שינה בערב שבת - קבלה מהמגיד

הדרך סלולה

משתמש ותיק
וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר יָבִיאוּ (שמות טז, ה)[font] ראיתי שמביאים שכותב הליקוטי תורה רבי מרדכי מטשרנובילו גם בעל הדרכי חיים ושלום של המנחת אלעזר ממונקאטש שיש הנהגה מהמגיד שזה כמו ציווי לישון בערב שבת קודש, זה עשרת הדברות הוא אומר שזה מדאורייתא והכינו את אשר יביאו
מה המקור?[/font]
 

הדרך סלולה

משתמש ותיק
פותח הנושא
דברי תורה מהודרא תשיעאה אות יג אמרו הצדיקים רבותינו ז״ל בשם רבינו הגדול הה״ק מהרד״ב זי״ע המגיד ממעזריטש כי אמד (בהפלגת מעלת וצורך השינה בערב שבת קודש) כי תמוה בעיניו מרוע לא נכתב בתורה שבכתב שצריכין לישן בערב שבת קודש. וי״א בשמו מדוע לא נכתב זהו בעשרת הדברות שצריכין לישן בערב ש״ק. עד כאן שמעתי. ולדעת הי״א יפלא לכאורה עוד יותר וכי לא די שבח מעלתו אם היה נכתב בתורה שבכתב ולמה צריך דוקא שיהיה כתוב "בעשרת הדברות" אולם י״ל בפשוט כיק שהוא הכנה לצורך ש״ק כדי שלא יישן בש״ק בעת הסעודה והזמירות וקודם לקידוש בהלימוד וכן אחרי הסעודה שלא יהיה נרדם ומתנמנם בלי דעת כבהמה בליל ש״ק אשד אז הוא העבודה הנחמדה ביותר בנועם קדושת שבת ובעבודתו. ולהחזיק מוחו וכונתו. וכשיישן בערב שבת אז יהיה ניעור מוחו זך וצלול בליל ש״ק. [ושמעתי כבר מאאמו״ר הק׳ זי״ע מה שסיפר בשם זקיני הה״ק המפורסם מהר״א מדזיקוב זי״ע שהיה מרחה ומגנה את מי שישן בליל שבת קודש בהסעודה ואכמ״ל. וידוע שאין בכלל וה הצדיקים הקדושים רבותינו בעלי מדרגה באמת שהיה להם עליית נשמה ודביקות בעת סעודת שבת קודש ולההמון עם נדמה כאלו ישנים אז ואנחנו בעניותן נוכחנו לדעת בעה״י כי לא ישנו כלל או רק היו בדביקות ממש וכו׳]. למה אמר הק׳ הנ״ל דתמוה בעיניו מדוע לא נזכר בעשרת הדברות כנ״ל י״ל שפיד כי בתורה שבכתב באמת הוא נזכר כמ״ש !שמות ט״ז ה? והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו וכיון דלמדו מזה רז״ל בל הכנות לש״ק גם הרחוקים מנחיצות כגון השחזת הסכין [ב״י טוש״ע ה׳ שבת סי׳ 1״p שגם בסכין שאינו חד יכולין לחתוך ולאכול וכיוצא מכל שכן השינה בערב ש״ק שהוא למען יהיה ער בדעת צלול בליל ש״ק (וכמ״ש [שמות ל״א י״ג] לדע״ת כי אני ה׳ מקדשכם וכמ״ש !שבת י׳ ע״ב] מתנה טובה יש לי בבית גנזי, ושבת שמה ואני מבקש ליתנה לישראל לך והודיע" ואם כן השינה בערב שבת בודאי בכלל והיה ביום הששי והכינו וגו׳ על כן רק התמיה מדוע לא נזכר בעשרת הדברות כנ״ל (ואין לומר שהוא נזכר בכלל זכור את יום השבת [בעשרת הדברות] א> דשם היינו זכרהו על היין נססתיס ק״י ע״א] וכן בכל יום אכרו ולא להכנה בערב שבת וגם מ״ש [בייש ס״ב רביצה] סמך לעירוב תבשילין זכרהו מאחר שבאת להשכיחו רק כשחל יו״ס בע״ש ולא בכל ערב שבת) וזה פשוט:
 
אני שמעתי בנוסח 'תימה למה לא נזכר בעשרת הדברות שצריך לישון בערב שבת'.
ובשם ר' אהרן מקרלין, מי שאינו ישן שערב שבת, סעודת ליל שבת אצלו היא 'ארוחת ערב''.
 

אברך

משתמש ותיק
כתר דטהירו עילאה אמר:
אני שמעתי בנוסח 'תימה למה לא נזכר בעשרת הדברות שצריך לישון בערב שבת'.
ובשם ר' אהרן מקרלין, מי שאינו ישן שערב שבת, סעודת ליל שבת אצלו היא 'ארוחת ערב''.
והנה זכינו לתרי"ד מצוות, ול"בל תוסיף" בהידור
 

ישראל הכהן

משתמש ותיק
הרבה פעמים אותם שמקפידים על זה לא מקפידים על הלכה פסוקה בשו"ע ובכל הפוסקים לקדש מיד בכניסת השבת!!!


אשר החמרת הקלתי ואשר הקלת החמרתי, וואכמ"ל למה זה הולך ביחד. 
והדבר מוכח שהרבה שהקפידו על עניינים מעבר להלכה, הברה פעמים נפלו בהלכות מפורשות, ודי לחכימא.
 

אברהם משה

משתמש ותיק
זכורני בפירוש שראיתי בספה"ק שענין השינה בער"ש הוא המשכת בחי' נשמה יתירה דשבת.
איני זוכר כעת איזה ספר מהספה"ק, ואיזה בחי' בדיוק.
יש ספר נפלא בשם 'זוהר השבת' - מסתמא שם מבואר כל הענין.
כמו כן לפום גודל הענין אמרו צדיקים (אולי הנתיבות שלום מסלונים) שגם אם אינו יכול לישון ממש, לעצום את עיניו כמחצית השעה.
אולי ענין זה אינו ממש להמשיך עליו ענין הנ"ל, אבל יש בכך להתנתק ממרוצת ימי החול, והכנה לשבת קודש.
 

ישר א-ל

משתמש ותיק
אברהם משה אמר:
כמו כן לפום גודל הענין אמרו צדיקים (אולי הנתיבות שלום מסלונים) שגם אם אינו יכול לישון ממש, לעצום את עיניו כמחצית השעה.

מופיע בכלליות לעניין השינה, בברסלב, אבניה ברז"ל אות לג
 

בלדד השוחי

משתמש ותיק
ראיתי בס' פרדס המלך, שמספרים על ר"א מקרלין שפ"א בע"ש אמר שיר השירים בהתלהבות גדולה ובקול גדול, ושלח אליו רבו המגיד ממעזריטש לצוות עליו שיפסיק, כי ע"י אמירת שה"ש הוא מעורר רעש גדול בעולמות העליונים, וזה מפריע לו מלישון, ומזה חזי' גדולת מעלת שינת הצדיקים בע"ש.
ומובא שם בשם הרה"ק מסטרעליסק דלשינה בע"ש צריך להתאמץ במסי"נ.
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
אברך אמר:
כתר דטהירו עילאה אמר:
אני שמעתי בנוסח 'תימה למה לא נזכר בעשרת הדברות שצריך לישון בערב שבת'.
ובשם ר' אהרן מקרלין, מי שאינו ישן שערב שבת, סעודת ליל שבת אצלו היא 'ארוחת ערב''.
והנה זכינו לתרי"ד מצוות, ול"בל תוסיף" בהידור


לא הבנתי כ"כ.
הרי אף אחד לא טען שזו מצוות עשה. אלא התפלאו ותמהו מדוע זו לא מצוות עשה. 

ולגבי ה'ארוחת ערב', הרי אפשר להבין, שלפי דעתו הקדושה של ר' אהרן קרלינער זיע"א, יש עניין להגיע לסעודת ליל ש"ק בחשק ובעירנות, כיאה לקיום מצוה. 


 
 

עטסופר

משתמש ותיק
האדמו"ר ממונקטש כותב משהו מאד פשוט, שצריך לעשות הכנה גם לרוחניות ולא רק לגשמיות, ומי שבסוף שבוע של עמל ויגיעה נרדם בסעודת ליל שבת חסר בהכנה הרוחנית.
במילים אחרות בדיוק כמו שצריך להכין אוכל ערב לעונג שבת, צריך גם להגיע עם כוחות לשבת. והוא מבאר בטוב טעם מדוע הכנה הרוחנית לא נרמזה בעשרת הדברות לעומת הכנה הגשמית, ולכן המגיד תמה על כך. דברים שבין חסיד ובין מתנגד יכול לקבל בטוב טעם.
ואז באו כמה מלקטים שלא אנקוב בשמם הביאו את דברי המגיד עם הרבה מיסטיקה, והוסיפו וראה סודות נפלאים בדברי תורה לאדמו"ר ממונקטש. בלי לרמוז ולו ברמז קל שהסודות הנפלאים הם שענין השינה אינו משהו מיסטי להוריד נשמות, זה בסך הכל לדאוג להגיע עם כוחות רעננים לכבוד שבת...
 

חיפושית

משתמש רשום
שמעתי פעם שאחד מגדולי החסידות אמר על כך, שא"כ יהיו 11 דברות. אלא היה נכתב במקום לא תרצח, שהרי אשתו צריכה לעבוד עד כלות כוחותיה.
למרות שזה נשמע כמו בדיחה שמרגלא בפומא דאינשי, אך שמעתי כן מאדם רציני בצירוף שם הצדיק, אך אינני זכור מיהו.
אולי אחד הת"ח כאן יודע...
 

שניאור

משתמש ותיק
מיד כשראיתי את האשכול התלבטתי אם לכתוב שכנראה עוד מעט המתנגדים יסקלונו או לא לכתוב את זה, החלטתי לא לכתוב כי חשבתי לתת צ'אנס אולי פעם אחת המתנגדים ישמעו דבר חדש ולא יקפוץ להם מיד האנטי אלא ינסו לבחון את המאמר לגופו, לצערי זה לא הצליח.
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
ומה אעשה שבבבלי ובשו"ע שאין לישן ביום.

לשאלתו 'מה אעשה' - שלא יישן. והרי לא הכריחו אותו. 

לגוף הקושיא, הרי שפחות משישים נשימות מותר. 
 

אברהם משה

משתמש ותיק
עטסופר אמר:
האדמו"ר ממונקטש כותב משהו מאד פשוט, שצריך לעשות הכנה גם לרוחניות ולא רק לגשמיות, ומי שבסוף שבוע של עמל ויגיעה נרדם בסעודת ליל שבת חסר בהכנה הרוחנית.
במילים אחרות בדיוק כמו שצריך להכין אוכל ערב לעונג שבת, צריך גם להגיע עם כוחות לשבת. והוא מבאר בטוב טעם מדוע הכנה הרוחנית לא נרמזה בעשרת הדברות לעומת הכנה הגשמית, ולכן המגיד תמה על כך. דברים שבין חסיד ובין מתנגד יכול לקבל בטוב טעם.
ואז באו כמה מלקטים שלא אנקוב בשמם הביאו את דברי המגיד עם הרבה מיסטיקה, והוסיפו וראה סודות נפלאים בדברי תורה לאדמו"ר ממונקטש. בלי לרמוז ולו ברמז קל שהסודות הנפלאים הם שענין השינה אינו משהו מיסטי להוריד נשמות, זה בסך הכל לדאוג להגיע עם כוחות רעננים לכבוד שבת...
מה לעשות שכבר קדם לו לאדמו"ר ממונקטש שנים רבות האדמו"ר ר"מ מלכוביץ' (הובא במשמרת שלום סי' כב סק"ט), שהסביר כן בפשיטות.
בכל אופן היה מונח בזכרוני שיש לזה רובד עמוק נוסף - וכעת מצאתי בשלחן הטהור (סי' רנא ס"ג) שכתב שמו הראוי לישן בער"ש בצהרים. ובשם ר' משה לייב מסאסוב כתב שמי שיש לו נפש כשירה ישן בערב שבת.
 
 

שניאור

משתמש ותיק
אברהם משה אמר:
עטסופר אמר:
האדמו"ר ממונקטש כותב משהו מאד פשוט, שצריך לעשות הכנה גם לרוחניות ולא רק לגשמיות, ומי שבסוף שבוע של עמל ויגיעה נרדם בסעודת ליל שבת חסר בהכנה הרוחנית.
במילים אחרות בדיוק כמו שצריך להכין אוכל ערב לעונג שבת, צריך גם להגיע עם כוחות לשבת. והוא מבאר בטוב טעם מדוע הכנה הרוחנית לא נרמזה בעשרת הדברות לעומת הכנה הגשמית, ולכן המגיד תמה על כך. דברים שבין חסיד ובין מתנגד יכול לקבל בטוב טעם.
ואז באו כמה מלקטים שלא אנקוב בשמם הביאו את דברי המגיד עם הרבה מיסטיקה, והוסיפו וראה סודות נפלאים בדברי תורה לאדמו"ר ממונקטש. בלי לרמוז ולו ברמז קל שהסודות הנפלאים הם שענין השינה אינו משהו מיסטי להוריד נשמות, זה בסך הכל לדאוג להגיע עם כוחות רעננים לכבוד שבת...
מה לעשות שכבר קדם לו לאדמו"ר ממונקטש שנים רבות האדמו"ר ר"מ מלכוביץ' (הובא במשמרת שלום סי' כב סק"ט), שהסביר כן בפשיטות.
בכל אופן היה מונח בזכרוני שיש לזה רובד עמוק נוסף - וכעת מצאתי בשלחן הטהור (סי' רנא ס"ג) שכתב שמו הראוי לישן בער"ש בצהרים. ובשם ר' משה לייב מסאסוב כתב שמי שיש לו נפש כשירה ישן בערב שבת.

ואני שמעתי מאחד שבקי גדול בספרי החסידות שאמר שהענין הוא כי שבת הוא כולו בחינת יום ובחינת הלילה של שבת היא ביום ששי, ולכן קוראים לו "ערב" שבת.
 

בת עין

משתמש ותיק
סוד השינה בערב שבת מבואר בכמה מקומות.

אחד מהם הוא דברי הרה"ק רבי מאיר מפרמישלן, שביאר את הטעם, כי אדם הראשון ישן בערב שבת (כי הרי נברא בערב שבת, ואז נפלה עליו תרדמה).

ועומק הדברים הוא בסוד ה'דורמיטא' הנודע בספרי קבלה, שתכליתו שעל ידי הסתלקות המוחין יבואו מוחין חדשים.

זהו בערך מה שנכתב כאן לפני כן כי מטרת השינה להמשיך הנשמה יתרה.

ועוד מבואר דבר זה באופן אחר, כי שינה אחד מששים במיתה, ושבת אחד מששים לעולם הבא (כמו שמבואר בגמ' ברכות).

וכמו שהדרך להגיע לעוה"ב הוא על ידי מיתה, כך הדרך לזכות לקדושת שבת שהוא אחד מששים בעוה"ב הוא על ידי שינה שהוא אחד מששים במיתה.

כתבתי מתוך הזכרון, ואם אמצא את המקורות אביאם כאן.
 

דעתו יפה

משתמש רגיל
עיין בס' שבת מלכתא להרב שמשון פינקוס שהאריך בענין ביאור מעלת השינה בערש"ק

- אגב -- הוא לא היה מחסידי קארלין או מונקאטש!!
 

א. ל. חנן

משתמש ותיק
בנתיבות שלום [במאמרי היארצייטים] מביא שמקובל בזה שיש בזה גם ענין של תיקונים.
מה שהביא כאן @אברהם משה לשכב חצי שעה לרענן את הראש מובא באבקת רוכלים להגה"צ ריצ"מ לוריא זצ"ל בשם היסוה"ע.
ויש ביאור בזה גם בבני יששכר היכן שהוא. אחפש בעז"ה.
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
יראתי בפצותי אמר:
ומה אעשה שבבבלי ובשו"ע שאין לישן ביום.

לשאלתו 'מה אעשה' - שלא יישן. והרי לא הכריחו אותו. 

לגוף הקושיא, הרי שפחות משישים נשימות מותר. 
איה"נ פחות משיתין נשמין אפשר, אבל בזכרוני שראיתי באיזה ספר, שצריך לישן שעה ומחצה (אולי שעתיים, איני זוכר טוב), וזה עד מסירות נפש.
 
 

אברהם משה

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
חייל של הרבי אמר:
יראתי בפצותי אמר:
ומה אעשה שבבבלי ובשו"ע שאין לישן ביום.

לשאלתו 'מה אעשה' - שלא יישן. והרי לא הכריחו אותו. 

לגוף הקושיא, הרי שפחות משישים נשימות מותר. 
אבל בזכרוני שראיתי באיזה ספר, שצריך לישן שעה ומחצה (אולי שעתיים, איני זוכר טוב), וזה עד מסירות נפש.
זה לא שמענו
 
 

בן זכאי

משתמש ותיק
חיפושית אמר:
שמעתי פעם שאחד מגדולי החסידות אמר על כך, שא"כ יהיו 11 דברות. אלא היה נכתב במקום לא תרצח, שהרי אשתו צריכה לעבוד עד כלות כוחותיה.
למרות שזה נשמע כמו בדיחה שמרגלא בפומא דאינשי, אך שמעתי כן מאדם רציני בצירוף שם הצדיק, אך אינני זכור מיהו.
אולי אחד הת"ח כאן יודע...
זכורני שראיתי שאמרו אימרה זו לא' מהגדולים כמדו' הגר"י אברמסקי שהגיב וכי איזו אמרה נמחוק??? אשמח לדעת את המקור
 
חלק עליון תַחתִית