chagold אמר:ככתוב שלה"ק בשונה משאר הלשונות היא שפה בעצם (ולא בהסכמת בני אדם),
האם מישהו מכיר ספר העוסק בחקר בניית המילים.
ואם יש בני מהאותיות עד למילה השלמה?
תודה
chagold אמר:@במבי תודה. אבל עיקר כוונתי על לה"ק. ובנוגע לשאר השפות התבססתי על לשון הראשונים בריש נדרים ב. (ר"ן שהרי כל הלשונות אינן אלא הסכמת אומה ואומה).
במבי אמר:chagold אמר:@במבי תודה. אבל עיקר כוונתי על לה"ק. ובנוגע לשאר השפות התבססתי על לשון הראשונים בריש נדרים ב. (ר"ן שהרי כל הלשונות אינן אלא הסכמת אומה ואומה).
על דברי הר"ן אין לי אלא לומר שהוא כשגגה היוצאת מפי השליט.
במבי אמר:chagold אמר:@במבי תודה. אבל עיקר כוונתי על לה"ק. ובנוגע לשאר השפות התבססתי על לשון הראשונים בריש נדרים ב. (ר"ן שהרי כל הלשונות אינן אלא הסכמת אומה ואומה).
על דברי הר"ן אין לי אלא לומר שהוא כשגגה היוצאת מפי השליט.
פפפפ אמר:במבי אמר:chagold אמר:@במבי תודה. אבל עיקר כוונתי על לה"ק. ובנוגע לשאר השפות התבססתי על לשון הראשונים בריש נדרים ב. (ר"ן שהרי כל הלשונות אינן אלא הסכמת אומה ואומה).
על דברי הר"ן אין לי אלא לומר שהוא כשגגה היוצאת מפי השליט.
חבל חבל על ניסוח חמור זה
ומ"מ יש אולי ליישב דברי הר"ן שרוב השפות שיש היום [וכבר בזמן הר"ן] אינם מע' לשונות שהרי אפילו לטינית היא שפה שנתחברה לפני כאלפים ומשהו שנים ואין לנו ידיעה על ע' לשונות מהם
ואם היינו מצאים שפה שבה טטפת הם שתים היינו יכולים להכיר בה כשפה מתוך ע' לשונות וכן ע"ז הדרך
יש הבדל בין להישאר בצ"ע לליכתוב על הראשונים ששגו וראה דברי לעיל.במבי אמר:פפפפ אמר:במבי אמר:על דברי הר"ן אין לי אלא לומר שהוא כשגגה היוצאת מפי השליט.
חבל חבל על ניסוח חמור זה
ומ"מ יש אולי ליישב דברי הר"ן שרוב השפות שיש היום [וכבר בזמן הר"ן] אינם מע' לשונות שהרי אפילו לטינית היא שפה שנתחברה לפני כאלפים ומשהו שנים ואין לנו ידיעה על ע' לשונות מהם
ואם היינו מצאים שפה שבה טטפת הם שתים היינו יכולים להכיר בה כשפה מתוך ע' לשונות וכן ע"ז הדרך
הגמ' בסוכה מביאה ראיה מיוונית לגבי פרי עץ הדר שזהו פרי הגדל על כל מים שהרי "הידרו" זה מים ביוונית
הן יראת היא חכמה דורשים שהנה זה אחד ביוונית (כמו באנגלית)
לר' עקיבא יש דרשה בסנהדרין קי: שקטני גויים הם בני עוה"ב כי בכרכי הים קוראים לינוקא פתיא ושומר פתאים ה' ור' לוי מביא במדרש רבה שבערביא קוראים לינוקא פתיא וא"כ לר'עקיבא יש דרשה עם נפק"מ מהשפה הערבית ולא ייתכן שזה הסכמי ודורשים ע"ז דרשות
ובס"ד באשכול על הפסוקים שנדרשים ע"פ לע"ז הבאתי עשרות דוגמאות להנ"ל וא"כ יותר קל לי להשאיר ר"ן אחד בצ"ע מאשר את כל הגמרות והמדרשים והמפרשים (כרש"י והרד"ק ועוד) שדורשים כסדר את משמעות הפסוקים לפי לע"ז אא"כ אפשר לומר שבמגדל בבל התבלבלו השפות ועל אף שיש להם יסוד איתן אך מבולבל הם מוגדרות עדיין כ"הסכמת אומה ואומה"
נוריאל עזרא אמר:יש הבדל בין להישאר בצ"ע לליכתוב על הראשונים ששגו וראה דברי לעיל.במבי אמר:פפפפ אמר:חבל חבל על ניסוח חמור זה
ומ"מ יש אולי ליישב דברי הר"ן שרוב השפות שיש היום [וכבר בזמן הר"ן] אינם מע' לשונות שהרי אפילו לטינית היא שפה שנתחברה לפני כאלפים ומשהו שנים ואין לנו ידיעה על ע' לשונות מהם
ואם היינו מצאים שפה שבה טטפת הם שתים היינו יכולים להכיר בה כשפה מתוך ע' לשונות וכן ע"ז הדרך
הגמ' בסוכה מביאה ראיה מיוונית לגבי פרי עץ הדר שזהו פרי הגדל על כל מים שהרי "הידרו" זה מים ביוונית
הן יראת היא חכמה דורשים שהנה זה אחד ביוונית (כמו באנגלית)
לר' עקיבא יש דרשה בסנהדרין קי: שקטני גויים הם בני עוה"ב כי בכרכי הים קוראים לינוקא פתיא ושומר פתאים ה' ור' לוי מביא במדרש רבה שבערביא קוראים לינוקא פתיא וא"כ לר'עקיבא יש דרשה עם נפק"מ מהשפה הערבית ולא ייתכן שזה הסכמי ודורשים ע"ז דרשות
ובס"ד באשכול על הפסוקים שנדרשים ע"פ לע"ז הבאתי עשרות דוגמאות להנ"ל וא"כ יותר קל לי להשאיר ר"ן אחד בצ"ע מאשר את כל הגמרות והמדרשים והמפרשים (כרש"י והרד"ק ועוד) שדורשים כסדר את משמעות הפסוקים לפי לע"ז אא"כ אפשר לומר שבמגדל בבל התבלבלו השפות ועל אף שיש להם יסוד איתן אך מבולבל הם מוגדרות עדיין כ"הסכמת אומה ואומה"
ייש"כ גדול!במבי אמר:נוריאל עזרא אמר:יש הבדל בין להישאר בצ"ע לליכתוב על הראשונים ששגו וראה דברי לעיל.במבי אמר:הגמ' בסוכה מביאה ראיה מיוונית לגבי פרי עץ הדר שזהו פרי הגדל על כל מים שהרי "הידרו" זה מים ביוונית
הן יראת היא חכמה דורשים שהנה זה אחד ביוונית (כמו באנגלית)
לר' עקיבא יש דרשה בסנהדרין קי: שקטני גויים הם בני עוה"ב כי בכרכי הים קוראים לינוקא פתיא ושומר פתאים ה' ור' לוי מביא במדרש רבה שבערביא קוראים לינוקא פתיא וא"כ לר'עקיבא יש דרשה עם נפק"מ מהשפה הערבית ולא ייתכן שזה הסכמי ודורשים ע"ז דרשות
ובס"ד באשכול על הפסוקים שנדרשים ע"פ לע"ז הבאתי עשרות דוגמאות להנ"ל וא"כ יותר קל לי להשאיר ר"ן אחד בצ"ע מאשר את כל הגמרות והמדרשים והמפרשים (כרש"י והרד"ק ועוד) שדורשים כסדר את משמעות הפסוקים לפי לע"ז אא"כ אפשר לומר שבמגדל בבל התבלבלו השפות ועל אף שיש להם יסוד איתן אך מבולבל הם מוגדרות עדיין כ"הסכמת אומה ואומה"
צודק, טעיתי.
אין לי הידע בשפות כלל וכלל אני דובר רק שפת עברית ומבין מעט מאד יידישבמבי אמר:פפפפ אמר:במבי אמר:על דברי הר"ן אין לי אלא לומר שהוא כשגגה היוצאת מפי השליט.
חבל חבל על ניסוח חמור זה
ומ"מ יש אולי ליישב דברי הר"ן שרוב השפות שיש היום [וכבר בזמן הר"ן] אינם מע' לשונות שהרי אפילו לטינית היא שפה שנתחברה לפני כאלפים ומשהו שנים ואין לנו ידיעה על ע' לשונות מהם
ואם היינו מצאים שפה שבה טטפת הם שתים היינו יכולים להכיר בה כשפה מתוך ע' לשונות וכן ע"ז הדרך
הגמ' בסוכה מביאה ראיה מיוונית לגבי פרי עץ הדר שזהו פרי הגדל על כל מים שהרי "הידרו" זה מים ביוונית
הן יראת היא חכמה דורשים שהנה זה אחד ביוונית (כמו באנגלית)
לר' עקיבא יש דרשה בסנהדרין קי: שקטני גויים הם בני עוה"ב כי בכרכי הים קוראים לינוקא פתיא ושומר פתאים ה' ור' לוי מביא במדרש רבה שבערביא קוראים לינוקא פתיא וא"כ לר'עקיבא יש דרשה עם נפק"מ מהשפה הערבית ולא ייתכן שזה הסכמי ודורשים ע"ז דרשות
ובס"ד באשכול על הפסוקים שנדרשים ע"פ לע"ז הבאתי עשרות דוגמאות להנ"ל וא"כ יותר קל לי להשאיר ר"ן אחד בצ"ע מאשר את כל הגמרות והמדרשים והמפרשים (כרש"י והרד"ק ועוד) שדורשים כסדר את משמעות הפסוקים לפי לע"ז אא"כ אפשר לומר שבמגדל בבל התבלבלו השפות ועל אף שיש להם יסוד איתן אך מבולבל הם מוגדרות עדיין כ"הסכמת אומה ואומה"
פפפפ אמר:אין לי הידע בשפות כלל וכלל אני דובר רק שפת עברית ומבין מעט מאד יידישבמבי אמר:פפפפ אמר:חבל חבל על ניסוח חמור זה
ומ"מ יש אולי ליישב דברי הר"ן שרוב השפות שיש היום [וכבר בזמן הר"ן] אינם מע' לשונות שהרי אפילו לטינית היא שפה שנתחברה לפני כאלפים ומשהו שנים ואין לנו ידיעה על ע' לשונות מהם
ואם היינו מצאים שפה שבה טטפת הם שתים היינו יכולים להכיר בה כשפה מתוך ע' לשונות וכן ע"ז הדרך
הגמ' בסוכה מביאה ראיה מיוונית לגבי פרי עץ הדר שזהו פרי הגדל על כל מים שהרי "הידרו" זה מים ביוונית
הן יראת היא חכמה דורשים שהנה זה אחד ביוונית (כמו באנגלית)
לר' עקיבא יש דרשה בסנהדרין קי: שקטני גויים הם בני עוה"ב כי בכרכי הים קוראים לינוקא פתיא ושומר פתאים ה' ור' לוי מביא במדרש רבה שבערביא קוראים לינוקא פתיא וא"כ לר'עקיבא יש דרשה עם נפק"מ מהשפה הערבית ולא ייתכן שזה הסכמי ודורשים ע"ז דרשות
ובס"ד באשכול על הפסוקים שנדרשים ע"פ לע"ז הבאתי עשרות דוגמאות להנ"ל וא"כ יותר קל לי להשאיר ר"ן אחד בצ"ע מאשר את כל הגמרות והמדרשים והמפרשים (כרש"י והרד"ק ועוד) שדורשים כסדר את משמעות הפסוקים לפי לע"ז אא"כ אפשר לומר שבמגדל בבל התבלבלו השפות ועל אף שיש להם יסוד איתן אך מבולבל הם מוגדרות עדיין כ"הסכמת אומה ואומה"
ומ"מ יונית זה ודאי שפה עתיקה מאד ואיני יודע אם יונית ולטינית זה אותו דבר
ואיך אומרים סוס בספרדית ?במבי אמר:ואם הולכים בצורה זו ישנם אוצרות בשפע ואחזור ואומר חידוש שהתחדש לי היום בבית המים שלקחתי מילון לועזי עברי וראיתי ש"סיאסטה" זה מנוחת צהריים בספרדית וזה הזכיר לי את הגמ' בסוכה שאסור לישון בצהריים כיותר משנת הסוס והמילה שנת צהריים בספרדית שהיא "סיאסטה" די מזכירה את ה"סוס"
ייש"כ.במבי אמר:פפפפ אמר:אין לי הידע בשפות כלל וכלל אני דובר רק שפת עברית ומבין מעט מאד יידישבמבי אמר:הגמ' בסוכה מביאה ראיה מיוונית לגבי פרי עץ הדר שזהו פרי הגדל על כל מים שהרי "הידרו" זה מים ביוונית
הן יראת היא חכמה דורשים שהנה זה אחד ביוונית (כמו באנגלית)
לר' עקיבא יש דרשה בסנהדרין קי: שקטני גויים הם בני עוה"ב כי בכרכי הים קוראים לינוקא פתיא ושומר פתאים ה' ור' לוי מביא במדרש רבה שבערביא קוראים לינוקא פתיא וא"כ לר'עקיבא יש דרשה עם נפק"מ מהשפה הערבית ולא ייתכן שזה הסכמי ודורשים ע"ז דרשות
ובס"ד באשכול על הפסוקים שנדרשים ע"פ לע"ז הבאתי עשרות דוגמאות להנ"ל וא"כ יותר קל לי להשאיר ר"ן אחד בצ"ע מאשר את כל הגמרות והמדרשים והמפרשים (כרש"י והרד"ק ועוד) שדורשים כסדר את משמעות הפסוקים לפי לע"ז אא"כ אפשר לומר שבמגדל בבל התבלבלו השפות ועל אף שיש להם יסוד איתן אך מבולבל הם מוגדרות עדיין כ"הסכמת אומה ואומה"
ומ"מ יונית זה ודאי שפה עתיקה מאד ואיני יודע אם יונית ולטינית זה אותו דבר
רש"י עה"פ וְהָיָ֥ה לָכֶ֖ם לְזָרָ֑א (במדבר יא-כ)
כותב
והיה לכם לזרא. שֶׁתִּהְיוּ מְרַחֲקִין אוֹתוֹ יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁקֵּרַבְתֶּם, וּבְדִבְרֵי רַבִּי מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן רָאִיתִי שֶׁיֵּשׁ לָשׁוֹן שֶׁקּוֹרִין לַחֶרֶב זָרָא
ומשמע שהוא מקל ומספיק שיש קשר הגיוני בין מילה למילה בשפת לע"ז כלשהיא ואז אפשר לחבר בין הדבקים ולתת הסבר וכמו שכותב הפלא יועץ באחד מספריו בתירוץ הקושיא מהיכן הגיע בברכת כהנים "לברך את עמו ישראל באהבה" והיכן מצינו ציווי של ב"אהבה" ואומר הפלא יועץ ש"אמור" זה אהבה בצרפתית ובספרדית וזהו "אמור להם" !
ואם הולכים בצורה זו ישנם אוצרות בשפע ואחזור ואומר חידוש שהתחדש לי היום בבית המים שלקחתי מילון לועזי עברי וראיתי ש"סיאסטה" זה מנוחת צהריים בספרדית וזה הזכיר לי את הגמ' בסוכה שאסור לישון בצהריים כיותר משנת הסוס והמילה שנת צהריים בספרדית שהיא "סיאסטה" די מזכירה את ה"סוס"
לפי מלון ברשת caballo והוגים קביו(קמץ בקוף ובבית וחולם ביוד).פפפפ אמר:ואיך אומרים סוס בספרדית ?במבי אמר:ואם הולכים בצורה זו ישנם אוצרות בשפע ואחזור ואומר חידוש שהתחדש לי היום בבית המים שלקחתי מילון לועזי עברי וראיתי ש"סיאסטה" זה מנוחת צהריים בספרדית וזה הזכיר לי את הגמ' בסוכה שאסור לישון בצהריים כיותר משנת הסוס והמילה שנת צהריים בספרדית שהיא "סיאסטה" די מזכירה את ה"סוס"
נוריאל עזרא אמר:לפי מלון ברשת caballo והוגים קביו(קמץ בקוף ובבית וחולם ביוד).פפפפ אמר:ואיך אומרים סוס בספרדית ?במבי אמר:ואם הולכים בצורה זו ישנם אוצרות בשפע ואחזור ואומר חידוש שהתחדש לי היום בבית המים שלקחתי מילון לועזי עברי וראיתי ש"סיאסטה" זה מנוחת צהריים בספרדית וזה הזכיר לי את הגמ' בסוכה שאסור לישון בצהריים כיותר משנת הסוס והמילה שנת צהריים בספרדית שהיא "סיאסטה" די מזכירה את ה"סוס"
לגבי מלה זו, נראה שכן. וראה דברי לעיל.(תגובה אחת לפני תגובתך)פפפפ אמר:נוריאל עזרא אמר:לפי מלון ברשת caballo והוגים קביו(קמץ בקוף ובבית וחולם ביוד).פפפפ אמר:ואיך אומרים סוס בספרדית ?
א"כ נסתר מש"כ במבי
עדיין יתכן וקביו הספרדי יצא להם ממקור אחר, אבל השינה בצהרים הגיע משינת הסוס העברי.נוריאל עזרא אמר:לגבי מלה זו, נראה שכן. וראה דברי לעיל.(תגובה אחת לפני תגובתך)פפפפ אמר:נוריאל עזרא אמר:לפי מלון ברשת caballo והוגים קביו(קמץ בקוף ובבית וחולם ביוד).
א"כ נסתר מש"כ במבי
וכפי הנראה מהמקרה דנן בשביל לעשות לימוד כזה צריך להיות לפחות ידע בסיסי(ועדיף ידע נרחב, ועדיף דעדיף, ידע מחקרי)בשפה שרוצים ללמוד ממנה, ולא רק בשפה הנלמדת.
כמובן שאי אפשר לשלול כמעט בדברים כאלו אבל אחרי שאנו יודעים שאומרים את הספרה 6 בספרדית סיאס ובלטינית אומרים השעה השישית אורה סיאקסטה(וגם בספרדית אומרים לפעמים סיאקסטה כשהכוונה למילה "השישית") כשהכוונה למנוחת הצהריים בשעה השישית וכנראה בספרדית התקצר ל"השישית" וזהו. יותר נראה לומר כך מאשר להפוך "סוס" ל"סיאסטה".(גם סיאסטה מנוקדת ונהגת כשש הספרדי ולא בשורוק כסוס).אלי מאירי אמר:עדיין יתכן וקביו הספרדי יצא להם ממקור אחר, אבל השינה בצהרים הגיע משינת הסוס העברי.נוריאל עזרא אמר:לגבי מלה זו, נראה שכן. וראה דברי לעיל.(תגובה אחת לפני תגובתך)פפפפ אמר:א"כ נסתר מש"כ במבי
וכפי הנראה מהמקרה דנן בשביל לעשות לימוד כזה צריך להיות לפחות ידע בסיסי(ועדיף ידע נרחב, ועדיף דעדיף, ידע מחקרי)בשפה שרוצים ללמוד ממנה, ולא רק בשפה הנלמדת.
אגב, עצם המספר שש, מופיע בכמה שפותנוריאל עזרא אמר:כמובן שאי אפשר לשלול כמעט בדברים כאלו אבל אחרי שאנו יודעים שאומרים את הספרה 6 בספרדית סיאס ובלטינית אומרים השעה השישית אורה סיאקסטה(וגם בספרדית אומרים לפעמים סיאקסטה כשהכוונה למילה "השישית") כשהכוונה למנוחת הצהריים בשעה השישית וכנראה בספרדית התקצר ל"השישית" וזהו. יותר נראה לומר כך מאשר להפוך "סוס" ל"סיאסטה".(גם סיאסטה מנוקדת ונהגת כשש הספרדי ולא בשורוק כסוס).אלי מאירי אמר:עדיין יתכן וקביו הספרדי יצא להם ממקור אחר, אבל השינה בצהרים הגיע משינת הסוס העברי.נוריאל עזרא אמר:לגבי מלה זו, נראה שכן. וראה דברי לעיל.(תגובה אחת לפני תגובתך)
וכפי הנראה מהמקרה דנן בשביל לעשות לימוד כזה צריך להיות לפחות ידע בסיסי(ועדיף ידע נרחב, ועדיף דעדיף, ידע מחקרי)בשפה שרוצים ללמוד ממנה, ולא רק בשפה הנלמדת.
באמת מעניין מאוד. כמדומה שמביא כן בהצופן הנזכר לעיל וייש"כ.אלי מאירי אמר:אגב, עצם המספר שש, מופיע בכמה שפותנוריאל עזרא אמר:כמובן שאי אפשר לשלול כמעט בדברים כאלו אבל אחרי שאנו יודעים שאומרים את הספרה 6 בספרדית סיאס ובלטינית אומרים השעה השישית אורה סיאקסטה(וגם בספרדית אומרים לפעמים סיאקסטה כשהכוונה למילה "השישית") כשהכוונה למנוחת הצהריים בשעה השישית וכנראה בספרדית התקצר ל"השישית" וזהו. יותר נראה לומר כך מאשר להפוך "סוס" ל"סיאסטה".(גם סיאסטה מנוקדת ונהגת כשש הספרדי ולא בשורוק כסוס).אלי מאירי אמר:עדיין יתכן וקביו הספרדי יצא להם ממקור אחר, אבל השינה בצהרים הגיע משינת הסוס העברי.
אנגלית:סיקס
ספרדית: סאיס
הולנדית זס
אוקראנית: שאיסט
צ'כית וקוראטית: שאסט
איטלקית: סאי
אפיקאנס: סס
בוסנית ומקדונית: שס
ערבית: סיטא
פולנית: שש
צרפתית: שיס
רומנית: שאסע
רוסית: שאיסט
אז זה גם מענין
נוריאל עזרא אמר:כמובן שאי אפשר לשלול כמעט בדברים כאלו אבל אחרי שאנו יודעים שאומרים את הספרה 6 בספרדית סיאס ובלטינית אומרים השעה השישית אורה סיאקסטה(וגם בספרדית אומרים לפעמים סיאקסטה כשהכוונה למילה "השישית") כשהכוונה למנוחת הצהריים בשעה השישית וכנראה בספרדית התקצר ל"השישית" וזהו. יותר נראה לומר כך מאשר להפוך "סוס" ל"סיאסטה".(גם סיאסטה מנוקדת ונהגת כשש הספרדי ולא בשורוק כסוס).אלי מאירי אמר:עדיין יתכן וקביו הספרדי יצא להם ממקור אחר, אבל השינה בצהרים הגיע משינת הסוס העברי.נוריאל עזרא אמר:לגבי מלה זו, נראה שכן. וראה דברי לעיל.(תגובה אחת לפני תגובתך)
וכפי הנראה מהמקרה דנן בשביל לעשות לימוד כזה צריך להיות לפחות ידע בסיסי(ועדיף ידע נרחב, ועדיף דעדיף, ידע מחקרי)בשפה שרוצים ללמוד ממנה, ולא רק בשפה הנלמדת.
צודק הלכתי בדרכה של ויקי'. אך לא הכי דייקתי.אלי מאירי אמר:נוריאל עזרא אמר:כמובן שאי אפשר לשלול כמעט בדברים כאלו אבל אחרי שאנו יודעים שאומרים את הספרה 6 בספרדית סיאס ובלטינית אומרים השעה השישית אורה סיאקסטה(וגם בספרדית אומרים לפעמים סיאקסטה כשהכוונה למילה "השישית") כשהכוונה למנוחת הצהריים בשעה השישית וכנראה בספרדית התקצר ל"השישית" וזהו. יותר נראה לומר כך מאשר להפוך "סוס" ל"סיאסטה".(גם סיאסטה מנוקדת ונהגת כשש הספרדי ולא בשורוק כסוס).אלי מאירי אמר:עדיין יתכן וקביו הספרדי יצא להם ממקור אחר, אבל השינה בצהרים הגיע משינת הסוס העברי.
מה תגיד על כך שגם בגרמנית קוראים לזה Siesta, בעוד ששש זה זקס כידוע.
חוץ מזה תרשה לי לתקן אותך שבלטינית אומרים השעה השישית סקסטוס אורה.
בספרדית אומרים לה סקסטה אורה
אתה צודק ולכן אני אמנה את המשפחות:לבי במערב אמר:ראוי לזכור כי לרבות מן השפות יש 'אב משותף' - שפה קדמונית שממנה התפתחו; וכשמונים מילים זהות, אין לחשב בכך את השפות קרובות־המשפחה.