הצילו!!!! איבד כל טעם בלימוד וקיום מצוות

מוחל וסולח

משתמש ותיק
אור זרוע אמר:
מוחל וסולח אמר:
אין ספק שאתה מבין יותר ממני. אני מבין שאתה מתרשם שלא מדובר בדיכאון רגיל.
כיון שכתב בתחילת האשכול, שכבר הלך לכל מיני...
אני לא חושב על כיוון של דיכאון, שהרי זה דבר ראשון ששוללים. וישנם פרמטרים ברורים ויציבים לקביעת דכאון.
ואני מאמין שלו היה זה דיכאון, הרי שהתלונות היו שונות.
כשם שילד ששבר את רגלו האחת, לא בוכה על השריטה שברגל השניה. כך אדם דכאוני, לא מתלונן על חוסר חשק לקיום מצוות, אלא על כך, למשל, שלא בא לו לצאת מהמיטה.
 
 

מוחל וסולח

משתמש ותיק
אור זרוע אמר:
מוחל וסולח אמר:
אור זרוע אמר:
למה כוונתך?
הפיצוי והתעסוקה
אהה..אוקיי.

אך זה לא עניין של השקעה, זוהי המציאות, אלו הנתונים.
איך לשנות את המציאות? איך להתמודד עם חוסר האיזון? זה כבר נושא אחר.
 
 
אקשן דקדושה אמר:
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
אין מה לעשות. שום פסיכולוג לא יעזור לבעיה שמקורה מסיבות רוחניות.
תצטרך להקשיב לבעלי ה"שיטות" ה"מציעים את מלכורתם"

בהמשך אולי אמצא משהו ספציפי, ביינתים הנה הספר הקדוש משיבת נפש, כשמו כן הוא, משיב את הנפש, את החיות וכו'.
מה אעשה בלה בלה בלה
נראה לי שהיה ראוי שלא להתקיף באגרסיביות את מי שבסך הכל רוצה לעזור לך, בתרופה אמיתית שאין אמיתית ממנה, מקודש הקדשים.
אני לא אמשיך לייעץ לו מכאן, כיון שזה עובר דרכך וברור שאתה לא תעביר את דברי, מקוה שהקב"ה ירחם עליו וימציא לו את התרופה.

רק לגבי מה שכתבתי שפסיכולוג לא יעזור - כי הבעיה מסיבות רוחניות.
זה נכון לגבי כל הבעיות הנפשיות, קלות וחמורות כאחת.
פסיכולוג וגם פסיכיאטר זה בית חולים מתחת לגשר.
(אני לא אומר שלא צריך בית חולים אף פעם, אבל ודאי שהעיקר הוא לתקן את הגשר)
ל"בעיות נפשיות" קלות או חמורות, יש גורמים רוחניים, מזיקים שנבראים מעבירות, "דינים" קשים ועוד הרבה, ובלי להוריד מנחיצותם של טיפולים בכדורים במצבים מאד מסויימים ומוכרחים, את הבעיות האלה צריך לפתור מהשורש דווקא.
וכן, אמונה בה' ואמונת חכמים מחייבת אותי להאמין שהפתרון לכל הדברים האלה נמצא בתורה הקדושה, אצל הצדיקים. לא אצל הפסיכולוגים והפסיכיאטרים הכופרים.
למשל יש בספר המידות כמה "כדורים" מיידים למצבים נפשיים (ע"ע המתקת דין), שנרקחו עלי ידי חז"ל הקדושים ושאר הצדיקים.
הם לא אקמול שמשכיח ממך את המחלה לרגע, הם הורגים את ה"נגיפים" עצמם.

לימוד תורה, תפילה והתבודדות, שמחה וכו' - מרפאים את הנפש, ואם אתה אומר שהוא כבר עוסק בזה - אז אולי זה מה שעוצר אותו מליפול להרבה יותר גרוע, והיה ראוי לעודד אותו ולחזק אותו להמשיךבזה, ואת זה (בין השאר) עושה "משיבת נפש".
 
חברים תפסיקו לטחון מים ללכת סחור סחור עם חכמות ועם עצות מכאן ועד סוף הגלות
הענין הוא אחד, הבחור איבד את האמונה!
האמונה בקב"ה, האמונה בתכלית העולם הזה האמונה בתורה ובמצוות
לקבור את עצמו מול הסטנדר יכול לעזור בתנאי שלא טמטם את נפשו בכל מיני אקשנים דטומאה
ולא, העסק מסובך מורכב וכמעט אין מוצא בלי להיות צמוד כמלחך פינכה לאדם גדול
גם ייתכן שהסיבה לאיבוד האמונה תלויה בכלי הקודש המזוייפים
בעלי מידות רעות, פוליטיקה ושאר מרעין בישין שגורמים לאדם פקפוק לא קטן בדרך התורה
והוא שכתבתי
תצמד לאדם גדול, ממש כמו הומלס, ואולי תמצא מזור לכאבך הנפשי רוחני
אין תרופת פלא גם לא תחבושת אלסטית שיכולה להקל על מכאוביו של המדובר


ולרב הצדיק אקשן דקדושה אשריך שהתגייסת לעזור ליהודי אבוד
ולכל מי שהלעיז או תפס ראש קטן אם זה אתה או חבריך, לא ברור מה זה משנה?
אם זה חבריך כל הכבוד שנרתמת לעזור לדכא רוח ונפש
ואם זה אתה, אדרבה, כמה כוחות נפש יש לאדם לשטוח על השולחן את כאביו הרוחניים
בקיצור אל יבוש מפני המלעיגים
בהצלחה לחבר של הרה"ג אקשן דקדושה
ממני הקטן עקביא בן מהלל
שפל קומה וברך. וכמובן לא לשכוח שתקות אנוש רמה
 
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
אקשן דקדושה אמר:
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
אין מה לעשות. שום פסיכולוג לא יעזור לבעיה שמקורה מסיבות רוחניות.
תצטרך להקשיב לבעלי ה"שיטות" ה"מציעים את מלכורתם"

בהמשך אולי אמצא משהו ספציפי, ביינתים הנה הספר הקדוש משיבת נפש, כשמו כן הוא, משיב את הנפש, את החיות וכו'.
מה אעשה בלה בלה בלה
נראה לי שהיה ראוי שלא להתקיף באגרסיביות את מי שבסך הכל רוצה לעזור לך, בתרופה אמיתית שאין אמיתית ממנה, מקודש הקדשים.
אני לא אמשיך לייעץ לו מכאן, כיון שזה עובר דרכך וברור שאתה לא תעביר את דברי, מקוה שהקב"ה ירחם עליו וימציא לו את התרופה.

רק לגבי מה שכתבתי שפסיכולוג לא יעזור - כי הבעיה מסיבות רוחניות.
זה נכון לגבי כל הבעיות הנפשיות, קלות וחמורות כאחת.
פסיכולוג וגם פסיכיאטר זה בית חולים מתחת לגשר.
(אני לא אומר שלא צריך בית חולים אף פעם, אבל ודאי שהעיקר הוא לתקן את הגשר)
ל"בעיות נפשיות" קלות או חמורות, יש גורמים רוחניים, מזיקים שנבראים מעבירות, "דינים" קשים ועוד הרבה, ובלי להוריד מנחיצותם של טיפולים בכדורים במצבים מאד מסויימים ומוכרחים, את הבעיות האלה צריך לפתור מהשורש דווקא.
וכן, אמונה בה' ואמונת חכמים מחייבת אותי להאמין שהפתרון לכל הדברים האלה נמצא בתורה הקדושה, אצל הצדיקים. לא אצל הפסיכולוגים והפסיכיאטרים הכופרים.
למשל יש בספר המידות כמה "כדורים" מיידים למצבים נפשיים (ע"ע המתקת דין), שנרקחו עלי ידי חז"ל הקדושים ושאר הצדיקים.
הם לא אקמול שמשכיח ממך את המחלה לרגע, הם הורגים את ה"נגיפים" עצמם.

לימוד תורה, תפילה והתבודדות, שמחה וכו' - מרפאים את הנפש, ואם אתה אומר שהוא כבר עוסק בזה - אז אולי זה מה שעוצר אותו מליפול להרבה יותר גרוע, והיה ראוי לעודד אותו ולחזק אותו להמשיךבזה, ואת זה (בין השאר) עושה "משיבת נפש".

בציטוט מופיע בלה בלה
ובהודעה המקורית הוא השיב לך
מה שלא יהיה ראוי לכל מבקש עצה בפורום לא לזלזל בעצה של השני שבא מתוך רצון טוב לעזור
וכל הכבוד לך ברסלבר לשעבר
 

כרם

משתמש ותיק
אקשן דקדושה אמר:
כרם אמר:
לא חושב שזה הכי חכם לקושש עצות בפורום אנונימי, ועוד פחות חכם זה לתת עצות לשאלה שחסרים לנו בה המוני פרטים.
מה שכן ראוי לעשות, לבקש מהצבור שיתפללו עליו, השיבה לי ששון ישעך...
אמר המדובר:
אני מאמין שלא חסרים יהודים חכמים ונבונים בפורום זה ואולי דוקא מכאן תצמח הישועה.

סליחה  מכל החברים ומהמדובר.
ראיתי כי התמקדו בעיקר בשורה הראשונה, והגיבו עליה.
נכון, היא כתובה לא מוצלח. עיקרה אמור היה להביע כי אין בידי לתת עצות ספיציפיות.
העיקר היה השורה השניה - היא עיקר מה שרציתי לומר.
כל אחד ואחד יכול להתפלל על המדובר, וזה אנחנו יכולים לעשות (גם אם אין אנו יודעים שמו ושם אמו).
בואו ונתפלל!
 

יוסף אברהם

משתמש רגיל
לענ"ד אין שום סיכוי להגיע לשורש הבעיה ולמצוא הכוונה בצורה של שיחה פורומית.
אני מציע לאברך היקר לפנות ליעוץ אצל אדם שמתמצא בעולמם של אברכים מניסיון אישי, והוא גם בעל הבנה לנפש, כמו למשל הרב שמואל פולק (אז נדברו).
אני מכיר גם אברך יקר מאוד מקרית ספר שעונה על הגדרות הנ"ל, הרב אברהם יעקובזון, בוגר ידידיה. אין לי מספר טל', אם תרצה שלח לי בקשה לאישי.
 

ונחנו מה

משתמש ותיק
הרבה פעמים, חוסר טעם וכו', יכול לנבוע מזה שחסר לו בחיים דבר מהותי, שהוא יסוד בחיים, למשל בעיות בשלום בית מכל הסוגים, כשזה חסר לאדם הוא מאבד את חיותו, אם זה רק בעבודת ה' יכול להיות, שהוא פתאום לא מרגיש מוערך בתחום שהוא עוסק בו, או לא מרגיש מוצלח בזה, או שהוא לא מרגיש שהוא מתקדם לשום מקום, ואם זו הבעיה צריך למצוא משהו שבאמת מספק אותו או מושך אותו,
יש איזה ביטוי שבעבודה צריך שיהיו 3 כ', כסף כבוד כיף, אם יש 2 מתוך ה3 זה בסדר, אם לא לא.
אגב גם בעיות בקדושה יכולים ליצור בעיות כנ"ל.
 

יהודה יעקבזון

משתמש ותיק
אקשן דקדושה אמר:
אמר המדובר:
דבריך דברי טעם, אך איך עושים את זה?
ועל מה שכתבת "והכי חשוב, שהוא שמע מאחרים שהיו במצב דומה, שנעזרו בו"
הייתי אצל יותר ממנין אנשים שאמרו את זה,(וברוב המקרים אף שמעתי מהמטופלים עצמם).

התשובה שלי לשתי השאלות:
יש דרך ארוכה שהיא קצרה, ויש קצרה שהיא ארוכה.
כדי להצליח יש קודם כל 'להאמין' בדרך, ואז יש את האורך רוח.
העצה שלי, ללכת שוב לאיש מקצוע מנוסה עם קבלות. ולא לעזוב באמצע.
 

ונחנו מה

משתמש ותיק
כל אדם יהא אשר יהיה, צריך סיפוק, זאת אומרת משהו מרכזי בחיים שיתן לו אושר מזה שהוא עושה אותו, אדם שהולך לכולל בלי סיפוק יקרוס, ולכן זה פקו"נ למצוא לכל אדם את הנישה שתיתן לו סיפוק, הלכה אגדה שיעור כתיבה עיון בקיאות כולל ש"ס וכדומה, כי להכריח את עצמך לעשות משהו שלא מספק זה בלתי אפשרי, כל ההנאות מסביב לא יכולים לתת לאדם תוכן בחיים.
אם לא הולך בתורה, שילך לעבוד, יש אנשים שעובדים שהעבודה נותנת להם סיפוק וסיבה לקום בבוקר, וזה שהם ג"כ שומרים תומ"צ, עושה אותם מאושרים, אדם שלא עושה משהו מהותי שהוא אוהב נובל זו עובדה.
אלא מה שיש נושא נוסף שיש אנשים שצריכים שחרור וצבעוניות בחיים, הם אנשים שמשתעממים בקלות, צריכים ריגושים וכיוצ"ב, יש כאלו שישאבו את זה מסוגיא חדשה, ויש שלא, הפתרון לזה יכול להיות מגוון, אצל החסידים יש שבת אחים וכיוצ"ב, היום כמעט בכל הישיבות יש כל מיני מסגרות שנועדות לשעות הפנאי (אללי!) של הבחורים, מוצ"ש בין הזמנים, זיצים וכיוצ"ב. מי שלא מספק אותו שיקרא ספרים, ויצא עם אשתו לטייל בוואדי פעם בשבוע או שבועיים.
וכאן צריכה לבא זהירות גדולה שלא תתפתח בציבור שלנו תרבות הפנאי, איך לבלות את השעות המתות, גדולי ישראל לחמו בערבי שירה וכיוצ"ב, בגלל שהם יצרו תרבות שלמה של שעות הפנאי, יש עוד תרבות מעבר לחיי תורה ומצוות, היום יש איזה רדיו חרדי שמוציא חוברת עם חידונים מה לבש המעבד פלוני בשיר פלמוני, זה חורבן גדול.
אדם צריך להתאורר יתאוור לו בצורה שמתאימה לו אישית, שלא יהפכו את זה לתרבות.
יש בעיה עם ספרי הקומיקס החרדים, שהם חסרי רמה, והם מכניסים בילדים תאוות של רציחה וגניבה ושלל מידות רעות, ומלבישים את זה באצטלה כשירה של סוף גנב לתלייה, או שלוחמים בנאצים, ולכן ילד בחיידר בן 10 יכול להפגיז נאצים עם טנקים.
אבל צריך לטפל בזה נקודתית, צריך ליצור ספרות חרדית ראויה, זו צורך הדור, כי שכספרי ההשכלה אכלו כל חלקה טובה, לא עזרו חרמות, אלא שלהמן הוציא ספרים ראוים.
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
אקשן דקדושה אמר:
אברך צעיר, לענין וכשרוני. איבד לחלוטין טעם בלימוד ובתפילה ובכל עבודת השם.
כרגע מצבו הוא שהוא לומד, אך אין לו כל סיפוק מזה.
מדלג על תפילות, מתנסה בנסיונות ועומד בהם בדר"כ אך אין לו שום סיפוק וחיות מזה, ושום מניע להמשיך בזה.

כמובן שיקפצו כאן תומכי שיטות למיניהם ויציעו את מרכולתם לכן הנני להבהיר:
א. הוא לומד גם בעיון למדני הדק היטב וכו' וגם בבקיאות בהספק דפים רבים וכו'.
ב. יש לו יד ורגל גם בתורת המוסר וגם בחסידות ומחשבה וכו'

אין לי הרבה הבנה בתחום אבל בכל זאת נראה לי שהוא סובל מניתוק רגשי שנובע מעומס רגשי כבד.

 לדעתי הכתובת היא פסיכולוג, אבל מכיון שכבר קדמו בהצעה זו כמה חכמים והפנו אותו לפסיכולוג לא-יוצלח, ואחריו למומחה בשיטת 'בין-לילה', ואחריו לחכם חרשים ויועץ לחשים, וכו' וכו' אשר ע"כ יצא מיודענו מיואש וחסר אימון בין מבעלי תעודות ממוסגרות ובין מבעלי בטחון עצמי וכושר שיווק מוכח.
הוא מוכן לתת צ'אנס אחרון לפני שקיעה בתהומות היאוש והדיכאון.
הבו עצה הלום.
אשמח לעזור מנסיוני עם תלמידים, נא לפנות בפרטי ולהשאיר מס' טלפון
 
 

בואו חשבון

משתמש חדש
אקשן דקדושה אמר:
יהודה יעקבזון אמר:
אקשן דקדושה אמר:

דיברת על 'טעם'...
לפי התיאור שלך, המקרה די דומה לילד שאמו הצמחונית לא נתנה לו לאכול סוכריות וציוותה עליו לאכול רק מלפפונים.
הילד הזה המשיך לאכול רק מלפפונים מתוך חרדה.
כמה זמן נראה לך שזה יחזיק מעמד?
הילד לא רוצה סוכריות בגלל שזה יותר טעים, הוא רוצה 'לנסות' משהו אחר, שאולי מזה תבוא הישועה.
אך הישועה האמתית תגיע ברגע שהוא יתחיל להיות מי שהוא באמת, יתחבר לעצמו.

כחבר שלו, תגיד לו שלא יאבד תקווה.
וגם אם התאכזב ממטפלים למיניהם,
שיתייעץ עם איש מקצוע עם ניסיון, והכי חשוב, שהוא שמע מאחרים שהיו במצב דומה, שנעזרו בו.
אמר המדובר:
דבריך דברי טעם, אך איך עושים את זה?
ועל מה שכתבת "והכי חשוב, שהוא שמע מאחרים שהיו במצב דומה, שנעזרו בו"
הייתי אצל יותר ממנין אנשים שאמרו את זה,(וברוב המקרים אף שמעתי מהמטופלים עצמם).

אינני יכול להביע דעה על שאלה מקצועית
אבל מה שאני ראיתי בחיים, מי שאומר שהיה אצל כו''כ מטפלים ולא עזר לו, זה בד''כ סימן שיש לו בעיה, שהוא לא מסוגל לקבל. איזו שהיא סגירות או ריבוע או נוקשות או פחד מהחוץ או עיקוש, רבים ראיתי שלא עזר להם אף אחד ותמיד היה זה בעיה שקופה אצלם, שהם לא באים להשתנות ולהפתח להכיר עולם חדש, אלא רוצים שהאחר יכנס לתוך העולם שלהם ושם יתקן, וזה לא עובד כך.
 

עוגן

משתמש ותיק
מכל השיח כאן לא ברור, האם רק מלימוד התורה ומצוות הוא איבד את הטעם, או שהוא איבד טעם בדברים נוספים.
גם יש לחקור אם הוא מהלומדים ע"מ ללמוד, ולא למדוהו גם לשמור בזכרון ולהשתמש במה שלמד, או שהוא שולט במה שלמד.
עצה קטנה - לא לריפוי מוחלט של הבעיה, אלא להתחזקות בינתיים, בזמן שהוא נאחז בצפרניים להמשיך ללמוד ולקיים מצוות, ועומד בנסיון - ללמוד מוסר.
רבותינו בעלי המוסר, ביסוד דבריהם מונחת האמונה המוחלטת בבורא ית"ש ובחובה לעבדו בכל הכח. וזה יתן לו חיזוק יומיומי - עד שיוצאינו הקב"ה מצרתו ויעלה על דרך המלך.
 

מ אלישע

משתמש ותיק
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
אקשן דקדושה אמר:
אברך צעיר, לענין וכשרוני. איבד לחלוטין טעם בלימוד ובתפילה ובכל עבודת השם.
כרגע מצבו הוא שהוא לומד, אך אין לו כל סיפוק מזה.
מדלג על תפילות, מתנסה בנסיונות ועומד בהם בדר"כ אך אין לו שום סיפוק וחיות מזה, ושום מניע להמשיך בזה.

כמובן שיקפצו כאן תומכי שיטות למיניהם ויציעו את מרכולתם לכן הנני להבהיר:
א. הוא לומד גם בעיון למדני הדק היטב וכו' וגם בבקיאות בהספק דפים רבים וכו'.
ב. יש לו יד ורגל גם בתורת המוסר וגם בחסידות ומחשבה וכו'

אין לי הרבה הבנה בתחום אבל בכל זאת נראה לי שהוא סובל מניתוק רגשי שנובע מעומס רגשי כבד.

 לדעתי הכתובת היא פסיכולוג, אבל מכיון שכבר קדמו בהצעה זו כמה חכמים והפנו אותו לפסיכולוג לא-יוצלח, ואחריו למומחה בשיטת 'בין-לילה', ואחריו לחכם חרשים ויועץ לחשים, וכו' וכו' אשר ע"כ יצא מיודענו מיואש וחסר אימון בין מבעלי תעודות ממוסגרות ובין מבעלי בטחון עצמי וכושר שיווק מוכח.
הוא מוכן לתת צ'אנס אחרון לפני שקיעה בתהומות היאוש והדיכאון.
הבו עצה הלום.


בהמשך אולי אמצא משהו ספציפי, ביינתים הנה הספר הקדוש משיבת נפש, כשמו כן הוא, משיב את הנפש, את החיות וכו'.
משיבת נפש מתחיל להסביר דברים.
אבל הספר סיפורי מעשיות מיועד לעורר את הנפש ולהחיותה.
וכמו שהבטיח מוהר"ן מברסלב על הסיפור הראשון בספר, וזה בדוק.
(ולא מצד הסבר הסיפור)
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
אקשן דקדושה אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
אקשן דקדושה אמר:


כמה דברים נכונים נכתבו בכל האשכול.
א. החלוקה אם הבעיה עם התורה או עם החיים, כי מצד אחד כתבת שזו בעיה רגשית ומצד אחד שזו בעיה רוחנית ולכאו' הדברים סותרים, כי בעיה רגשית משליכה על כל החיים הגשמיות והרוחניות, ואם זה משפיע רק ברוחניות א''כ זה לא נתק רגשי אלא נתק רוחני וזה נובע מבעיה רוחנית כגון התקררות אקטיבית כגון עבירה חמורה שעבר או סרטים וכדו' או התקררות פסיבית דהיינו שכפו עליו את הדרך שחי בה והוא הלך בה בכח עד שכשל כח הסבל.
ב.אם הוא חכם ומבין ענין, הפיתרון הכי טוב זה לתת לו עצמו לקרוא על פסיכולוגיה כי האדם הוא הפסיכולוג הכי טוב לעצמו, כך טוענים טובי הפסיכולוגים.
ג. שלב ראשון בפסיכולוגיה יכול כל אחד לעשות, והוא שלב האבחון, כלומר קודם כל לשרטט מה הבעיה ובאיזה תחומים נקודתיים היא פוגעת ואח''כ לתור בעומק הנפש אחר שורש הבעיה למה זה נגרם כי קשה לו דבר פלוני בנפש, ולמה דבר פלוני קשה לו כי כך וכך וכן הלאה וככל שמאתרים את השורש יותר בעומק ומטפלים בו הפיתרון יותר חזק ועמיד.
ד. צריך לבדוק אם זה בעיה בדרך הלימוד כלומר יותר מדי רייד ישיבתי שמותיר את האדם עם הארץ גמור עם תחושה של גדול הדור עד שהמציאות מתנפצת על פניו.
אמר המדובר:
על  מה שכתבת " ב.אם הוא חכם ומבין ענין, הפיתרון הכי טוב זה לתת לו עצמו לקרוא על פסיכולוגיה כי האדם הוא הפסיכולוג הכי טוב לעצמו, כך טוענים טובי הפסיכולוגים."
איפה אפשר לקרוא? (שמות ספרים וכו' - אולי תחדש לי ספר שאיני מכיר...)
ועל מה שכתבת. שלב ראשון בפסיכולוגיה יכול כל אחד לעשות, והוא שלב האבחון, כלומר קודם כל לשרטט מה הבעיה ובאיזה תחומים נקודתיים היא פוגעת ואח''כ לתור בעומק הנפש אחר שורש הבעיה למה זה נגרם כי קשה לו דבר פלוני בנפש, ולמה דבר פלוני קשה לו כי כך וכך וכן הלאה וככל שמאתרים את השורש יותר בעומק ומטפלים בו הפיתרון יותר חזק ועמיד.
לא כ"כ הבנתי.
ועל מה שכתבתד. צריך לבדוק אם זה בעיה בדרך הלימוד כלומר יותר מדי רייד ישיבתי שמותיר את האדם עם הארץ גמור עם תחושה של גדול הדור עד שהמציאות מתנפצת על פניו.
זה לא הבעיה. (אולי משם זה התחיל, אבל כיום ב"ה אני יודע הרבה מסכתות.)
נתמקד באבחון עצמי.
תלך למקום שקט בטבע (עם דף ועט), ותשב ותחשוב עם עצמך, למה חל השינוי מאיזה זמן בדיוק זה התחיל והאם זה היה מאז ומעולם אלא רק הלך ונתעצם, או שזה משהו שחל בזמן מסויים, בכל התשובות שכתבת לא הגדרת את הבעיה אולי זה בגלל שאתה בעצמך עוד לא הגדרת אותה, תחשוב עם עצמך באיזה תחום זה קרה, בכל התחומים, או בתחומים מסויימים, רוחני או גשמי, תנסה לדמיין אילו אתה היום פורק עול וניהיה חילוני אתה תיהיה מאושר (לי ברור כשמש שלא) או שהבעיה היא לא הדת והדת היא רק הנטל, שמחמת שכשל כח הסבל ממילא הוא רוצה לזרוק את הנטל, והפיתרון האמיתי הוא לחזק את הסבל ולהבין איזה איבר בדיוק כואב לו ולמה, תכתוב לעצמך איזה תחומים בדיוק נותנים לך עדיין שמחה ותקוה ואושר, איזה נותנים אושר רוחני ואיזה גשמי, יש עוד הרבה מה לפרט מה אתה צריך בשביל להגדיר היטיב את הבעיה.
בכל מקרה עצם זה שאתה יושב עם עצמך ומרגיש שאתה עוזר לעצמך, ומרגיש שאתה מבין את עצמך ומבין את הבעיה יותר טוב, זה עצמו כבר יביא לך סיפוק מסויים ויתן לך כח נוסף להמשיך להתקדם קדימה אל עבר הפיתרון.
כל הכבוד לך שיש לך כוחות נפש לכתוב את הדברים ולדון בהם, גם מדבריך ניכר שאיש חכם אתה.
תחזיק חזק אנחנו איתך.
 
 

הערשלה

משתמש ותיק
אור זרוע אמר:
הערשלה אמר:
לצערי יש כאן טעות חוזרת סביב לימוד עבודת ה' והחיים בכלל שהפסגה תמיד נמצאת בתחושת חוויה וסיפוק. מי שמרגיש חוויה טובה וסיפוק הרי הוא המאושר עלי אדמות. ולא היא.
התכלית להתחבר לתורת ה' ע"י שתופסים מה זה תורת ה'? מה עושה לימוד והתעסקות בתורה הק'? ואין כוונתי דווקא על עיון / בקיאות / משנה / הלכה / חורש"י, אלא על כל מילה ומילה מכל נושא שהוא שהוא בעצם דבקות בדברי אלוקים חיים.
מי שמחפש איזה חוויה וסיפוק מסוים בלימוד ורק כך נחשב הדבר בעיניו ללימוד, הרי הוא טועה בענק.

אכן אחרי שלומדים בחיבור הראוי חווים חוויה מיוחדת במינה, אבל כעבור זמן היא נעלמת כי זה לא המהות זה רק התוצאה מהחיבור הנכון.

הציטוט של ההודעה שלי בשם הפסיכולוג הנודע הרב גרינוולד (שצריך לעיין במקור כדי להעמיד דברים על דיוקם) אינה קשורה לתגובתך. אתה מדבר על תכלית, והוא מתייחס לרגשות נעלמים של הנפש. לך תסביר לה מה התכלית. ומה יועילו ההסברים אם היא משתוקקת להתענג על ה', וחסרון התענוג גורם לה צער.
מקווה ששמת לב למה שכתבת... להתענג או להתענג על ה'...
מי שאיבד טעם, זה בגלל שקודם התענג, אבל לא על ה', את התענוג על ה' תמיד ניתן להמשיך.
אקשן דקדושה אמר:
והטעם שעד היום קיימתי מצוות זה,
א' הורים חברה כו'.
ב' פחד מאלוקים וגיהנום.
 
אקשן דקדושה אמר:
הכן אני פוחד גם פוחד,
ומטעם זה גם לא נופל,
אך הכל חסר טעם וריח, וכן, 
בסוף נגמר הכוח....

את הטעם והריח שאתה מחפש כנראה לא תמצא, את הטעם של תורת ה' ומצוותיו תוכל למצוא.
וזה לא ע"י הורים חברה ופחד מאלוקים וגיהנם, אלא ע"י הבנה כמו שכתבתי לעיל.

באשכול אחר התייחסתי לנושא זה באריכות עיין שם
 https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?p=234900#p235416
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=194&t=16093&start=90#p235451
 

יהודה יעקבזון

משתמש ותיק
אקשן דקדושה אמר:
והטעם שעד היום קיימתי מצוות זה,
א' הורים חברה כו'.
ב' פחד מאלוקים וגיהנום.
 
אקשן דקדושה אמר:
הכן אני פוחד גם פוחד,
ומטעם זה גם לא נופל,
אך הכל חסר טעם וריח, וכן, 
בסוף נגמר הכוח....

כעת אני שם לב לקטעים הנ"ל.

המודעות שלך היא יותר מחצי פתרון עבורך.

בסוף אכן נגמר הכוח, להחזיק את הדמות שעטית על עצמך,
יש לזה יותר עומק, וכמו רוב הבעיות הרגשיות, זה איכשהו קשור לילדות ולהורות.
כבר כתבתי שאני מציע שתפנה לאיש מקצוע מנוסה עם קבלות, ולא לעזוב באמצע התהליך.
לא נותר לי אלא לאחל ולייחל שתוכל לשאת את קושי העיבור, ולהיוולד מחדש.
 

הערשלה

משתמש ותיק
יהודה יעקבזון אמר:
ש לזה יותר עומק, וכמו רוב הבעיות הרגשיות, זה איכשהו קשור לילדות ולהורות.

גם אם זה מגיע מהילדות, עדיין זה ממשיך להיווצר בכל רגע מחדש ע"י הבנות ואמונות לא נכונות.
צריך לגלות את הטעות ולתקנה.
זה בדיוק המקום של טיפול מקצועי.
 

רחים רבנן

משתמש ותיק
אמר המדבר אל כל המדברים אל הרב המדובר הראשי:

א. לו יצוייר היה מישהו מעלה כי לאי מי מחביריו קשה לו מאוד להמשיך להיות שותף במשרד בכיר לרואי חשבון וכבר קשה וכבד לו המשכורת של ארבעים אלף ש"ח והוא חייב להוריד ל10 או 15 כי אין לו טעם וריח כבר בכל כך הרבה כסף. איך הייתם מגיבים??? וכמה?????

ב. לו יצוייר היינו כולנו חברים בהוסטל שיקומי לנערים במצוקה שלא שפר עליהם גורלם, והיה אי מי מהחברים אומר שהוא כבר אינו מעוניין להיות בה ואין לו טעם וריח כבר בספירת ואריזת כוסות חד פעמיים והוא רוצה לצאת לעולם הגדול, איך היינו מגיבים???? וכמה?????

ועתה נעשה נא חשבון נפש לגבי אשכול זה..

ולעצם עניין הרב המדובר, מבואר בחז"ל כי "תוהו ובוהו וחושך על פני תהום" זו היראה מהבורא "שלא ילקה לו ברצועה". שזה ריחוק וחושך ותוהו ובלבול מאין כמותו.
פחד כזה שייך בין שונאים ובנוי על חינוך של שנאה, (גם ממי שאמור "לייצג" את השותף השלישי, ודו"ק).
הרב המדובר מציין שאלו סיבותיו. (ובנוסף "חברה והורים" שזה כלום, ובפרט בעידן הקורונה).
וממילא אין כל הגיון שיהיה לו טעם כפי שהוא עצמו כתב.
יראה זו מקורה בחוסר אמונה והבנה בסיסית שדרך הטוב להיטיב. ובדרך כלל היא מגיעה מפקפוק בעצם מציאותו יתב' (כי "להפחיד" אפשר בקלות גם אם אין משהו אמיתי, כמו שאומרים לילד "אני אגיד לשוטר" וכו', וכך נוהגים המחנכים שאין להם אמונה וכופרים בבחירה, שמשתמשים בכלי נשק הנורא של הפחדה חסרת משמעות "בלבד" , שתוצאותיה הברורות הם סבל ויסורים ובמקרה "היותר טוב" נשירה ממערכת הרסנית זו.(שאז יש סיכוי שיחזור לעבוד בבחירה והבנה).

מי שהבין בדבריי חלילה איזה מיעוט ערך ביראת העונש, ידע נאמנה כי הוא הוא מחסרי האמונה המדוברים.

"עצתי אמונה", תחפש את בעל הבירה כפי שחיפש אבינו אברהם, וכפי שכולנו חיפשנו וממשיכים ומגלים עוד ועוד מאורו יתברך. תאתחל את עצמך מחדש, תהיה תחילה לגרים, תנסה להבין מי נגד מי, מה בעד מה. ואם בעל נפש ושכל אתה, אחריתך ישגה מאוד.
 

בן המתחטא

משתמש ותיק
מכובדי המופלא רבינו @אקשן דקדושה שליט"א.
אף שכבר אמרתי לך את הדברים בע"פ, לתועלת הרבים אמרתי לקובעם פה.
כבר הגדרת מראש בטוטו"ד שהנושא פה כנראה הוא ניתוק רגשי. ונאמנים עלי הבחנותיך מאז.
וזו תופעה שמגיעה במצבים שאדם מתמודד לאורך זמן עם פעילות רגשית שסוחטת כוחות.
למשל, אדם ששלום הבית שלו מעורער ולאשתו יש מצבי רוח משתנים, והראש כולל שלו מלחיץ אותו, והשווער הוא איש לא נוח שמסתכל עליו בבקורתיות, ויש לו לחץ כלכלי, ועוד ערימת מטלות על הראש. במקרה שהמצב הזה הוא לאורך זמן, אדם נהיה אדיש ומנותק מרגשות.
וזה מתבטא דבר ראשון בדברים רוחניים, כי כל היראה והאהבה ועונג רוחני וכו' וכו' הכל פעילות של הנפש וכח הרגש. ולכן כשהרגש לא מתפקד דבר ראשון יש 'שביתה' בחלק הרוחני של האדם.
כמובן שכמה שהחיים הרוחניים הם יותר חלק ממנו ופחות 'מטלה' ותפקיד חיצוני אליו, כח ההישרדות שלהם יהיה יותר חזק, אבל גם לזה יש גבולות.
אבל החלק הגשמי של האדם, אם כי הוא יהיה קצת פחות חי ומלא מוטיבציה בגלל החלק הרגשי החסר, הוא עדיין יתפקד. כי לא נצרך להפעיל שם רגשות מיוחדים.


הפתרון לזה הוא אך ורק לשחרר כל אכפתיות מדברים שהם לא אני. יש לי בזה אריכות דברים ואי"ה אם יהיה העת בידי, אפרט כאן.
אשמח אם תבקש שוב מהאברך המדובר להגיב שוב על ההודעות ולהתייחס לדברי.
 

אברהם משה

משתמש ותיק
אקשן דקדושה אמר:
אברך צעיר, לענין וכשרוני. איבד לחלוטין טעם בלימוד ובתפילה ובכל עבודת השם.
כרגע מצבו הוא שהוא לומד, אך אין לו כל סיפוק מזה.
מדלג על תפילות, מתנסה בנסיונות ועומד בהם בדר"כ אך אין לו שום סיפוק וחיות מזה, ושום מניע להמשיך בזה.

כמובן שיקפצו כאן תומכי שיטות למיניהם ויציעו את מרכולתם לכן הנני להבהיר:
א. הוא לומד גם בעיון למדני הדק היטב וכו' וגם בבקיאות בהספק דפים רבים וכו'.
ב. יש לו יד ורגל גם בתורת המוסר וגם בחסידות ומחשבה וכו'

אין לי הרבה הבנה בתחום אבל בכל זאת נראה לי שהוא סובל מניתוק רגשי שנובע מעומס רגשי כבד.

 לדעתי הכתובת היא פסיכולוג, אבל מכיון שכבר קדמו בהצעה זו כמה חכמים והפנו אותו לפסיכולוג לא-יוצלח, ואחריו למומחה בשיטת 'בין-לילה', ואחריו לחכם חרשים ויועץ לחשים, וכו' וכו' אשר ע"כ יצא מיודענו מיואש וחסר אימון בין מבעלי תעודות ממוסגרות ובין מבעלי בטחון עצמי וכושר שיווק מוכח.
הוא מוכן לתת צ'אנס אחרון לפני שקיעה בתהומות היאוש והדיכאון.
הבו עצה הלום.
מבין השיטין נראה שהמדובר באברך חסידי (שיעור אוה"ח בליל שישי).
א"כ, האם בחסידותו אין דמות הקרובה אל ליבו, עמה ישיח את רחשי ליבו? אם מדובר בחסידות קטנה, הייתי אומר אפילו עם האדמו"ר בכבודו ובעצמו - בתנאי שהוא מבין בנפש האדם?
דבר נוסף שלא מבורר כל הצורך,
האם בעבר היה לו כן טעם 'אמיתי' ברוחניות, כוונתי בעיקר לשאול האם כל הלימוד ועבודת ה' שלו - בעבר הלא רחוק - היו נישאים על כנפי ה'דמיון'?
(הדבר אולי תלוי בגילו של המתמודד, וזה נקודה אחרת).
בטוחני לו היה חווה חוויה רוחנית אמיתית בעבודת ה', חוויה המסעירה את נשמתו - ולו פעם אחת, הוא היה מגיע למצב של 'אל חזור' מבחינה רוחנית.
(יש דרגה גדולה מזו, והיא משאת נפש, אידיאל החיים, כלומר שאיפה חזקה להגיע למצב וקומה רוחנית מסוימת, שזה נותן דחיפה וחוזק בכל ניסיונות החיים. אבל אולי לא כעת זה הזמן, רק לאחר שיתאושש...)
השאלה כיצד יגיע למצב כזה - במצבו העכשיו?
וזה אולי יתכן ע"י תחילת דבריי, אם יש דמות רוחנית גדולה במעלתה הקרובה אל ליבו (ולו אפילו כדי לקבל תשומת לב אישית) יש סיכוי לכך.
אמנם לכל אדם יש נפילות יותר ונפילות פחות, אבל כאן מתואר מצב נואש, ונ"ל כנ"ל.
ואסיים במה שידוע שהנפש הישראלית מעולם התענוגים, וכשאין לה תענוגים רוחניים היא נופלת בתענוגים גשמיים, על כן אם יש לו תענוגים רוחניים שעדיין הוא נמשך אליהם, יש לו להרבות בהם.
מקווה שהועלתי.
 
חלק עליון תַחתִית