נתנאל שטרן
משתמש חדש
תודה רבה
יש לכם המלצה על ספר ללימוד הלכות שבת?
- Thread starter נתנאל שטרן
- תאריך התחלה
-
- תגים
- הלכות שבת
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
איזה מגזר. נפק"מ לספר.
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
לציבור הליטאי שמירת שבת כהלכתה, שבת בשבת, אורחות שבת. חוט שני. שבת היום. ועוד.
לציבור החסידי פסקי תשובות, נטעי גבריאל.
לציבור החסידי פסקי תשובות, נטעי גבריאל.
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הפופולארי..תלוי אצל מי.
כשלומדים סוגיה, ובסוף מעיינים גם בהלכה, אורחות שבת אכן פופלארי..
כשמגיעים תכלס' למעשה..תתפלא אבל רוב הציבור פותח שמירת שבת...
אורחות שבת ספר חשוב, אבל מצד שני, יש לו סוג של פחד להכריע בדברים, גם אם שניה קודם, דחה את שי' הפוסק הנ"ל..על זה אומרים להסתדר עם כולם.
שמירת שבת כהלכתה..בכל ספק חמור וקל כותב דברים ברורים כפי הכרעת מרן הגרש"ז.
כשלומדים סוגיה, ובסוף מעיינים גם בהלכה, אורחות שבת אכן פופלארי..
כשמגיעים תכלס' למעשה..תתפלא אבל רוב הציבור פותח שמירת שבת...
אורחות שבת ספר חשוב, אבל מצד שני, יש לו סוג של פחד להכריע בדברים, גם אם שניה קודם, דחה את שי' הפוסק הנ"ל..על זה אומרים להסתדר עם כולם.
שמירת שבת כהלכתה..בכל ספק חמור וקל כותב דברים ברורים כפי הכרעת מרן הגרש"ז.
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
אני יגיד לך מה אני חושב.
אדם ששואל שאלה כזו, הוא מסתמא לא מכיר, ומדוע לא מכיר, קח את זה בחשבון..ולכן לייעץ על ספר כאורחות שבת זה יכול להיות גדול עליו.
בנוגע לאורחות שבת ספר חשוב אבל יש לי דוגמאות למכביר שהקו המנחה של הספר, הוא לא הכרעה מסודרת בשיטות אחרוני זמנינו, אלא הכרעה שם מתקבלת על פי שם הפוסק, פחות לגופו של ענין. ויש לי דוגמא פשוטה לגבי שעון שבת, אחרי שהביאו דעת מרן הגרי"ש ודחו את דבריו אחת לאחת, כתבו לאסור בכל המקרים, גם באלה שמרן הגרש"ז התיר בשופי, ובפרט שמדובר בכל הנידון על איסור דרבנן, ובהצטרף מה שדחו אין כאן מקום אחר.
ראיתי פעם בעבר שנכתבו באשכול כאן, דברים על טעויות מ"ק בספר של הרב קארפ, א. הרב קארפ פוסק אמיץ מקבל הכרעות בשונה מאורחות שבת. אם מסתכלים על אורחו"ש כספר שמבאר את ההלכה, הרי כן, אם תוספים אותו כספר פסיקה באמת לא יודע, מה שבטוח שהרב קארפ כתב ספר של פסק ובאומץ. ב. בספר אורחות שבת נשפך הרבה כסף בשביל הגהה ולכך פחות נפלו טעויות.
נ.ב בטוחני שחלק גדול תופס את הדברים אחרת אבל זו דעתי.
אדם ששואל שאלה כזו, הוא מסתמא לא מכיר, ומדוע לא מכיר, קח את זה בחשבון..ולכן לייעץ על ספר כאורחות שבת זה יכול להיות גדול עליו.
בנוגע לאורחות שבת ספר חשוב אבל יש לי דוגמאות למכביר שהקו המנחה של הספר, הוא לא הכרעה מסודרת בשיטות אחרוני זמנינו, אלא הכרעה שם מתקבלת על פי שם הפוסק, פחות לגופו של ענין. ויש לי דוגמא פשוטה לגבי שעון שבת, אחרי שהביאו דעת מרן הגרי"ש ודחו את דבריו אחת לאחת, כתבו לאסור בכל המקרים, גם באלה שמרן הגרש"ז התיר בשופי, ובפרט שמדובר בכל הנידון על איסור דרבנן, ובהצטרף מה שדחו אין כאן מקום אחר.
ראיתי פעם בעבר שנכתבו באשכול כאן, דברים על טעויות מ"ק בספר של הרב קארפ, א. הרב קארפ פוסק אמיץ מקבל הכרעות בשונה מאורחות שבת. אם מסתכלים על אורחו"ש כספר שמבאר את ההלכה, הרי כן, אם תוספים אותו כספר פסיקה באמת לא יודע, מה שבטוח שהרב קארפ כתב ספר של פסק ובאומץ. ב. בספר אורחות שבת נשפך הרבה כסף בשביל הגהה ולכך פחות נפלו טעויות.
נ.ב בטוחני שחלק גדול תופס את הדברים אחרת אבל זו דעתי.
יונה בן יעקב
משתמש ותיק
הקושי בשמירת שבת כהלכתה שהוא יותר כללים בשונה מארחות שבת שפתחו הרבה דוגמאות. אבל חוט שני הוא ספר מאד פתוח ורחב בהקשר הזה.
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
ר' יונה כנראה הסתכלת בפרקים הראשונים של הספר בהלכות בישול ובהל' הטמנה, ואכן עשה השש"כ סיכום כללים יפה, אבל הספר משופע בדוגמאות למעשה. אורחות שבת רבע מדבריו מיוסדים על שש"כ והשאר איכשהו מבוססים גם.יונה בן יעקב אמר:
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
דבריך אמורים גם לחוזר בתשובה..שילמד את הסוגיא ראשונים טור שו"ע שותי"ם ואז יפסוק.....ודאי שלא..
יש חילוק בין ת"ח ואברך, ובין שאר הציבור..
ובנוגע לספר פסק"ת לציבור החסידי לא ידעתי על מערערים..
יש חילוק בין ת"ח ואברך, ובין שאר הציבור..
ובנוגע לספר פסק"ת לציבור החסידי לא ידעתי על מערערים..
אברך
משתמש ותיק
רבינו @הפקדתי שומרים אני אישית למדתי ולומד המון המון בספר הזה (גמרתי ללמוד כבר את 3 הכרכים הראשונים מכריכה לכריכה), ובכל נושא הלכתי שאני דן בו אני מסתכל שם.הפקדתי שומרים אמר:
ומנסיוני (וכן שמעתי מרבים אחרים) - אם בודקים את המקורות שלו, מזדעזעים לגמרי מחוסר הדיוק שם. ומדובר במאות ואלפי מקומות.
ובעיה נוספת שקיימת שם היא נטיה חזקה לקולא (לא כ"כ בכרכים הראשונים - שבת הישן וחלקים ה ו), ללא היצמדות לכללי הפסק (למשל, ספק בדאורייתא, ספק ברכות), ובעיקר - פסקים נגד המ"ב (לא רק במקום שהשו"ע הרב חולק או שקיים מנהג חסידי אחר) באופן חסר תקדים.
שמורים אצלי כמה וכמה הערות כבדות על הספר. אם תרצה אוכל לשלוח באישי דוגמאות.
אני משתמש בו אך ורק למראי מקומות. שבזה יש בו תועלת.
אין כוונתי ח"ו לזלזל ברב המחבר שליט"א שידיו רב לו בתורה והוראה, וברי לי שכוונתו לש"ש, וכמו כן עשה מלאכת מחשבת נפלאה בסידור הדברים, אך אי אפשר להתעלם מהבעיות הכבדות שקיימות בו. וכנ"ל.
הפקדתי שומרים אמר:
אמנם מצד האג'נדה החסידית היה מקום לחלק בין חסידים לליטאים, אבל זו הבעיה הקטנה. החמורה יותר היא עובדת חוסר הדיוק והשיבושים הרבים מספור. כן נוכחתי בעצמי וכן שמעתי מכמה וכמה חכמי הלכה שסבורים שמצוה לפרסם את הדבר הזה.
הנושא הזה כבר נידון כאן בעבר ע"י הרבה דוגמאות.
הנה לדוגמה אחת מעניני דיומא: בפסק"ת סי' קלא עמ' עה-עו כתב לגבי אי אמירת תחנון ביומא דהילולא של צדיק: "וכעין הילולת הרשב"י בל"ג בעומר שכתוב ברמ"א סעיף ו דאין נופלין".
[highlight=yellow]והדברים מרעישים כל איגרא, וחמורים מאד, דהרי דברי הרמ"א שאין אומרים תחנון בל"ג בעומר לא שייכים כלל ועיקר לענין הילולת רשב"י, כי אם להא דפסקו תלמידי ר"ע מלמות. כמבואר במקורות הרמ"א שאין זכר לענין רשב"י. וכנודע שאין לזה שום מקור בפוסקים הראשונים (וגם המקור מכתבי האר"י שרשב"י נפטר בל"ג בעומר, כידוע שהוא ט"ס)[/highlight]
לא יודע היטב לעשות קישור, מקוה שהצלחתי לקשר לאשכול שבו הבאתי מסמך הערות על סימן אחד בפסק"ת
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=8&t=1077&p=10365&hilit=פסקי+תשובות#p10365
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=8&t=1077&p=10365&hilit=פסקי+תשובות#p10365
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
אם אכן ר' אברך בדקת שפסיקת הס' הנ"ל לא עולים בקנה אחד עם הפוסקים המקובלים ושאר כללי פסיקה מקבל את דבריך.
אבל מה שחשוב באמת זה כל הענין של ספרים שמביאים ערימות שיטות וכשמגיעים להכרעה, הגם שלפי העולה מהסוגיא והראשונים יצא להם דבר אחד, מכריעים אחרת מהנימוק שהזכרנו לעיל.
אני רוצה לעלות כאן דברים שדנו בזה שנינו לתועלת הענין והדיון ובעיקר להמחיש את הבעיה שיש בחלק מספרי הפסיקה, אני מעלה ציטוט שהביא ר' @אברך מהחזו"א (באשכול אחר) ומדוע בחלק מהספרים הנ"ל הדברים לא יעלו יפה.
כתב החזו"א (יו"ד ריש סימן קנ):
וסיכם @אברך בטוטו"ד את ד' מרנא החזו"א.
ובזה אני מעיר, שבזמנינו הדברים מורכבים מכפי שהם מוצגים, אחר שכיום קשה לומר שאברך מן השורה כל שמועותיו להלכה מבוססות על פוסק מסויים כמו לדוגמה: 'החוט שני' או ר' שלמה זמן ר' אלישיב "שבט הלוי" אגרות משה..וכו'...אלא מה? רוב האברכים בשאלות מורכבות מעיינים בספרים כמו אורחו"ש וכו' וכו'..ואלו הספרים בעצמם פעמים פוסקים כך, ופעמים פוסקים כך (שלא כמו השש"כ והחוט שני. לא כאן המקום להכנס לאבחון של כל ספר וספר) ואם ההגדרה של אברך מסוג כזה (רוב האברכים) היא כמי "שלא קיבל לנהוג כפי פוסק מסויים" שאז בדאו' לחומרא ובדר' לקולא אם כך אין לסמוך על ספרים מעין אלה באופן שמקילים בדאו' גם אם מסתמכים בזה על שיטת פוסק אחר, שכן אותו אברך או אדם, לא קיבל ולא הולך בדווקא כמו הפוסק שמתיר. ולומר שפוסק כמו אותו הספר יל"ד בזה אחר שכל שמועתם להלכה מבוססת עפ"י 'מגוון' של פוסקים גדולים אחרים (בפרט ספר אורחו"ש) ומה שהכריעו בספרם (מחה"ס הנ"ל) לעצמם איך יועיל לאותם האחרים שקוראים בספריהם ויל"ע בזה.
אבל מה שחשוב באמת זה כל הענין של ספרים שמביאים ערימות שיטות וכשמגיעים להכרעה, הגם שלפי העולה מהסוגיא והראשונים יצא להם דבר אחד, מכריעים אחרת מהנימוק שהזכרנו לעיל.
אני רוצה לעלות כאן דברים שדנו בזה שנינו לתועלת הענין והדיון ובעיקר להמחיש את הבעיה שיש בחלק מספרי הפסיקה, אני מעלה ציטוט שהביא ר' @אברך מהחזו"א (באשכול אחר) ומדוע בחלק מהספרים הנ"ל הדברים לא יעלו יפה.
כתב החזו"א (יו"ד ריש סימן קנ):
וסיכם @אברך בטוטו"ד את ד' מרנא החזו"א.
אברך אמר:
ובזה אני מעיר, שבזמנינו הדברים מורכבים מכפי שהם מוצגים, אחר שכיום קשה לומר שאברך מן השורה כל שמועותיו להלכה מבוססות על פוסק מסויים כמו לדוגמה: 'החוט שני' או ר' שלמה זמן ר' אלישיב "שבט הלוי" אגרות משה..וכו'...אלא מה? רוב האברכים בשאלות מורכבות מעיינים בספרים כמו אורחו"ש וכו' וכו'..ואלו הספרים בעצמם פעמים פוסקים כך, ופעמים פוסקים כך (שלא כמו השש"כ והחוט שני. לא כאן המקום להכנס לאבחון של כל ספר וספר) ואם ההגדרה של אברך מסוג כזה (רוב האברכים) היא כמי "שלא קיבל לנהוג כפי פוסק מסויים" שאז בדאו' לחומרא ובדר' לקולא אם כך אין לסמוך על ספרים מעין אלה באופן שמקילים בדאו' גם אם מסתמכים בזה על שיטת פוסק אחר, שכן אותו אברך או אדם, לא קיבל ולא הולך בדווקא כמו הפוסק שמתיר. ולומר שפוסק כמו אותו הספר יל"ד בזה אחר שכל שמועתם להלכה מבוססת עפ"י 'מגוון' של פוסקים גדולים אחרים (בפרט ספר אורחו"ש) ומה שהכריעו בספרם (מחה"ס הנ"ל) לעצמם איך יועיל לאותם האחרים שקוראים בספריהם ויל"ע בזה.
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
סלח לי רבי אריך, יש לך טעות.אריך אמר:
הרמ"א כותב שביום זה מרבין בשמחה, לא נימק מדוע בשונה מהשו"ע שנימק משום שפסקו למות, והחיד"א ע"ד הרמ"א הנז' ועוד פוסקים כותבים משום הילולת רשב"י. כך שכל תלונתך קמה ונצבת על החיד"א. זאת ועוד הטעם שפסקו מלמות העירו ע"ז הפר"ח ועוד כמה וכמה פוסקים שטעם זה לא מספיק. עיין כאן https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=35&t=2106
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הרב אריך ראיתי את השגותיך על ספר פסקי תשובות באשכול הנ"ל.
כל מה שהערת שם, יוצא מנקודת הנחה שלא כך המנהג, וממילא אתה גם מוכיח לכאו' שאין ראיה הלכתית והנהגה מובהקת מד' המנח"י. אולם בענין שהזכרת שם המציאות היא שזה מנהג חלק גדול משכבות הציבור החסידי והספרדי, לברך מזונות. ולכך משם להתקדם הלאה (מה שעשה הפסק"ת) ולבסס את המנהג הנ"ל, ולמצוא איזשהו ראיה גם אם דחוקה אין בזה טעות בגוף ההלכה אחר שמתבסס על שיטת דע"ת. וכל טענותיך היפות שם מתוכחות על עצם המנהג אם קיים, הפסק"ת מביא ראיה מהמנח"י הווי אומר לכה"פ מאנשי יוהנסבורג, ואילו אתם לא הבאתם הוכחה ניצחת שאין מנהג כזה.
כל מה שהערת שם, יוצא מנקודת הנחה שלא כך המנהג, וממילא אתה גם מוכיח לכאו' שאין ראיה הלכתית והנהגה מובהקת מד' המנח"י. אולם בענין שהזכרת שם המציאות היא שזה מנהג חלק גדול משכבות הציבור החסידי והספרדי, לברך מזונות. ולכך משם להתקדם הלאה (מה שעשה הפסק"ת) ולבסס את המנהג הנ"ל, ולמצוא איזשהו ראיה גם אם דחוקה אין בזה טעות בגוף ההלכה אחר שמתבסס על שיטת דע"ת. וכל טענותיך היפות שם מתוכחות על עצם המנהג אם קיים, הפסק"ת מביא ראיה מהמנח"י הווי אומר לכה"פ מאנשי יוהנסבורג, ואילו אתם לא הבאתם הוכחה ניצחת שאין מנהג כזה.
הפקדתי שומרים אמר:
לא ידידי, הטעות אינה שלי. ויש צורך אפוא קצת להרחיב: כבר נכתב בזה הרבה, והסכמת כולם שבכל הפוסקים הראשונים כלל לא עלה בדעת אחד ולא נמצא זכר, שרשב"י נפטר בל"ג בעומר. הראשון שאולי כתב כן הוא בכתבי האר"י. כשאנו באים להסביר רמ"א, צריך לגשת למקורות שלו, ושם לא נכתב כלל ענין זה של מיתת רשב"י, והוא דבר מופרך להפיל על הרמ"א את התאוריה הזו, בשעה שאף אחד לפניו ובזמנו לא כתב רמז לזה. גם החיד"א לא כתב כן בהסבר הרמ"א (ואגב, הוא עצמו חזר בו בספר טוב רואי, וכתב שטעות היא מה שכתב בברכ"י שרשב"י נפטר ביום זה). העולה שהבא לתלות את היארצייט של רשב"י ברמ"א, הוא דבר מופרך לחלוטין.
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
הדבר כלל וכלל לא מופרך עיין במג"א כורך בפשיטות את ד' הרמ"א הנ"ל עם שמחת רשב"י, אחר שמביא את דין הרמ"א מציין שגדול אחד נענש שאמר תחנון. ובסה"כ הנ"ל כתוב משום שמחת רשב"י. כך מה שהמג"א כרך והסביר את ד' הרמ"א משום שמחת רשב"י, לא פלא מה שעשה הפסקי תשובות הנ"ל.אריך אמר:
ועיי"ע בברכ"י הנ"ל כתב בזה"ל -דין ב. הגהה. ומרבים בו קצת שמחה וכו'. כתב הרב מג"א (ס"ק ג) משם כתבי האר"י זצ"ל דגדול אחד אמר נחם ונענש. והשיגו בספר יד אהרן, דלא נענש אלא מפני שמחת רשב"י, וכו' ע"ש. ולק"מ דיום ל"ג לעומר הוא יום שמחת רשב"י. וכן משמע שם בספר הכונות שסידר מהר"ש ויטאל (דף פ"ז ע"א), וגם כתבו דפטירת רשב"י היה יום ל"ג לעומר והוא יומא דהלולא דיליה. אך עם כל זה עדיין אפשר דהקפידא היה שהיה שם על ציון רשב"י. והראיה, שלא נענש מקודם, כשאמר בשנים שעברו. ומ"מ יפה כתב הרב מג"א, דמזה נלמוד דעכ"פ הוא יום שמחה, והגם שלא יהיה עונש, ראוי לשמוח. ודוק היטב כי קצרתי: עכ"ל.
החידא אחר שמביא הערת היד אהרון ע"ד המג"א שכתב הטעם שנענש משום ד' הרמ"א וע"ז העיר היד אהרון שנענש מטעם אחר והוא משום "שמחת רשב"י, על זה בא הברכ"י ואומר ליישב ד' המג"א דמש"כ על הרמ"א שנענש זה גופא כונת הרמ"א שמרבים בשמחה משום שמחת רשב"י. ולבסוף מסיק החיד"א בד' המג"א עכ"פ שמרבין בשמחה משום שהוא יום שמחת רשב"י.
ובדרך אגב עי"ע מש"כ החיד"א בספר מורה אצבע שיום הילולת רשב"י בל"ג בעומר וז"ל "כי יש להרבות בשמחה ביום ל"ג בעומר לכבוד רשב"י" ומוסיף "כי הוא יום הלולא שלו ונודע שרצונו שישמחו ביום זה".
האשכול החשוב הוסת מעט..
ההבדל בין חסיד לליטאי בנושא הזה הוא לגמרי מגוחך. לא דברנו פה על מעלת שבת שכל אחד מנתב רגשות.. אלא על הלכות.
יש הרבה ספרים של קיצורים שמסייעים, והלכות שבת זה מלאכה ענקית, ויש לדעת ספיציפית מיהו השואל ומה מטרתו.
בעל תשובה, או אדם שלא למד הרבה ורוצה להתחיל, או אדם שיש לו מושגים ורוצה סדר מוגדר, או אברך שעיתותיו בידו להשקיע בהלכה. וכו'
נמנה ספרי קיצור שמהותם היא ההכרה הראשונית והיסודית ואף יותר:
קיצור הלכות שבת (רבי יחזקאל פאזען ניו יורק)
ברית עולם (רבי בנימין זילבר זצ"ל)
זכרו תורת משה (ל"ט מלאכות לבעל החיי אדם)
מלאכת שבת (ר' מיכל שטרן)
שמירת שבת כהלכתה
אורחות שבת
הלכות שבת בשבת (הגרמ"מ קרפ)
ההבדל בין חסיד לליטאי בנושא הזה הוא לגמרי מגוחך. לא דברנו פה על מעלת שבת שכל אחד מנתב רגשות.. אלא על הלכות.
יש הרבה ספרים של קיצורים שמסייעים, והלכות שבת זה מלאכה ענקית, ויש לדעת ספיציפית מיהו השואל ומה מטרתו.
בעל תשובה, או אדם שלא למד הרבה ורוצה להתחיל, או אדם שיש לו מושגים ורוצה סדר מוגדר, או אברך שעיתותיו בידו להשקיע בהלכה. וכו'
נמנה ספרי קיצור שמהותם היא ההכרה הראשונית והיסודית ואף יותר:
קיצור הלכות שבת (רבי יחזקאל פאזען ניו יורק)
ברית עולם (רבי בנימין זילבר זצ"ל)
זכרו תורת משה (ל"ט מלאכות לבעל החיי אדם)
מלאכת שבת (ר' מיכל שטרן)
שמירת שבת כהלכתה
אורחות שבת
הלכות שבת בשבת (הגרמ"מ קרפ)
הפקדתי שומרים אמר:
איני מוצא טעם להאריך בויכוח זה, ופשוט עד למאד שלא ניתן לפרש שמנהגי ר"א טירנא שהוא המקור של הרמ"א, התכוין לומר ששמחים בל"ג בעומר מפני שרשב"י נפטר בו, בשעה שדבר זה לא כתוב בשום מקום קודם לכן, ואיך לא פירש טעם נפלא ומחודש זה. כל המקורות שהבאת הם הוספה על הרמ"א ונתינת טעם נוסף לדין שכתב. וכל זה פשוט כ"כ עד שאיני רואה לנכון להתווכח עם מי שחושב שהרמ"א ור"א טירנא התכוונו לחדש שרשב"י נפטר אז ושלכך שמחים, וכל זה בלי לכתוב אפילו רמז לזה.
שיהיה ל"ג בעומר שמח.
ישי בן ישראל
משתמש ותיק
מעניין שלא דנו כאן על 'משנה ברורה -דרשו'.
האם יש למישהו מושג אודות מהימנותו של ליקוט זה?
מעלעול פה ושם עושה רושם של עבודה חפוזה, וכן היה נדמה לי חוסר שיטתיות ועקביות, שנגרם בעיקר מחמת הרצון להביא את דעת כל הפוסקים האחרונים, בנוגע לכל השאלות המעשיות שהתחדשו.
מי שמכיר את הספר יותר טוב, נא להביע את דעתו (מאות אברכים נדרשים ללמוד את הספר הזה בצירוף לתכנית דרשו הלכה).
האם יש למישהו מושג אודות מהימנותו של ליקוט זה?
מעלעול פה ושם עושה רושם של עבודה חפוזה, וכן היה נדמה לי חוסר שיטתיות ועקביות, שנגרם בעיקר מחמת הרצון להביא את דעת כל הפוסקים האחרונים, בנוגע לכל השאלות המעשיות שהתחדשו.
מי שמכיר את הספר יותר טוב, נא להביע את דעתו (מאות אברכים נדרשים ללמוד את הספר הזה בצירוף לתכנית דרשו הלכה).
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
אני לא יודע איך עיינת ואיפה עיינת, זכיתי להכיר מקרוב את חלק מהנפשות הפועלות, ת"ח מופלגים. וזכיתי עוד יותר לעבור על הדברים בחלקים גדולים, פשוט עשו עבודה נהדרת בשביל ספר שלא מתיימר לשמש ספר של פסיקת הלכה למעשה, אלא רק ליקוט והצגת השיטות לפי כללים מסויימים. ובזה גם תבין למה לא דנו כאן על מ"ב דרשו, שכן החלוקה בין דרשו לשאר ספרי הלכה היא ברורה. דרשו לא מתיימר להציג את עצמו כספר הלכה של פסק למעשה. העבודה של דרשו שנעשתה ע"י צוות ת"ח משופרא דשופרא (אני מכיר כמה וכמה מהם) היא רק לאסוף ולהציע בפני הקורא המעיין את השיטות של פוסקי זמנינו, ואותם אלה שהולכים אך בעקבות המ"ב. ולכן בד"כ הוא נמנע מלהזכיר פוסקים שחולקים על המ"ב ובצדק משום שכל המטרה בס' הנ"ל היא השלמת הענינים ההלכתיים המתחדשים שלא נגע בהם המ"ב, או ליישב סתירות בדברי המ"ב וגם בזה דווקא כשהם נוגעים להלכה (עיין ערך הסתירה המפורסמת שמזכיר בנו ומה שהביאו תירוצים נוספים, והנפק"מ ביניהם להלכה)ישי בן ישראל אמר:
דרך אגב דברתי עם אחד הבכירים ביותר בדרשו יד ימינו של הרב הופשטטר, שיוציאו במהדורה המורחבת הערות על המ"ב וישובים (לא רק סתירות בדבריו אלא קושיות על עצם הפסק) לתועלת האברכים. והסביר לי בתשובה שהקו המנחה של דרשו אינו להתפלפל או להתעסק בגוף הפסק של המ"ב, אלא משום הנ"ל, וכן הוסיף לי שיש כללים ברורים את מי מזכירים ואיפה מתעלמים ובאיזה לשון מרמזים ששיטה לא נתקבלה וכן כללים מכללים שונים. ולכן גם אם יש טענות על דרשו (וכמו בכל ספר וגם לי יש בהל' מסוימות) אבל אחרי שכל דבריהם לא באו להכריע אלא הצגת השיטות כך כל טענה בדבר עיוות ההלכה זו טעות.
אברך
משתמש ותיק
מ"ב דרשו לא נכתב ע"י אדם אחד אלא ע"י חבורות אברכים, כמתואר בהקדמתם. מטבע הדברים הוא לא יכול להיות שיטתי ועקבי.ישי בן ישראל אמר:
עבודה חפוזה לא הייתי אומר, ניכרת ההשקעה המרובה באיסוף הדברים, ניסוחם, והשתדלות לדיוק במובאות. כמדומני שלא נתקלתי כמעט בטעויות!
החסרון בחיבור הנ"ל לענ"ד הוא הבאת שמועות בע"פ מחיבורים שונים בשם רבנים, ולא תמיד אפשר לסמוך על הדברים שהובנו כראוי.
ואולי גם עצם הדפסת ליקוט שכזה יחד עם ספר המשנה ברורה עצמו, אינה ראויה כ"כ. (שמעתי שבזמנו כשרצו להדפיס מ"ב עם הערות אחד מהאחרונים (אולי החזו"א או מפוסקי זמנינו), הרב שך זצ"ל התנגד לזה, כי אמר שהיום מדפיסים את זה ומחר לך תדע מה ידפיסו עם המ"ב).
ובפרט מה שמחייבים ללמוד את הליקוט לצורך המבחנים, לענ"ד הוא שערוריה, בין השאר כי נותנים משקל יתר לשמועות בשם רבנים, וכביכול מחייבים אותנו להאמין לכל השמועות. ולתת לזה יחס שוה לתשובה שנכתבה ע"י רב בעומק העיון והאחריות.
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
אברך אמר:
סבורני שאם הייתה מכיר מקצת הנפשות הפועלות היית גם מבין שלא צדקת בדבריך.
יש שם היררכיה ברורה, כל ת"ח כותב את שכותב, הדברים עוברים כמה ביקורות, חלק לא קטן נשמט אצל המבקר א' וב' וכו'.
הדמות הסמכותית בדרשו היא של הגאון רבי נתן קופשיץ שליט"א. הוא לא עבר על הדרשו, הוא למד את דרשו.. כששואלים או דנים איתו בהלכה, הוא פשוט מצטט מהדרשו בהזכרת סימן עד הס"ק של המ"ב. בדרשו נסחו כללים נוקשים בעבודת הכתיבה והעריכה, וביקורת מדוקדקת על כל מה שנכתב ומוזכר. מי שמכיר את הגרנ"ק יודע במי מדובר. באיזה חוש ביקורת ניחן הגאון הנ"ל, כך שלהפיל את השיטה והעקביות על האברכים הכותבים, זה כמו לתלות בפועלי בנין את הביצוע של מגדלי מנהטן עם הארכיטקטורה הנלוית אליהם. מאחורי כל בנין יש ארכיטקט, מאחורי דרשו יש ארכי ארכיטקט.
מה שהערת על מבחני דרשו אם כי יש בזה מן ההגיון. אבל צריך להבין רק דבר אחד, המטרה של 'דרשו הלכה', היא לא לחיזוק התורה, לזה יש פרויקטיים אחרים, היא כן בשביל להחדיר את ההלכה בקרב בני הישיבות והאברכים כמוני וכמוך, שרוב עיסוקם הוא או בגמ' בעיון, או בהלכה בעיון לא למעשה, ועל כן כמות שעניני ההלכה נפסקים על פי המ"ב ואין "סיבה" שבן תורה לא ישלוט בהלכה למעשה ועל זה כולם מסכימים שהמבחן מבורך, כך גם בדברים המתחדשים שלא הוזכרו במ"ב, שהם נוגעים לא פחות אם לא יותר להלכה, לזה המבחן כולל בתוכו את הליקוט בכדי שהמעיין ידע כיצד עליו לנהוג הלכה למעשה. (וכמש"כ לא פסק, אלא הצעת השיטות של פוסקי זמנינו)
מכל מלמדי השכלתי
משתמש ותיק
ראיתי שכתבו הרבה והסתעפו גם לנושאים אחרים. לגופו של עניין לא ראיתי שהתייחסו לספרי הלכות שבת למנהג בני עדות המזרח. אז אשלים את החסר.
לנוהגים כשיטת הפסיקה של מרן הגר"ע יוסף יש ספר חדש יחסית בשם מעשה השבת. יש בו כמה מעלות טובות: הוא בנוי בסגנון אורחות שבת. הוא מביא עפ"ר גם את שיטות החולקים. פעמים שהוא פוסק כמותם. הוא דן גם בדברים שהגרע"י לא פסק בהם על פי דרך פסיקותיו.
כמובן שיש גם את חזו"ע וילקו"י ושאר ספרים מפורסמים.
לנוהגים כשיטת הפסיקה של מרן הגר"ע יוסף יש ספר חדש יחסית בשם מעשה השבת. יש בו כמה מעלות טובות: הוא בנוי בסגנון אורחות שבת. הוא מביא עפ"ר גם את שיטות החולקים. פעמים שהוא פוסק כמותם. הוא דן גם בדברים שהגרע"י לא פסק בהם על פי דרך פסיקותיו.
כמובן שיש גם את חזו"ע וילקו"י ושאר ספרים מפורסמים.
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
עם כל הכבוד חוץ מהגרע"י יש עוד פוסקים אדירים בציבור הספרדי...להזכיר לכבודו..בן איש חי, אור לציון, מנוחת אהבה..ועוד..מכל מלמדי השכלתי אמר:
חבל לצמצם את כלל הפסיקה הספרדית, רק לפוסק מסויים.
הפקדתי שומרים
משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
שמת לב הרב אברך..
מתחיל בכלל ומסיים בפרט....שלדידו הוא כלל...
מי ששם לב לנויאנסים..ומכיר את הנושא יודע, שיש כאן קצת יותר מכוונה נסתרת...
רק דוגמא..תאר לך שהיו מזכירים לבני אשכנז את ספרי הפסיקה, ההולכים אך ורק עם שיטה מסויימת...ואת השאר לא...והבן...
??