איך מקיימים את זה?

יונה בן יעקב

משתמש ותיק
איך מקיימים מצוה בשמחה כמו שציוותה תורה ''תחת אשר לא עבדת וגו' בשמחה ובטוב לבב'' 
במצוות כאלו שלא באו לנו מרצון, כמו השקאת סוטה, ארבע מיתות ב"ד, ובחירות, וכיו"ב.
יישר כח. 
 

רוצה להיות טוב

משתמש ותיק
אדם שמבין שהוא מקיים ציווי המלך יש לו שמחה בזה .וברור שזה עבודה גדולה עד מאד "להרגיש" קיום ציווי המלך במצוות מסויימות
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
שאני אבין, להרוויח 50,000 שקל לחודש, על עבודה קלה ורגועה, זה הגיוני לך שאפשר לעשות בשמחה? כלומר, להפקיד את הצ'ק בבנק מתוך שמחה.
או שמא גם בזה אמרינן שכיוון שזו תוצאה של הגלות שאנו בכלל מתפרנסים (והרי לעת"ל לא יעבדו לפרנסה, אלא רק יידעו את ה' והמעדנים יהיו מצויים כעפר), אז גם על זה אתה שואל איך אפשר לעשות בשמחה?

אם זה הגיוני לך שאפשר להפקיד הצ'ק בשמחה, אזי אנחנו כבר מאוד קרובים לתשובה לשאלתך.
 

שמעיה

משתמש ותיק
משמעות הפסוק הוא על עבודת ה' לא לגבי קיום מצוות. עבודת ה' ברחבי התורה מתייחסת לעבודת הקרבנות ולעבודת התפילה, ותו לא.
 

בלדד השוחי

משתמש ותיק
רמב"ם הלכות לולב פרק ח הלכה טו
השמחה שישמח אדם בעשיית המצוה ובאהבת האל שצוה בהן, עבודה גדולה היא, וכל המונע עצמו משמחה זו ראוי להפרע ממנו שנאמר +דברים כ"ח+ תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב,
 

הכהן

משתמש ותיק
יש לציין, שלא מוסכם שזה פשוטו של מקרא!
י"א שפשוטו הוא תחת אשר לא עבדת את ה' א' כאשר היית במצב של שמחה ובמצב של טוב לבב
 

בלדד השוחי

משתמש ותיק
הכהן אמר:
יש לציין, שלא מוסכם שזה פשוטו של מקרא!
י"א שפשוטו הוא תחת אשר לא עבדת את ה' א' כאשר היית במצב של שמחה ובמצב של טוב לבב

בכור שור:
תחת אשר לא עבדת: במקום שהיה לך לעבוד הקדוש ברוך הוא בשמחה ובטוב לבב. שהיה משמחך ומטיב לך ומגדלך על כל, ולא רצית לעבדו, עתה תצטרך לעבוד את אויביך... ברעב ובצמא ובעירום ובחוסר - כל 

רד"צ הופמן דברים כח:
בשמחה ובטוב לבב. רש"ר הירש מפרש, שאין הכוונה לשמחת העבודה, שהרי גם העובד את בוראו במצוקה אף הוא עושה את רצונו; אלא פירושו שהיית שמח וטוב לב מתוך שסיפק ה' לך כל טוב והיית צריך להכיר טובה על כך. ואתה לא עבדת את הקדוש ברוך הוא, על כן תיאלץ להיות עבד משועבד מתוך רעב וחוסר כל. 


 
 

matang

משתמש רגיל
יונה בן יעקב אמר:
איך מקיימים מצוה בשמחה כמו שציוותה תורה ''תחת אשר לא עבדת וגו' בשמחה ובטוב לבב'' 
במצוות כאלו שלא באו לנו מרצון, כמו השקאת סוטה, ארבע מיתות ב"ד, ובחירות, וכיו"ב.
יישר כח. 


לא בכל מצווה יש עניין לשמוח,  ה' לא מצפה שנהיה מנותקים [מסתובבים כל היום עם פרצוף מחוייך ובפנים מרגישים זוועה] אלא עם לב מרגיש.. לעשות הכל בכדי לשמוח כשצריך,   ושצריך לכאוב ולהיות עצובים להרגיש בהתאם.  
לדוגמא הגמרא אומרת בסנהדרין מג ע"א: אמר רב חסדא דהיוצא ליהרג משקין אותו קורט של לבונה בכוס של יין כדי שתטרף דעתו שנאמר (משלי לא, ו) תנו שכר לאובד ויין למרי נפש". אתה רואה מכאן שאדם שיוצא ליהרג הוא לא שמח - חז"ל אומרים תשקו אותו על מנת שלא ירגיש בצער הלב.
ויש עוד הרבה מקומות . החסיד אבלו בליבו וצהלתו בפניו,  לב יודע מרת נפשו ועוד 
אבל עיקר העניין שהלב יהיה לב בשר - ולא לב אבן.   שתרגיש את ה'.
 
 

תוהה ומתבונן

משתמש רגיל
matang אמר:
לא בכל מצווה יש עניין לשמוח,  ה' לא מצפה שנהיה מנותקים [מסתובבים כל היום עם פרצוף מחוייך ובפנים מרגישים זוועה] אלא עם לב מרגיש.. לעשות הכל בכדי לשמוח כשצריך,   ושצריך לכאוב ולהיות עצובים להרגיש בהתאם.
חוה"ל שער הפרישות פ"ד "הפרוש צהלתו בפניו ואבלו בלבו"
 

יונה בן יעקב

משתמש ותיק
פותח הנושא
matang אמר:
יונה בן יעקב אמר:
איך מקיימים מצוה בשמחה כמו שציוותה תורה ''תחת אשר לא עבדת וגו' בשמחה ובטוב לבב'' 
במצוות כאלו שלא באו לנו מרצון, כמו השקאת סוטה, ארבע מיתות ב"ד, ובחירות, וכיו"ב.
יישר כח. 


לא בכל מצווה יש עניין לשמוח,  ה' לא מצפה שנהיה מנותקים [מסתובבים כל היום עם פרצוף מחוייך ובפנים מרגישים זוועה] אלא עם לב מרגיש.. לעשות הכל בכדי לשמוח כשצריך,   ושצריך לכאוב ולהיות עצובים להרגיש בהתאם.  
לדוגמא הגמרא אומרת בסנהדרין מג ע"א: אמר רב חסדא דהיוצא ליהרג משקין אותו קורט של לבונה בכוס של יין כדי שתטרף דעתו שנאמר (משלי לא, ו) תנו שכר לאובד ויין למרי נפש". אתה רואה מכאן שאדם שיוצא ליהרג הוא לא שמח - חז"ל אומרים תשקו אותו על מנת שלא ירגיש בצער הלב.
ויש עוד הרבה מקומות . החסיד אבלו בליבו וצהלתו בפניו,  לב יודע מרת נפשו ועוד 
אבל עיקר העניין שהלב יהיה לב בשר - ולא לב אבן.   שתרגיש את ה'.

הבנתי, אני מקבל,
השאלה שלי האם יש מקום לשמחה על קיום רצון ה' תוך כדי ההבנה שזהו מצב של שפלות,
או לחילופין איזו תחושה צריכה למלא את האדם בשעת עשיית המצוה, השמחה הזו של קיום רצון ה' או השפלות של המצב שבו הוא נמצא.
 

ספר וסופר

משתמש ותיק
כיוון ששאלת על מיתת בית דין אתייחס בעיקר לזה, אבל הוא הדין לכל מצוה ממצוות התורה

יש עשרה עומקים בלב,
גם במקרה מאוד טרגי, דוקא כאשר זה נעשה מתוך 'עולמה של תורה', בתוך הצער העמוק, יש בעומק עמוק יותר שמחה אצורה פנימית

המקיים דין ארבע מיתות, עם כל הדקדוקים הנובעים מעומק חכמתו יתברך, ואשר לו הזדמנות לתקן את העולם ולבער את הרע מעצמו ומהעולם, לפי ההדרכה הצמודה של אלהי אמת, הדיינים המשפחה וההרוג עצמו יודעים ומכירים שהם משויכים במעשיהם למציאות נצחית, והם סמוכים ובטוחים על מי שאמר והיה העולם, שבהנהגתם הם פותחים לעצמם פתח תקוה לעולם מאושר וטוב, תחת מצב הביש של חיים עם עוון, אשר אי אפשר לשמוח במחיצתו אלא בעזרת אשליה, כי הוא סוגר עליך מכל פינה, וכעת, עם כל הצער, הם יודעים, וברור להם בהחלט, שההרוג זוכה לישועה נצחית ואמיתית לנצח נצחים

ואם כן, מה ישכון להם בעומק הלב, אם לא שמחה אצורה והתרגשות מתוקה?

לא לחינם, הרוג בית דין הראשון בארץ ישראל - עכן, הוא הדוגמא לכל הרוגי בית דין, שמתודים, ומיתתם כפרתם, והוא פתח פתח תקוה לאנשים הרחוקים ביותר, הנמצאים במקום הרחוק ביותר שניתן להעלות על הדעת, אדם שנסקל בצורה רשמית על ידי בית דין מישראל, והוא תיקן את 'על כן נקוה', בשעה שכרע נפל למוות על פי ציוויו של מקום, ואמר לפניך ה' א' יכרעו ויפולו, ולכבוד שמך יקר יתנו

היעלה על הדעת, שלא השמחה מלאה את ליבו כשתיקן תפילה נוראה זו?

לא לחנם, התנבא הנביא הושע על מקום סקילתו - הנקרא 'עמק עכור' - וְנָתַ֨תִּי לָ֤הּ אֶת־כְּרָמֶ֙יהָ֙ מִשָּׁ֔ם וְאֶת־עֵ֥מֶק עָכ֖וֹר לְפֶ֣תַח תִּקְוָ֑ה וְעָ֤נְתָה שָּׁ֙מָּה֙ כִּימֵ֣י נְעוּרֶ֔יהָ וּכְי֖וֹם עֲלוֹתָ֥הּ מֵאֶרֶץ־מִצְרָֽיִם׃
 

E. W

משתמש ותיק
הכהן אמר:
יש לציין, שלא מוסכם שזה פשוטו של מקרא!
י"א שפשוטו הוא תחת אשר לא עבדת את ה' א' כאשר היית במצב של שמחה ובמצב של טוב לבב

לא מוסכם או מוסכם שלא? (מי מפרש שזה פשוטו של מקרא? )
 

matang

משתמש רגיל
יונה בן יעקב אמר:
matang אמר:
יונה בן יעקב אמר:
איך מקיימים מצוה בשמחה כמו שציוותה תורה ''תחת אשר לא עבדת וגו' בשמחה ובטוב לבב'' 
במצוות כאלו שלא באו לנו מרצון, כמו השקאת סוטה, ארבע מיתות ב"ד, ובחירות, וכיו"ב.
יישר כח. 


לא בכל מצווה יש עניין לשמוח,  ה' לא מצפה שנהיה מנותקים [מסתובבים כל היום עם פרצוף מחוייך ובפנים מרגישים זוועה] אלא עם לב מרגיש.. לעשות הכל בכדי לשמוח כשצריך,   ושצריך לכאוב ולהיות עצובים להרגיש בהתאם.  
לדוגמא הגמרא אומרת בסנהדרין מג ע"א: אמר רב חסדא דהיוצא ליהרג משקין אותו קורט של לבונה בכוס של יין כדי שתטרף דעתו שנאמר (משלי לא, ו) תנו שכר לאובד ויין למרי נפש". אתה רואה מכאן שאדם שיוצא ליהרג הוא לא שמח - חז"ל אומרים תשקו אותו על מנת שלא ירגיש בצער הלב.
ויש עוד הרבה מקומות . החסיד אבלו בליבו וצהלתו בפניו,  לב יודע מרת נפשו ועוד 
אבל עיקר העניין שהלב יהיה לב בשר - ולא לב אבן.   שתרגיש את ה'.

הבנתי, אני מקבל,
השאלה שלי האם יש מקום לשמחה על קיום רצון ה' תוך כדי ההבנה שזהו מצב של שפלות,
או לחילופין איזו תחושה צריכה למלא את האדם בשעת עשיית המצוה, השמחה הזו של קיום רצון ה' או השפלות של המצב שבו הוא נמצא.


לא לחינם העולם הזה נקרא עלמא דשקרא, כי בעולם הזה יש גם רע,  כמו שמובא בפסחים נ ע"א: "אמר רבי אחא בר חנינא לא כעולם הזה העולם הבא העולם הזה על בשורות טובות אומר ברוך הטוב והמטיב ועל בשורות רעות אומר ברוך דיין האמת לעולם הבא כולו הטוב והמטיב"
בעולם הזה צריך להגיע למצב שבו אנחנו מקבלים את רצון ה' טוב ולמוטב ואיך על ידי "ביטול היש" דהיינו ביטול הרצון שלי לעומת רצונו יתברך מסכת אבות ב, ד: "הוא היה אומר עשה רצונו כרצונך כדי שיעשה רצונך כרצונו.." ע"כ. דהיינו יש לי רצון ל.. בני, חיי ומזוני וכו' וכביכול ה' לא נותן, אזי עליי לבטל את הרצון הפרטי שלי ולקבל את רצון ה' היינו "ביטול". 
אפשר וראוי להקשות ממעשה העקדה "עין במר בוכה ולב שמח" - אך ידוע מי היה העוקד ומי הנעקד.

ואולי אפשר ליישב שאלו תחושות מעורבות: מצד אחד אני מקבל עליי את רצון ה' באהבה,   

כמו רבי עקיבא ברכות סא ע"ב: "בשעה שהוציאו את ר' עקיבא להריגה זמן ק"ש היה והיו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל והיה מקבל עליו עול מלכות שמים אמרו לו תלמידיו רבינו עד כאן אמר להם כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה בכל נפשך אפילו נוטל את נשמתך אמרתי מתי יבא לידי ואקיימנו ועכשיו שבא לידי לא אקיימנו היה מאריך באחד עד שיצתה נשמתו באחד יצתה ב"ק ואמרה אשריך ר"ע שיצאה נשמתך באחד אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה זו תורה וזו שכרה (תהלים יז, יד) ממתים ידך י"י ממתים וגו' אמר להם חלקם בחיים יצתה בת קול ואמרה אשריך ר"ע שאתה מזומן לחיי העוה"ב".

ומצד שני אני מרגיש את הכאב את הצער ומתעלה עליו על מנת לקיים את רצון ה'
אני אחפש מקור יותר מפורט לעניין העקידה אולי זה יאיר את עינינו
 

הערשלה

משתמש ותיק
יונה בן יעקב אמר:
איך מקיימים מצוה בשמחה כמו שציוותה תורה ''תחת אשר לא עבדת וגו' בשמחה ובטוב לבב'' 
במצוות כאלו שלא באו לנו מרצון, כמו השקאת סוטה, ארבע מיתות ב"ד, ובחירות, וכיו"ב.
יישר כח. 

קודם, מעניין מה מיוחד בדוגמאות שהבאת?
בכיוון הזה הייתי מוסיף גם ברית מילה, שחיטה, קרבנות, שילוח הקן ועוד... (מה הקשר כאן לבחירות, אולי אתה עצוב בזה שיהיה לך נציגות...)

לעצם העניין את כל המצוות צריך ואפשר לקיים בשמחה!
חוסר השמחה בא כשאדם לא מבין מה זה מצווה? מה זה עבודת ה'? מה המשמעות של פעולה הכי קטנה של יהודי בעולם מול הקשר שלו עם בוראו?

שאלתך מזכירה לי מחשבה על ילד שאביו קונה לו מתנה אבל הילד לא שמח בה, כי הוא לא יודע איך משתמשים בה.
אומר לו אביו: "כשתלמד להשתמש נכון, תתחיל ליהנות ולשמוח במתנה".

השמחה במצוות מגיעה אחרי שמבינים מה המשמעות שלה בקשר בינינו לבורא.
 

יונה בן יעקב

משתמש ותיק
פותח הנושא
הערשלה אמר:
יונה בן יעקב אמר:
איך מקיימים מצוה בשמחה כמו שציוותה תורה ''תחת אשר לא עבדת וגו' בשמחה ובטוב לבב'' 
במצוות כאלו שלא באו לנו מרצון, כמו השקאת סוטה, ארבע מיתות ב"ד, ובחירות, וכיו"ב.
יישר כח. 

קודם, מעניין מה מיוחד בדוגמאות שהבאת?
בכיוון הזה הייתי מוסיף גם ברית מילה, שחיטה, קרבנות, שילוח הקן ועוד... (מה הקשר כאן לבחירות, אולי אתה עצוב בזה שיהיה לך נציגות...)

האמת שלא הבנתי אם מתלוצץ או שואל ברצינות, נניח כלישנא בתרא, אז כונתי למצוות שבהם המציאות נובעת ממצב של רע, שלא כ 'ברית מילה שחיטה קרבנות שילוח הקן ועוד'.... ובאשר לבחירות, צריך להסביר לך את המצב הרע הגלותי הזה? ודי בזה.
 

הערשלה

משתמש ותיק
יונה בן יעקב אמר:
הערשלה אמר:
יונה בן יעקב אמר:
איך מקיימים מצוה בשמחה כמו שציוותה תורה ''תחת אשר לא עבדת וגו' בשמחה ובטוב לבב'' 
במצוות כאלו שלא באו לנו מרצון, כמו השקאת סוטה, ארבע מיתות ב"ד, ובחירות, וכיו"ב.
יישר כח. 

קודם, מעניין מה מיוחד בדוגמאות שהבאת?
בכיוון הזה הייתי מוסיף גם ברית מילה, שחיטה, קרבנות, שילוח הקן ועוד... (מה הקשר כאן לבחירות, אולי אתה עצוב בזה שיהיה לך נציגות...)

האמת שלא הבנתי אם מתלוצץ או שואל ברצינות, נניח כלישנא בתרא, אז כונתי למצוות שבהם המציאות נובעת ממצב של רע, שלא כ 'ברית מילה שחיטה קרבנות שילוח הקן ועוד'.... ובאשר לבחירות, צריך להסביר לך את המצב הרע הגלותי הזה? ודי בזה.

איני מתלוצץ ח"ו, רק לא בדיוק הבנתי את הקשר בין הדוגמאות...
מה זה המצב של רע שהבאת? וכי אדם שעושה את רצון ה' יכול שלא לשמוח?! מה זה משנה מאיזה מצב המצווה נובעת?

לדעתי הבחירות לא נובעות ממצב של רע, ליהודי החרד לדבר ה' השומע בקול רבותיו, זו הזדמנות נפלאה למצווה לשמוע בקול דברי חכמים.

לגבי המצב הגלותי, לא הייתי ממהר להתבכיין, זה רצון ה' שנקיים את מצוותיו באופן הזה וזה הביטוי של הקשר שלנו עמו בגלות.
נו, אז איך אפשר לא לשמוח כשהקב"ה בכבודו ובעצמו מחכה לקשר שלך עמו ואתה אכן מתנהג כך ומקיים את מצוותיו והקשר הזה מתבטא בפועל בתוך הגלות?!
 

יונה בן יעקב

משתמש ותיק
פותח הנושא
הערשלה אמר:
יונה בן יעקב אמר:
הערשלה אמר:
קודם, מעניין מה מיוחד בדוגמאות שהבאת?
בכיוון הזה הייתי מוסיף גם ברית מילה, שחיטה, קרבנות, שילוח הקן ועוד... (מה הקשר כאן לבחירות, אולי אתה עצוב בזה שיהיה לך נציגות...)

האמת שלא הבנתי אם מתלוצץ או שואל ברצינות, נניח כלישנא בתרא, אז כונתי למצוות שבהם המציאות נובעת ממצב של רע, שלא כ 'ברית מילה שחיטה קרבנות שילוח הקן ועוד'.... ובאשר לבחירות, צריך להסביר לך את המצב הרע הגלותי הזה? ודי בזה.

איני מתלוצץ ח"ו, רק לא בדיוק הבנתי את הקשר בין הדוגמאות...
מה זה המצב של רע שהבאת? וכי אדם שעושה את רצון ה' יכול שלא לשמוח?! מה זה משנה מאיזה מצב המצווה נובעת?

לדעתי הבחירות לא נובעות ממצב של רע, ליהודי החרד לדבר ה' השומע בקול רבותיו, זו הזדמנות נפלאה למצווה לשמוע בקול דברי חכמים.

לגבי המצב הגלותי, לא הייתי ממהר להתבכיין, זה רצון ה' שנקיים את מצוותיו באופן הזה וזה הביטוי של הקשר שלנו עמו בגלות.
נו, אז איך אפשר לא לשמוח כשהקב"ה בכבודו ובעצמו מחכה לקשר שלך עמו ואתה אכן מתנהג כך ומקיים את מצוותיו והקשר הזה מתבטא בפועל בתוך הגלות?!

אתה ודאי צודק !
רק תסלח לי על הדוגמא, קצת קיצונית, למה לא לפצוח בריקוד שמחה של מצוה אחרי סיום מצות קבורת מתו והלווית המת?
המצב מחייב אחרת. אז אופן השמחה הוא שונה ממצות לולב ואתרוג, לא?
 

הערשלה

משתמש ותיק
יונה בן יעקב אמר:
הערשלה אמר:
יונה בן יעקב אמר:
האמת שלא הבנתי אם מתלוצץ או שואל ברצינות, נניח כלישנא בתרא, אז כונתי למצוות שבהם המציאות נובעת ממצב של רע, שלא כ 'ברית מילה שחיטה קרבנות שילוח הקן ועוד'.... ובאשר לבחירות, צריך להסביר לך את המצב הרע הגלותי הזה? ודי בזה.

איני מתלוצץ ח"ו, רק לא בדיוק הבנתי את הקשר בין הדוגמאות...
מה זה המצב של רע שהבאת? וכי אדם שעושה את רצון ה' יכול שלא לשמוח?! מה זה משנה מאיזה מצב המצווה נובעת?

לדעתי הבחירות לא נובעות ממצב של רע, ליהודי החרד לדבר ה' השומע בקול רבותיו, זו הזדמנות נפלאה למצווה לשמוע בקול דברי חכמים.

לגבי המצב הגלותי, לא הייתי ממהר להתבכיין, זה רצון ה' שנקיים את מצוותיו באופן הזה וזה הביטוי של הקשר שלנו עמו בגלות.
נו, אז איך אפשר לא לשמוח כשהקב"ה בכבודו ובעצמו מחכה לקשר שלך עמו ואתה אכן מתנהג כך ומקיים את מצוותיו והקשר הזה מתבטא בפועל בתוך הגלות?!

אתה ודאי צודק !
רק תסלח לי על הדוגמא, קצת קיצונית, למה לא לפצוח בריקוד שמחה של מצוה אחרי סיום מצות קבורת מתו והלווית המת?
המצב מחייב אחרת. אז אופן השמחה הוא שונה ממצות לולב ואתרוג, לא?

היטבת להגדיר "אופן השמחה שונה".

נכון ומוצאים את זה אפילו במצוות שמחה שברגלים שיש הבדל בין סוכות לרגלים אחרים וכן בין חנוכה לפורים וכדו'.

לגבי הלכות אבילות שהבאת כעת, ברור שהשמחה בזמן זה מתקיימת ע"י דברי ניחומין ואמונה בדיין האמת שיש חיים טובים יותר וגבוהים יותר מבחינה רוחנית ונצחיים במוות.

בקיצור, תמיד יש מקום לשמחה, השאלה רק איך בדיוק היא מתבטאת?
 
חלק עליון תַחתִית