היאך מצינו ידנו ורגלנו בתפלה לדעת הגר"א

יושב אוהלים

משתמש ותיק
ידועים דברי הגר"ח מוולוז'ין בספרו נפש החיים שכתב "אמנם תכלית הכוונה, צריכה שתהיה רק צורך גבוה. 
ובדרשתו לראש השנה הוסיף:אם היינו מכוונים בכל התפילות והבקשות רק על צער השכינה כביכול, היינו זוכים להיות נענים על ענין בקשתינו, ולהגאל בגאולה שלמה. עכ"ד.


ומתוך דבריו שם בנפה"ח משמע שזה שייך לאדם בעל מדרגה, ששייך ל”ישרים בליבותם", שמבין שכל מה שקורה לו נעשה לפי חשבון מדוקדק, בשיתוף רחמים גדולים. לכן אפילו לשם הכרת הבורא אין הוא יכול להעיז לבקש דבר שלפי האמת לא טוב עבורו, שהרי כך החליטה ההשגחה. לכן בדרגות אלה שייך לבקש רק על צער השכינה וגילוי מלכותו.

 

ור’ ישראל מסלנט העיר על דברי הנפש החיים: צריך כל אדם להתבונן בעצמו אם פיו ולבו שוין. “ולא יתעה בדמיון כוזב לאמר כבר התעלתי להתפלל רק בעד הכלל ולא לצרכי עצמי” (עיין בהרחבה בדברי ר”י מלצאן בפתיחה לתפילת ראש השנה בסידור הגר”א).


והרחיב עוד הגרא"א דסלר ז"ל במכתב מאליהו (ח”ג ע”מ 73): וז"ל “עיין  בספר נפש החיים שמבאר שהתפלה צריכה להיות על צער השכינה... ולא נכוון לצרכי עצמנו...

מצד שני ידועים דברי הגרי”ס זצ”ל שאנו צריכים להתפלל על צרכי הגוף, שאם נתפלל רק על צרכי שכינה, יהיה השקר ניכר מתוך מעשינו, ותפילתנו מזויפת מתוכה.

אך בעוה”ר נתמעטו הלבבות, והבטחון התמים נתדלדל, וגם כשנתפלל על צרכי הגוף, יהיה קרוב בפה ורחוק מהלב... ואז נזכה בע”ה שירגיש לבבנו גם בחינת בקשה, ועל ידי שנתרומם במחשבות אלה נתקרב אל ה'“. עכ"ל.

 

וכך מסכם הגר"ש וולבה זצ"ל ב”עלי שור” (ב' שע”ט): “מדברי מרן הגאון רבי ישראל סלנטר והגאון רבי שמחה זיסל נראה שיש מקום לכוון בבקשות של השמונה עשרה גם על עצמנו, כדי לעורר ולחזק האמונה כי רק הקב”ה יכול למלאות את חסרוננו”.

אמנם בשנות אליהו להגר"א  בברכות על המשנה בתחילת פרק ה' "חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת כדי שיכוונו ליבם לשמים כתוב:


שנות אליהו להגרא על ברכות ד-א.PNG

לשון הגר"א הוא... אסור לכוון לצורך עצמו"
לא "ראוי, לא יש מעלה, ואף לא "אין להתפלל..." אלא אסור!
ואכן הוא מפרש דבריו על המשנה שמדבר על "חסידים הראשונים" אבל הוא כותב שמה שהחסידים הראשונים עשו כן הוא משום ש'אסור' - יש איסור - להתפלל לצורך עצמו.


ונפשי בשאלתי ואני בבקשתי היאך מצינו ידנו ורגלנו בתפלה לפי דברי הגר"א אלו !!? ?
 
 
 

HaimL

משתמש ותיק
הסבר אחד הוא, שאין כוונת הגר"א זצ"ל שלא יתפלל כל הי"ח לצורכי האדם, אלא שלא יכוון בהם לצורכי עצמו הפרטי, רק לצורכי כלל ישראל. שהרי כל הלשון הוא מדברים, שמע קולנו וכה"ג. רק א-להי נצור הוא צורכי עצמו הפרטי.
 

שמש מרפא

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
ידועים דברי הגר"ח מוולוז'ין בספרו נפש החיים שכתב "אמנם תכלית הכוונה, צריכה שתהיה רק צורך גבוה. 
ובדרשתו לראש השנה הוסיף:אם היינו מכוונים בכל התפילות והבקשות רק על צער השכינה כביכול, היינו זוכים להיות נענים על ענין בקשתינו, ולהגאל בגאולה שלמה. עכ"ד.


ומתוך דבריו שם בנפה"ח משמע שזה שייך לאדם בעל מדרגה, ששייך ל”ישרים בליבותם", שמבין שכל מה שקורה לו נעשה לפי חשבון מדוקדק, בשיתוף רחמים גדולים. לכן אפילו לשם הכרת הבורא אין הוא יכול להעיז לבקש דבר שלפי האמת לא טוב עבורו, שהרי כך החליטה ההשגחה. לכן בדרגות אלה שייך לבקש רק על צער השכינה וגילוי מלכותו.

 

ור’ ישראל מסלנט העיר על דברי הנפש החיים: צריך כל אדם להתבונן בעצמו אם פיו ולבו שוין. “ולא יתעה בדמיון כוזב לאמר כבר התעלתי להתפלל רק בעד הכלל ולא לצרכי עצמי” (עיין בהרחבה בדברי ר”י מלצאן בפתיחה לתפילת ראש השנה בסידור הגר”א).


והרחיב עוד הגרא"א דסלר ז"ל במכתב מאליהו (ח”ג ע”מ 73): וז"ל “עיין  בספר נפש החיים שמבאר שהתפלה צריכה להיות על צער השכינה... ולא נכוון לצרכי עצמנו...

מצד שני ידועים דברי הגרי”ס זצ”ל שאנו צריכים להתפלל על צרכי הגוף, שאם נתפלל רק על צרכי שכינה, יהיה השקר ניכר מתוך מעשינו, ותפילתנו מזויפת מתוכה.

אך בעוה”ר נתמעטו הלבבות, והבטחון התמים נתדלדל, וגם כשנתפלל על צרכי הגוף, יהיה קרוב בפה ורחוק מהלב... ואז נזכה בע”ה שירגיש לבבנו גם בחינת בקשה, ועל ידי שנתרומם במחשבות אלה נתקרב אל ה'“. עכ"ל.

 

וכך מסכם הגר"ש וולבה זצ"ל ב”עלי שור” (ב' שע”ט): “מדברי מרן הגאון רבי ישראל סלנטר והגאון רבי שמחה זיסל נראה שיש מקום לכוון בבקשות של השמונה עשרה גם על עצמנו, כדי לעורר ולחזק האמונה כי רק הקב”ה יכול למלאות את חסרוננו”.

אמנם בשנות אליהו להגר"א  בברכות על המשנה בתחילת פרק ה' "חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת כדי שיכוונו ליבם לשמים כתוב:


שנות אליהו להגרא על ברכות ד-א.PNG

לשון הגר"א הוא... אסור לכוון לצורך עצמו"
לא "ראוי, לא יש מעלה, ואף לא "אין להתפלל..." אלא אסור!
ואכן הוא מפרש דבריו על המשנה שמדבר על "חסידים הראשונים" אבל הוא כותב שמה שהחסידים הראשונים עשו כן הוא משום ש'אסור' - יש איסור - להתפלל לצורך עצמו.


ונפשי בשאלתי ואני בבקשתי היאך מצינו ידנו ורגלנו בתפלה לפי דברי הגר"א אלו !!? ?
 
 

לא הבנתי את הראיה מהגר"א, הרי שם הוא בא לאפוקי מי שמתפלל על הציבור, ולא על צער השכינה.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
HaimL אמר:
הסבר אחד הוא, שאין כוונת הגר"א זצ"ל שלא יתפלל כל הי"ח לצורכי האדם, אלא שלא יכוון בהם לצורכי עצמו הפרטי, רק לצורכי כלל ישראל. שהרי כל הלשון הוא מדברים, שמע קולנו וכה"ג. רק א-להי נצור הוא צורכי עצמו הפרטי.


א. "לצורך כלל ישראל, אין הכוונה רק שלא רק אני אהיה ברי אלא כל החולים, ולא רק לי יהיה פרנססה אלא גם לכל היהודים, הגר"א אומר שצריך לכוון "שיהיה כל ישראל "בתכלית השלמות" ויהיה נשלם כנסת ישראל למעלה" [שהרי הוא מפרש בזה את מה שכתוב במשנה כדי שיכוונו את ליבם לאביהם שבשמים].
זה כוונה רמה מאוד, ואם לא מכוון כך זה  "אסור"  ועדיין קשה לי   היאך מצינו ידנו ורגלנו בתפלה לדעת הגר"א
 
 

HaimL

משתמש ותיק
הסבר שני הוא, שאומנם מצווה להתפלל על צורכי עצמו, אבל אסור לכוון בהם לתועלת גופו או נשמתו, רק כדי שיוכל לעבוד את בוראו. ובא-להי נצור, יכוון לתועלת נשמתו, ולזכות לעוה"ב ולשלימותו הוא.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
שמש מרפא אמר:
לא הבנתי את הראיה מהגר"א, הרי שם הוא בא לאפוקי מי שמתפלל על הציבור, ולא על צער השני
במחיכ"ת לא הבנתם נכון את דבריו, הוא כותב שם שצריך לכוון על שלימות כלל ישראל ולא על עצמו.
והוא מוסיף שצריך לכוון ל"שלימות כלל ישראל למעלה" - וזהו כוונת "לכוון ליבם לאביהם שבשמים".
 

HaimL

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
HaimL אמר:
הסבר אחד הוא, שאין כוונת הגר"א זצ"ל שלא יתפלל כל הי"ח לצורכי האדם, אלא שלא יכוון בהם לצורכי עצמו הפרטי, רק לצורכי כלל ישראל. שהרי כל הלשון הוא מדברים, שמע קולנו וכה"ג. רק א-להי נצור הוא צורכי עצמו הפרטי.


א. "לצורך כלל ישראל, אין הכוונה רק שלא רק אני אהיה ברי אלא כל החולים, ולא רק לי יהיה פרנססה אלא גם לכל היהודים, הגר"א אומר שצריך לכוון "שיהיה כל ישראל "בתכלית השלמות" ויהיה נשלם כנסת ישראל למעלה" [שהרי הוא מפרש בזה את מה שכתוב במשנה כדי שיכוונו את ליבם לאביהם שבשמים].
זה כוונה רמה מאוד, ואם לא מכוון כך זה  "אסור"  ועדיין קשה לי   היאך מצינו ידנו ורגלנו בתפלה לדעת הגר"א
שיהיה כל ישראל בתכלית השלימות, הכוונה שיהיה להם פרנסה ורפואה, כדי שיהיה שלימות לכנס"י למעלה. 
וזה נקרא לאביהם שבשמיים, כי מדוע מתפלל על כלל ישראל, אם לא שהיא כוונה לעשות נחת רוח לאביהם שבשמיים, ולא לתועלת עצמו בלבד?
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
HaimL אמר:
מצווה להתפלל על צורכי עצמו, אבל אסור לכוון בהם לתועלת גופו או נשמתו, רק כדי שיוכל לעבוד את בוראו.
כן כן אסור לכוון לצורך עצמו!
וההוספה של "כדי שיוכל לעבוד את בוראו", זה הוספה שלך, זה לא מה שהוא אומר.
הוא מפרש שם מה צריך לכוון.
 

HaimL

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
HaimL אמר:
מצווה להתפלל על צורכי עצמו, אבל אסור לכוון בהם לתועלת גופו או נשמתו, רק כדי שיוכל לעבוד את בוראו.
כן כן אסור לכוון לצורך עצמו!
וההוספה של "כדי שיוכל לעבוד את בוראו", זה הוספה שלך, זה לא מה שהוא אומר.
הוא מפרש שם מה צריך לכוון.
אוקיי, אז תסביר מה פירוש "רפאנו" ו"ברך עלינו", במובן של שלימות כלל ישראל למעלה?
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
HaimL אמר:
שיהיה כל ישראל בתכלית השלימות, הכוונה שיהיה להם פרנסה ורפואה, כדי שיהיה שלימות לכנס"י למעלה.
נכון, לא בגלל שהוא רוצה שלכל היהודים שצריכים ישועה יהיה ישועה, בגלל שמרחם עליהם, אלא "כדי שיהיה שלימות לכנס"י למעלה"
עכשיו זה יותר קל לך?
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
HaimL אמר:
כי מדוע מתפלל על כלל ישראל, אם לא שהיא כוונה לעשות נחת רוח לאביהם שבשמיים,
מדוע? אולי בגלל שהוא מרחם, ויש לו לב טוב, ורוצה שלכולם יהיה טוב.
אם אצלך אתה לא יכול להבין למה מישהו מתפלל על כלל ישראל אם לא כדי שיהיה "שלימות לכנסת יראל למעלה" אשריך, אבל לאו כולי עלמא כמר ניהו.
 

HaimL

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
HaimL אמר:
שיהיה כל ישראל בתכלית השלימות, הכוונה שיהיה להם פרנסה ורפואה, כדי שיהיה שלימות לכנס"י למעלה.
נכון, לא בגלל שהוא רוצה שלכל היהודים שצריכים ישועה יהיה ישועה, בגלל שמרחם עליהם, אלא "כדי שיהיה שלימות לכנס"י למעלה"
עכשיו זה יותר קל לך?
אז כן מדובר על צרכים גשמיים?
 
 

HaimL

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
HaimL אמר:
כי מדוע מתפלל על כלל ישראל, אם לא שהיא כוונה לעשות נחת רוח לאביהם שבשמיים,
מדוע? אולי בגלל שהוא מרחם, ויש לו לב טוב, ורוצה שלכולם יהיה טוב.
אם אצלך אתה לא יכול להבין למה מישהו מתפלל על כלל ישראל אם לא כדי שיהיה "שלימות לכנסת יראל למעלה" אשריך, אבל לאו כולי עלמא כמר ניהו.
אבל שים לב, אתה מדבר כאן על ציווי, ולא על רגש אישי
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
HaimL אמר:
אוקיי, אז תסביר מה פירוש "רפאנו" ו"ברך עלינו", במובן של שלימות כלל ישראל למעלה?
לפי דעת הגר"א צריך לכוון כך"
רפאינו... ברך עלינו.. את כל כלל ישראל... בגלל שכאשר לכלל ישראל יהיה רפואה... פרנסה... אז יהיה "שלימות לכנסת ישראל בעולמות העליונים".
("כנסת ישראל" זה ביטוי של המקביל לעם ישראל העולמות העליונים).
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
HaimL אמר:
אבל שים לב, אתה מדבר כאן על ציווי, ולא על רגש אישי
נכון מצווה להתפלל ולכוון אך ורק על זה, ולא על שום דבר אחר, ואסור להתפלל בגלל רגש אישי שלך גם אם זה לעצמך או לכלל ישראל.
 

HaimL

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
HaimL אמר:
אוקיי, אז תסביר מה פירוש "רפאנו" ו"ברך עלינו", במובן של שלימות כלל ישראל למעלה?
לפי דעת הגר"א צריך לכוון כך"
רפאינו... ברך עלינו.. את כל כלל ישראל... בגלל שכאשר לכלל ישראל יהיה רפואה... פרנסה... אז יהיה "שלימות לכנסת ישראל בעולמות העליונים".
("כנסת ישראל" זה ביטוי של המקביל לעם ישראל העולמות העליונים).
היה נדמה לי שזה מה שכתבתי בהסבר השני. אבל אולי אני טועה.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
HaimL אמר:
אז כן מדובר על צרכים גשמיים?
שוב - כאשר יתמלאו הצרכים הגשמיים של כלל ישראל בעולם הזה, יהיה "שלימות לכנסת ישראל למעלה".
אז אסור שמטרת התפילה שלך יהיה על החלק הגשמי, אלא אתה מתפלל על זה כדי שיתמלא כנסת ישראל למעלה. ורק זה הוא התכלית שאתה מתפלל עליו.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
HaimL אמר:
יושב אוהלים אמר:
HaimL אמר:
אוקיי, אז תסביר מה פירוש "רפאנו" ו"ברך עלינו", במובן של שלימות כלל ישראל למעלה?
לפי דעת הגר"א צריך לכוון כך"
רפאינו... ברך עלינו.. את כל כלל ישראל... בגלל שכאשר לכלל ישראל יהיה רפואה... פרנסה... אז יהיה "שלימות לכנסת ישראל בעולמות העליונים".
("כנסת ישראל" זה ביטוי של המקביל לעם ישראל העולמות העליונים).
היה נדמה לי שזה מה שכתבתי בהסבר השני. אבל אולי אני טועה.
כאם התכוונת שמכוון אך ורק למטרת עולמות העליונים, אז כבר כתבתי לך, שעל זה אני שואל "היאך מצינו ידנו ורגלנו"
ומה שכתבת "ומדוע יתפלל וכו', אם לא... כבר כתבתי לך שלאו כולי עלמא כמר ניהו.
(וגם כתבת משהו שזה כדי שיוכל לעבוד את ה' - כבר כתבתי שזה לא כתוב בגר"א )
 
 

HaimL

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
HaimL אמר:
יושב אוהלים אמר:
לפי דעת הגר"א צריך לכוון כך"
רפאינו... ברך עלינו.. את כל כלל ישראל... בגלל שכאשר לכלל ישראל יהיה רפואה... פרנסה... אז יהיה "שלימות לכנסת ישראל בעולמות העליונים".
("כנסת ישראל" זה ביטוי של המקביל לעם ישראל העולמות העליונים).
היה נדמה לי שזה מה שכתבתי בהסבר השני. אבל אולי אני טועה.
כאם התכוונת שמכוון אך ורק למטרת עולמות העליונים, אז כבר כתבתי לך, שעל זה אני שואל "היאך מצינו ידנו ורגלנו"
ומה שכתבת "ומדוע יתפלל וכו', אם לא... כבר כתבתי לך שלאו כולי עלמא כמר ניהו.
(וגם כתבת משהו שזה כדי שיוכל לעבוד את ה' - כבר כתבתי שזה לא כתוב בגר"א )
אומנם כן, זה היה בהסבר הראשון. אבל מי סופר. העיקר הכוונה.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
HaimL אמר:
יושב אוהלים אמר:
HaimL אמר:
היה נדמה לי שזה מה שכתבתי בהסבר השני. אבל אולי אני טועה.
כאם התכוונת שמכוון אך ורק למטרת עולמות העליונים, אז כבר כתבתי לך, שעל זה אני שואל "היאך מצינו ידנו ורגלנו"
ומה שכתבת "ומדוע יתפלל וכו', אם לא... כבר כתבתי לך שלאו כולי עלמא כמר ניהו.
(וגם כתבת משהו שזה כדי שיוכל לעבוד את ה' - כבר כתבתי שזה לא כתוב בגר"א )
אומנם כן, זה היה בהסבר הראשון. אבל מי סופר. העיקר הכוונה.
אז הכל כבר בסדר כעת? אתה מרגיש שאתה מתפלל ממש כמו שהגר"א אומר שצריך, ושאסור להתפלל אחרת? ואולי אתה סובר "מדוע מישהו יכוון אחרת?
 
 

HaimL

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
HaimL אמר:
יושב אוהלים אמר:
כאם התכוונת שמכוון אך ורק למטרת עולמות העליונים, אז כבר כתבתי לך, שעל זה אני שואל "היאך מצינו ידנו ורגלנו"
ומה שכתבת "ומדוע יתפלל וכו', אם לא... כבר כתבתי לך שלאו כולי עלמא כמר ניהו.
(וגם כתבת משהו שזה כדי שיוכל לעבוד את ה' - כבר כתבתי שזה לא כתוב בגר"א )
אומנם כן, זה היה בהסבר הראשון. אבל מי סופר. העיקר הכוונה.
אז הכל כבר בסדר כעת? אתה מרגיש שאתה מתפלל ממש כמו שהגר"א אומר שצריך, ושאסור להתפלל אחרת? ואולי אתה סובר "מדוע מישהו יכוון אחרת?
הכל בסדר תמיד. אני אישית לא מכוון, כי אני לא מצליח עם זה, מסיבה כלשהי. אבל לא דנים עליי, כמובן, אלא על כלל ישראל הטהורים.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
HaimL אמר:
אני אישית לא מכוון, כי אני לא מצליח עם זה, מסיבה כלשהי. אבל לא דנים עליי, כמובן, אלא על כלל ישראל הטהורים.
כמובן שלא התכוונתי על מישהו באופן אישי, אלא רק בכללי, ואדרבה מי שמתכוון לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה, ואולי זה באמת הלימוד זכות והתשובה לקושייתי, ש"אנחנו לא מכוונים, כי אנחנו לא מצליחים", וה' ברחמיו המרובים מעלה את זה לנו כאילו התכוונו את כל הכוונות של הגר"א ושל כל חכמי ישראל.
 

מה אדבר

משתמש ותיק
כל אחד ואחד באופן כללי מכוון למען הקב''ה, כי מה הענין שלו שיהיה לו טוב אם לא בשביל לעשות רצון קונו?
וגם אם לא חושב ע''ז כעת זה בתת מודע, וגם אם עדיין לא נמצא בתת מודע, אז בתת תת מודע.
וגם אם לא - עושה זאת משום מתוך שלא לשמה וכו'.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
מה אדבר אמר:
כל אחד ואחד באופן כללי מכוון למען הקב''ה, כי מה הענין שלו שיהיה לו טוב אם לא בשביל לעשות רצון קונו?
וגם אם לא חושב ע''ז כעת זה בתת מודע, וגם אם עדיין לא נמצא בתת מודע, אז בתת תת מודע.
וגם אם לא - עושה זאת משום מתוך שלא לשמה וכו'.

אם דבריך נכונים אז מה כוונת הגר"א ש"אסור לכוון לצורך עצמו"? וכי על גויים שמתפללים הוא מדבר?
הרי לשיטתך לא שייך יהודי שמכוון לצורך עצמו, שהרי כל יהודי בתת תת תת תת תת תת מודע שלו כל אחד ואחד מכוון לצורך הקב"ה.
 

מה אדבר

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
מה אדבר אמר:
כל אחד ואחד באופן כללי מכוון למען הקב''ה, כי מה הענין שלו שיהיה לו טוב אם לא בשביל לעשות רצון קונו?
וגם אם לא חושב ע''ז כעת זה בתת מודע, וגם אם עדיין לא נמצא בתת מודע, אז בתת תת מודע.
וגם אם לא - עושה זאת משום מתוך שלא לשמה וכו'.

אם דבריך נכונים אז מה כוונת הגר"א ש"אסור לכוון לצורך עצמו"? וכי על גויים שמתפללים הוא מדבר?
הרי לשיטתך לא שייך יהודי שמכוון לצורך עצמו, שהרי כל יהודי בתת תת תת תת תת תת מודע שלו כל אחד ואחד מכוון לצורך הקב"ה.

עיקר הנושא שידע האדם מה התפילה פועלת. מי שמתפלל עם ההבנה של ילד שאם תתפלל יהיה לך טוב, ואינו יודע בכלל שהוא מתפלל לקב''ה, ומדבר עימו, אליו הגר''א דיבר שאינו יודע משמעות התפילה. אך מי שיודע שהוא מדבר עם הקב''ה ובידו בלבד להושיע, אף שמכוון לצורך עצמו מהני התתתתתתתתת.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
מה אדבר אמר:
אך מי שיודע שהוא מדבר עם הקב''ה ובידו בלבד להושיע, אף שמכוון לצורך עצמו מהני התתתתתתתתת.
א. הגר"א אומר שאסור לכוון לצורך עצמו, ולא מדבר מה קורה אם עבר על האיסור וכן כיוון לצורך עצמו, אם מהני תפילתו או לא.
ב. זה ברור שאם מתכוון לצורך עצמו הוא עבר על איסור, גם אם יודע שמתפלל לה', כי הוא "איננו יודע את משמעות התפילה", ולא כמו שכתבת שהוא יודע את משמעות התפילה, כי משמעות התפילה איננו רק שמדבר אל ה' ורק הק יכול להושע, אלא משמעות ה' הוא "שיהיה שלמות לכנסת ישראל למעלה", ואם מכוון לצורך עצמו ולא לצורך זה איננו יודע מהו משמעות התפילה.
 
יסוד הנפש החיים, שהאדם אינו יחידי, הוא שותף במערכת, כל ישראל ערבים זל"ז. והתפלה היא בעד כל כלל ישראל.

והנה שותף בעסק מצליח, המתפלל להצלחת העסק, אינו מתפלל בעד חלקו האישי בעסק, אלא של כל העסק, הגם שיש לו עוד שותף או יותר.

מה איפוא מקשה עלינו להתפלל בעד כל כלל ישראל, ואני הקטן בתוכם? "רפאנו", לכל כלל ישראל, ובתוכם אני. "שמע קולנו", של כל כלל ישראל, ובתוכם אני.

שמעתי מח"א, כי יש כאן חוסר אמונה כביכול ביכולתו של הקב"ה למלא את כל הבקשה (לרפאות את כל ישראל, וכו' וכו'), ועל כן האדם ממעט בתפלתו ומצמצם אותה אליו ישירות.
והאמת היא כמובן, שכלפי הבורא ית' אין הבדל אם לרפאות אדם אחד או את כל כלל ישראל.

מבואר בספרים שתפלה יסודה אמונה (ואכמ"ל), ממילא ע"כ מפרש הגר"א שבתפלה אסור לכוין רק על עצמו, שהרי זה סותר את האמונה (לבד ממה שעיקר התפלה על כך נתקנה בעבור כלל ישראל).
 

איש עני

משתמש רגיל
לכאו' הא הגר"א אינו "ממציא המצאות" אלא ברור שאין בזה איסור מדינא כגון איסור גזיחה וכו'אלא כוונתו שחובה להגיע לדרגה זו [שמא מחמת הבי' דלעיל אוא אחרים חא עינתי בזה] דברי הגרי"ס הם שאנו בדרגתינו הפחותה לא שייכים עדיין לדרגה זו[אע"פ שכנ"ל חובה להגיע לדרגה זו] ואדרבה החושב עצמו בדרגה זו הרי הוא הוא בעל החוסר אמונה והוא תפילתו מזויפת.
יעוי' בדוגמה לזה במש"כ המסילת ישרים בפרק טז במדת הטהרה "כך אי אפשר לעלות על רצון מזבחו העליון להיות מעבודת האל השלמה והמובחרת אלא המבחר שבמעשים הטהור מכל סיג ואינני אומר שמה שהוא זולת זה יהיה נדחה לגמרי כי הרי הקדוש ברוך הוא אינו מקפח שכר כל בריה..." אמנם נראה דבאמת אף שאי"ז מדינא מ"מ מי שביכולתו מחוייב להתנהג במידת הטהרה.
וזיל דרך זה מיירי הגר"א [וכיון דמיירי בחסידים הראשונים שפיר כתב הלשון אסור דלהם באמת אסור. וכבר כתוב בזוהר שהמבקש על עצמו דומה לכלב..].
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
איש עני אמר:
לכאו' הא הגר"א אינו "ממציא המצאות"
מאי שנא איסור זה מכל שאר איסורים שהרמב"ם מביא? וכי בכל מקום שהרמב"ם מביא איסור הוא מביא במקום את מקורו? ואם שם אתה לא אומר שזה לא באמת איסור כי הרמב"ם לא "ממציא המצאות" אלא אתה סומך שיש מקור לדבריו של הרמב"ם, שזה באמת אסור, א"כ למה לא נימא ג"כ שמסתמא יש להרמב"ם מקור לזה שזה אסור? ולמה פשוט לך רק פה שאין זה איסור גמור גם לדעת הרמב"ם כיון שאתה לא יודע מקורו והרמב"ם אינו ממציא המצאות?
איש עני אמר:
ברור שאין בזה איסור מדינא
איש עני אמר:
וכיון דמיירי בחסידים הראשונים שפיר כתב הלשון אסור דלהם באמת אסור.
,
מה כוונתך שלהם זה כן "באמת" איסור, שלהם זה אסור "מדינא"?
 

איש עני

משתמש רגיל
יושב אוהלים אמר:
איש עני אמר:
לכאו' הא הגר"א אינו "ממציא המצאות"
מאי שנא איסור זה מכל שאר איסורים שהרמב"ם מביא? וכי בכל מקום שהרמב"ם מביא איסור הוא מביא במקום את מקורו? ואם שם אתה לא אומר שזה לא באמת איסור כי הרמב"ם לא "ממציא המצאות" אלא אתה סומך שיש מקור לדבריו של הרמב"ם, שזה באמת אסור, א"כ למה לא נימא ג"כ שמסתמא יש להרמב"ם מקור לזה שזה אסור? ולמה פשוט לך רק פה שאין זה איסור גמור גם לדעת הרמב"ם כיון שאתה לא יודע מקורו והרמב"ם אינו ממציא המצאות?
הרי באמת לא מצינו בחז"ל כלל איסור בדבר. ורק בזוהר מצינו דדומים לכלבים וכו'. אמנם כיון דלא הוזכר בחז"ל בש"ס כלל, ודאי אין זה מדינא דלא יתכן שהשמיטו דין זה.
 
 
חלק עליון תַחתִית