איזה ספר הלכתי שיצא לאור יהיה שימושי?

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
מה אדבר אמר:
הרב נויבירט היה מו''צ ופוסק ידוע?

אם הדבר בספק אצל כב', איך כב' מתבטא כך? הרי להצד שכן יש כאן זלזול בכבודו

כמדומני שכוונתו היתה לשאול האם הרב נויבירט היה מו''ץ ופוסק ידוע כשהוא הוציא את הספר
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
גבריאל פולארד אמר:
כמדומני שכוונתו היתה לשאול האם הרב נויבירט היה מו''ץ ופוסק ידוע כשהוא הוציא את הספר

אולי לא הבנתי נכון, ומצד שני יש להוסיף שהכל ידעו שיש לו גיבוי חזק של רבו הגרשז"א
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
כי השכילו לתת תחושה ללומד כאילו מבין את הסוגיות היטב,

אחרי בקשת מחילה, אני חושב שזה מוגזם שמישהו מרגיש שהבין את הסוגיא, אולי יש הרגשה של קשר לסוגיא או היכרות כלשהי אבל ודאי לא יותר מזה.

הסיפור האמיתי (גם בפופולריות של דמויות) שאם אין משהו עוצמתי (כמו הגרצפ"פ או החזו"א או האג"מ וכו' וכו'), הגורם היחיד הוא צירוף של כמה מעלות, ולדוגמא בארחות שבת: צירוף של למדנות וכושר ניסוח ועריכה, בהירות, מגוון דעות ולא אג'נדה של להחמיר או להקל, בנוי במדה רבה על "שטנץ" של שש"כ, מקפיד להסביר מושגים, אומר סברות מאוד מובנות בדרך כלל, נשען על דמויות פופולריות, המפתח ערוך היטב, מדבר על כל השאלות האקטואליות, חלק גדול מהספר נכתב אחרי מסירת שיעורים במשך שנים שהביאו להערות השומעים ששיפרו מאוד את עריכת הדברים.

מסתמא יש עוד נקודות: כל הרוצה יבוא ויוסיף....
 

עת הזמיר

משתמש ותיק
נראה לי שאורחות שבת קלע במדויק לדור האינסטנט שלא מעונין באמת להכנס לעובי ההלכה, היום מו"ץ ממוצע אינו יודע צורת השו"ע אלא ככל שיודע יותר פוסקים מהרב אלישיב ור' ניסים או מההערות של דרשו, הרי שהוא נחשב יותר. ספר כמו שש"כ סה"כ צריך להיות די יודע ספר להבין נכון את ההערות,לדעת היכן ואיך לחפש. וכן ספרי הגר" ע יוסף ואפילוהספרים של ר"י בלוי קשים להמון העם, ומי מדבר על משנ"ב שבכלל הצורבים החדשים לא מוצאים בו ידיהם ורגליהם.
 

אבי חי

משתמש ותיק
כל הכותבים כאן אודות מו"ץ ממוצע, המצב אכן נורא כפי שאתם מתארים?
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
כל הכותבים כאן אודות מו"ץ ממוצע, המצב אכן נורא כפי שאתם מתארים?
לא.
הוצאת שם רע.
אני מכיר הרבה מו"צים וכולם רחוקים (לטובה כמובן) מההגדרות העלובות שכתב ההוא שהגיע לפני שקול התור נשמע בארצנו.
 

אבי חי

משתמש ותיק
גבריאל פולארד אמר:
אבי חי אמר:
כל הכותבים כאן אודות מו"ץ ממוצע, המצב אכן נורא כפי שאתם מתארים?
לא.
הוצאת שם רע.
אני מכיר הרבה מו"צים וכולם רחוקים (לטובה כמובן) מההגדרות העלובות שכתב ההוא שהגיע לפני שקול התור נשמע בארצנו.

יש"כ, כך גם אני חשבתי.

עכ"פ זה ודאי נכון שלא כ"א ששם מו"צ עליו הגיע להוראה, ולמיחש מיבעיא.
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
גבריאל פולארד אמר:
יראתי בפצותי אמר:
יש ספרים שתפסו מקום כי השכילו לתת תחושה ללומד כאילו מבין את הסוגיות היטב, האמת שהם "עבדו" על הקוראים שברובם עמי הארץ (בוגרי ישיבות ואברכי כוללים) ומיעוטם עם ריח של תורה והלכה, אך מעטים מהם באמת הבינו את הסוגיות, וספרים אלו דומים לשיעורי דף היומי ברמת הבנת סוגיא.
אך אנשים מתבשמים מזה שסוף סוף למדו הלכות (שבת לדוגמא) ולמדו מהסוגיא עד ההלכה, והספר הופך להיות רב מכר (וזה לא נורא) וספר מכריע מרכזי בהלכה (וזה כבר נורא ואיום), וד"ל.

שמעתי פעם את הטענה הזו על הארחות שבת (אתה יכול לכתוב בפירוש ואין שום הבדל אם אתה כותב ברמז מפורש).
לענ"ד קשה לקרוא לזה עבדו על הקוראים. הם באמת יצרו סגנון מיוחד שמחבר את ההלכה עם עיקרי הסוגיות. וגם ללומדי הסוגיות זה נותן תועלת כי לפעמים לימוד הסוגיות בפנים מתרחק מאוד מהחיבור להלכה.
ומה שהם זכו להיות בעל משקל בהלכה אין לי שום הסבר חוץ מסיעתא דשמיא. אני מכיר יהודי מחבר ספרים חשוב מאוד שפשוט מתפוצץ מקנאה "איך הם זכו ואני לא"
הם מחברים את ההלכה לעיקרי הסוגיות - אולי
הם מכניסים את שיטות הפוסקים בנלמד מהסוגיא - לא, אבל פוסקים לפי זה.
מי שלמד סוגיות טור שו"ע ונו"כ בשבת, יודע על מה מדברים.
 
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
יראתי בפצותי אמר:
כי השכילו לתת תחושה ללומד כאילו מבין את הסוגיות היטב,

אחרי בקשת מחילה, אני חושב שזה מוגזם שמישהו מרגיש שהבין את הסוגיא, אולי יש הרגשה של קשר לסוגיא או היכרות כלשהי אבל ודאי לא יותר מזה.

הסיפור האמיתי (גם בפופולריות של דמויות) שאם אין משהו עוצמתי (כמו הגרצפ"פ או החזו"א או האג"מ וכו' וכו'), הגורם היחיד הוא צירוף של כמה מעלות, ולדוגמא בארחות שבת: צירוף של למדנות וכושר ניסוח ועריכה, בהירות, מגוון דעות ולא אג'נדה של להחמיר או להקל, בנוי במדה רבה על "שטנץ" של שש"כ, מקפיד להסביר מושגים, אומר סברות מאוד מובנות בדרך כלל, נשען על דמויות פופולריות, המפתח ערוך היטב, מדבר על כל השאלות האקטואליות, חלק גדול מהספר נכתב אחרי מסירת שיעורים במשך שנים שהביאו להערות השומעים ששיפרו מאוד את עריכת הדברים.

מסתמא יש עוד נקודות: כל הרוצה יבוא ויוסיף....
הלוואי
 
 

יצחק ב

משתמש ותיק
חסידישע יוד אמר:
ספר שמבאר את הלכות עירובין המבאר היטב בלשון קלילה עם הפרקטיקה בתוספת תמונות
ספר "העירוב" מהגאון הנודע הרב יחיאל מיכל שטרן שליט"א
 
 

יצחק ב

משתמש ותיק
עת הזמיר אמר:
נראה לי שאורחות שבת קלע במדויק לדור האינסטנט שלא מעונין באמת להכנס לעובי ההלכה, היום מו"ץ ממוצע אינו יודע צורת השו"ע אלא ככל שיודע יותר פוסקים מהרב אלישיב ור' ניסים או מההערות של דרשו, הרי שהוא נחשב יותר. ספר כמו שש"כ סה"כ צריך להיות די יודע ספר להבין נכון את ההערות,לדעת היכן ואיך לחפש. וכן ספרי הגר" ע יוסף ואפילוהספרים של ר"י בלוי קשים להמון העם, ומי מדבר על משנ"ב שבכלל הצורבים החדשים לא מוצאים בו ידיהם ורגליהם.
לא פה מתחיל הבעיה, הבעיה מתחילה בזה שבאמת היום ההלכה נמצאת אצל בני התורה, במקום אחר לחלוטין מלימוד התורה.
אין דבר יותר מגוחך, ומופרך, מזה שיש כוללי הלכה, ( גם כוללי הלכה לא לומדים באמת מה לעשות אלא מנסים להבין למה הגר"נ קרליץ וכו' פסקו כך) 
וכוללי תלמוד, שזה כאילו יש כאלו שלומדים, ולימודם הוא ללמוד מה רצון ה' שיעשו, 
ויש כאלה שלומדים...???
ממש לא מזמן, כל בחור חשוב בישיבה, היה הולך להיות רב בעיירה לפסוק בהלכות טריפות וכו'
הכל מתחיל בענווה שלא במקומה, מה דבן תורה חושב מי אני שיחשוב אחרת מהגר"נ קרליץ זיע"א וכו'
וע"ז אקונן,

ענותנותו של...החריבה את לימוד תורתו,   אוי...

החריבה את הסיפוק שלו,   אוי...

החריבה את היגיעה שלו,    אוי...

החריבה...
               
                                       אוי נא לנו...

(יש הצדקה לזה רק כשמדובר בבחורים צעירים שיש להקנות להם טעם ועניין בלימוד התורה אז יש ללמוד עמם את כל הענינים המאתגרים את שכלם
אבל זה לימוד התורה???  הרי זה כמו אברך שרבו בחיידר היה מרבה לחדדו בחידודי דאו' וכל ימיו היה עוסק רק בפתרון חידות דאו'  
הרי מגיע שלב שצריך ללמוד עוד מסכתות ושם מה יעשה הנ"ל כשאין שם שום דבר מאתגר אלא פשוט ללמוד מה לעשות???)
 
 
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
יצחק ב אמר:
עת הזמיר אמר:
נראה לי שאורחות שבת קלע במדויק לדור האינסטנט שלא מעונין באמת להכנס לעובי ההלכה, היום מו"ץ ממוצע אינו יודע צורת השו"ע אלא ככל שיודע יותר פוסקים מהרב אלישיב ור' ניסים או מההערות של דרשו, הרי שהוא נחשב יותר. ספר כמו שש"כ סה"כ צריך להיות די יודע ספר להבין נכון את ההערות,לדעת היכן ואיך לחפש. וכן ספרי הגר" ע יוסף ואפילוהספרים של ר"י בלוי קשים להמון העם, ומי מדבר על משנ"ב שבכלל הצורבים החדשים לא מוצאים בו ידיהם ורגליהם.
לא פה מתחיל הבעיה, הבעיה מתחילה בזה שבאמת היום ההלכה נמצאת אצל בני התורה, במקום אחר לחלוטין מלימוד התורה.
אין דבר יותר מגוחך, ומופרך, מזה שיש כוללי הלכה, ( גם כוללי הלכה לא לומדים באמת מה לעשות אלא מנסים להבין למה הגר"נ קרליץ וכו' פסקו כך) 
וכוללי תלמוד, שזה כאילו יש כאלו שלומדים, ולימודם הוא ללמוד מה רצון ה' שיעשו, 
ויש כאלה שלומדים...???
ממש לא מזמן, כל בחור חשוב בישיבה, היה הולך להיות רב בעיירה לפסוק בהלכות טריפות וכו'
הכל מתחיל בענווה שלא במקומה, מה דבן תורה חושב מי אני שיחשוב אחרת מהגר"נ קרליץ זיע"א וכו'
וע"ז אקונן,

ענותנותו של...החריבה את לימוד תורתו,   אוי...

החריבה את הסיפוק שלו,   אוי...

החריבה את היגיעה שלו,    אוי...

החריבה...
               
                                       אוי נא לנו...

(יש הצדקה לזה רק כשמדובר בבחורים צעירים שיש להקנות להם טעם ועניין בלימוד התורה אז יש ללמוד עמם את כל הענינים המאתגרים את שכלם
אבל זה לימוד התורה???  הרי זה כמו אברך שרבו בחיידר היה מרבה לחדדו בחידודי דאו' וכל ימיו היה עוסק רק בפתרון חידות דאו'  
הרי מגיע שלב שצריך ללמוד עוד מסכתות ושם מה יעשה הנ"ל כשאין שם שום דבר מאתגר אלא פשוט ללמוד מה לעשות???)
 
זה הגיע מעולם השקפתי מעוות, שתפקידנו לא לחשוב אלא לקבל, הגיע מהשטויות ההשקפתיות לעצם התורה וההלכה. יודגש, תחת שם השקפה יש דברים שהם יסודות היהדות, כתקפות ההלכה, כחוסר יכולת לוותר על חלקים מהתורה, ויש שטויות, וערבו הכל בחדא מחתא.
 
 

הצבי

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
גבריאל פולארד אמר:
אבי חי אמר:
כל הכותבים כאן אודות מו"ץ ממוצע, המצב אכן נורא כפי שאתם מתארים?
לא.
הוצאת שם רע.
אני מכיר הרבה מו"צים וכולם רחוקים (לטובה כמובן) מההגדרות העלובות שכתב ההוא שהגיע לפני שקול התור נשמע בארצנו.

יש"כ, כך גם אני חשבתי.

עכ"פ זה ודאי נכון שלא כ"א ששם מו"צ עליו הגיע להוראה, ולמיחש מיבעיא.

כתבתי במקו''א על עניין של השלכה ולא אוסיף בזה עוד
 

בדיעבד שבדיעבד

משתמש רגיל
בלת"ק
לא ראיתי את התגובות הקודמות
אבל אני הייתי ממליץ בחום למי שרוצה לקחת על עצמו פרוייקט כזה
בראש ובראשונה ספר על הלכות עירובין, עם בהירות כמו ארחות שבת ועם פרקטיקה ותמונות כמו שיש לקובץ גליונות של תיקוני עירובין של הגאון רבי משה אנגלרד שליט"א
ספר על הלכות ריבית - שבאמת יעשה עבודה מצויינת כמו הארחות שבת על הלכות ריבית ולא כמו שיש עד עכשיו ספרים שאף אחד מהם אינם מגיעים לרמת היקפו של בעל הברית יהודה שליט"א
כמו כן ספר שיקיף את כל חושן משפט בדומה לפתחי חושן אבל עם יותר אקטואליה אבל לא בצורה יותר מדי ירידותית דוגמת ההרי הלכות שנועד גם לנשים וילדים
הכלל, אחד ומיוחד היה זה שזכה שספריו יתקבלו בחיבה עצומה אצל כל שכבות היהדות החרדית הגאון הגדול רבי יעקב ישעיה בלויא זצוקללה"ה שהוא מרא דריביתא, מרא דעירובין, מרא דמקוואות, מרא דחושן משפט, ושמעתי מאחד מנכדיו שעל כל ספר היה יושב שנים על גבי שנים ולכך זכה שספריו יתקבלו בהצלחה אדירה כל כך!
בהצלחה
 

בבלי

משתמש ותיק
בדיעבד שבדיעבד אמר:
בראש ובראשונה ספר על הלכות עירובין, עם בהירות כמו ארחות שבת ועם פרקטיקה ותמונות כמו שיש לקובץ גליונות של תיקוני עירובין של הגאון רבי משה אנגלרד שליט"א
ספר על הלכות ריבית - שבאמת יעשה עבודה מצויינת כמו הארחות שבת על הלכות ריבית ולא כמו שיש עד עכשיו ספרים שאף אחד מהם אינם מגיעים לרמת היקפו של בעל הברית יהודה שליט"א
על הלכות עירובין כבר דיברו
 

בדיעבד שבדיעבד

משתמש רגיל
בבלי אמר:
בדיעבד שבדיעבד אמר:
בראש ובראשונה ספר על הלכות עירובין, עם בהירות כמו ארחות שבת ועם פרקטיקה ותמונות כמו שיש לקובץ גליונות של תיקוני עירובין של הגאון רבי משה אנגלרד שליט"א
ספר על הלכות ריבית - שבאמת יעשה עבודה מצויינת כמו הארחות שבת על הלכות ריבית ולא כמו שיש עד עכשיו ספרים שאף אחד מהם אינם מגיעים לרמת היקפו של בעל הברית יהודה שליט"א
על הלכות עירובין כבר דיברו

לכן ציינתי 
בלת"ק 
לא היה לי כח לקרוא את כל המנולוג כאן... 
ראיתי שאלה ועניתי על כך תשובה 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
בדיעבד שבדיעבד אמר:
בבלי אמר:
בדיעבד שבדיעבד אמר:
בראש ובראשונה ספר על הלכות עירובין, עם בהירות כמו ארחות שבת ועם פרקטיקה ותמונות כמו שיש לקובץ גליונות של תיקוני עירובין של הגאון רבי משה אנגלרד שליט"א
ספר על הלכות ריבית - שבאמת יעשה עבודה מצויינת כמו הארחות שבת על הלכות ריבית ולא כמו שיש עד עכשיו ספרים שאף אחד מהם אינם מגיעים לרמת היקפו של בעל הברית יהודה שליט"א
על הלכות עירובין כבר דיברו

לכן ציינתי 
בלת"ק 
לא היה לי כח לקרוא את כל המנולוג כאן... 
ראיתי שאלה ועניתי על כך תשובה 
מה זה בלת''ק.
לא הביישן למד.
 
 

יצחק

משתמש ותיק
מדברים פה הרבה על כך שחסר ספר בהלכות עירובין שיהיה כמו ארחות שבת.
לדעתי זה לא נכון. הלכות עירובין ככלל הם לא משהו ש"יתפוס" את הציבור. 
הסיבה היא כזו, המציאות של החיים שלנו לא דומה בכלל למציאות החיים של חז"ל והפוסקים, וכאן מגיע ההבדל הגדול בין הלכות שבת להלכות עירובין, בהלכות שבת כל סיטואציה נוגעת להרבה מלאכות שבת (למשל, בנוגע לפתיחת שקית חלב מתעוררים חששות מכמה מלאכות שונות וכן כל כיו"ב) וצריכים מישהו שיעשה סדר בדברים.    דווקא בהלכות עירובין הרי רוב הנידונים בכלל לא נוגעים בזמן הזה.
בסך הכל יש כמה נקודות (חלקם נקודות עקרוניות בהלכות רשויות שבת ובהלכות עירוב) שצריכים לדעת אותם כדי לקבוע את ההלכה בזמן הזה. למשל, א. הגדרת רשות הרבים שעוברת בתוך שטח בנוי (מפולשת משער לשער וכו'), ב. דין שטח שמוקף רק בצורת הפתח (עמודים וחוטים שנוהגים לעשות מסביב העיר שלפי הר"מ זה לא מחיצה).
מעבר לנקודות הללו הרי אין לציבור הרחב הרבה ענין בהלכות עירובין והספר לא אמור להצליח. 

אם בכל זאת רוצים להוציא ספר מצליח על הלכות עירובין זה צריך להיות ספר דק שמתמקד במציאות של זמן הזה (מחיצות, שכן גוי וחילוני, עשית השיתוף, עירוב בבנין משותף ובקומה משותפת וכו')

נראה לי שיש עוד נקודה שתרמה מאד לפופולאריות של ספרי ארחות שבת, והיא, החיבור של הנידונים בזמן הזה למקורות ההלכה בש"ס ופוסקים. גם הנקודה הזו מהוה בעיה קשה בהלכות עירובין
למשל מי שישים לב לחומרות ולעסק של הרב אנגרלד סביב העירוב יראה שרוב הענין נסוב סביב דברים שאין להם מקור בש"ס, למשל הנידון של "פתחי שימאי" שבמשך הדורות כמעט אף אחד לא דן בזה (כמדומני שהנתיבות הוא היחיד שהעלה את הנושא הזה בדף המפורסם שלו על הלכות עירובין) עד שהגיע החזו"א, ובשנים האחרונות הנושא היה הפך להיות הכאב ראש של כל צורת הפתח. או למשל חוט לא ישר וכו' דברים שאין להם בית אב בפוסקים.

 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
בדיעבד שבדיעבד אמר:
ספר על הלכות ריבית - שבאמת יעשה עבודה מצויינת כמו הארחות שבת על הלכות ריבית ולא כמו שיש עד עכשיו ספרים שאף אחד מהם אינם מגיעים לרמת היקפו של בעל הברית יהודה שליט"א
ב"ה יצאו מאז כמה ספרים טובים מאוד על הלכות רבית גם בהיקף הסוגיות, וגם בהיקף הלכה למעשה, וגם בביאור דברי הנו"כ בשו"ע ושאר פוסקים.
אני מפחד שאם אתחיל להזכיר שמות יבואו המגיבים להוכיח כמה הם לא כל כך טובים, ואין לי ענין לפתוח כזה שיחה.
 

בדיעבד שבדיעבד

משתמש רגיל
יושב אוהלים אמר:
בדיעבד שבדיעבד אמר:
ספר על הלכות ריבית - שבאמת יעשה עבודה מצויינת כמו הארחות שבת על הלכות ריבית ולא כמו שיש עד עכשיו ספרים שאף אחד מהם אינם מגיעים לרמת היקפו של בעל הברית יהודה שליט"א
ב"ה יצאו מאז כמה ספרים טובים מאוד על הלכות רבית גם בהיקף הסוגיות, וגם בהיקף הלכה למעשה, וגם בביאור דברי הנו"כ בשו"ע ושאר פוסקים.
אני מפחד שאם אתחיל להזכיר שמות יבואו המגיבים להוכיח כמה הם לא כל כך טובים, ואין לי ענין לפתוח כזה שיחה.
נכון... 
אבל כולם בנויים כבר על יסודותיו של בעל הברית יהודה זיע"א 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
בדיעבד שבדיעבד אמר:
נכון... 
אבל כולם בנויים כבר על יסודותיו של בעל הברית יהודה זיע"א
זה בהחלט לא כך, בודאי שהם מצטטים גם את הבר"י, אבל להגיד שבנויים עליו? בהחלט לא.
 

דרך אמונה

משתמש רגיל
מה אדבר אמר:
הרב נויבירט היה מו''צ ופוסק ידוע?
במחליה מכבוד "מה אדבר", חבל שלא נשאר בשאלה והיה שותק.
הגאון הגדול הרב נויבירט זצוק"ל היה בשנותיו האחרונות נחשובי הרבנים בירושלים מלבד שהיה ראש ישיבה ומוסר שעורים במסודות רבים, הייתי ממליץ לכבודו לפתוח את השמירת שבת ולראות את המכתבים שכתבו גדולי הפוסקים (רבי משה פיינשטיין והגרש"ז)בשבח הספר ומחברו כבר בשנת התשכ"ד שהמחבר היה בסביבות גיל 40 וכמובן מתבו של מרן הגרי"ש (כן!!!!!!!! הגרי"ש) במהדורה האחרונה וידוע שגם הגר"ש וואזנר הוסיף את הסכמתו לספראלא שהורידו משום סעיף אחד(דוד שמש) והגר"י בענוונתו פירסם את דבר חזרתו בעיתונים מרן הרב שך העריץ מאוד את הגרי"י נויבירט וכן גדולי האדמורי"ם שבאו לנחם בשבעה.
הודעתו של מר "מה אדבר" מבזה את עצמו ואת הפורום כולו ובחשש שנכלל מבזי תלמידי חכמים.
 

מה אדבר

משתמש ותיק
פותח הנושא
תלמיד נאמן אמר:
מה אדבר אמר:
הרב נויבירט היה מו''צ ופוסק ידוע?

אם הדבר בספק אצל כב', איך כב' מתבטא כך? הרי להצד שכן יש כאן זלזול בכבודו
 
גבריאל פולארד אמר:
תלמיד נאמן אמר:
מה אדבר אמר:
הרב נויבירט היה מו''צ ופוסק ידוע?

אם הדבר בספק אצל כב', איך כב' מתבטא כך? הרי להצד שכן יש כאן זלזול בכבודו

כמדומני שכוונתו היתה לשאול האם הרב נויבירט היה מו''ץ ופוסק ידוע כשהוא הוציא את הספר
 
דרך אמונה אמר:
מה אדבר אמר:
הרב נויבירט היה מו''צ ופוסק ידוע?
במחליה מכבוד "מה אדבר", חבל שלא נשאר בשאלה והיה שותק.
הגאון הגדול הרב נויבירט זצוק"ל היה בשנותיו האחרונות נחשובי הרבנים בירושלים מלבד שהיה ראש ישיבה ומוסר שעורים במסודות רבים, הייתי ממליץ לכבודו לפתוח את השמירת שבת ולראות את המכתבים שכתבו גדולי הפוסקים (רבי משה פיינשטיין והגרש"ז)בשבח הספר ומחברו כבר בשנת התשכ"ד שהמחבר היה בסביבות גיל 40 וכמובן מתבו של מרן הגרי"ש (כן!!!!!!!! הגרי"ש) במהדורה האחרונה וידוע שגם הגר"ש וואזנר הוסיף את הסכמתו לספראלא שהורידו משום סעיף אחד(דוד שמש) והגר"י בענוונתו פירסם את דבר חזרתו בעיתונים מרן הרב שך העריץ מאוד את הגרי"י נויבירט וכן גדולי האדמורי"ם שבאו לנחם בשבעה.
הודעתו של מר "מה אדבר" מבזה את עצמו ואת הפורום כולו ובחשש שנכלל מבזי תלמידי חכמים.
מעולם לא חשבתי למעט חלילה בכבודו ובכבוד תורתו של הרב נויבירט זצ''ל. אך כיון שהיה יכול להשתמע מדבריי חוסר כבוד אתנצל בפה מלא, ואתפלל שלא תצא עוד תקלה מתחת ידי.
כוונתי היתה לשאול אם היה מו''צ באותם ימים, וברור שהיה ת''ח בקנה מידה עצום!
כוונתי לא היתה להקניט ולא לרמוז, אלא פשוט לא ידעתי את דברי ההיסטוריה. וכ''ש שלא היתה כוונתי לזלזול באף אחד מהרבנים.
 
 

חוזר ומגיד

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
יש ספרים שתפסו מקום כי השכילו לתת תחושה ללומד כאילו מבין את הסוגיות היטב, האמת שהם "עבדו" על הקוראים שברובם עמי הארץ (בוגרי ישיבות ואברכי כוללים) ומיעוטם עם ריח של תורה והלכה, אך מעטים מהם באמת הבינו את הסוגיות, וספרים אלו דומים לשיעורי דף היומי ברמת הבנת סוגיא.
אך אנשים מתבשמים מזה שסוף סוף למדו הלכות (שבת לדוגמא) ולמדו מהסוגיא עד ההלכה, והספר הופך להיות רב מכר (וזה לא נורא) וספר מכריע מרכזי בהלכה (וזה כבר נורא ואיום), וד"ל.
הטענה שלך טענה בזכות עצמה וחבל להתנסח כך
כל מי שלמד אפי' סימן אחד מורכב בהלכות שבת יודע עד כמה מלאכה גדולה יש בספרים הללו

ולגוף הטענה
כמדומה שגם המשנ''ב כשהוא מבאר את ההלכה הוא נותן את ההסבר המנימלי
בלי להיכנס לנבכי הסוגיות כשאין צורך בכך ורק במקומות מסוימים הוא נותן הקדמה 
ולמי שלמד את הסוגיא זה נראה כאילו הוא משמיט  
ולמי שלא למד זה נותן הבנה בסיסית

ואם יש לך ביקורת על הפסקים זה משהו אחר שלא קשור לעצם הנושא
 
חלק עליון תַחתִית