האם מברכים את ברכת הקשת על קשת מאור הירח ?

יאיר אור

משתמש ותיק
כמובן שזה שאלה תוארטית כיון שכל ברכת השבח נקבעו לפי ראייה טבעית של העין
כפי שנראה מלשון הפירסום ראית עין רגילה לא מבחינה בכח אלא ע"י טכנולגיה של מצלמה
 

לבי במערב

משתמש ותיק
יאיר אור אמר:
כפי שנראה מלשון הפירסום ראית עין רגילה לא מבחינה בכח אלא ע"י טכנולגיה של מצלמה
איזה פירוש יש למילים המודגשות, מלבד הבחנת העין:
Around 7 p.m., though, Rood noticed a bizarre prism curving over the western horizon. He set his Pentax K-50 on a tripod and took a two-second-long exposure to capture the spectacle. It was a lunar rainbow—a hard-to-see phenomenon in which sunlight reflecting off the moon is filtered through water droplets in the air. This causes the white wavelength to bend and separate into multiple colors.

To witness a lunar rainbow, you need to be in a place untouched by light pollution and have all the right atmospheric conditions. In Rood’s case, his yard set the perfect stage. The state park belongs to the International Dark-Sky Network and follows strict protocols for curbing the glare on the ground at night. Combine that with a nearly full moon and west-to-east winds blowing unusually heavy rain clouds closer to the desert, and boom: a post-dinner rainbow.
 

HaimL

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
יאיר אור אמר:
כפי שנראה מלשון הפירסום ראית עין רגילה לא מבחינה בכח אלא ע"י טכנולגיה של מצלמה
איזה פירוש יש למילים המודגשות, מלבד הבחנת העין:
Around 7 p.m., though, Rood noticed a bizarre prism curving over the western horizon. He set his Pentax K-50 on a tripod and took a two-second-long exposure to capture the spectacle. It was a lunar rainbow—a hard-to-see phenomenon in which sunlight reflecting off the moon is filtered through water droplets in the air. This causes the white wavelength to bend and separate into multiple colors.

To witness a lunar rainbow, you need to be in a place untouched by light pollution and have all the right atmospheric conditions. In Rood’s case, his yard set the perfect stage. The state park belongs to the International Dark-Sky Network and follows strict protocols for curbing the glare on the ground at night. Combine that with a nearly full moon and west-to-east winds blowing unusually heavy rain clouds closer to the desert, and boom: a post-dinner rainbow.
הבחור ראה משהו מוזר שהסב את תשומת לבו, והציוד שלו אפשר לו לקלוט את מלוא התופעה. לא זאת ראייה שעליה תיקנו חז"ל לברך בשם ומלכות
 
 

בשלמא

משתמש ותיק
תוס' ראש השנה כד, א
גירי קא משדייא - בלבנה אין לחוש אם רואה פגימת הקשת דאין קשת אלא ביום ואז הלבנה כשרגא בטיהרא ולא אמרי עובדיה גירי קא משדי.
ופלא שהמהרש"ם לא הזכיר מזה
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא

לבי במערב

משתמש ותיק
אלו הדברים הרלוונטיים לעניננו שנכתבו שם:
ב. סוגים שונים של קשתות
  
1. ברכה על קשת בענן
מלשון הגמרא (ברכות נט ע"א) נראה לדייק, שהדגש במראה הקשת הינו שנראית הקשת מבצבצת מתוך ענן, וזו לשון הגמרא: 'ואמר רבי אלכסנדרי אמר רבי יהושע בן לוי: הרואה את הקשת בענן צריך שיפול על פניו...'. וכן ציטט הרמב"ם (הל' ברכות פ"י הל' טז) בפסקיו: 'הרואה קשת בענן מברך ברוך אתה ה' א־לקינו מלך העולם זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו'.
אך השולחן ערוך (או"ח סי' רכט סע' א) השמיט את המילה 'ענן' מלשונו: 'הרואה הקשת, אומר: בא"י א־לקינו מ"ה זוכר הברית נאמן בבריתו וקיים במאמרו...'.
לפי השו"ע ניתן לומר, שהעיקר במראה הקשת הוא לא שמבצבצת מבין העננים, אלא צורת הקשת, שרגלי' לכיוון הארץ כדרך עושי שלום, או גוני הקשת, שרומזים למידת הנהגת הקב"ה בעולמו.

2. הרואה חצי קשת
ה'ביאור הלכה' (או"ח סי' רכט, ד"ה הרואה הקשת) הסתפק האם יש לברך כשרואה חצי קשת: 'לא נתבאר אם בעינן דוקא שיראהו בתמונת קשת דהוא כחצי גורן עגולה או אפילו מקצת ממנו די'.
נראה לבאר שספקו תלוי בקביעת ההגדרה של הקשת שיש לברך עלי'. אם הדגש הוא על ראיית צורת הקשת, כדברי הרמב"ן שמדובר במראה הקשת שרגלי' לכיוון הארץ כדרך עושי השלום, הרי יש לברך דווקא אם רואה את כל הקשת, כולל את שתי רגלי' לכיוון הארץ. אך אם הדגש הוא על ראיית גוני הקשת או מראה הקשת בענן, הרי אין צורך בראיית כל עיגול הקשת כחצי גורן, אלא די לראות מקצת ממנה כדי לברך. 

3. גווני קשת במי מפלים
פוסקי זמננו התלבטו בתופעת מראה הקשת הנראית מעל מפלי הניאגרה ובמקומות נוספים בעולם. המיוחד בקשת זו, שהיא נראית באופן תמידי במשך היום (גם כשאין עננים) מעל המפלים, כתוצאה מרסיסי המים העולים לגובה רב מעוצמת המפלים, ושבירת קרני השמש בעדם.
%D7%A7%D7%A9%D7%AA.jpg

קשת מעל מפלי הניאגרה [3]
אם נתייחס להגדרות השונות שהוזכרו לעיל, הרי מתקיימים במראה קשת כזה צורת הקשת ששתי רגלי' לכיוון הארץ כדרך עושי שלום, וכן הגוונים שבקשת. אך אם הגדרת מראה הקשת היא קשת הנראית מתוך ענן שבא להמטיר גשם על הארץ, הרי קשת כזו אינה עומדת בהגדרה זו. מכל מקום, הביאו הפוסקים צדדים נוספים לדיון בקשת הנראית מעל המפלים.​
הרב נחום אליעזר רבינוביץ ('קובץ הדרום' ניסן תשכ"ז, 'שואלים כעניין' סי' יז) דן במקרה זה, וקבע שברכה זו תוקנה רק לרואה קשת הנראית מבין עננים הממטירים גשם מן השמים, כפי שנאמר (בראשית ט יד) 'והי' בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן', ורק היא כדוגמת הקשת שנראתה לאחר המבול.
שו"ת 'רבבות אפרים' (ח"ו סי' קג. ברכת הקשת) דן גם הוא בדבר, והציע לחלק בין מראה קשת שנראה לפעמים ובין מראה קשת הנראה תמיד. רק קשת שנראית לעיתים מזומנות לאחר הגשם, היא אות וסימן לברית שבין הקב"ה לאנושות, הברית שבה הבטיח הקב"ה שאף שבאופן זמני רבו הרשעים, הוא ברוב רחמיו, אינו מעניש אותנו כפי שהי' בימי המבול.
בשו"ת 'נחלת פינחס' (ר׳ פנחס אב[ר]הם מייערס, ח"א אות ל) נכתב שאין לברך אלא על קשת שנראית ברקיע, כפי שנאמר 'את קשתי נתתי בענן...'.
 
4. מראה קשת בלילה
התופעה של מראה הקשת בלילה היא מאוד נדירה. בדרך כלל הקשת הינה תוצאה של שבירת קרני השמש, אך עקרונית היא יכולה להיות תוצאה של שבירת כל קרן אור שחוזרת מהשמש. לכן במצבים נדירים נראית הקשת אף בלילה, תוצאה משבירת קרני הירח [5].
בגמרא (ראש השנה כג ע"ב) הוזכר:
מעולם לא ראתה חמה פגימתה של לבנה, ולא פגימתה של קשת. פגימתה של לבנה דחלשה דעתה, פגימתה של קשת דלא לימרו עובדי החמה גירי קא משדייא.
וביאר רש"י: 'החמה הזאת חצים היא יורה, להלחם בכופרין בה, שהיורה בקשת נותן פגימת הקשת לצד פניו'.
התוספות (ראש השנה כד ע"א, ד"ה גירי קא משדייא) מעיר מדוע אין לחוש שהירח יראה פגימתה של הקשת, וזו לשונו:
בלבנה אין לחוש אם רואה פגימת הקשת דאין קשת אלא ביום ואז הלבנה כשרגא בטיהרא ולא אמרי עובדי' גירי קא משדייא.
משמע מהתוספות שאין מראה קשת אלא ביום ולא בלילה.
אך בספר 'אותות השמים' [6] (עמ' מה) כתב ר' שמואל אבן תיבון שתיתכן קשת בלילה:
ואמנם סיבת הוויתם והווית העמוד היא סיבה אחת והוא ניצוץ השמש החוזר אל האיד שכנגד העב בניצוץ הזורח מן המים המתפזר בכותל השב אליו, ופעמים יראה הקשת מניצוץ השמש ובלילה מניצוץ הירח וכבר חשבו הראשונים מן החכמים שהקשת לא יהי' בלילה והסיבה אשר בגללה חשבו זה הוא שאי אפשר שיראה בלילה מפני חשכת הלילה, ואומנם יראה בליל מלא הירח עם זריחתה או עם שקיעתה ולא נראה קשת בלילה בחמישים שנה אלא שני פעמים.
על מראה קשת בלילה נשאל המהרש"ם (שו"ת מהרש"ם, חלק ב סימן קכד):
מכתבו הגיעני ומה ששאל בדין שנזדמן שראו הקשת בלילה אם יש לברך הברכה ורמז לדברי תרגום יונתן ותתחמי קשתא ביממא: הנה בשל"ה פ' נח הביא בשם הרמ"א לבאר ענין אות הקשת וגם מ"ש נראה הקשת בימיך כי לא יתראה הקשת אלא ביום כשהשמש נגד הענן ואם הי' זוכין שירד הגשם בעתם בלילי שבתות לא הי' נראה הקשת ע"ש אבל בכ"ז כיון שבש"ס לא חלקו בזה [7] בע"כ צ"ל דודאי ע"פ רוב לא יתראה בלילה אבל אם לפעמים על צד מיעוטא דמיעוטא יזדמן שיתראה יש לברך... כנלע"ד וכן שמעתי שהרה"ק ר' יהושע אבד"ק בעלז זצ"ל בירך על הקשת בלילה [8]:
דברי התוספות שאין קשת אלא ביום ולא בלילה, יתבארו שבדרך כלל נראית הקשת ביום, ולא שכיח שתראה בלילה [9]. כפי שאכן כתב ר"ש אבן תיבון שהקשת נראית רק פעמיים בחמישים שנה.

יש נפקא מינה בין ההגדרות השונות למראה הקשת המחייב בברכה, שהוזכרו לעיל, לעניין חובת ברכה על קשת בלילה. 
א. לשיטה שראיית קשת ששתי רגלי' לכיוון הארץ כדרך עושי שלום, מחייבת בברכה, הרי שאף הרואה קשת בלילה חייב לברך.
ב. גם לשיטה שראיית קשת הנראית מתוך ענן שבא להמטיר גשם על הארץ, מחייבת בברכה, חייב הרואה קשת בלילה לברך.
ג. לשיטה שראיית גוני הקשת הנוצרים מחיזוק עוצמת השמש היא המחייבת בברכה, הרי כאן המראה הוא לאור אור הירח, ואולי אין זו הקשת שיש לברך עלי'.


--
הערות:
[3] התמונה מאתר ויקיפדי', ערך 'מפלי ניאגרה'.

[5] Moonbow - Maui, Hawaii התמונה מתוך האתר www.atoptics.co.uk
[6] וכן נכתב בספר שביל אמונה (הרב מאיר אלדבי) סוף נתיב ב; ובספר הברית ח"א מאמר י פרק יב. עיין ב'אוצרות ירושלים' חלק קנ"ז עמ' תתקיב.
[7] יש לציין שבהשמטות לתשובות מהרש"ם (סי' קכ"ד) כתב: 'בעניין קשת בלילה הראוני בתוס' ר"ה כ"ד ע"א בד"ה גירי וכ"ו דמבואר שאין הקשת נראה בלילה'. עיין ב'שערים המצויינים בהלכה' (סי ס אות ג), שם הוא תמה על המהרש"ם, שלא ראה את התוס', ויש לתמוה עליו, שלא ראה את ההשמטות של המהרש"ם.
[8] בספר ויברך דוד (ר' ברוך דוד טברסקי , ספרי מכון שפתי צדיקים) הלכות ברכות סי' רכט נכתב: '...ובשו"ת מהרש"ם של הרה"ג ר' נחום שמריהו שכטר ז"ל אבד"ק דארבאן, והוא נמצא כעת באוצר הספרים דישיבת רוזין ירושלים עיה"ק, נרשם בצדו בזה"ל: 'במוצש"ק בהעלותך ביום 6 ביוני 1923 נראה הקשת בלילה ואח"כ נעשה הרקיע צח והלבנה האירה מאוד וברכנו אז על הקשת כפסק המהרש"ם ז"ל...'. וכן בקובץ חידושי תורה (מקבציא־ל יב תשמ"ח, עמ' נה), פסק כן הרב יעקב חיים ראש ישיבת 'כף החיים'.
[9] עיין בקובץ עץ חיים (באבוב) שנה ב, ח"ג, עמ' שלט.
 

רבינא

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
תוס' ראש השנה כד, א
גירי קא משדייא - בלבנה אין לחוש אם רואה פגימת הקשת דאין קשת אלא ביום ואז הלבנה כשרגא בטיהרא ולא אמרי עובדיה גירי קא משדי.
ופלא שהמהרש"ם לא הזכיר מזה
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=129&t=3278&p=246946#p39127
 <הגאבד"ק גאלין נ"י העירני מתוס' ר"ה (כ"ד. ד"ה גירי) שאין הקשת נראה בלילה, וכן כתב השל"ה (בפרשת נח) בשם רמ"א, ובתרגום יונתן בן עוזיאל כאן ותחמי קשתא ביממא, ועיין שו"ת מהרש"ם (ח"ב סימן קכ"ד) אם מברך בלילה, והרב הקדוש מבעלז ז"ל בירך על הקשת בלילה, עיין שם ובהשמטות (בסוף ח"ג), ובספר אהבת יהונתן וחומת אנך [נח ט, י"ג] ועיין עוד טורי זהב [או"ח סימן תקס"ה סק"ו] ומגן אברהם [שם סק"ז] בזה, ובילקוט החנוכי (סוס"י מ"ט), ולקמן בפרשת ויחי [מ"ח, כ"ב ד"ה בחרבי], ובספר שער השמים מאבי הרלב"ג (מאמר א' שער (ז'). ובספר שבילי אמונה (נתיב ב) כתב וזה לשונו, וגם אפשר שתראה הקשת בלילה כשהירח שלם, ובלבד בעת עלותו או בשעת שקעו, וזו הנראית בלילה היא יותר לבנה מהנראית ביום, עכ"ל, ועיין בהשמטות לפסקי תשובה (ח"א סימן ל"א): ע"כ.
 

בשלמא

משתמש ותיק
רבינא אמר:
בשלמא אמר:
תוס' ראש השנה כד, א
גירי קא משדייא - בלבנה אין לחוש אם רואה פגימת הקשת דאין קשת אלא ביום ואז הלבנה כשרגא בטיהרא ולא אמרי עובדיה גירי קא משדי.
ופלא שהמהרש"ם לא הזכיר מזה
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=129&t=3278&p=246946#p39127
 <הגאבד"ק גאלין נ"י העירני מתוס' ר"ה (כ"ד. ד"ה גירי) שאין הקשת נראה בלילה, וכן כתב השל"ה (בפרשת נח) בשם רמ"א, ובתרגום יונתן בן עוזיאל כאן ותחמי קשתא ביממא, ועיין שו"ת מהרש"ם (ח"ב סימן קכ"ד) אם מברך בלילה, והרב הקדוש מבעלז ז"ל בירך על הקשת בלילה, עיין שם ובהשמטות (בסוף ח"ג), ובספר אהבת יהונתן וחומת אנך [נח ט, י"ג] ועיין עוד טורי זהב [או"ח סימן תקס"ה סק"ו] ומגן אברהם [שם סק"ז] בזה, ובילקוט החנוכי (סוס"י מ"ט), ולקמן בפרשת ויחי [מ"ח, כ"ב ד"ה בחרבי], ובספר שער השמים מאבי הרלב"ג (מאמר א' שער (ז'). ובספר שבילי אמונה (נתיב ב) כתב וזה לשונו, וגם אפשר שתראה הקשת בלילה כשהירח שלם, ובלבד בעת עלותו או בשעת שקעו, וזו הנראית בלילה היא יותר לבנה מהנראית ביום, עכ"ל, ועיין בהשמטות לפסקי תשובה (ח"א סימן ל"א): ע"כ.
גאב"ד גאלין שהראה לפרדס יוסף אולי הוא זה שגם הראה למהרש"ם, הזאת כוונתך?
 
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
יאיר אור אמר:
כמובן שזה שאלה תוארטית כיון שכל ברכת השבח נקבעו לפי ראייה טבעית של העין
כפי שנראה מלשון הפירסום ראית עין רגילה לא מבחינה בכח אלא ע"י טכנולגיה של מצלמה

וראה את דברי ספר הברית 

https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43670&st=&pgnum=176

Untitled.png
 
 
חלק עליון תַחתִית