למה הבן שלי הפסיק לדבר איתי? הרב יחיאל פליסקין

אברהם משה

משתמש ותיק
אברהם משה אמר:
לחו"ר הפורום שליט"א
מאחר וכמה מרבני הפורום בקשו לשאול את הרב פליסקין אודות הנכתבת כאן - בעד ונגד, ולהבהיר את דעתו בנידון, כמקורות וכו'.
אני שולח לו שאלה בנידון, ואשמח לצרף את תגובתו כשאקבלה.
בברכת שבת שלום!
הרב פליסקין ענה לי שברצונו לענות ולהגיב על הדברים שנידונו כאן,
אולם הוא טרוד כעת בפרויקט גדול, ובעז"ה יתפנה לכך.
שבוע טוב.
 
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
@הערשלה  לא שיניתי שום דבר מתחילה ועד סוף, קרא שוב ותראה שמהתחלה טענתי שיש חובה להרגיל במצוות בפועל חוץ מהחובה הכללית של להאהיב את המצוות.
אם חלילה הבן לא רוצה להתפלל, אם ביכולתי לגרום לו להתפלל ללא רצון כמובן אעשה זאת, אם לא שיבוא לבעוט בהכל ח"ו, ובמצב חולה כזה, יש לשקול כל פעולה ע"פ הדין, ולהזהר לא לגרום למכשול חמור יותר.
 

בלדד השוחי

משתמש ותיק
הערשלה אמר:
כל מה שנשאר לשאול מה תעשה כשהבן שלך בישיבה קטנה לא רוצה לקום להתפלל לפני סוף זמן תפילה?
אתה מנסה להסביר את גודל העניין ומנסה להעניק את תחושת הערך והברק בעיניים, אבל הוא מתעקש, מה תעשה?

מצד החיוב בפועל - תצטרך להפעיל את כל האמצעים העומדים לרשותך ולהכריחו לקיים בפועל ע"פ השו"ע שהבאת לעיל.
מצד עניין אהבה לקיום מצוות - אולי תצטרך להרפות כרגע ולתת לו להיכשל ובהזדמנות אחרת כשיהיה פנוי ומוכן להקשיב לך, תשב איתו ותעניק לו את תחושת הערך והברק שהזכרת.

מחכה לתשובה.
בדיוק את השאלה הזאת נשאל מרן הגראי"ל זצ"ל ע"י הרב רובין מהר נוף (שאלה ראשונה).
https://www.youtube.com/watch?v=UoqPx6uS8f0

תורף תשובתו: להעיר פעם אחת, אבל לא לנדנד.
 

הערשלה

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
@הערשלה  לא שיניתי שום דבר מתחילה ועד סוף, קרא שוב ותראה שמהתחלה טענתי שיש חובה להרגיל במצוות בפועל חוץ מהחובה הכללית של להאהיב את המצוות.
אם חלילה הבן לא רוצה להתפלל, אם ביכולתי לגרום לו להתפלל ללא רצון כמובן אעשה זאת, אם לא שיבוא לבעוט בהכל ח"ו, ובמצב חולה כזה, יש לשקול כל פעולה ע"פ הדין, ולהזהר לא לגרום למכשול חמור יותר.
טוב, אולי לא הבנתי מה שכתבת בתחילה.
אבל השאלה ששאלתי היא עיקר המדד שאתו נוכל למדוד מה העיקר הקיום בפועל או ה'להאהיב'.

אני רואה מתשובתך שעדיין הקיום בפועל הוא העיקר!
בזה לדעתי אתה טועה!
אין בזה חינוך! לא ע"פ הלכה לא ע"פ השקפה ובעיקר לא במציאות!
זה לא מחנכו כלל!
בלדד השוחי אמר:
הערשלה אמר:
כל מה שנשאר לשאול מה תעשה כשהבן שלך בישיבה קטנה לא רוצה לקום להתפלל לפני סוף זמן תפילה?
אתה מנסה להסביר את גודל העניין ומנסה להעניק את תחושת הערך והברק בעיניים, אבל הוא מתעקש, מה תעשה?

מצד החיוב בפועל - תצטרך להפעיל את כל האמצעים העומדים לרשותך ולהכריחו לקיים בפועל ע"פ השו"ע שהבאת לעיל.
מצד עניין אהבה לקיום מצוות - אולי תצטרך להרפות כרגע ולתת לו להיכשל ובהזדמנות אחרת כשיהיה פנוי ומוכן להקשיב לך, תשב איתו ותעניק לו את תחושת הערך והברק שהזכרת.

מחכה לתשובה.
בדיוק את השאלה הזאת נשאל מרן הגראי"ל זצ"ל ע"י הרב רובין מהר נוף (שאלה ראשונה).
https://www.youtube.com/watch?v=UoqPx6uS8f0

תורף תשובתו: להעיר פעם אחת, אבל לא לנדנד.

חכמת הגראי"ל זצ"ל לא צריכה הסכמה ממני.
אבל מקופלת בה עומק רב.

אנסה להסביר זאת ע"פ מה שנראה לי, הקיום בפועל הוא הגוף ולהאהיב הוא הנשמה.
צריך את שניהם יחד, אבל ה'להאהיב' הוא העיקר! כי זה הנשמה, הנותנת תוכן בקיום בפועל.

קיצרתי, מקווה שהובנתי.
 

יהודה יעקבזון

משתמש ותיק
בלדד השוחי אמר:
הערשלה אמר:
כל מה שנשאר לשאול מה תעשה כשהבן שלך בישיבה קטנה לא רוצה לקום להתפלל לפני סוף זמן תפילה?
אתה מנסה להסביר את גודל העניין ומנסה להעניק את תחושת הערך והברק בעיניים, אבל הוא מתעקש, מה תעשה?

מצד החיוב בפועל - תצטרך להפעיל את כל האמצעים העומדים לרשותך ולהכריחו לקיים בפועל ע"פ השו"ע שהבאת לעיל.
מצד עניין אהבה לקיום מצוות - אולי תצטרך להרפות כרגע ולתת לו להיכשל ובהזדמנות אחרת כשיהיה פנוי ומוכן להקשיב לך, תשב איתו ותעניק לו את תחושת הערך והברק שהזכרת.

מחכה לתשובה.
בדיוק את השאלה הזאת נשאל מרן הגראי"ל זצ"ל ע"י הרב רובין מהר נוף (שאלה ראשונה).
https://www.youtube.com/watch?v=UoqPx6uS8f0

תורף תשובתו: להעיר פעם אחת, אבל לא לנדנד.

יש עובדה עם החזון איש, מעין הנושא הזה, עד כמה ואיך צריך להוכיח.
זה מובא בספר 'שיחות עם הרב שלמה הופמן'.
בל"נ, אעתיק אותו לכאן.
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
דרך לימוד, דרך דוגמא - תמיד נעמוד כשהורינו נכנסים, וכשצריך הערנו (בדרך כבוד ומעלה, לא זלזול והשפלה חלילה, לדוגמא, כשהבן שיחק ולא קם לאמו, אמרתי לו שחבל שהפסיד, וכשרצה לקום אמרתי שעכשיו אין טעם (כי כבר נכנסה וישבה), הוא ביקש ממנה סליחה ואמרתי שכבר מקודם מחלה לו ואפשר למחול על זה, כך שאין לו עברה, אבל הוא הפסיד, בגדול זה הגישה, הפסדת, וזה הגישה כשאמא מבקשת לטאטא את הסלון ואין מתנדבים / מי שנתבקש מתחמק, אנו נעשה זאת וכשהוא יתנצל בצורה זו או אחרת, אנו אומרים שסלחנו מראש, אבל הוא הפסיד. ולהיפך, אני לא יהסס להגיד, אמא, תראי את מנחם, הוא היה באמצע משחק מעניין, ומיד כשנכנסת חטף מצוות כיבוד אם, קם לקראתך ואף רץ להביא לך שתיה. בגדולים יותר זה יהיה הרבה יותר עקיף, כמו שבסיפור על אדם גדול בשולחן שבת אני אזכיר שהמעשה הטוב היה כמו יוסי, או אדבר על המעלה והזכות בדבר טוב שהילד רגיל לעשות, בלא להזכיר שזה המעשה שלו, אך כשברור לו שברור לנו.
 

יהודה יעקבזון

משתמש ותיק
תודה על האריכות.
גישה מעניינת.

אני רוצה להעיר בעדינות, שהתחושה שלי שיש עודף הערות והוראות, [וכמאמר הכוזרי, כוונותיך רצויים, אך מעשיך..]
ולמה?
תאר לעצמך, כשאתה יושב בבית כנסת, והמתפלל לידך הוא אחד שכל הזמן עסוק בלהעיר לך האם התפילין של ראש במקום, וכהש"ץ מתחיל לומר קדיש, הוא מסמן לך שצריך לקום, וכשאתה רוצה לקום ממקומך לכיוון הדלת, הוא מושך אותך חזרה, ומראה לך שיש מתפלל שאוחז באמצע שמונה עשרה. ואחרי התפילה אומר לך ווארט יפה על הפרשה..
מה היית עושה או אומר לו?
או בורח מהמקום הזה, או אומר/רוצה לומר לו, תרד לי מהוריד.
כשילד כל הזמן מקבל הוראות והערות, גם אם זה בעקיפין, זה בדיוק כמו האדם שיושב ליד מישהו שכל הזמן מעיר/מזכיר/מדבר אליו.
ילד כזה מאבד את העצמאות שלו, הוא למעשה הופך לבובת תיאטרון. והיות ואדם הוא לא בובה, יש לזה השלכות, וזה יכול להתפוצץ באיזשהו צורה.
אני לא יודע באמת איך האווירה בביתך ועד כמה יש כל הזמן באוויר הערות והוראות, אך התחושה שלי שיש עודף התעסקות אתם,
יתכן שאני טועה.
 

הערשלה

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
דרך לימוד, דרך דוגמא - תמיד נעמוד כשהורינו נכנסים, וכשצריך הערנו (בדרך כבוד ומעלה, לא זלזול והשפלה חלילה, לדוגמא, כשהבן שיחק ולא קם לאמו, אמרתי לו שחבל שהפסיד, וכשרצה לקום אמרתי שעכשיו אין טעם (כי כבר נכנסה וישבה), הוא ביקש ממנה סליחה ואמרתי שכבר מקודם מחלה לו ואפשר למחול על זה, כך שאין לו עברה, אבל הוא הפסיד, בגדול זה הגישה, הפסדת, וזה הגישה כשאמא מבקשת לטאטא את הסלון ואין מתנדבים / מי שנתבקש מתחמק, אנו נעשה זאת וכשהוא יתנצל בצורה זו או אחרת, אנו אומרים שסלחנו מראש, אבל הוא הפסיד. ולהיפך, אני לא יהסס להגיד, אמא, תראי את מנחם, הוא היה באמצע משחק מעניין, ומיד כשנכנסת חטף מצוות כיבוד אם, קם לקראתך ואף רץ להביא לך שתיה. בגדולים יותר זה יהיה הרבה יותר עקיף, כמו שבסיפור על אדם גדול בשולחן שבת אני אזכיר שהמעשה הטוב היה כמו יוסי, או אדבר על המעלה והזכות בדבר טוב שהילד רגיל לעשות, בלא להזכיר שזה המעשה שלו, אך כשברור לו שברור לנו.

אני מלא הערכה לילדיך, זה באמת מאוד יפה מצידם שכך הם מתנהגים.

לגבי צורת החינוך, נראה לי שהקפדה על קימה וכדו' מאוד משתנה ותלויה בכללים המקובלים בחברה.
יש מקומות שזה מאוד עקרוני, לעומת זאת יש מקומות שדרישה מסוג זה תהיה מאוד מוגזמת.

כמו שבעבר אב שסטר לבנו היה מעשה תקין לחלוטין, לעומת זאת כיום פעולה זו הולכת ויוצאת מהמקובלות.
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
הערשלה אמר:
לגבי צורת החינוך, נראה לי שהקפדה על קימה וכדו' מאוד משתנה ותלויה בכללים המקובלים בחברה.
יש מקומות שזה מאוד עקרוני, לעומת זאת יש מקומות שדרישה מסוג זה תהיה מאוד מוגזמת.

כמו שבעבר אב שסטר לבנו היה מעשה תקין לחלוטין, לעומת זאת כיום פעולה זו הולכת ויוצאת מהמקובלות.
חזרה למעלה
זה כמו לומר שעצם כיבוד אב ואם תלוי בתרבות.
 

יהודה יעקבזון

משתמש ותיק
לא תלוי בתרבות,
המעשה הוא תקין, רק כשהוא תקין, ויש לזה כללים ברורים,
הכאה יכולה להיות מצווה, ויכולה להיות עבירה, כפשוטו!

העובדה שזה פחות מקובל, כי אכשר דרא, ואנשים יש להם מעצורים מבורכים, ושולטים על תגובותיהם. ויותר מודעים להיבטים וגישות חינוכיים.

אני נזכר כעת בשיחה שהי' לי עם אבא, שאלתי אותו אם הוא מרביץ לילדיו, ענה לי: אתה מתחיל עם פסיכולוגי'.... "צריכים להרביץ".
אמרתי לו, מה פתאום פסיכולוגי', הכוונה שלי אם אתה מרביץ מתוך כעס, או מתוך לחנך, השיחה כמובן לא המשיכה..

כבר אמר אחד מגדולי הדור שידוע כמבין בחינוך ותורת הנפש, שאכן צריך להכות, אבל הוא לא מצא עדיין את האבא שמכה את בנו מתוך חינוך ולא מתוך כעס.
 

אסף

משתמש ותיק
החינוך מכוון לכך שהמתחנך יתרגל לעשות את הדברים הנכונים מעצמו, וזה פשוט. לכן אם לא נעיר לו ללא הרף וללא ניתן לו לממש את הרצון שלו, לא הועלנו כלום. עיקר ההצלחה נמדדת בכך שהמתחנך רוצה להתדמות לדרך שהמחנך מייצג, ועושה את אותם פעולות מתוך שייכות.
(לכן גם אם זה מתחיל בחקיינות, יש לראות את השורש החיובי שבתוך המעשה)
 

הערשלה

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
הערשלה אמר:
לגבי צורת החינוך, נראה לי שהקפדה על קימה וכדו' מאוד משתנה ותלויה בכללים המקובלים בחברה.
יש מקומות שזה מאוד עקרוני, לעומת זאת יש מקומות שדרישה מסוג זה תהיה מאוד מוגזמת.

כמו שבעבר אב שסטר לבנו היה מעשה תקין לחלוטין, לעומת זאת כיום פעולה זו הולכת ויוצאת מהמקובלות.
חזרה למעלה
זה כמו לומר שעצם כיבוד אב ואם תלוי בתרבות.

עצם כיבוד אב ואם אכן תלוי בתרבות ובנורמה המקובלת.

אשמח לדעת האם ילדיך פונים אליך בלשון נסתר וברבים או רק נסתר?
כמו"כ האם הם מדברים בנוכחותך רק אחרי בקשת רשות?

ולסיום שאלה נוספת האם הם מרגישים בנוח להשתולל ולהתפרק בסביבתך?
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
מדברים אלי בנוכח, וכן היה כמעט תמיד המנהג בעם ישראל, וידועים דברי החת"ס בעניין, שיעקב מדבר לאביו בנוכח ועשו בנסתר.
מדברים בנוכחותי גם לא בקשת רשות, ולפעמים אף בדרך שחורגת מעט מכיבוד או"א - לצערי, אך אינני מעיר על כך בדר"כ והסברתי כבר מדוע.
יודעים להשתולל טוב מאוד גם מול עינינו, ואם זה לא חורג מהגבולות, גם אם זה השתוללות משמעותית, למה שאפריע.
רוב אלו שלא מחנכים לקום להורים, זה כי לא "נוח" להם עם הדרישה הלא שיוויונית הזו, ותו לא.
 
אברך אמר:
מתבונן לעומק אמר:
מאיפה הגישה הזאת? מה המסורת של פיסקין הזה ? מי הרב'עס שלו ?
זה מריח כמו חדירת רוחות זרות והעדר השקפה ( בכוונה תחילה או בבלי דעת)
קודם כל, פליסקין ולא פיסקין.
שנית, למקרא הודעותיך, מתעוררת אצל רבים השאלה (וכבר קדמוני בשאלה זו) האם כוונתך ברצינות, או בציניות (ללגלג על אנשי מפלגת...), או סתם להספים את הפורום.
בעקבות הודעה באחת השכולות עברתי על כל ההודעות של @מתבונן לעומק
וצר לי לבשר לך שהרצון שלו להגחיך בהפוך על הפוך את עולם הישיבות שהולך בתלם
שלא כמו....
והפקח יבין
 

מתבונן לעומק

משתמש רגיל
יחד כל שבטי ישראל אמר:
אברך אמר:
מתבונן לעומק אמר:
מאיפה הגישה הזאת? מה המסורת של פיסקין הזה ? מי הרב'עס שלו ?
זה מריח כמו חדירת רוחות זרות והעדר השקפה ( בכוונה תחילה או בבלי דעת)
קודם כל, פליסקין ולא פיסקין.
שנית, למקרא הודעותיך, מתעוררת אצל רבים השאלה (וכבר קדמוני בשאלה זו) האם כוונתך ברצינות, או בציניות (ללגלג על אנשי מפלגת...), או סתם להספים את הפורום.
בעקבות הודעה באחת השכולות עברתי על כל ההודעות של @מתבונן לעומק
וצר לי לבשר לך שהרצון שלו להגחיך בהפוך על הפוך את עולם הישיבות שהולך בתלם
שלא כמו....
והפקח יבין
לא מבין מה אתה רוצה. אבל אני סולח לך
 
 
חלק עליון תַחתִית