הרמת יד ימינו של יעקב מעל ראש אפרים אימתי?

משה נפתלי

משתמש ותיק
וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל אֶת־יְמִינוֹ וַיָּשֶׁת עַל־רֹאשׁ אֶפְרַיִם וְהוּא הַצָּעִיר​
כאן התחוללה הדרמה שתסופר בהמשך: וַיַּרְא יוֹסֵף כִּי־יָשִׁית אָבִיו יַד־יְמִינוֹ עַל־רֹאשׁ אֶפְרַיִם וַיֵּרַע בְּעֵינָיו, וַיִּתְמֹךְ יַד־אָבִיו לְהָסִיר אֹתָהּ מֵעַל רֹאשׁ־אֶפְרַיִם עַל־רֹאשׁ מְנַשֶּׁה. וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל־אָבִיו לֹא־כֵן אָבִי, כִּי־זֶה הַבְּכֹר שִׂים יְמִינְךָ עַל־רֹאשׁוֹ. וַיְמָאֵן אָבִיו וַיֹּאמֶר וגו'.
וְאֶת־שְׂמֹאלוֹ עַל־רֹאשׁ מְנַשֶּׁה, שִׂכֵּל אֶת־יָדָיו כִּי מְנַשֶּׁה הַבְּכוֹר.​
 

HaimL

משתמש ותיק
כלי יקר

"שכל את ידיו כי מנשה הבכור". יש מקשים למה שתק יוסף עד אחר שבירך אותם ואח"כ ויתמוך יד אביו להסיר אותה מעל ראש אפרים, למה לא עשה זה קודם שברכם. וכו'
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל אֶת־יְמִינוֹ וַיָּשֶׁת עַל־רֹאשׁ אֶפְרַיִם וְהוּא הַצָּעִיר​
כאן התחוללה הדרמה שתסופר בהמשך: וַיַּרְא יוֹסֵף כִּי־יָשִׁית אָבִיו יַד־יְמִינוֹ עַל־רֹאשׁ אֶפְרַיִם וַיֵּרַע בְּעֵינָיו, וַיִּתְמֹךְ יַד־אָבִיו לְהָסִיר אֹתָהּ מֵעַל רֹאשׁ־אֶפְרַיִם עַל־רֹאשׁ מְנַשֶּׁה. וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל־אָבִיו לֹא־כֵן אָבִי, כִּי־זֶה הַבְּכֹר שִׂים יְמִינְךָ עַל־רֹאשׁוֹ. וַיְמָאֵן אָבִיו וַיֹּאמֶר וגו'.
וְאֶת־שְׂמֹאלוֹ עַל־רֹאשׁ מְנַשֶּׁה, שִׂכֵּל אֶת־יָדָיו כִּי מְנַשֶּׁה הַבְּכוֹר.​
מכיון שלא גילית לנו מנא לך שהפסוקים נכתבו שלא כסדר, שהרי כתוב גם את "וְאֶת־שְׂמֹאלוֹ עַל־רֹאשׁ מְנַשֶּׁה, שִׂכֵּל אֶת־יָדָיו וגו'" לפני הפסוק של "וירא יוסיף כי ישית וגו', אגיב לפי מה שנראה לי שמשם הבנת שמוכרח להיות כמו שכתבת. (ואם שגיתי בדעתך העמידני על האמת).

אקדים ואמר שאני משער שלא הוכחת את זה אך ורק משום שכתוב "
וַיַּרְא יוֹסֵף כִּי־יָשִׁית אָבִיו יַד־יְמִינוֹ עַל־רֹאשׁ אֶפְרַיִם וַיֵּרַע בְּעֵינָיו, וַיִּתְמֹךְ יַד־אָבִיו לְהָסִיר אֹתָהּ, ושמשמע מזה שמיד כשראה שהשית יעקב את יד ימינו על ראש מנשה תיכף ומיד כבר ניגש יוסף להסיר אותה מעל ראש אפרים, כיון שזה לא מוכרח שיתכן שמה שכתוב וירא יוסף כי השית יד ימינו אינו בא לומר מתי זה קרה, אלא מה גרם לזה שזה יקרה, והיינו בגלל שראה יוסף שיעקב שם את יד ימינו על ראש אפרים, ולא על ראש מנשה לכן רצה להוריד אותה. (ואם נפרש בדרך זה לא נצטרך לשבש את סדר הפסוקים).
ואף שאולי יש מקום לדייק מלשון "להסיר אותה" שעדיין לא היה אלא יד אחד של יעקב מושט על ראש אפרים, ולא גם יד שמאלו על ראש מנשה, אבל מ"מ אינני חושב שזה מספיק דיוק חזק להכריח שהפסקו נכתבו שלא כסדר, שהרי יתכן שהעיקר מה שהפריע ליוסף הוא שיד הימין הוא על ראש אפרים ולא על ראש מנשה, ולכן הפסוק מתייחס ליד ימין.

ואשר על כן, נראה לי שדיוקך לא הגיע מכח לשון הפסוקים, אלא מכח קושיא, והיא שאם לפני שניגש יוסף ל
להָסִיר את ידו של יעקב מֵעַל רֹאשׁ־אֶפְרַיִם ולשים אותה עַל־רֹאשׁ מְנַשֶּׁה - כבר יעקב "שיכל את ידיו" ושם את יד ימינו על ראש אפרים ואת יד שמאלו על ראש מנשה, בצורה מוזרה כזאת, בודאי לא היה יוסף ניגש בעצמו לשנות את הדברים, כיון שמוכח ממעשיו של יעקב שיש לו איזשהו חשבון למה הוא עושה את זה בצורה זו, ומקסימום היה יוסף צריך לשאול את יעקב למה עשה כך, ולא לשנות את הדברים בעצמו.
ולכן נראה יותר לומר שבתחילה שלח יעקב את יד ימינו וישת על ראש אפרים, ותיכף ומיד "התחוללה הדרמה שתסופר בהמשך: וַיַּרְא יוֹסֵף כִּי
־יָשִׁית אָבִיו יַד־יְמִינוֹ עַל־רֹאשׁ אֶפְרַיִם וַיֵּרַע בְּעֵינָיו, וַיִּתְמֹךְ יַד־אָבִיו לְהָסִיר אֹתָהּ מֵעַל רֹאשׁ־אֶפְרַיִם עַל־רֹאשׁ מְנַשֶּׁה. וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל־אָבִיו לֹא־כֵן אָבִי, כִּי־זֶה הַבְּכֹר שִׂים יְמִינְךָ עַל־רֹאשׁוֹ. וַיְמָאֵן אָבִיו וַיֹּאמֶר וגו'." - 
ורק אח"כ שיכל יעקב את ידיו וישם את יד שמאלו על ראש מנשה. ולא קשה למה יוסף הסיר בעצמו ולא שאל ליעקב למה שם יד ימינו על ראש אפרים תחילה, כי אולי חשב יוסף שיעקב יברך עכשיו רק את אפרים, אם חשב יעקב שאפרים הוא הבכור, (וכן הוא פשטות לשון הפסוקים במה שאמר יעקב אח"כ "ידעתי בני ידעתי) וא"כ זה לא כל כך מוזר מה שעשה יעקב. ומכח קושיא חזקה זו העדפת לומר שהפסוקים נכתבו לא לגמרי לפי סדר הדברים, ושיוסף רצה להסיר את יד ימנו של יעקב מראשו של מנשה בין הזמן שיעקב שם את יד ימינו על ראש אפרים, לבין מתי ששם את יד שמאלו על ראש מנשה.

אמנם הנראה לענ"ד שיש ליישב הקושיא בדרך אחרת, ולא נצטרך לשבש את סדר הדברים שבפסוקים. שי"ל על פי מה שראיתי מובא בשם הזוה"ק (
פר' ויחי דף רכב.) שכידוע שבשעה שהתנסה יוסף במעשה עם אשת פוטיפר, עלתה בעיניו דמות דיוקנו של יעקב אביו ושב יוסף לאחוריו. ואיתא בזוה"ק, דזה מה שאמר יעקב ליוסף "ידעתי בני ידעתי כי זה בכורך", פי' שאמר לו ידעתי שלא חטאת עם אשת פוטיפר, ואכן מנשה הוא בכורך כו'. עיי"ש. ע"כ מהזוה"ק.
ולפי זה י"ל דאיה"נ הדרמה שתסופר בהמשך: וַיַּרְא יוֹסֵף כִּי־יָשִׁית אָבִיו יַד־יְמִינוֹ עַל־רֹאשׁ אֶפְרַיִם וַיֵּרַע בְּעֵינָיו, וַיִּתְמֹךְ יַד־אָבִיו לְהָסִיר אֹתָהּ מֵעַל רֹאשׁ־אֶפְרַיִם עַל־רֹאשׁ מְנַשֶּׁה. וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל־אָבִיו לֹא־כֵן אָבִי, כִּי־זֶה הַבְּכֹר שִׂים יְמִינְךָ עַל־רֹאשׁוֹ. וַיְמָאֵן אָבִיו וַיֹּאמֶר וגו' אכן קרה כפי הסדר שכתוב בפסוקים, אחרי שיעקב שיכל את ידיו, ושם את יד ימינו על ראש אפרים וגם את יד שמאל על ראש מנשה. ואם תקשה למה יעקב לא הבין מזה שיעקב שיכל את ידיו בצורה כזו שיש לו איזה סיבה שהוא עושה כן, ולמה ניגש להסיר את ידו של יעקב ולא שאלו לסיבתו, זה לא קשה, כיון שיוסף חשב שהוא הבין את הסיבה שלא רצה יעקב לשים יד ימינו על ראש מנשה, כי יעקב חשב שיוסף חטא ח"ו באשת פוטיפר, (ומנשה הוא ממנה), לכן ניגש והסיר את ידו של יעקב ואמר "לֹא־כֵן אָבִי, כִּי־זֶה הַבְּכֹר שִׂים יְמִינְךָ עַל־רֹאשׁוֹ." - כלומר לא חטאתי אלא מנשה הוא הבכור, ואכן על זה ענה יעקב "ידעתי בני ידעתי" כלומר ידעתי שלא חטאת, ואני הוא שהיצלתי אותך מלחטוא, ואין זו הסיבה ששמתי את יד ימיני על ראש אפרים ולא על ראש מנשה.

ועפ"ז אין הכרח לומר שהפסוקים הם שלא לפי הסדר, והכל על מקומו יבא בשלום:
 

בלדד השוחי

משתמש ותיק
תלמוד בבלי מסכת פסחים דף ו עמוד ב
אמר רב מנשיא בר תחליפא משמיה דרב: זאת אומרת אין מוקדם ומאוחר בתורה. - אמר רב פפא: לא אמרן אלא בתרי ענייני, אבל בחד עניינא, מאי דמוקדם - מוקדם, ומאי דמאוחר - מאוחר.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
בלדד השוחי אמר:
אמר רב פפא: לא אמרן אלא בתרי ענייני, אבל בחד עניינא, מאי דמוקדם - מוקדם, ומאי דמאוחר - מאוחר.
ומילתא דרב פפא, הואיל ואתת לידן נימא בה מילתא. רש"י פירש:​
בְּחַד עִנְיָנָא - בְּמִקְרָאוֹת הַסְּדוּרוֹת בְּפָרָשָׁה אַחַת.​
וקשיא לי: הלוא מחזה הבטחת הזרע ('אַל תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךְ') היה אחרי ברית בין הבתרים שלש שנים, והוא סדור לפניה באותה פרשה.
 
 

בלדד השוחי

משתמש ותיק
עי' חזקוני שקורא לזה (פרק ט"ו) ב' פרשיות ותרי ענייני (אף שאכן צל"ע בזה), וכן ל' תוס' (ברכות ז,ב) "אלא ודאי ש"מ דשני פרשיות הם". 
אמנם אצלנו זו לא רק פרשה אחת אלא חד עניינא ממש.

כדבריך יש להק' לכאו' גם על מה שאמרו ש'אמר אויב' שייך לריש השירה אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה.
 

בלדד השוחי

משתמש ותיק
רשב"ם בראשית פרק מח
(יז) כי ישית - קודם שבירכם ראה יוסף ששיכל את ידיו, ויאמר יוסף אל אביו לא כן אבי. 

רד"ק בראשית פרק מח פסוק יז
וירא יוסף - אפשר כי קודם שברכם אמר לו זה או אחר שהחל לברכם שאמר להם זאת ברכה הראשונה:
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
וקשיא לי: הלוא מחזה הבטחת הזרע ('אַל תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךְ') היה אחרי ברית בין הבתרים שלש שנים, והוא סדור לפניה באותה פרשה.
 

לא לכו"ע. עי' הגהות בן אריה נדרים לב. בשם הגר"א בפירושו על סדר עולם (את הגר"א לא ראיתי בפנים).
ואדרבה, אולי רש"י לשיטתו.
יש רש"י שלא ראיתי שעומדים עליו, בפרשת וירא וז"ל:
וה' פקד את שרה וגו'. סמך פרשה זו, ללמדך שכל המבקש רחמים על חבירו והוא צריך לאותו דבר, הוא נענה תחלה, שנאמר ויתפלל וגו' וסמיך ליה וה' פקד את שרה, שפקדה כבר קודם שריפא את אבימלך (בבא קמא צב.): פקד את שרה כאשר אמר. בהריון: כאשר דבר. בלידה, והיכן היא אמירה והיכן הוא דבור, אמירה, ויאמר אלהים אבל שרה אשתך וגו', דבור, היה דבר ה' אל אברם, בברית בין הבתרים, ושם נאמר לא יירשך זה וגו', והביא היורש משרה.

הרי שמבאר שגם חחילת פרק טו הוא חלק מברית בין הבתרים.

(איך זה מסתדר עם רש"י מגילה ט. ועוד מקומות שאברהם היה בן 70 בברית בן הבתרים אני באמת לא יודע).
 

יוסף בן יוסף

משתמש ותיק
גבריאל פולארד אמר:
משה נפתלי אמר:
וקשיא לי: הלוא מחזה הבטחת הזרע ('אַל תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךְ') היה אחרי ברית בין הבתרים שלש שנים, והוא סדור לפניה באותה פרשה.

לא לכו"ע. עי' הגהות בן אריה נדרים לב. בשם הגר"א בפירושו על סדר עולם (את הגר"א לא ראיתי בפנים).
ואדרבה, אולי רש"י לשיטתו.
יש רש"י שלא ראיתי שעומדים עליו, בפרשת וירא וז"ל:
וה' פקד את שרה וגו'. סמך פרשה זו, ללמדך שכל המבקש רחמים על חבירו והוא צריך לאותו דבר, הוא נענה תחלה, שנאמר ויתפלל וגו' וסמיך ליה וה' פקד את שרה, שפקדה כבר קודם שריפא את אבימלך (בבא קמא צב.): פקד את שרה כאשר אמר. בהריון: כאשר דבר. בלידה, והיכן היא אמירה והיכן הוא דבור, אמירה, ויאמר אלהים אבל שרה אשתך וגו', דבור, היה דבר ה' אל אברם, בברית בין הבתרים, ושם נאמר לא יירשך זה וגו', והביא היורש משרה.

הרי שמבאר שגם חחילת פרק טו הוא חלק מברית בין הבתרים.

(איך זה מסתדר עם רש"י מגילה ט. ועוד מקומות שאברהם היה בן 70 בברית בן הבתרים אני באמת לא יודע).
יש בזה כמה דעות בחז"ל (ראה מה שהבאתי במאמרי לפרשת לך לך שהעליתי כאן), וכדרכו מעתיק רש"י לעיתים מדרש אחד ובמקום אחר מדרש אחר.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
בלדד השוחי אמר:
רשב"ם בראשית פרק מח
(יז) כי ישית - קודם שבירכם ראה יוסף ששיכל את ידיו, ויאמר יוסף אל אביו לא כן אבי. 

רד"ק בראשית פרק מח פסוק יז
וירא יוסף - אפשר כי קודם שברכם אמר לו זה או אחר שהחל לברכם שאמר להם זאת ברכה הראשונה:
הם מדברים רק על השאלה אם יוסף הוריד את ידי יעקב לפני או אחרי שיעקב בירך אותם, ולא כמו שכתב פותח האשכול הרב @משה נפתלי שיוסף הרים את ידו של יעקב מיד אחר ששם את יד ימינו על ראש אפרים לפני שאפילו שם את יד שמאלו על ראש מנשה.
ובלשון רשב"ם מפורש כך שכתב "ראה יוסף ששיכל את ידיו, ויאמר יוסף אל אביו לא כן אבי. דהיינו אחרי שיעקב כבר שיכל את שני ידיו וישם את יד ימינו על ראש אפרים ואת יד  שמאלו על ראש מנשה.
 
 

בלדד השוחי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
בלדד השוחי אמר:
רשב"ם בראשית פרק מח
(יז) כי ישית - קודם שבירכם ראה יוסף ששיכל את ידיו, ויאמר יוסף אל אביו לא כן אבי. 

רד"ק בראשית פרק מח פסוק יז
וירא יוסף - אפשר כי קודם שברכם אמר לו זה או אחר שהחל לברכם שאמר להם זאת ברכה הראשונה:
הם מדברים רק על השאלה אם יוסף הוריד את ידי יעקב לפני או אחרי שיעקב בירך אותם, ולא כמו שכתב פותח האשכול הרב @משה נפתלי שיוסף הרים את ידו של יעקב מיד אחר ששם את יד ימינו על ראש אפרים לפני שאפילו שם את יד שמאלו על ראש מנשה.
ובלשון רשב"ם מפורש כך שכתב "ראה יוסף ששיכל את ידיו, ויאמר יוסף אל אביו לא כן אבי. דהיינו אחרי שיעקב כבר שיכל את שני ידיו וישם את יד ימינו על ראש אפרים ואת יד  שמאלו על ראש מנשה.
אכן, הבאתי את המקורות האלו רק בענין מה שהערתי מקודם על אין מוקדם ומאוחר בתורה, שגם לרד"ק ורשב"ם יש להעיר כן.

אבל באמת יתכן שענין אין מוקדם ומאוחר בתורה אין שייך לענייננו.
 
 

בלדד השוחי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
אמנם הנראה לענ"ד שיש ליישב הקושיא בדרך אחרת, ולא נצטרך לשבש את סדר הדברים שבפסוקים. שי"ל על פי מה שראיתי מובא בשם הזוה"ק (פר' ויחי דף רכב.) שכידוע שבשעה שהתנסה יוסף במעשה עם אשת פוטיפר, עלתה בעיניו דמות דיוקנו של יעקב אביו ושב יוסף לאחוריו. ואיתא בזוה"ק, דזה מה שאמר יעקב ליוסף "ידעתי בני ידעתי כי זה בכורך", פי' שאמר לו ידעתי שלא חטאת עם אשת פוטיפר, ואכן מנשה הוא בכורך כו'. עיי"ש. ע"כ מהזוה"ק.
לא ראיתי את הזוהר בפנים, אבל כפי שזה מובא זה קצת קשה, שנראה מזה שכשנראה דמות דיוקנו של יעקב הכוונה שגם יעקב ידע מזה אז, (וכמו שאומרים 'בא אליו בחלום') וזה לא היה רק אצל יוסף, וזה תמוה, שהרי יעקב כלל לא ידע שיוסף חי, ובודאי על נסיון פוטיפר.
 

בבלי

משתמש ותיק
בלדד השוחי אמר:
שהרי יעקב כלל לא ידע שיוסף חי
מנא לך? [לא זוכר היכן ראיתי אבל זכורני שיש פרשנים שסוברים שיעקב כן ידע שיוסף חי רק לא ידע איפה]
בלדד השוחי אמר:
ובודאי על נסיון פוטיפר
רש"י פרשתן פרק מט:​
(כג) וימררהו ורבו - וימררוהו אחיו, וימררוהו פוטיפר ואשתו לאסרו, לשון (שמות א יד) וימררו את חייהם
 

בלדד השוחי

משתמש ותיק
בבלי אמר:
בלדד השוחי אמר:
שהרי יעקב כלל לא ידע שיוסף חי
מנא לך? [לא זוכר היכן ראיתי אבל זכורני שיש פרשנים שסוברים שיעקב כן ידע שיוסף חי רק לא ידע איפה]
בלדד השוחי אמר:
ובודאי על נסיון פוטיפר
רש"י פרשתן פרק מט:​
(כג) וימררהו ורבו - וימררוהו אחיו, וימררוהו פוטיפר ואשתו לאסרו, לשון (שמות א יד) וימררו את חייהם
א.
בראשית פרק מה,כח:
וַיֹּ֙אמֶר֙ יִשְׂרָאֵ֔ל רַ֛ב עוֹד־יוֹסֵ֥ף בְּנִ֖י חָ֑י 
ב.
התייחסתי לזמן שנראה לו דמות דיוקנו
 
 

בבלי

משתמש ותיק
בלדד השוחי אמר:
א.
בראשית פרק מה,כח:
וַיֹּ֙אמֶר֙ יִשְׂרָאֵ֔ל רַ֛ב עוֹד־יוֹסֵ֥ף בְּנִ֖י חָ֑י
אם אני לא טועה [שוב לא זוכר איפה זה כתוב] אז הם מבארים גם את זה.
בלדד השוחי אמר:
ב.
התייחסתי לזמן שנראה לו דמות דיוקנו
צודק. טעיתי.
 
חלק עליון תַחתִית