ביאור בתשובת משיח לשאלת הבעש"ט - אימתי קאתי מר

אברהם משה

משתמש ותיק
אשמח למידע אודות מכתבו הידוע של מרן הבעש"ט (מובא במקור מים חיים אות יג פרשת נח):
'זאת האגרת שנתן הרב רבי ישראל בעל שם טוב לרבינו המחבר מו"ה יעקב יוסף הכהן שיתן לגיסו ר' גרשון קוטווער, שהיה בארץ הקדושה, ועל ידי עיכוב שהיה מה' ברוך הוא לא נסע לארץ ישראל ונשאר בידו כדי לזכות בו עמנו בני ישראל':
'לכבוד אהובי גיסי חביבי וידידי כנפשי ולבבי ה"ה הרבני המופלא החסיד המפורסם בתורה וביראה כבוד מוהר"ר אברהם גרשון נ"י וכל אשר לך שלום וכו',
ושאלתי את פי משיח אימת אתי מר, והשיב לי, בזאת תדע, בעת שיתפרסם לימודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעיינותיך חוצה מה שלמדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך ואז יכלו כל הקליפות ויהיה עת רצון וישועה':

החלק המפורסם שמתייחסים איליו בחצרות החסידים זה החלק הראשון: 'ושאלתי את פי משיח אימת אתי מר, והשיב לי, בזאת תדע, בעת שיתפרסם לימודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעיינותיך חוצה מה שלמדתי אותך והשגת'.
אולם החלק השני": 'ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך' אינו מפורסם, או שלא נתנו עליו את הדגש.
והוקשה לי זמן רב, אם משיח אמר לבעש"ט שהגאולה תלויה בשני דברים: א) יפוצו מעיינותיך חוצה. ב) ידעו לעשות יחודים ועליות כמותך, למה תלו את הגאולה רק בחלק הראשון?
הרב @לבי במערב והרב @חייל של הרבי (ואם שכחתי חסיד חב"די נוסף) מה דעתכם בענין, האם יש לרבי נידון בזה?
 
 

יחיאל המדי

משתמש ותיק
אברהם משה אמר:
אשמח למידע אודות מכתבו הידוע של מרן הבעש"ט (מובא במקור מים חיים אות יג פרשת נח):
'זאת האגרת שנתן הרב רבי ישראל בעל שם טוב לרבינו המחבר מו"ה יעקב יוסף הכהן שיתן לגיסו ר' גרשון קוטווער, שהיה בארץ הקדושה, ועל ידי עיכוב שהיה מה' ברוך הוא לא נסע לארץ ישראל ונשאר בידו כדי לזכות בו עמנו בני ישראל':
'לכבוד אהובי גיסי חביבי וידידי כנפשי ולבבי ה"ה הרבני המופלא החסיד המפורסם בתורה וביראה כבוד מוהר"ר אברהם גרשון נ"י וכל אשר לך שלום וכו',
ושאלתי את פי משיח אימת אתי מר, והשיב לי, בזאת תדע, בעת שיתפרסם לימודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעיינותיך חוצה מה שלמדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך ואז יכלו כל הקליפות ויהיה עת רצון וישועה':

החלק המפורסם שמתייחסים איליו בחצרות החסידים זה החלק הראשון: 'ושאלתי את פי משיח אימת אתי מר, והשיב לי, בזאת תדע, בעת שיתפרסם לימודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעיינותיך חוצה מה שלמדתי אותך והשגת'.
אולם החלק השני": 'ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך' אינו מפורסם, או שלא נתנו עליו את הדגש.
והוקשה לי זמן רב, אם משיח אמר לבעש"ט שהגאולה תלויה בשני דברים: א) יפוצו מעיינותיך חוצה. ב) ידעו לעשות יחודים ועליות כמותך, למה תלו את הגאולה רק בחלק הראשון?
הרב @לבי במערב והרב @חייל של הרבי (ואם שכחתי חסיד חב"די נוסף) מה דעתכם בענין, האם יש לרבי נידון בזה?
איני בקי דיי בתורתם של הבעש"ט ותלמידיו
אבל י"ל דלהכי נקט הבעש"ט בדרך של קירוב המון העם הפשוטים לאין תכלית כידוע
וגם ע"ז יצא הקצף משאר גדולים 
שמערער מעמד ת"ח ולומדי התורה
אבל הוא ז"ל סברתו ע"פ הנ"ל, שבכל יהודי ויהודי יש הכח לעשות יחודים ועליות כמוהו.
כן נראה מקופיא ממש 
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
אברהם משה אמר:
אשמח למידע אודות מכתבו הידוע של מרן הבעש"ט (מובא במקור מים חיים אות יג פרשת נח):
'זאת האגרת שנתן הרב רבי ישראל בעל שם טוב לרבינו המחבר מו"ה יעקב יוסף הכהן שיתן לגיסו ר' גרשון קוטווער, שהיה בארץ הקדושה, ועל ידי עיכוב שהיה מה' ברוך הוא לא נסע לארץ ישראל ונשאר בידו כדי לזכות בו עמנו בני ישראל':
'לכבוד אהובי גיסי חביבי וידידי כנפשי ולבבי ה"ה הרבני המופלא החסיד המפורסם בתורה וביראה כבוד מוהר"ר אברהם גרשון נ"י וכל אשר לך שלום וכו',
ושאלתי את פי משיח אימת אתי מר, והשיב לי, בזאת תדע, בעת שיתפרסם לימודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעיינותיך חוצה מה שלמדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך ואז יכלו כל הקליפות ויהיה עת רצון וישועה':

החלק המפורסם שמתייחסים איליו בחצרות החסידים זה החלק הראשון: 'ושאלתי את פי משיח אימת אתי מר, והשיב לי, בזאת תדע, בעת שיתפרסם לימודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעיינותיך חוצה מה שלמדתי אותך והשגת'.
אולם החלק השני": 'ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך' אינו מפורסם, או שלא נתנו עליו את הדגש.
והוקשה לי זמן רב, אם משיח אמר לבעש"ט שהגאולה תלויה בשני דברים: א) יפוצו מעיינותיך חוצה. ב) ידעו לעשות יחודים ועליות כמותך, למה תלו את הגאולה רק בחלק הראשון?
הרב @לבי במערב והרב @חייל של הרבי (ואם שכחתי חסיד חב"די נוסף) מה דעתכם בענין, האם יש לרבי נידון בזה?
בפשטות י''ל שכיון שיחודים ועליות אינו דבר שכל אחד יכול לעשותו וצריך בשביל זה (לפי החסידות) נשמה גדולה ועבודה רבה על כן יתעסקו יותר במה שקל לעשותו כדי שלכל הפחות יהיה את זה.
 
 

אברהם משה

משתמש ותיק
פותח הנושא
האמת שכעת אני שם לב להמשך הדברים:
'ותמהתי על זה, והיה לי צער גדול באריכות הזמן כל כך מתי זה אפשר להיות.
אך ממה שלמדתי שם שלושה דברים סגולות ושלושה שמות הקדושים והם בנקל ללמוד ולפרש, ונתקרר דעתי, וחשבתי אפשר על ידי זה יוכלו גם כן אנשי גילי לבוא למדריגה ובחינה כמותי, דהיינו בהיותם יכולים לעליות נשמות וילמדו וישובו כמו אני, ולא ניתנה רשות כל ימי חיי לגלות זאת, ובקשתי עבורך ללמוד אותך ולא הורשיתי כלל ומושבע ועומד אני על זה'.
והיינו שיש כאן רמז מפורש (סוד 'בנקל' 'ללמוד' ו'לפרש' - שהספרים מלאים בניסיונות לבאר הכוונה) כיצד יוכלו בני האדם להגיע לדרגה לעשות יחודים ועליות כבעש"ט הקדוש. אולם בודאי אין אלו דברים פשוטים כלל וכלל, וכי כל אחד יכול להיות בבחינת 'כמותי' - 'כמו אני'?
 
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
אני לא זוכר משהו ספציפי מהרבי לגבי 'יחודים ועליות' (אולי הרב 'לבי במערב' יודע משהו).

אבל בכלל, מאיך שהרבי מבאר בכו"כ מקומות את מהות המשפט 'יפוצו מעיינותיך חוצה', ניתן ללמוד שה'יחודים ועליות' אינו תנאי נוסף לגאולה כי אם ביאור לתנאי ד'יפוצו'.
הרבי מדייק מהמילה 'מעיינותיך', שלא מספיק להפיץ את תורת הבעש"ט, אלא יש לקרב יהודים לצורת העבודה והלמידה של הבעש"ט, שיהיו כמו המקור ממש. וע"ד מעיין, ששופע מים מעצמו ואינו רק מכיל את מי הגשמים שנפלו אליו, כמו בור.

ומזה אולי יש להסיק, שפשוט שהכוונה של משיח היא שכל יהודי יהיה כמו הבעש"ט ממש, כולל יחודים ועליות. וזה אינו תנאי נוסף כי אם ביאור.

אבל, כמובן שאין הכוונה שכל יהודי חייב להגיע לדרגה זו שהגיע אליה הבעש"ט (להיות צדיק גמור, בעל רוח הקודש, מדבר בעולמות עליונים וכו'),
אלא שכמו שהבעש"ט השתמש בשכלו (הרחב) כדי להשכיל באלוקות ובגדולת הבורא, וייחד את הבורא במחשבתו (העמוקה),
כך כל יהודי צריך להשתמש בשכלו (בין רחב ובין צר) כדי להשכיל באלוקות, ולהבין באמת עניין ייחוד ה', כל אחד לפי דרגתו ולפום שיעורא דיליה, ולפי הכשרונות שה' חנן אותו. להגיע לדרגא שאצלו מורגש, שהעולם אינו מציאות אמיתית, אלא רק הקב"ה קיים. יהודי בעל שכל רחב ועדין, מצופה ממנו שיבין זאת וירגיש זאת ברמה גבוהה מאוד, ויהודי בעל שכל צר וגס, שיבין זאת בשטחיות עכ"פ (שהיא היא העמקות שלו האישית).

אבל אין לסמוך על מה שכתבתי, ולא באתי לייצג בזה את דעת הרבי, אלא רק את דעתי העניה. ואם יוכיחו לי שהרבי אומר אחרת, אחזור בי כהרף עין.
 

ובכן

משתמש ותיק
אברהם משה אמר:
ושאלתי את פי משיח אימת אתי מר, והשיב לי, בזאת תדע, בעת שיתפרסם לימודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעיינותיך חוצה מה שלמדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך ואז יכלו כל הקליפות ויהיה עת רצון וישועה':
אברהם משה אמר:
אך ממה שלמדתי שם שלושה דברים סגולות ושלושה שמות הקדושים והם בנקל ללמוד ולפרש, ונתקרר דעתי, וחשבתי אפשר על ידי זה יוכלו גם כן אנשי גילי לבוא למדריגה ובחינה כמותי, דהיינו בהיותם יכולים לעליות נשמות וילמדו וישובו כמו אני, ולא ניתנה רשות כל ימי חיי לגלות זאת, ובקשתי עבורך ללמוד אותך ולא הורשיתי כלל ומושבע ועומד אני על זה'.
יש לשים לב ללשונו 'אנשי גילי', שהכוונה לנשמות בני גילו של הבעש"ט.
ואולי מינה למדנו שהמשפט הראשון מתחלק לשנים, 'יפוצו מעינותיך תוצה' שייך לכל אחד, וכמשמעו הפשוטה - הפצה, ואילו 'יוכלו גם המה לעשות יחודים' כו' שייך לאנשי גילו דהבעש"ט.
אגב, מה שכתבת:
אברהם משה אמר:
והיינו שיש כאן רמז מפורש (סוד 'בנקל' 'ללמוד' ו'לפרש' - שהספרים מלאים בניסיונות לבאר הכוונה)
התבונן נא, דכמדומני שאין מוכח מלשון המכתב שיש כאן רמז מפורש כו', וכמשמע מדבריך. אמנם זו קבלה ביד חסידים בשם הרה"ק מנעסכיז, שעל אף שלא נאותו לבעש"ט משמיא לגלות סודות שמות אלו, מ"מ ניתנה לו הרשות לרמזם במכתב. ובהקדמה לספר בעש"ט עה"ת מנסה לבאר זאת בסוד 'בנקל ללמוד ולפרש' עיי"ש.

ואגב שנדרשו בזה חסידי חב"ד לשתפנו עם הידוע להם בכך, אמרתי להביא מה ששמעתי משם הריי"צ מליובאוויטש אימרא בדברי הבעש"ט הללו.
הנה יש להקשות, דשאלה זו למשיח שאלה עתיקה היא, ששאלה רבי יהושע בן לוי למשיח, כמתבאר בסנהדרין בחלק, ומגמרא זו נקט הבעש"ט לשונו 'אימת קאתי מר'. וכיון שכך, מה לו להבעש"ט לחזור ולשאול שאלה שכבר נשאלה וקיבלה תשובה. ולא די בכך, אלא שיש גם לתמוה בתשובותיו של משיח, מדוע זה לרבי יהושע בן לוי ענה 'היום' - 'היום אם בקולו תשמעו', ואילו לבעש"ט שינה תשובתו 'לכשיפוצו'.
ואמר הריי"צ בקדשו, שאכן יש להבין את שאלת הבעש"ט אחרת, ותורף שאלתו למשיח היא: הנה מר אמר לריב"ל שיבוא בזמן ש'היום אם בקולו תשמעו', הא כלל ישראל כבר במצב זה - ש'היום בקולו ישמעו', ושוב יש לשאול אימת קאתי מר!
ענה לו משיח לבעש"ט, 'לכשיפוצו מעינותיך חוצה', כשמבט זה והסתכלות זו על כלל ישראל יפוצו חוצה, וכל איש ישראל יאחז דרכו לראות אך טוב לישראל, הנה תיכף יבוא מלך המשיח!
[דעתי, שאימרא זו הנשמעת פרפרת נחמדה, טומנת בחובה תורת החסידות ברגל אחת, וממש כפי שענה הלל לגר הצדק...]
למעשה, מימרא זו תואמת את מה שכתב הרב @יחיאל המדי , למרות אי היותו בקי בתורת הבעש"ט, והרי זה ממש בחינת 'יפוצו'
 

בת עין

משתמש ותיק
אברהם משה אמר:
אשמח למידע אודות מכתבו הידוע של מרן הבעש"ט (מובא במקור מים חיים אות יג פרשת נח):
'זאת האגרת שנתן הרב רבי ישראל בעל שם טוב לרבינו המחבר מו"ה יעקב יוסף הכהן שיתן לגיסו ר' גרשון קוטווער, שהיה בארץ הקדושה, ועל ידי עיכוב שהיה מה' ברוך הוא לא נסע לארץ ישראל ונשאר בידו כדי לזכות בו עמנו בני ישראל':
'לכבוד אהובי גיסי חביבי וידידי כנפשי ולבבי ה"ה הרבני המופלא החסיד המפורסם בתורה וביראה כבוד מוהר"ר אברהם גרשון נ"י וכל אשר לך שלום וכו',
ושאלתי את פי משיח אימת אתי מר, והשיב לי, בזאת תדע, בעת שיתפרסם לימודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעיינותיך חוצה מה שלמדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך ואז יכלו כל הקליפות ויהיה עת רצון וישועה':

החלק המפורסם שמתייחסים איליו בחצרות החסידים זה החלק הראשון: 'ושאלתי את פי משיח אימת אתי מר, והשיב לי, בזאת תדע, בעת שיתפרסם לימודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעיינותיך חוצה מה שלמדתי אותך והשגת'.
אולם החלק השני": 'ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך' אינו מפורסם, או שלא נתנו עליו את הדגש.
והוקשה לי זמן רב, אם משיח אמר לבעש"ט שהגאולה תלויה בשני דברים: א) יפוצו מעיינותיך חוצה. ב) ידעו לעשות יחודים ועליות כמותך, למה תלו את הגאולה רק בחלק הראשון?
הרב @לבי במערב והרב @חייל של הרבי (ואם שכחתי חסיד חב"די נוסף) מה דעתכם בענין, האם יש לרבי נידון בזה?




אינני חסיד חב"ד ולא אדע דעתו של הרבי.

אבל לעצם הענין, חושבני שיש לי תשובה (עד כמה שאני יכול להבין בעניינים גבוהים שכאלו).

אחד היסודות הגדולים ביותר בחסידות, הוא שכל מה שקורה בעולם הן בכלל והן בפרט מרמז על דברים גדולים (וזה נובע כנראה מההכרה שמלא כל הארץ כבודו כפשוטו ממש).
ולכן ניתן למצוא אף בדיבורים פשוטים של אנשים רגילים, יחודים גדולים.

דוגמא בולטת לכך, היא מה שידוע בשם רבים מהצדיקים (ואם אמצא את המקור המדוייק אביאו כאן), על כך שאנשים קוראים לנשותיהם בשם 'יודענע', ביידיש. (כל דובר יידיש יודע מכך).
על כך אמרו, שיחוד איש ואשתו הוא יחוד שם הוי"ה אדנ"י (קוב"ה ושכינתיה, מידת התפארת היא הוי"ה ומידת המלכות אדנ"י כידוע).

ושם זה הוא כידוע, יאהדונה"י.

ואמרו, שה'יודענע' הוא בעצם קריאה (לא מדוייקת שלא להזכיר את השם) של השם יאהדונה"י.

זו דוגמא לכך, שגדולי החסידות לימדו להתבונן במה שקורה בעולם, ולמצוא בכל מקום את היחודים הגדולים של ספרי הקבלה.


וכמו שאומרים למשל על החזו"א, שכל פעם שהיה רואה גדר הבנוי בצורה מסויימת, היה מיד מחשב מה יהיה דינו לענין עירובין. וזאת מרוב שקיעותו בתורה.

כך גם מי ששקוע בענייני עבודת ה', רואה בכל מה שקורה סביבו רמז לענייני עבודה.

מכך נראה שהעיקר מה שצריך זה ש'יפוצו מעיינותיך חוצה', שיתרגלו ללמוד חסידות.
וממילא כפועל יוצא כשיהיו שקועים בענייני חסידות יתרגלו לראות בכל מקום ענייני עבודת ה', והם הם ה'יחודים' הנזכרים כאן.


אני כותב מסברא, ואקוה שאני כותב דברים נכונים, ואם שגיתי ה' הטוב יכפר.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
דברי כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ מליובאוויטש נ"ע הם בשיחת שמח"ת תר"ץ - מהדו"ת - ס"ל (נד' בלקו"ד ח"ב שט, סע"ב ואילך; במתורגם ללה"ק - ח"ב ע' 408 ואילך).


דנו בזה מכבר במק"א, ושם צוין למכתב כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע בנושא (נד' כ'הוספה' לקונטרס ר"ה ושבת שובה ה'תשע"א. ככל הנראה, לא נגמרה כתיבת המכתב, ומשום כך לא נשלח אל הנמען) - כמוסג"פ:
אגרת־קודש.JPG


--
כבר הגה"ק בעל 'דגל מחנה אפרים', נכד הבעש"ט נ"ע, מצטט את האגרת בהשמטת 'ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות'; ומוכח דס"ל שאי"ז עיקר הענין.
 
נערך לאחרונה על ידי מנהל:

לבי במערב

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
 . . כל אחד לפי דרגתו ולפום שיעורא דיליה, ולפי הכשרונות שה' חנן אותו . .
כדברי מר כ' ב'נר למשיחי' (בלוי, מהדו"ח - תשע"ט) ע' תכג.

וראה גם ב'קובץ עיוני תורה' (ב"א, ארגענטינא) חו' לא ע' 111 ואילך. 'הערות וביאורים - אהלי תורה' גל' תתכז ע' 33־36.
 

טוביה פריד

משתמש ותיק
בס''ד.

א' מהם יחודים בכלל?. ואיזה יחודים בכוחינו ומוטל עלינו לעשות?
ב' האם מאן דהוא יעלה על דעתו שיש בכוחו לעשות יחודים כהבעש''ט זיע''א?
ג' מה הקשר בין הייחודים לתורתו של הבעש''ט? הייחודים שורשם בתורתו של האר''י ולא חידש בזה הבעש''ט?
ד' מה הקשר בין הייחודים למשיח צדקינו??
 ונראה לי שיסוד הדברים כך הוא.
דהנה הייחודים הם חיבורים וקשרים בין עילאין ותתאין, והמשכת קשר בין עולמות עליונים לתתאין.
ובעניין זה כל יהודי יהיה מי שיהיה שיעמוד ויכוון ליבו אל ה' ויבקש מעומקא דליבא להמשיך על  עצמו הארה שלא מדרגתו ושלא בכליו, אלא המשכה מאור אינסוף עליו ,בחמלת ה' עליו.
הרי אם יאמין בו יתברך בוודאי יזכה להתקשר עימו יתברך בהרגשת הלב חזקה.
וזהו הנקרא יחוד באופן הפשוט והמעשי (כמובן שהייחודים בשמות הקודש וכו' מכוונים יותר למטרה זאת עד שבכוחם להמשיך הכוחות הנכונים בזמנים המתאימים-לאנשים הנכונים, ולפעול את הפעולות הנכונות.אך כל יחוד במחשבה שיהודי מהווה את גופו ורוחו נפשו ונשמתו להיות כלי להשראת השכינה-הרי הוא ממשיך ע''ע זאת בבחינת- מה שנאמר בתד''א על הפסוק " ודבורה אשה נביאה", תנא דבי אליהו, מעיד אני עלי שמים וארץ, בין איש בין אשה, בין גוי בין ישראל, בין עבד בין שפחה, הכל לפי מעשיו, רוח הקודש שורה עליו:) והיינו שמייחד נפשו לשורשה ונקשר בו יתברך.
והנה הבעש''ט זיע''א  (שזכיתי להימנות לצאצאיו) הוריד לעולם את האור הנפלא הזה "זאת התורה-אדם" כל יהודי יהיה מי שיהיה ראוי הוא להידבק בנועם זיו ה', ולפחוד על טובו תמיד.
וזה עניין הייחודים לקשר עצמו (גופו) עם נשמתו. ליבו ומוחו עם אלקיו. לחבר בין החסרים ולהשלים הבניינים-כי נתאווה הקב''ה להיות לו דירה בתחתונים.. וע''י דביקותו מכאן ממשיך ע''ע את ה' יתברך לתוך הגלות היכן שהוא.
וזה  כל עניין תורת הבעש''ט שהיא תורה דעתיקא סתימאה דעתידא לאתגליא כדאיתא בזוה''ק. שהיא תורה שתגלה את כל הסתומות והצפונות ותפיל את כל המחיצות בין ישראל לאביהם שבשמים.. והדעת הזאת ניתנת לכל יהודי קטן וגדול-כי היא מכוונות אל הגילוי הכללי של רצונו יתברך (הסובב = לחבדנקי"ם) ושם "השוה ומשווה קטן וגדול" -אין חילוק אלא הכל לפי המעשה והרצון וכדתנא דבי אליהו דלעיל.
ולפי''ז הרב @אברהם משה  יש טעם לשבח נפלא מאוד להפיץ את תורתו של הבעש''ט שעי''ז ממילא נעשים כל הייחודים הנוראים- וכל אחד בכוחו להיות בעש''ט לעצמו-וזה יהיה הגאולה השלמה זנאמר "וידעו אותי למקטנכם ועד גדוליכם" ונבאו בניכם ובנותיכם- ונתתי רוחי עליכם וכו 'וכו'. במהרה בימיני ממ''ש בטוב הנראה והנגלה אכי''ר.

זה הנלע''ד בסייעתא דשמיא.
 

אברהם משה

משתמש ותיק
פותח הנושא
אני רואה שיש כאן כמה וכמה גישות, היבטים בהבנת דברי קה"ק מרן הבעש"ט הק' זי"ע.
אולם עדין לא נחה דעתי בכל זה.
הבעש"ט מניח כאן הנחת/שאלת יסוד - 'ושאלתי את פי משיח אימת אתי מר, והשיב לי וכו' ואז יכלו כל הקליפות ויהיה עת רצון וישועה. ותמהתי על זה, והיה לי צער גדול באריכות הזמן כל כך מתי זה אפשר להיות'.
כלומר אחד מדרכי/מאופני הגאולה הוא 'בעת שיתפרסם לימודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעיינותיך חוצה מה שלמדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך'.
ע"י אופן זה - יכלו הקליפות ויהיה עת ישועה. והבעש"ט היה תמה ומצטער באריכות הזמן - מתי זה אפשר להיות. דהיינו הוא ידע והבין שגם אם יתקיים התנאי של 'יפוצו מעיינותיך חוצה', כל זמן שלא יתקיים ש'גם הם יוכלו לעשות יחודים ועליות כמותך', לא תהיה הגאולה. ועל זה הוא הצטער, שהרי לעשות יחודים כמוהו מי יכול לעשות, מי יכול להשיג עוצם דרגתו.
ומה שקירר את דעתו זה ג' שמות וסגולות - שלא נתפרשו כל צרכם, שעל ידם יוכלו בני גילו לבוא למדרגתו ובחינתו.
ואם עדין לא זכינו לביאת גואל, אע"פ שדרך החסידות התפשטה כל כך, היינו מחמת שלא הגיעו לתכלית של 'יוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמותך'.
כלומר החלק השני הוא תנאי יסודי להחשת הגאולה, אע"פ שהשורש הוא החלק הראשון - ועל זה נתנו החסידים את הדגש והעיקר, אבל לולא החלק השני העיקר חסר, יתכן משום שהחלק הראשון לא מושלם. 
 
 

chaim

משתמש ותיק
אברהם משה אמר:
כלומר אחד מדרכי/מאופני הגאולה הוא 'בעת שיתפרסם לימודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעיינותיך חוצה מה שלמדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך'.
ע"י אופן זה - יכלו הקליפות ויהיה עת ישועה. והבעש"ט היה תמה ומצטער באריכות הזמן - מתי זה אפשר להיות. דהיינו הוא ידע והבין שגם אם יתקיים התנאי של 'יפוצו מעיינותיך חוצה', כל זמן שלא יתקיים ש'גם הם יוכלו לעשות יחודים ועליות כמותך', לא תהיה הגאולה. ועל זה הוא הצטער, שהרי לעשות יחודים כמוהו מי יכול לעשות, מי יכול להשיג עוצם דרגתו.
ומה שקירר את דעתו זה ג' שמות וסגולות - שלא נתפרשו כל צרכם, שעל ידם יוכלו בני גילו לבוא למדרגתו ובחינתו.
ואם עדין לא זכינו לביאת גואל, אע"פ שדרך החסידות התפשטה כל כך, היינו מחמת שלא הגיעו לתכלית של 'יוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמותך'.
כלומר החלק השני הוא תנאי יסודי להחשת הגאולה, אע"פ שהשורש הוא החלק הראשון - ועל זה נתנו החסידים את הדגש והעיקר, אבל לולא החלק השני העיקר חסר, יתכן משום שהחלק הראשון לא מושלם.
לענ"ד בקיצור.
א. משיח והגאולה לפי הקשר לעניני יחודים הוא כל אחד כפי השגתו, עד כמה שמסוגל לעשות יחודים כך במידה יהיה גם הגאולה הפרטית שלו.
ב. על משיח כתוב ונחה עליו רוח ה' וכו' מה שאנו מבקשים בעת הוצאת ס"ת ביו"ט - כי כל אחד יכול להגיע לבחינת משיח שלו הפרטית.
ג. כמובן צדיק הדור יכול להגיע להיות משיח הכללי, כיון שזה מתאים לפי נפשו הכללי ולפי גודל היחודים שעושה.
ד. הרבה צדיקים זכו לגאולה ממש דוגמת החוזה מלובלין כידוע, רק שהדור לא זכה.
ה. ברגע שיהיה זמן שמשיח יתגלה אז יחול על כל ישראל רוח טהרה ושיהיה אפשר לעשות יחודים, ואפשר שיהיה בשעתא חדא וברגעא חדא.
ו. כל הפצת החסידות הוא הארת ה' בכל דבר - וכמה שהדור מתקרב לבחינה הזאת הרי יש לכולם יותר קשר לבחינת משיח.

אני מקווה שבזה זכיתי לענות על שאלתו הרמה
 

לבי במערב

משתמש ותיק
טוביה פריד אמר:
היא מכוונות אל הגילוי הכללי של רצונו יתברך (הסובב = לחבדנקי"ם)
רק ליתר דיוק: צ"ל 'עתיקא קדישא'.
אף שבדרושים הראשונים לרוב מכונה 'עתיק' בשם 'סובב', עכ"ז ראוי להבחין ביניהם.

 
אברהם משה אמר:
ומה שקירר את דעתו זה ג' שמות וסגולות - שלא נתפרשו כל צרכם, שעל ידם יוכלו בני גילו לבוא למדרגתו ובחינתו.
אכן, כך כתב כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע במכתבו (הובא לעיל) - דאף שאפ"ל כי ב' שלבים המָּה, ושניהם מוכרחים (אלא ש'יפוצו' קודם ל'יחודים'), האמת היא שע"י השמות והסגולות מגיעים להיחודים (ואי"צ לזה 'הפצה' מיוחדה).
אגב, שמעתי שיש מפרשים ד'שלושה דברים סגולות ושלושה שמות הקדושים' מכוונים כלפי תורת החב"ד (ואיני זוכר כרגע איך וכיצד. עכ"פ, במ"ש כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע לא משמע כן).
 

אברהם משה

משתמש ותיק
פותח הנושא
מ אלישע אמר:
אברהם משה אמר:
מ אלישע אמר:
בברסלב יש ביאור פשוט בכל זה.
?

היה נדמה לי שמחפשם כאן ביאור לדברי הבעש"ט לפי חב"ד.
ולא ראיתי מקום לפרש לפי ברסלב,
לא התכוונתי דווקא חב"ד,
רק ששם עשו עסק גדול מהיפוצו - בגלל המכתב הידוע של הבעש"ט.
מכל מקום אשמח לביאורים נוספים.
אבל בעיקר לשונך ביאור 'פשוט' בכל זה, זה דבר שלא עולה בקנה אחד עם הסודות הגדולים הכתובים במכתב ההוא.
 
 

אברהם משה

משתמש ותיק
פותח הנושא
בעיון נוסף במכתב הבעש"ט שמתי לב לדבר מענין,
זה לשונו:
'ותמהתי על זה, והיה לי צער גדול באריכות הזמן כל כך מתי זה אפשר להיות. אך ממה שלמדתי שם שלושה דברים סגולות ושלושה שמות הקדושים והם בנקל ללמוד ולפרש, ונתקרר דעתי, וחשבתי אפשר על ידי זה יוכלו גם כן אנשי גילי לבוא למדריגה ובחינה כמותי, דהיינו בהיותם יכולים לעליות נשמות וילמדו וישובו כמו אני'.
מה הפשט במילים המודגשות?
לכאורה זה נראה, שע"י אותם ג' סגולות ושמות הקדושים (בנקל, ללמוד ולפרש) יוכלו לעשות גם כן 'עליות נשמות', ושם למעלה 'ילמדו' מה שילמדו, 'וישובו' לזה העולם - אחר עליית נשמתם, 'כמו אני' - כהמדריגה והבחינה של 'כמותי'.
האם יש לכך התייחסות בספרים הקדושים?
הרבנים @לבי במערב @חייל של הרבי @ובכן @טוביה פריד @בת עין @כמעיין המתגבר מ אלישע  chaim שליט"א
ידוע לכם משהו לגבי המילים הדגושות?
 
איני שואל ע"מ לקנטר אלא ע"מ להבין.
ולכן עדיף שמי שאינו נמנה על עדת החסידים שלא יגיב ע"ז.
למה לרבי יהושע בן לוי ענה המשיח על אותה שאלה בדיוק, תשובה שונה, היום אם בקולו תשמעו.
ההבדל בין התוצאה של שני התשובות הוא משמעותי מאד כי מתשובת משיח לריב"ל אנו למדים כי בשמיעה ובציות לקול ה' תליא מילתא, והנה שמוע, מזבח טוב.
וכל השומע מכווין את לבו לכוף את יצרו ולכבוש רצונו קמי מלכא.
ויותר מכך, מכיון שרצוננו לראות את מלכנו ולחזות בשובו לציון בבוא משיח, גדול יותר מכל רצונותינו. אזי מכיון שנדע כי כל ישועת ישראל וישועת אבינו שבשמים שבכל צרותינו לו צר, ועמנו שולח בבלה, תלוי בזה. נדחו לחוץ ובטלים ממציאותם כל רצונות אחרים ורוח ה' נוססה בנו ליחד לבבנו אליו ברצון אחד ויחידי, לשמוע בקול דברו.

ואילו מתשובת משיח לבעש"ט, -בלי להכנס לכל החילוקים דלעיל בין שני חלקי התשובה- התוצאה היא לכאורה, או לפעול בדרך של השפעה על אחרים ושכנוע וכדו' או לחפוץ בהשגות עליונות, אפי' אם יהא היפך הכתוב 'להקשיב, מחלב אילים'.
 

אברהם משה

משתמש ותיק
פותח הנושא
כתר דטהירו עילאה אמר:
איני שואל ע"מ לקנטר אלא ע"מ להבין.
ולכן עדיף שמי שאינו נמנה על עדת החסידים שלא יגיב ע"ז.
למה לרבי יהושע בן לוי ענה המשיח על אותה שאלה בדיוק, תשובה שונה, היום אם בקולו תשמעו.
ההבדל בין התוצאה של שני התשובות הוא משמעותי מאד כי מתשובת משיח לריב"ל אנו למדים כי בשמיעה ובציות לקול ה' תליא מילתא, והנה שמוע, מזבח טוב.
וכל השומע מכווין את לבו לכוף את יצרו ולכבוש רצונו קמי מלכא.
ויותר מכך, מכיון שרצוננו לראות את מלכנו ולחזות בשובו לציון בבוא משיח, גדול יותר מכל רצונותינו. אזי מכיון שנדע כי כל ישועת ישראל וישועת אבינו שבשמים שבכל צרותינו לו צר, ועמנו שולח בבלה, תלוי בזה. נדחו לחוץ ובטלים ממציאותם כל רצונות אחרים ורוח ה' נוססה בנו ליחד לבבנו אליו ברצון אחד ויחידי, לשמוע בקול דברו.

ואילו מתשובת משיח לבעש"ט, -בלי להכנס לכל החילוקים דלעיל בין שני חלקי התשובה- התוצאה היא לכאורה, או לפעול בדרך של השפעה על אחרים ושכנוע וכדו' או לחפוץ בהשגות עליונות, אפי' אם יהא היפך הכתוב 'להקשיב, מחלב אילים'.
עי' לעיל מה שכתב הרב @ובכן 
 
 

כותר

משתמש ותיק
חסידות לימדה ושמה דגש מיוחד על התקשרות לצדיק, שהמקושר לרבו כאילו עומד במקום שרבו עומד.
בדרך כלל החסיד הפשוט לא עוסק בגדולות ובנפלאות ממנו, ואת הענין של הייחודים כנראה שהצדיק עושה עבורו.
 
כתר דטהירו עילאה אמר:
איני שואל ע"מ לקנטר אלא ע"מ להבין.
ולכן עדיף שמי שאינו נמנה על עדת החסידים שלא יגיב ע"ז.
למה לרבי יהושע בן לוי ענה המשיח על אותה שאלה בדיוק, תשובה שונה, היום אם בקולו תשמעו.
ההבדל בין התוצאה של שני התשובות הוא משמעותי מאד כי מתשובת משיח לריב"ל אנו למדים כי בשמיעה ובציות לקול ה' תליא מילתא, והנה שמוע, מזבח טוב.
וכל השומע מכווין את לבו לכוף את יצרו ולכבוש רצונו קמי מלכא.
ויותר מכך, מכיון שרצוננו לראות את מלכנו ולחזות בשובו לציון בבוא משיח, גדול יותר מכל רצונותינו. אזי מכיון שנדע כי כל ישועת ישראל וישועת אבינו שבשמים שבכל צרותינו לו צר, ועמנו שולח בבלה, תלוי בזה. נדחו לחוץ ובטלים ממציאותם כל רצונות אחרים ורוח ה' נוססה בנו ליחד לבבנו אליו ברצון אחד ויחידי, לשמוע בקול דברו.

ואילו מתשובת משיח לבעש"ט, -בלי להכנס לכל החילוקים דלעיל בין שני חלקי התשובה- התוצאה היא לכאורה, או לפעול בדרך של השפעה על אחרים ושכנוע וכדו' או לחפוץ בהשגות עליונות, אפי' אם יהא היפך הכתוב 'להקשיב, מחלב אילים'.
נלענ"ד לענות בפשטות דהא בהא תליא.
היום אם בקולו תשמעו יכול להתקיים אצל כל כלל ישראל רק ע"י שיפוצו מעיינותיך חוצה.
שאם לא יפוצו - בהתחלה תישאר התורה רק אצל ה"לומדים" ובסופו של דבר גם אצלם לא.
הנסיונות הגדולים שילכו ויתגברו בדורות האחרונים לא יאפשרו כלל את קיום התורה.
וע"ז אמרו חז"ל עתידה תורה שתשתכח מישראל, ובא רשב"י ואמר שלא תשתכח.
ומסביר מוהר"ן זי"ע - שמה שלא תשתכח זה דווקא ע"י רשב"י עצמו, ובלעדיו הייתה משתכחת.
דהיינו שדווקא פנימיות התורה היא זו שתתן לעם ישראל את הכח והיכולת לקיים את התורה ולשמוע בקול ה' גם בתוקף הנסיונות של הדור האחרון.
(וזה בדיוק עניינו של הבעש"ט - המכונה "אור שבעת הימים", ולא כמליצה אלא כהגדרת מהות אמיתית. להאיר את העולם כולו באור הבא מסודות התורה, גם לפשוטי העם. לא שילמדו קבלה בעצמם, אלא שילכו לאור הסודות האלה - בהתקשרות לצדיקים וע"פ הדרכתם.)

וזה לשון הפתיחה לליקוטי מוהר"ן:
לכו חזו מפעלות ה' התגלות נפלא מסוד גדולת התנא האלקי ר' שמעון בר יוחאי ז"ל:
ר' שמעון בר יוחאי הבטיח שלא תשכח תורה מישראל על ידו, כמובא בדברי רז"ל: כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה, אמרו: עתידה תורה שתשתכח מישראל, ואמר רשב"י שלא תשתכח, שנאמר: כי לא תשכח מפי זרעו. וכמבואר בזוהר: בהאי חיבורא דאיהו ספר הזוהר יפקון ביה מן גלותא (זוהר ח"ג קכד, ב).
ועתה בא ראה והבן, נפלאות נסתרות של תורתנו הקדושה. כי ע"כ סמך ר' שמעון בן יוחאי עצמו על זה הפסוק "כי לא תשכח מפי זרעו", כי באמת בזה הפסוק בעצמו מרומז ונסתר סוד הזה שע"י זרעו של יוחאי, שהוא רשב"י, על ידו לא תשתכח התורה מישראל. כי סופי תיבות של זה הפסוק כי לא תשכח מפי זרעו (דברים לא כא) הם אותיות יוחאי. וזה שמרמז ומגלה הפסוק, כי לא תשכח מפי זרעו דייקא, היינו מפי זרעו של זה בעצמו שהוא מרומז ונסתר בזה הפסוק, שהוא התנא יוחאי. כי ע"י זרעו של יוחאי שמרומז בזה הפסוק בסופי תבות כנ"ל, שהוא רשב"י, על ידו לא תשכח התורה, כי בזוהר דא יפקון מן גלותא כנ"ל:
ודע שסוד ר' שמעון בעצמו, הוא מרומז בפסוק אחר. כי דע כי התנא הקדוש ר' שמעון הוא בחינת עיר וקדיש מן שמיא נחית (דניאל ד י) ר"ת שמעון וכו':


נ.ב. לגבי מוהר"ן עצמו - זה אותו עניין רק יותר. הבעש"ט זי"ע הוריד את אור התורה עד לפשוטי העם. אבל מוהר"ן זי"ע הוריד עד לי' כתרין דמסאבותא, דהיינו לא רק פשוטי העם אלא אף החוטאים הגדולים ביותר אשר בשאול תחתיות ומתחתיו.
 

מ אלישע

משתמש ותיק
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
נ.ב. לגבי מוהר"ן עצמו - זה אותו עניין רק יותר. הבעש"ט זי"ע הוריד את אור התורה עד לפשוטי העם. אבל מוהר"ן זי"ע הוריד עד לי' כתרין דמסאבותא, דהיינו לא רק פשוטי העם אלא אף החוטאים הגדולים ביותר אשר בשאול תחתיות ומתחתיו.
לענ"ד הרב כתב כאן דברים עמוקים, שאיני מבין, איני שואל מה המקור, ורק שואל אם האם הרב "ברסלבר (ליטאי לשעבר") קיבל דברים אלו במילים אלו?
 
 
מ אלישע אמר:
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
נ.ב. לגבי מוהר"ן עצמו - זה אותו עניין רק יותר. הבעש"ט זי"ע הוריד את אור התורה עד לפשוטי העם. אבל מוהר"ן זי"ע הוריד עד לי' כתרין דמסאבותא, דהיינו לא רק פשוטי העם אלא אף החוטאים הגדולים ביותר אשר בשאול תחתיות ומתחתיו.
לענ"ד הרב כתב כאן דברים עמוקים, שאיני מבין, איני שואל מה המקור, ורק שואל אם האם הרב "ברסלבר (ליטאי לשעבר") קיבל דברים אלו במילים אלו?
 
זה יותר "תורה שבעל פה" שבברסלב... אבל כן, במילים אלו, לפחות מ2 מקורות.
 

Yochai48

משתמש רשום
בס"ד, לה"ו​
הגעתי ל'פורום לתורה', לאחר שניסיתי גם אני לחפש ולמצוא פירוש לקושי לתשובה שקיבל הבעש"ט: "ויוכלו גם המה לעשות ייחודים ועליות כמוך ואז יכלו כל הקליפות, ויהיה עת רצון וישועה". איך אנחנו הפשוטים יכולים לעשות ייחודים ועליות?!  "ואז יכלו כל הקליפות, ויהיה עת רצון וישועה" מתי ואיך עושים זאת ?!
ברצוני לציין, אני, בעל תשובה הרבה שנים, ב"ה נשוי עם ילדים. כידוע בעלי תשובה, במיוחד בתחילת דרכם זוכים להארות מלמעלה. זכור לי שלפני הרבה שנים זכיתי לחלום, בו אני עומד בחוץ לפני איזה בית. היו שם בחוץ עוד הרבה אנשים מכל העולם, כולם חיכו בתור להיכנס. הבנתי שבתוך הבית נמצא המשיח, וכולם רוצים לראות אותו. פתאום ראיתי עצמי בתוך הבית, בחדר שהיה שם המשיח, הוא נראה אדם מרשים ביותר, נשכח לי המראה שלו, אך זכור לי שהיו שם עוד אנשים. לרגע עצר, התבונן על כל הנמצאים, והחל בשיר/ניגון, זה היה מרגש וגבוה מאוד, זו הייתה חוויה רוחנית מרוממת ביותר! בזמנו לא הבנתי מה המסר שרצו להעביר לי בחלום, אך לאחרונה, לאור מגפת הקורונה בו נאלצנו להסתגר, לע"ד בס"ד זכיתי להארה לאיך מקרבים את ביאת משיח צדקינו, ואולי הכוונה היא בכך, ואני אסביר, כידוע הבעש"ט בא בתקופה שונה, והורה דרך אחרת לפשוטי העם, אלו שהעסק שלהם בעיקר אמירת תהילים. כידוע המקובלים ראו בפסוקי דזמרא חשיבות, והסבירו את לשון 'פסוקי דזמרא' - מלשון 'לזמור' - לחתוך, וכתבו "כי בכוחן של השירות והתשבחות הללו לעצור ולבטל מקטרגים". פסוקי דזמרא של שחרית פותחים במזמור "הוֹדוּ ל-ה' קִרְאוּ בִּשְׁמוֹ הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו, שִׁירוּ לוֹ זַמְּרוּ לוֹ שִׂיחוּ בְּכָל נִפְלְאוֹתָיו" וכו' [תהילים פרק-קה]. בקבלת שבת, אנו פותחים: "לְכוּ נְרַנְּנָה ל-ה' נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ, נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ" [תהילים פרק-צה]. מאז הקורונה, והסגרים, משתדל לנגן את המזמורים בניגון מיוחד של הבעש"ט (אפשר להוריד ע"י חיפוש בגוגל: "ניגון התעוררות רחמים רבים-הניגון של הבעל שם טוב הקדוש זיע'א!"), הניגון מאפשר להתעכב ולהבין ולכוון למשמעות המילים במזמור, זו תפילה אחרת, אפשר גם לנגן את ברכת המזון ובכלל את כל התפילה, זה מרומם וגבוה, אתם מוזמנים לנסות! יוצא שאם האדם מנגן ומודה להקב"ה, ע"י התיבות והמילים, עושה שעשועים למעלה, ומבטל מעליו ומעל על העולם את המקטרגים, כפי שהמקובלים כתבו, ובכך מקרב גם ביאת משיח צדקינו, ואולי זו הכוונה, "ויוכלו גם המה לעשות ייחודים ועליות כמוך ואז יכלו כל הקליפות, ויהיה עת רצון וישועה", שנזכה לקרב בעזרת השם את גאולתנו השלמה, בחסד בניגון, וברחמים גדולים במהרה בימינו, א.כ.י.
 

כותר

משתמש ותיק
Yochai48 אמר:
בס"ד, לה"ו​
הגעתי ל'פורום לתורה', לאחר שניסיתי גם אני לחפש ולמצוא פירוש לקושי לתשובה שקיבל הבעש"ט: "ויוכלו גם המה לעשות ייחודים ועליות כמוך ואז יכלו כל הקליפות, ויהיה עת רצון וישועה". איך אנחנו הפשוטים יכולים לעשות ייחודים ועליות?!  "ואז יכלו כל הקליפות, ויהיה עת רצון וישועה" מתי ואיך עושים זאת ?!
ברצוני לציין, אני, בעל תשובה הרבה שנים, ב"ה נשוי עם ילדים. כידוע בעלי תשובה, במיוחד בתחילת דרכם זוכים להארות מלמעלה. זכור לי שלפני הרבה שנים זכיתי לחלום, בו אני עומד בחוץ לפני איזה בית. היו שם בחוץ עוד הרבה אנשים מכל העולם, כולם חיכו בתור להיכנס. הבנתי שבתוך הבית נמצא המשיח, וכולם רוצים לראות אותו. פתאום ראיתי עצמי בתוך הבית, בחדר שהיה שם המשיח, הוא נראה אדם מרשים ביותר, נשכח לי המראה שלו, אך זכור לי שהיו שם עוד אנשים. לרגע עצר, התבונן על כל הנמצאים, והחל בשיר/ניגון, זה היה מרגש וגבוה מאוד, זו הייתה חוויה רוחנית מרוממת ביותר! בזמנו לא הבנתי מה המסר שרצו להעביר לי בחלום, אך לאחרונה, לאור מגפת הקורונה בו נאלצנו להסתגר, לע"ד בס"ד זכיתי להארה לאיך מקרבים את ביאת משיח צדקינו, ואולי הכוונה היא בכך, ואני אסביר, כידוע הבעש"ט בא בתקופה שונה, והורה דרך אחרת לפשוטי העם, אלו שהעסק שלהם בעיקר אמירת תהילים. כידוע המקובלים ראו בפסוקי דזמרא חשיבות, והסבירו את לשון 'פסוקי דזמרא' - מלשון 'לזמור' - לחתוך, וכתבו "כי בכוחן של השירות והתשבחות הללו לעצור ולבטל מקטרגים". פסוקי דזמרא של שחרית פותחים במזמור "הוֹדוּ ל-ה' קִרְאוּ בִּשְׁמוֹ הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו, שִׁירוּ לוֹ זַמְּרוּ לוֹ שִׂיחוּ בְּכָל נִפְלְאוֹתָיו" וכו' [תהילים פרק-קה]. בקבלת שבת, אנו פותחים: "לְכוּ נְרַנְּנָה ל-ה' נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ, נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ" [תהילים פרק-צה]. מאז הקורונה, והסגרים, משתדל לנגן את המזמורים בניגון מיוחד של הבעש"ט (אפשר להוריד ע"י חיפוש בגוגל: "ניגון התעוררות רחמים רבים-הניגון של הבעל שם טוב הקדוש זיע'א!"), הניגון מאפשר להתעכב ולהבין ולכוון למשמעות המילים במזמור, זו תפילה אחרת, אפשר גם לנגן את ברכת המזון ובכלל את כל התפילה, זה מרומם וגבוה, אתם מוזמנים לנסות! יוצא שאם האדם מנגן ומודה להקב"ה, ע"י התיבות והמילים, עושה שעשועים למעלה, ומבטל מעליו ומעל על העולם את המקטרגים, כפי שהמקובלים כתבו, ובכך מקרב גם ביאת משיח צדקינו, ואולי זו הכוונה, "ויוכלו גם המה לעשות ייחודים ועליות כמוך ואז יכלו כל הקליפות, ויהיה עת רצון וישועה", שנזכה לקרב בעזרת השם את גאולתנו השלמה, בחסד בניגון, וברחמים גדולים במהרה בימינו, א.כ.י.
יישר כוחך !
 
 

כהן

משתמש ותיק
אברהם משה אמר:
שאלתי את פי משיח אימת אתי מר, והשיב לי, בזאת תדע, בעת שיתפרסם לימודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעיינותיך חוצה מה שלמדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך ואז יכלו כל הקליפות ויהיה עת רצון וישועה':
האם המשיח 'חזר בו'? לריב"ל הוא ענה היום [אם בקולו תשמעו], ולא היום אם תלמדו תורת החסידות ותעשו ייחודים..
 

כותר

משתמש ותיק
כהן אמר:
אברהם משה אמר:
שאלתי את פי משיח אימת אתי מר, והשיב לי, בזאת תדע, בעת שיתפרסם לימודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעיינותיך חוצה מה שלמדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך ואז יכלו כל הקליפות ויהיה עת רצון וישועה':
האם המשיח 'חזר בו'? לריב"ל הוא ענה היום [אם בקולו תשמעו], ולא היום אם תלמדו תורת החסידות ותעשו ייחודים..
א5ני מבין שלמה שכתוב בגמרא אתה מאמין, ולמה שהבעש"ט כתב פחות ?
 
 
חלק עליון תַחתִית