והמלאכים.
 
 

ובכן

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
ובכן אמר:
משתדל לעשות רצון ה' אמר:
מה הפרוש במה שאומרים ביוצר אור
"פינות צבאיו קדושים"
בשלמא אמר:
ראש פינה
פנות העם
האבן החשובה והחשובים שבעם
ע"כ הפירוש החסידי
***​
אשמח למקורות.
https://tablet.otzar.org/pages/?&restore=1&t=1611161136651&pagenum=295&book=158734
וזה שזה פירוש חסידי נאמר בהלצה...

ושאלתיך אם יש לך מקורות לאלו בספרי החסידות. אני מבין כעת שלא. התכוונת רק כהמשך לדין ודברים לעיל, אודות השימת לב למה שאנו אומרים.
 
 

משתדל לעשות רצון ה'

משתמש ותיק
פותח הנושא
בשלמא אמר:
משתדל לעשות רצון ה' כתב: ↑לפני 10 דקות
בשלמא כתב: ↑היום, 17:25
ראש פינה
פנות העם
האבן החשובה והחשובים שבעם
ע"כ הפירוש החסידי
זה לא מסתדר בהקשר
מדברים שם על מלאכים וצבאות השמים
פינות צבאיו = מלאכיו החשובים
מה לא מסתדר?
ובכן הסביר לי בקטע הבא
ובכן אמר:
משתדל לעשות רצון ה' כתב: ↑לפני 10 דקות
בשלמא כתב: ↑היום, 17:25
ראש פינה
פנות העם
האבן החשובה והחשובים שבעם
ע"כ הפירוש החסידי
זה לא מסתדר בהקשר
מדברים שם על מלאכים וצבאות השמים
כוונתו, שכמו ש'ראש פנה' הכוונה לאבן החשובה, וכמו ש'פנות העם' הכוונה לחשובים שבעם, כמו כן 'פנות צבאיו' הכוונה לחשובי ושרי צבאות השמים והמלאכים.
תודה
 

לבי במערב

משתמש ותיק
ובכן אמר:
רבינו @בשלמא, הפירושים שנתת הינם ברצינות? אשמח למקורות.
על השני הרי ציין מקורו; הראשון הוא הלצה חסידית נודעת.
 
ובכן אמר:
ברם, אני לפשוטן של דברים חושב אני, שהכוונה ל'אופנים', כי 'אופן' ו'פן' כוונתם אחד, ובלשון רבים שייך לומר 'פנות', ואמרו 'פנות' ולא 'אופנים' בגלל הא"ב שבראשי התיבות.
וכן הוא גם בפנימיות הענינים - ראה המבואר ב'תורת חיים - שמות' קעט, ב. ביאוה"ז לאדהאמ"צ בשלח צא, סע"ב. 'פירוש המילות' מ, סע"ד. 'אור התורה - סידור (תפילה)' ריש ע' קנד.
[ושייך גם להנ"ל בענין הקצוות, כמובן למשכיל (וכמבואר במקומות הנסמנים לעיל)].

--
[שו"ר שחלק מדברי נתבארו לעיל (הודעתי נכתבה קודם לכן, אלא שמפני תקלה טכנית לא נשלחה). עכ"פ - משנה ראשונה ממקומה לא זזה].
 

שניאור

משתמש ותיק
אם כבר מדברים על פירוש המילות יש לי סיפור נחמד, בהיותי בחור בישי"ג הגיע לשם אחד שניסה לעשות נפשות לחב"ד והתחיל לשאול בחורים מה פירוש סובב כל עלמין וממלא כל עלמין וכו' כדי לגרות להם את הסקרנות, [לכל החבדניקים שבינינו נא להירגע זה היה "גיווארענער" שרצה להרגיש טוב שיש לו חברים], באמצע הגיע בחור מבוגר ואמר לו אני רוצה לשאול אותך פירוש בדבר שאנחנו אומרים כל בוקר אם תגיד לי את הפשט אבוא לשמוע את כל הפירושים על הדברים ששאלת, הלה ניסה להיות גבר ואמר נו תנסה אותי ואז הוא שאל אותו מה פירוש "והוא נסי ומנוס לי מנת כוסי ביום אקרא", הלה לא ידע מה לענות וברח לנפשו.
 

שניאור

משתמש ותיק
הכהן אמר:
שניאור אמר:
אם כבר מדברים על פירוש המילות
כמה אנשים מבינים מה זה "היחברך כסא הוות"?

יפה שאלת, ואני זוכר ששמעתי פעם דרשה מהרב וויינגרטן מחבר הסידור המפורש שנתן כמה דוגמאות לאיך מתפללים בלי פירוש ולא מבינים כלל מה אומרים, ואחת הדוגמאות היה פסוק זה.
להלצה הוא אמר שם על "כמעט וגרים בה" שאלו שלא לומדים את התפילה מפרשים לעצמם "כמעט שגרו שם" [באידיש זה נשמע יותר טוב].
 

משתדל לעשות רצון ה'

משתמש ותיק
פותח הנושא
ובכן אמר:
משתדל לעשות רצון ה' אמר:
הכהן אמר:
כמה אנשים מבינים מה זה "היחברך כסא הוות"?
עיין ברש"י
כלומר: רש"י הבין...

[כוונת הכהן היתה האם בני אדם המתפללים מבינים. לא אם יש בזה פירוש]

 גוט
יפה מאוד
 

ובכן

משתמש ותיק
משתדל לעשות רצון ה' אמר:
ובכן אמר:
ברם, אני לפשוטן של דברים חושב אני, שהכוונה ל'אופנים', כי 'אופן' ו'פן' כוונתם אחד, ובלשון רבים שייך לומר 'פנות', ואמרו 'פנות' ולא 'אופנים' בגלל הא"ב שבראשי התיבות.
לא הבנתי זה לשון זכר [אופנים ופן] וזה לשון נקבה [פנות]
וכן אם תוכל להסביר כי אני לא בקי בדקדוק


ראה, באמת שואל הנך שאלה טובה.
אלא שאני לכשעצמי עדיין נוטה לקיים את הפירוש הזה.
מצאנו בכמה מן התפילות שנתייסדו בראשי תיבות, שנתחברו במליצה קשה.
גם בהמשך: רוממי ש'די. הכוונה היא, שפנות צבאיו הקדושים הם מרוממים את ש'די.
והשימוש באופן כזה, בבנין קל, [רוממי ולא מרוממי], הוא נדיר.

גם במוסף של שבת, טועמיה חיים זכו. הכוונה למתענגים בסעודותיה, ומכניסים זאת בלשון מליצי קשה 'טועמיה'.

ואיני אומר קבלו דעתי
 
 

חבלזון

משתמש רגיל
משתדל לעשות רצון ה' אמר:
יראתי בפצותי אמר:
אצלנו פשוט לא יודעים מה אומרים....
אתה צודק מה הפרוש במה שאומרים ביוצר אור
"פינות צבאיו קדושים"

תאר לך שהיה כתוב "קציני צבאיו" היה לך קשה מה הפירוש?
ומה זה קצין? מלשון קצה = פינה, הקצין הוא הקיצוני, הפינתי

ענין הצבא בלשון הקודש, היינו היררכיה, מבנה מסודר של שליטה
כשרוצים לצייר ולתאר את זה, עושים זאת בצורה הדומה למשולש
שבקצהו העליון עומד ה--"קצין"
ומתחתיו אלו המופעלים על ידו.
אז לכן, פינות = קצינים, ותסביר איך שאתה רוצה...
 

בשלמא

משתמש ותיק
משתדל לעשות רצון ה' אמר:
בשלמא אמר:
ע"ז יש באמת פירוש חסידי ידוע דמתאמרא בבריסק
מהו?
היחברך = חבורה ומכה
כסא הוות= כסא שבור
זעק מרן רב"ב מקאמניץ בראש השנה לפני התקיעות שזה שאדם לא חובל בעצמו על צער השכינה שאין הכסא שלם כביכול וכו'
(היה מרגלא בפימיהו דהרמ"ד לרפו"ש, וואחיו הר"מ)
בליקוטי החסידים פי' זה מובא בשם הרר"ב ממעזיבוז והקדושת לוי ואולי עוד
 
 

תיובתא

משתמש ותיק
אני שמעתי שאדם שיצרו תוקפו ואינו נשוי, יש לו פתרון - להנשא, אך הנשוי שיצרו תוקפו מה יעשה? לא נותר אלא להתפלל שיגער היצר, ולא יגיע אליו כלל. ‎
כמובן שאחרי המקורות שהביאו, אי"צ לפלפולים כלל.
 
חלק עליון תַחתִית