הנה נחלקו הראשונים כמה חוטי תכלת בעינן י"א ב' י"א א' וי"א חצי. וכבר הרחיבו שאין בזה הכרעה ברורה להלכה.
דלפ"ז יש טענה גדולה דבזמנינו א"א כלל להטיל תכלת- דהא אף אם ננקוט דהתכלת ידועה. מ"מ הא כל היכ"ת שננקוט למעשה ונטיל הא לשי' הראשונים האחרות אינו מקיים מצטת התכלת. ואין לומר דסו"ס אם לא יועיל לא יזיק.
דהנה נחלקו הראשונים אי בעי' חוטי הציצית כצבע הכנף ובשו"ע פסק לעיקר ההלכה דאי"צ ומ"מ לכתחילה כ' להחמיר. ואמנם מצד הא ודאי נראה דעדיפא הצד לקיים מצוה דתכלת מאשר דינא דלכתחילה דצבע הכנף.
אמנם בסוגי' מתבאר עוד דינא בזה- דאי' לח: דבטלית שכולה תכלת בעי' אף חוטי לבן מדינא דהכנף מין כנף ולא מהני כל הד' חוטין תכלת. וכבר תמהו בזה האחרונים דאינו מובן הא דינא דהכנף יתקיים ע"י התכלת דהא זהו הצבע דהטלית. ויעו"ש בקרן אורה דצ"ל דכן למדה הגמ' מקרא עי"ש. והיוצא מהסוגי' דאף א"נ דלא בעי' צבע חוטי הציצית כצבע הכנף מ"מ כ"ז בשאר צבעונין אך צבע התכלת אין להטיל כלל.
דלפ"ז לראשונים דלא יוצא ידי מצות התכלת ה"נ אינו יוצא בהך חוטין ידי מצות הלבן. ומבטל מצות ציצית.
דלפ"ז יש טענה גדולה דבזמנינו א"א כלל להטיל תכלת- דהא אף אם ננקוט דהתכלת ידועה. מ"מ הא כל היכ"ת שננקוט למעשה ונטיל הא לשי' הראשונים האחרות אינו מקיים מצטת התכלת. ואין לומר דסו"ס אם לא יועיל לא יזיק.
דהנה נחלקו הראשונים אי בעי' חוטי הציצית כצבע הכנף ובשו"ע פסק לעיקר ההלכה דאי"צ ומ"מ לכתחילה כ' להחמיר. ואמנם מצד הא ודאי נראה דעדיפא הצד לקיים מצוה דתכלת מאשר דינא דלכתחילה דצבע הכנף.
אמנם בסוגי' מתבאר עוד דינא בזה- דאי' לח: דבטלית שכולה תכלת בעי' אף חוטי לבן מדינא דהכנף מין כנף ולא מהני כל הד' חוטין תכלת. וכבר תמהו בזה האחרונים דאינו מובן הא דינא דהכנף יתקיים ע"י התכלת דהא זהו הצבע דהטלית. ויעו"ש בקרן אורה דצ"ל דכן למדה הגמ' מקרא עי"ש. והיוצא מהסוגי' דאף א"נ דלא בעי' צבע חוטי הציצית כצבע הכנף מ"מ כ"ז בשאר צבעונין אך צבע התכלת אין להטיל כלל.
דלפ"ז לראשונים דלא יוצא ידי מצות התכלת ה"נ אינו יוצא בהך חוטין ידי מצות הלבן. ומבטל מצות ציצית.