האם השיפון והכוסמין משבעת המינים ?

במבי

משתמש ותיק
הגמ' בפסחים כותבת שכוסמין הינו מין חטים ושיפון הינו מין שעורים (פסחים לה.)

וא"כ האם הם משבעת המינים ?

בתוספתא ברכות כתוב במפורש שאינם משבעת המינים:

[דגן וקטניות] מברכין על הדגן שהוא מן המובחר כיצד שלמה של גלוסקין ושלמה של בעל הבית מברך על שלמה של גלוסקין פרוסה של גלוסקין ושלמה של בעל הבית מברך על השלמה של בעל הבית פת חטין ופת שעורין מברך על של חטין פרוסה של חטין ושלמה של שעורים מברך על פרוסה של חטין פת כוסמין ופת שעורין מברך על שעורים והלא כוסמין יפין מן [השעורין] אלא שהשעורין ממין שבעה והכוסמין אינם ממין שבעה זה הכלל כל שהוא מין שבעה ומין דגן רבן גמליאל אומר מברך אחריו שלש ברכות וחכ"א ברכה אחת מעין שלש. (ד'-יא')

אך לשון הטור בסימן רח'

על חמשת המינין שהן גפן ותאנה ורמון וזית ותמרה שנשתבחה בהן א"י כי דבש האמור בפסוק הוא דבש תמרים מברכין לאחריהן ברכה אחת מעין ג' ולפנים תתבאר שמתוך חשיבותן קבעו להם ברכה בפני עצמן וה' מיני דגן שהן חטים ושעורין וכוסמין ושבולת שועל ושיפון שהן גם כן חשובין שנשתבחה בהן ארץ ישראל שכוסמין הן מין חטים ושבולת שועל ושיפון הן מיני שעורים ועוד יש להם מעלה כי עליהם יחיה האדם ואם עשה מהם פת מברך עליהם המוציא.

והמחבר בקסח' סעיף ד' כותב:

פת שעורין ופת כוסמים יברך על של שעורים וכיון שהוא ממין ז' אף על פי שהכוסמין יפים פת נקיה ופת קיבר מברך על זהנקיה ואם שתיהן נקיות וזו לבנה יותר מזו מברך על חהלבנה יותר

אך המג"א במקום:

כיון שהוא מין ז'. ונ"ל דלהרמב"ם חביב עדיף כמ"ש סימן רי"א ואף על גב דבטור סי' ר"ח כתב דכוסמין מין ז' דבכלל חטין הן ודגן בכלל שעורים מכל מקום שעורים עדיפי דכתיבי בהדיא בקרא (אגודה):

וא"כ משמע שהמג"א הבין שכוסמין אכן ממין שבעה רק שיש עדיפות לשעורין שכתיבי בהדיא בקרא !

והט"ז במקום כותב:

כיון שהוא מין ז'. משמע לכאורה דכוסמין אינו ממין ז' וקשה דבסי' ר"ח כ' הטור בהדי' שכוסמין נכללין בכלל חטה ונ"ל דאי' בריש כלאים החטים והזונין כו' וכתב שם הר"ש תימא דמשמע הכא דכוסמין עם החטים כלאים זה בזה. ובמנחות אמרינן כוסמין מין חטים כו' וי"ל דההיא לענין לצאת ידי מצה כר ש"מ דיש חילוקים בזה ע"כ קאמר כאן שפיר דכוסמין אינן בכלל ז' לכל מילי כמו שעורין אבל כיון דמ"מ בקצת דברים הוה בכלל חטים כתב בסי' רי"ח דחשיב הוא לענין המוציא. וע' עוד סי' רי"א בסופו:

ומוסיף הט"ז בסוף סימן רי"א וכותב ברחל בתך הקטנה - ולפי מ"ש בסי' קס"ח לתרץ שם מתורץ גם כאן דה"ק אף על פי דאיהו לאו בכלל שבעה לכל מילי ע"ש


(החת"ס שם בסימן קס"ח שולח לפנ"י בפסחים לו: בנידון האם מביאים ביכורים מכוסמין ושיפון והרש"ש במקום גם בדן בנושא)
 

דרומאי

משתמש ותיק
לענין קדימה בברכות אין בזה שום נ"מ, דבלא"ה בורא מיני מזונות קודם.
אך יש נ"מ לענין דעת התוספות שהכוסס חיטין ושעורין מברך ברכה אחרונה על האדמה ועל פרי האדמה, איך הדין בכוסס כוסמין שיפון ושבולת שועל. וכמדומה שנוקטין להלכה [לענין שלא לבא לידי ספק] שאינן בכלל ז' מינין רק בכלל מיני דגן, וע"כ אם עשה מהן פת או תבשיל מברך על המחיה, אבל אם כססן אינו מברך אלא בנ"ר לכו"ע.
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
במבי אמר:
הגמ' בפסחים כותבת שכוסמין הינו מין חטים ושיפון הינו מין שעורים (פסחים לה.)

וא"כ האם הם משבעת המינים ?

בתוספתא ברכות כתוב במפורש שאינם משבעת המינים:

[דגן וקטניות] מברכין על הדגן שהוא מן המובחר כיצד שלמה של גלוסקין ושלמה של בעל הבית מברך על שלמה של גלוסקין פרוסה של גלוסקין ושלמה של בעל הבית מברך על השלמה של בעל הבית פת חטין ופת שעורין מברך על של חטין פרוסה של חטין ושלמה של שעורים מברך על פרוסה של חטין פת כוסמין ופת שעורין מברך על שעורים והלא כוסמין יפין מן [השעורין] אלא שהשעורין ממין שבעה והכוסמין אינם ממין שבעה זה הכלל כל שהוא מין שבעה ומין דגן רבן גמליאל אומר מברך אחריו שלש ברכות וחכ"א ברכה אחת מעין שלש. (ד'-יא')

אך לשון הטור בסימן רח'

על חמשת המינין שהן גפן ותאנה ורמון וזית ותמרה שנשתבחה בהן א"י כי דבש האמור בפסוק הוא דבש תמרים מברכין לאחריהן ברכה אחת מעין ג' ולפנים תתבאר שמתוך חשיבותן קבעו להם ברכה בפני עצמן וה' מיני דגן שהן חטים ושעורין וכוסמין ושבולת שועל ושיפון שהן גם כן חשובין שנשתבחה בהן ארץ ישראל שכוסמין הן מין חטים ושבולת שועל ושיפון הן מיני שעורים ועוד יש להם מעלה כי עליהם יחיה האדם ואם עשה מהם פת מברך עליהם המוציא.

והמחבר בקסח' סעיף ד' כותב:

פת שעורין ופת כוסמים יברך על של שעורים וכיון שהוא ממין ז' אף על פי שהכוסמין יפים פת נקיה ופת קיבר מברך על זהנקיה ואם שתיהן נקיות וזו לבנה יותר מזו מברך על חהלבנה יותר

אך המג"א במקום:

כיון שהוא מין ז'. ונ"ל דלהרמב"ם חביב עדיף כמ"ש סימן רי"א ואף על גב דבטור סי' ר"ח כתב דכוסמין מין ז' דבכלל חטין הן ודגן בכלל שעורים מכל מקום שעורים עדיפי דכתיבי בהדיא בקרא (אגודה):

וא"כ משמע שהמג"א הבין שכוסמין אכן ממין שבעה רק שיש עדיפות לשעורין שכתיבי בהדיא בקרא !

והט"ז במקום כותב:

כיון שהוא מין ז'. משמע לכאורה דכוסמין אינו ממין ז' וקשה דבסי' ר"ח כ' הטור בהדי' שכוסמין נכללין בכלל חטה ונ"ל דאי' בריש כלאים החטים והזונין כו' וכתב שם הר"ש תימא דמשמע הכא דכוסמין עם החטים כלאים זה בזה. ובמנחות אמרינן כוסמין מין חטים כו' וי"ל דההיא לענין לצאת ידי מצה כר ש"מ דיש חילוקים בזה ע"כ קאמר כאן שפיר דכוסמין אינן בכלל ז' לכל מילי כמו שעורין אבל כיון דמ"מ בקצת דברים הוה בכלל חטים כתב בסי' רי"ח דחשיב הוא לענין המוציא. וע' עוד סי' רי"א בסופו:

ומוסיף הט"ז בסוף סימן רי"א וכותב ברחל בתך הקטנה - ולפי מ"ש בסי' קס"ח לתרץ שם מתורץ גם כאן דה"ק אף על פי דאיהו לאו בכלל שבעה לכל מילי ע"ש



(החת"ס שם בסימן קס"ח שולח לפנ"י בפסחים לו: בנידון האם מביאים ביכורים מכוסמין ושיפון והרש"ש במקום גם בדן בנושא)
פליגי בזה המהרש"א והפנ"י בהבנת דברי התוס' פסחים לו : כמו שציינת בסוף.
הפלא הוא שבדרך אמונה סותם כדעות שאינם משבעת המינים ומביא ראיה מלשון השו"ע סי' ריא.
https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58665&st=&pgnum=16
אבל כמו שכתבת המ"א הט"ז מבארים אחרת את דברי השו"ע, ואדרבה המ"א שם סקי"ב וסקי"ג מכריח שאין כוונת השו"ע כפשוטו.
(ולפי איך שביאר המ"א ממילא גם יש לדחות הראיה מהתוספתא והירושלמי שציין בדר"א שם)
והראני פעם הגאון הרב דרוק שליט"א (כמדומני ששמו יהושע) מבני ברק מכתב השגה ששלח בזה לפני שנים רבות למרן שה"ת שליט"א בו הביא את כל הראיות שהבאת כאן והשיב לו מרן בדרך קצרה: פלפלת בחכמה. או משהו כזה.
 
 

אבי חי

משתמש ותיק
כיהודה ועוד לקרא לכל המ"מ המפורשים,
אעיר שמדברי רש"י ברכות לז ריש ע"ב משמע בפשטות שכל מיני דגן בכלל ז' המינים, ע"ש ודוק.
 

אברהם משה

משתמש ותיק
אם כוסמין אינו מז' המינים,
האם יש ענין בשבת ויו"ט לבצוע על חיטה/שעורה שהם מז' מינים, או שגם כוסמין טוב (ואולי מצד שזה נקרא בזה"ז מעולה יותר)?

 
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
אברהם משה אמר:
אם כוסמין אינו מז' המינים,
האם יש ענין בשבת ויו"ט לבצוע על חיטה/שעורה שהם מז' מינים, או שגם כוסמין טוב (ואולי מצד שזה נקרא בזה"ז מעולה יותר)?

 
לא הבנתי שאלתך. גם אם כוסמין משבעת המינים מפורש בשו"ע קס"ח שיש להקדים חטים ושעורים לכוסמין
 

אברהם משה

משתמש ותיק
גבריאל פולארד אמר:
אברהם משה אמר:
אם כוסמין אינו מז' המינים,
האם יש ענין בשבת ויו"ט לבצוע על חיטה/שעורה שהם מז' מינים, או שגם כוסמין טוב (ואולי מצד שזה נקרא בזה"ז מעולה יותר)?
לא הבנתי שאלתך. גם אם כוסמין משבעת המינים מפורש בשו"ע קס"ח שיש להקדים חטים ושעורים לכוסמין
ההקדמה זה לענין ברכה - כלומר ב' ככרות של א' חטים/שעורים וא' כוסמין, יש לבצוע החיטים/שעורים (וגם בזה, אם הכוסמין זה חביב יותר, האם לא יוכל להקדימו?).
שאלתי אם יש ענין להכין/לקנות לשבת חלות חטים/שעורים דווקא - כיון שהם חשובים (לענין הקדמה) יותר מכוסמין?
 
 
הרב @במבי שליט"א. ישים מר את עינו בקטע המצורף וירווה מלא חופניים נחת. ואמנם לא קשור ישירות לנושא עליו דן מעכ''ת.
צל"ח מסכת פסחים דף לה עמוד א
הני אין אורז ודוחן לא וכו'. הא דלא קאמר זה תיכף על גוף המשנה הני אין וכו'. ונראה דבמשנתינו איכא למימר דאורז ודוחן בכלל חטין או שעורין נינהו, ואל תתמה שהרי ר' יוחנן בן נורי סובר באמת אורז מין דגן, כך היה מקום לומר דאורז ודוחן מיני דחטין ושעורין נינהו, ולכך לא חשבינהו במשנתינו שכבר נכללו בכלל חיטין או בכלל שעורין. אבל השתא שהביא ברייתא תנא כוסמין כו', וא"כ כל הני דחשבינהו תנא דידן בכלל חיטין ושעורין נינהו ואפי' הכי פרטינהו, א"כ מדלא פירט גם אורז ודוחן מכלל דסובר הני אין אורז ודוחן לא.
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
מי יכול להאיר עיני אם כוסמת אכן אין דינה ככוסמין, ואיך נקראים בצרפתית שני המינים הנ"ל? (נפ"מ למעשה). תודה מראש
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
כיהודה ועוד לקרא לכל המ"מ המפורשים,
אעיר שמדברי רש"י ברכות לז ריש ע"ב משמע בפשטות שכל מיני דגן בכלל ז' המינים, ע"ש ודוק.
מה ראית שם ברש"י. הרי מיירי שם מז' המינים או ממין דגן
 

נוריאל עזרא

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
מי יכול להאיר עיני אם כוסמת אכן אין דינה ככוסמין, ואיך נקראים בצרפתית שני המינים הנ"ל? (נפ"מ למעשה). תודה מראש

גם אני אינני יודע צרפתית וגם לא יודע מה היה נקרא בעבר כוסמת או כוסמין.

אך הנקרא כיום כוסמת:
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%AA

מתורגם בצרפתית(מילון גוגל): Sarrasin ונהגה: סָארָאזוֹ.
https://fr.wikipedia.org/wiki/Sarrasin_(plante)

והנקרא כיום כוסמין:
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%99%D7%9F

מתורגם בצרפתית(מילון גוגל): Épeautre נהגה: אִיפוּט.
https://fr.wikipedia.org/wiki/%C3%89peautre
 
 

אבי חי

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
אבי חי אמר:
כיהודה ועוד לקרא לכל המ"מ המפורשים,
אעיר שמדברי רש"י ברכות לז ריש ע"ב משמע בפשטות שכל מיני דגן בכלל ז' המינים, ע"ש ודוק.
מה ראית שם ברש"י. הרי מיירי שם מז' המינים או ממין דגן
עבר זמן מאז שלמדתי את זה, אם איני טועה ריהטת לשון רש"י נוטה שמ"ש 'או מין דגן' הוא הצד השני של 'ולא מין דגן' - דהיינו החלוקה היא בתוך ז' המינים.

אכן זה דיוק לשוני בעלמא, ואינו מן החזקים שבהם.

דרך אגב רש"ש שם מדייק מלשון הגמ' להיפך, ממ"ש 'לא שבעת המינים ולא מין דגן', אלמא איכא מין דגן שאינו משבעת המינים, ומציין למה שכתב בפסחים. ולענ"ד יש לדחות דאגב רישא נקט לה.
 
 
חלק עליון תַחתִית