ספר העוסק בבנין המילים

chagold

משתמש ותיק
ככתוב שלה"ק בשונה משאר הלשונות היא שפה בעצם (ולא בהסכמת בני אדם),
האם מישהו מכיר ספר העוסק בחקר בניית המילים.
ואם יש בנין מהאותיות עד למילה השלמה?

תודה
 

HaimL

משתמש ותיק
אני לא מכיר, אבל הייתי מציע לך להתעניין במילון "רב-מילים" של פרופ' יעקב שוויקה. מאחר והוא היה פרופסור לבלשנות חישובית, אני מתאר לעצמי שהוא עשה עבודה יסודית, בחקר המורפולוגיה של השפה העברית.
 

במבי

משתמש ותיק
chagold אמר:
ככתוב שלה"ק בשונה משאר הלשונות היא שפה בעצם (ולא בהסכמת בני אדם),
האם מישהו מכיר ספר העוסק בחקר בניית המילים.
ואם יש בני מהאותיות עד למילה השלמה?

תודה

תרשה לי לחלוק על הדבר ששאר השפות הם רק "הסכמת בני אדם" מעצם העובדה שחז"ל מאות רבות של פעמים מסבירים פסוקים ע"פ לע"ז וכן לשון המדרש שהראיה שהתורה נכתבה בלה"ק היא מכיוון שרק בלה"ק האשה נקראת כך כי נבראה מהאיש, והמדרש לא כותב ששאר הלשונות הם רק "הסכמה"

אלא נגדיר את שפות הלע"ז כשפות חול ולא קודש אך גם להם יש מקור ושורשים ואפי' לעיתם יניקה קדושה מלה"ק שבזכות זאת הם מתקיימות.

(ואמנם גם בהם ישנם מילות מחודשות שהם הסכמיות)
 
 

chagold

משתמש ותיק
פותח הנושא
@במבי תודה. אבל עיקר כוונתי על לה"ק. ובנוגע לשאר השפות התבססתי על לשון הראשונים בריש נדרים ב. (ר"ן שהרי כל הלשונות אינן אלא הסכמת אומה ואומה).
 

במבי

משתמש ותיק
chagold אמר:
@במבי תודה. אבל עיקר כוונתי על לה"ק. ובנוגע לשאר השפות התבססתי על לשון הראשונים בריש נדרים ב. (ר"ן שהרי כל הלשונות אינן אלא הסכמת אומה ואומה).

על דברי הר"ן אין לי אלא לומר שהוא כשגגה היוצאת מפי השליט.
 

פפפפ

משתמש ותיק
במבי אמר:
chagold אמר:
@במבי תודה. אבל עיקר כוונתי על לה"ק. ובנוגע לשאר השפות התבססתי על לשון הראשונים בריש נדרים ב. (ר"ן שהרי כל הלשונות אינן אלא הסכמת אומה ואומה).

על דברי הר"ן אין לי אלא לומר שהוא כשגגה היוצאת מפי השליט.

חבל חבל על ניסוח חמור זה 
ומ"מ יש אולי ליישב דברי הר"ן שרוב השפות שיש היום [וכבר בזמן הר"ן] אינם מע' לשונות שהרי אפילו לטינית היא שפה שנתחברה לפני כאלפים ומשהו שנים ואין לנו ידיעה על ע' לשונות מהם
ואם היינו מצאים שפה שבה טטפת הם שתים היינו יכולים להכיר בה כשפה מתוך ע' לשונות וכן ע"ז הדרך 
 

chagold

משתמש ותיק
פותח הנושא
תודה לכולם.
בנוגע בנושא המקורי.
אני מאמין שאם כבר יש התייחסות לזה בצורה ישירה זה רק ע"י ספר תורני ולא מילונים.
 

נוריאל עזרא

משתמש ותיק
במבי אמר:
chagold אמר:
@במבי תודה. אבל עיקר כוונתי על לה"ק. ובנוגע לשאר השפות התבססתי על לשון הראשונים בריש נדרים ב. (ר"ן שהרי כל הלשונות אינן אלא הסכמת אומה ואומה).

על דברי הר"ן אין לי אלא לומר שהוא כשגגה היוצאת מפי השליט.



ראה גם תוס' הראש לנזיר ב, א וז"ל: "ותימה היאך יביא קורבן על לשון שבדו להם חכמים. וי"ל כיון שתקנו להם חכמים לשון זה להיות נודרין בו והוא מתכוון לידור פשיטא דהוי נדר. לא גרע מאדם שהיה רוצה לפדות לו לשון חדש לדבר בו ולישא וליתן בו דפשיטא  שפשיטא דכל מה שהיה נודר ומקיים נושא ונותן באותו לשון היה קיים מאחר שהרגיל עצמו בו והוא לשונו, כי כן כל הלשונות  כפי שהורגלו בהם בכל מדינה ומדינה" ע"כ. וזה לכאורה כדברי הר"ן הנ"ל.

וכן ראה רשב"א: "הניחא למאן דאמר לשון עכו"ם הם אלא למ"ד לשון שבדו חכמים מאי איכא למימר.
והדין נותן שהרי כל הלשונות אינן אלא מוסכמות, ואף אלו כיון שהסכימו עליהם חכמים מי שנודר בהם מתכוין לנדר גמור, כנודר באחד משאר הלשונות שבדו להם כל עם ועם לשונו". ע"כ. וזה גם כדברי הר"ן.

וכל כך קל לכתוב ששגו הראשונים הנ"ל בזה?



עדיף לנסות לתרצם או להישאר בשאלה מאשר לכתוב כן.

וראה מה שכתב בספר עם סגולה(סילבר) חלק ב' 
https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=57486#p=177&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr=%u05DB%u05DC%20%u05D4%u05DC%u05E9%u05D5%u05E0%u05D5%u05EA%20%u05D0%u05D9%u05E0%u05DF%20%u05D0%u05DC%u05D0%20%u05D4%u05E1%u05DB%u05DE%u05EA%20%u05D0%u05D5%u05DE%u05D4%20%u05D5%u05D0%u05D5%u05DE%u05D4
וז"ל(אחרי שהביא דברי הר"ן): "אע"ג דכל הלשונות באו מן השמים, כמ"ש רז"ל בפ' נח עה"פ כי שם בלל ה' שפתם, ולא היה מרצונם כלל, ועיין בספר הכוזרי מאמר א' דלא יתכן שימציאו בנ"א לשון מעצמם, מ"מ החלות של הנדר הוא משום שהוא ל' של בנ"א ולא משום שהוא לשון בעצם. וג"כ כוונת הר"ן לתיבות הנוספות על הלשונות, ואינם מעיקר הלשון, דגם בהם חל הנדר.

וזה מתקשר למה שהביא הנתן פריו גשטטנר חולין א בשם החתם סופר:
https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=50219#p=58&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr=%u05DB%u05DC%20%u05D4%u05DC%u05E9%u05D5%u05E0%u05D5%u05EA%20%u05D0%u05D9%u05E0%u05DF%20%u05D0%u05DC%u05D0%20%u05D4%u05E1%u05DB%u05DE%u05EA%20%u05D0%u05D5%u05DE%u05D4%20%u05D5%u05D0%u05D5%u05DE%u05D4

וז"ל(אחרי שהביא דברי הר"ן): "ועיין חת"ס על התורה(פ' נח) דלא הוי לשון הקודש אלא מה שדיבר בה הקב"ה, אבל לשונות שנתוספו במשנה וגמרא איננה לשון הקודש אלא לשון שבדו חכמים. ועיין דרשות חת"ס(ח"א ק' ע"א) ע"כ.

ואף אם יש בזה מן הדוחק עדיף לומר כן או להשאר בצ"ע וכאמור. וכמובן שיהיה לכולנו שבוע טוב בע"ה.
 

במבי

משתמש ותיק
פפפפ אמר:
במבי אמר:
chagold אמר:
@במבי תודה. אבל עיקר כוונתי על לה"ק. ובנוגע לשאר השפות התבססתי על לשון הראשונים בריש נדרים ב. (ר"ן שהרי כל הלשונות אינן אלא הסכמת אומה ואומה).

על דברי הר"ן אין לי אלא לומר שהוא כשגגה היוצאת מפי השליט.

חבל חבל על ניסוח חמור זה 
ומ"מ יש אולי ליישב דברי הר"ן שרוב השפות שיש היום [וכבר בזמן הר"ן] אינם מע' לשונות שהרי אפילו לטינית היא שפה שנתחברה לפני כאלפים ומשהו שנים ואין לנו ידיעה על ע' לשונות מהם
ואם היינו מצאים שפה שבה טטפת הם שתים היינו יכולים להכיר בה כשפה מתוך ע' לשונות וכן ע"ז הדרך 



הגמ' בסוכה מביאה ראיה מיוונית לגבי פרי עץ הדר שזהו פרי הגדל על כל מים שהרי "הידרו" זה מים ביוונית

הן יראת היא חכמה דורשים שהנה זה אחד ביוונית (כמו באנגלית)

לר' עקיבא יש דרשה בסנהדרין קי: שקטני גויים הם בני עוה"ב כי בכרכי הים קוראים לינוקא פתיא ושומר פתאים ה' ור' לוי מביא במדרש רבה שבערביא קוראים לינוקא פתיא וא"כ לר'עקיבא יש דרשה עם נפק"מ מהשפה הערבית ולא ייתכן שזה הסכמי ודורשים ע"ז דרשות

ובס"ד באשכול על הפסוקים שנדרשים ע"פ לע"ז הבאתי עשרות דוגמאות להנ"ל וא"כ יותר קל לי להשאיר ר"ן אחד בצ"ע מאשר את כל הגמרות והמדרשים והמפרשים (כרש"י והרד"ק ועוד) שדורשים כסדר את משמעות הפסוקים לפי לע"ז אא"כ אפשר לומר שבמגדל בבל התבלבלו השפות ועל אף שיש להם יסוד איתן אך מבולבל הם מוגדרות עדיין כ"הסכמת אומה ואומה"
 
 

נוריאל עזרא

משתמש ותיק
במבי אמר:
פפפפ אמר:
במבי אמר:
על דברי הר"ן אין לי אלא לומר שהוא כשגגה היוצאת מפי השליט.

חבל חבל על ניסוח חמור זה 
ומ"מ יש אולי ליישב דברי הר"ן שרוב השפות שיש היום [וכבר בזמן הר"ן] אינם מע' לשונות שהרי אפילו לטינית היא שפה שנתחברה לפני כאלפים ומשהו שנים ואין לנו ידיעה על ע' לשונות מהם
ואם היינו מצאים שפה שבה טטפת הם שתים היינו יכולים להכיר בה כשפה מתוך ע' לשונות וכן ע"ז הדרך 



הגמ' בסוכה מביאה ראיה מיוונית לגבי פרי עץ הדר שזהו פרי הגדל על כל מים שהרי "הידרו" זה מים ביוונית

הן יראת היא חכמה דורשים שהנה זה אחד ביוונית (כמו באנגלית)

לר' עקיבא יש דרשה בסנהדרין קי: שקטני גויים הם בני עוה"ב כי בכרכי הים קוראים לינוקא פתיא ושומר פתאים ה' ור' לוי מביא במדרש רבה שבערביא קוראים לינוקא פתיא וא"כ לר'עקיבא יש דרשה עם נפק"מ מהשפה הערבית ולא ייתכן שזה הסכמי ודורשים ע"ז דרשות

ובס"ד באשכול על הפסוקים שנדרשים ע"פ לע"ז הבאתי עשרות דוגמאות להנ"ל וא"כ יותר קל לי להשאיר ר"ן אחד בצ"ע מאשר את כל הגמרות והמדרשים והמפרשים (כרש"י והרד"ק ועוד) שדורשים כסדר את משמעות הפסוקים לפי לע"ז אא"כ אפשר לומר שבמגדל בבל התבלבלו השפות ועל אף שיש להם יסוד איתן אך מבולבל הם מוגדרות עדיין כ"הסכמת אומה ואומה"
יש הבדל בין להישאר בצ"ע לליכתוב על הראשונים ששגו וראה דברי לעיל.
 
 

והב בסופה

משתמש רגיל
בעיקר העניין בספר ''הצופן '' של הרב זמיר כהן יש בזה אריכות.וכן בחוברת''נפלאות לשון הקדש'' שע''י ערכים.
אם כן זה לא בצורה יסודית אלא מביאים הרבה מאד דוגמאות יפות לעניין.
 

במבי

משתמש ותיק
נוריאל עזרא אמר:
במבי אמר:
פפפפ אמר:
חבל חבל על ניסוח חמור זה 
ומ"מ יש אולי ליישב דברי הר"ן שרוב השפות שיש היום [וכבר בזמן הר"ן] אינם מע' לשונות שהרי אפילו לטינית היא שפה שנתחברה לפני כאלפים ומשהו שנים ואין לנו ידיעה על ע' לשונות מהם
ואם היינו מצאים שפה שבה טטפת הם שתים היינו יכולים להכיר בה כשפה מתוך ע' לשונות וכן ע"ז הדרך 



הגמ' בסוכה מביאה ראיה מיוונית לגבי פרי עץ הדר שזהו פרי הגדל על כל מים שהרי "הידרו" זה מים ביוונית

הן יראת היא חכמה דורשים שהנה זה אחד ביוונית (כמו באנגלית)

לר' עקיבא יש דרשה בסנהדרין קי: שקטני גויים הם בני עוה"ב כי בכרכי הים קוראים לינוקא פתיא ושומר פתאים ה' ור' לוי מביא במדרש רבה שבערביא קוראים לינוקא פתיא וא"כ לר'עקיבא יש דרשה עם נפק"מ מהשפה הערבית ולא ייתכן שזה הסכמי ודורשים ע"ז דרשות

ובס"ד באשכול על הפסוקים שנדרשים ע"פ לע"ז הבאתי עשרות דוגמאות להנ"ל וא"כ יותר קל לי להשאיר ר"ן אחד בצ"ע מאשר את כל הגמרות והמדרשים והמפרשים (כרש"י והרד"ק ועוד) שדורשים כסדר את משמעות הפסוקים לפי לע"ז אא"כ אפשר לומר שבמגדל בבל התבלבלו השפות ועל אף שיש להם יסוד איתן אך מבולבל הם מוגדרות עדיין כ"הסכמת אומה ואומה"
יש הבדל בין להישאר בצ"ע לליכתוב על הראשונים ששגו וראה דברי לעיל.

צודק, טעיתי.
 

נוריאל עזרא

משתמש ותיק
במבי אמר:
נוריאל עזרא אמר:
במבי אמר:
הגמ' בסוכה מביאה ראיה מיוונית לגבי פרי עץ הדר שזהו פרי הגדל על כל מים שהרי "הידרו" זה מים ביוונית

הן יראת היא חכמה דורשים שהנה זה אחד ביוונית (כמו באנגלית)

לר' עקיבא יש דרשה בסנהדרין קי: שקטני גויים הם בני עוה"ב כי בכרכי הים קוראים לינוקא פתיא ושומר פתאים ה' ור' לוי מביא במדרש רבה שבערביא קוראים לינוקא פתיא וא"כ לר'עקיבא יש דרשה עם נפק"מ מהשפה הערבית ולא ייתכן שזה הסכמי ודורשים ע"ז דרשות

ובס"ד באשכול על הפסוקים שנדרשים ע"פ לע"ז הבאתי עשרות דוגמאות להנ"ל וא"כ יותר קל לי להשאיר ר"ן אחד בצ"ע מאשר את כל הגמרות והמדרשים והמפרשים (כרש"י והרד"ק ועוד) שדורשים כסדר את משמעות הפסוקים לפי לע"ז אא"כ אפשר לומר שבמגדל בבל התבלבלו השפות ועל אף שיש להם יסוד איתן אך מבולבל הם מוגדרות עדיין כ"הסכמת אומה ואומה"
יש הבדל בין להישאר בצ"ע לליכתוב על הראשונים ששגו וראה דברי לעיל.

צודק, טעיתי.
ייש"כ גדול!
 

פפפפ

משתמש ותיק
במבי אמר:
פפפפ אמר:
במבי אמר:
על דברי הר"ן אין לי אלא לומר שהוא כשגגה היוצאת מפי השליט.

חבל חבל על ניסוח חמור זה 
ומ"מ יש אולי ליישב דברי הר"ן שרוב השפות שיש היום [וכבר בזמן הר"ן] אינם מע' לשונות שהרי אפילו לטינית היא שפה שנתחברה לפני כאלפים ומשהו שנים ואין לנו ידיעה על ע' לשונות מהם
ואם היינו מצאים שפה שבה טטפת הם שתים היינו יכולים להכיר בה כשפה מתוך ע' לשונות וכן ע"ז הדרך 



הגמ' בסוכה מביאה ראיה מיוונית לגבי פרי עץ הדר שזהו פרי הגדל על כל מים שהרי "הידרו" זה מים ביוונית

הן יראת היא חכמה דורשים שהנה זה אחד ביוונית (כמו באנגלית)

לר' עקיבא יש דרשה בסנהדרין קי: שקטני גויים הם בני עוה"ב כי בכרכי הים קוראים לינוקא פתיא ושומר פתאים ה' ור' לוי מביא במדרש רבה שבערביא קוראים לינוקא פתיא וא"כ לר'עקיבא יש דרשה עם נפק"מ מהשפה הערבית ולא ייתכן שזה הסכמי ודורשים ע"ז דרשות

ובס"ד באשכול על הפסוקים שנדרשים ע"פ לע"ז הבאתי עשרות דוגמאות להנ"ל וא"כ יותר קל לי להשאיר ר"ן אחד בצ"ע מאשר את כל הגמרות והמדרשים והמפרשים (כרש"י והרד"ק ועוד) שדורשים כסדר את משמעות הפסוקים לפי לע"ז אא"כ אפשר לומר שבמגדל בבל התבלבלו השפות ועל אף שיש להם יסוד איתן אך מבולבל הם מוגדרות עדיין כ"הסכמת אומה ואומה"
אין לי הידע בשפות כלל וכלל אני דובר רק שפת עברית ומבין מעט מאד יידיש 
ומ"מ יונית זה ודאי שפה עתיקה מאד ואיני יודע אם יונית ולטינית זה אותו דבר 
 
 

במבי

משתמש ותיק
פפפפ אמר:
במבי אמר:
פפפפ אמר:
חבל חבל על ניסוח חמור זה 
ומ"מ יש אולי ליישב דברי הר"ן שרוב השפות שיש היום [וכבר בזמן הר"ן] אינם מע' לשונות שהרי אפילו לטינית היא שפה שנתחברה לפני כאלפים ומשהו שנים ואין לנו ידיעה על ע' לשונות מהם
ואם היינו מצאים שפה שבה טטפת הם שתים היינו יכולים להכיר בה כשפה מתוך ע' לשונות וכן ע"ז הדרך 



הגמ' בסוכה מביאה ראיה מיוונית לגבי פרי עץ הדר שזהו פרי הגדל על כל מים שהרי "הידרו" זה מים ביוונית

הן יראת היא חכמה דורשים שהנה זה אחד ביוונית (כמו באנגלית)

לר' עקיבא יש דרשה בסנהדרין קי: שקטני גויים הם בני עוה"ב כי בכרכי הים קוראים לינוקא פתיא ושומר פתאים ה' ור' לוי מביא במדרש רבה שבערביא קוראים לינוקא פתיא וא"כ לר'עקיבא יש דרשה עם נפק"מ מהשפה הערבית ולא ייתכן שזה הסכמי ודורשים ע"ז דרשות

ובס"ד באשכול על הפסוקים שנדרשים ע"פ לע"ז הבאתי עשרות דוגמאות להנ"ל וא"כ יותר קל לי להשאיר ר"ן אחד בצ"ע מאשר את כל הגמרות והמדרשים והמפרשים (כרש"י והרד"ק ועוד) שדורשים כסדר את משמעות הפסוקים לפי לע"ז אא"כ אפשר לומר שבמגדל בבל התבלבלו השפות ועל אף שיש להם יסוד איתן אך מבולבל הם מוגדרות עדיין כ"הסכמת אומה ואומה"
אין לי הידע בשפות כלל וכלל אני דובר רק שפת עברית ומבין מעט מאד יידיש 
ומ"מ יונית זה ודאי שפה עתיקה מאד ואיני יודע אם יונית ולטינית זה אותו דבר 

רש"י עה"פ וְהָיָ֥ה לָכֶ֖ם לְזָרָ֑א (במדבר יא-כ)

כותב 

והיה לכם לזרא. שֶׁתִּהְיוּ מְרַחֲקִין אוֹתוֹ יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁקֵּרַבְתֶּם, וּבְדִבְרֵי רַבִּי מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן רָאִיתִי שֶׁיֵּשׁ לָשׁוֹן שֶׁקּוֹרִין לַחֶרֶב זָרָא

ומשמע שהוא מקל ומספיק שיש קשר הגיוני בין מילה למילה בשפת לע"ז כלשהיא ואז אפשר לחבר בין הדבקים ולתת הסבר וכמו שכותב הפלא יועץ באחד מספריו בתירוץ הקושיא מהיכן הגיע בברכת כהנים "לברך את עמו ישראל באהבה" והיכן מצינו ציווי של ב"אהבה" ואומר הפלא יועץ ש"אמור" זה אהבה בצרפתית ובספרדית וזהו "אמור להם" !

ואם הולכים בצורה זו ישנם אוצרות בשפע ואחזור ואומר חידוש שהתחדש לי היום בבית המים שלקחתי מילון לועזי עברי וראיתי ש"סיאסטה" זה מנוחת צהריים בספרדית וזה הזכיר לי את הגמ' בסוכה שאסור לישון בצהריים כיותר משנת הסוס והמילה שנת צהריים בספרדית שהיא "סיאסטה" די מזכירה את ה"סוס"
 
 

פפפפ

משתמש ותיק
במבי אמר:
ואם הולכים בצורה זו ישנם אוצרות בשפע ואחזור ואומר חידוש שהתחדש לי היום בבית המים שלקחתי מילון לועזי עברי וראיתי ש"סיאסטה" זה מנוחת צהריים בספרדית וזה הזכיר לי את הגמ' בסוכה שאסור לישון בצהריים כיותר משנת הסוס והמילה שנת צהריים בספרדית שהיא "סיאסטה" די מזכירה את ה"סוס"
ואיך אומרים סוס בספרדית ?
 

נוריאל עזרא

משתמש ותיק
במבי אמר:
פפפפ אמר:
במבי אמר:
הגמ' בסוכה מביאה ראיה מיוונית לגבי פרי עץ הדר שזהו פרי הגדל על כל מים שהרי "הידרו" זה מים ביוונית

הן יראת היא חכמה דורשים שהנה זה אחד ביוונית (כמו באנגלית)

לר' עקיבא יש דרשה בסנהדרין קי: שקטני גויים הם בני עוה"ב כי בכרכי הים קוראים לינוקא פתיא ושומר פתאים ה' ור' לוי מביא במדרש רבה שבערביא קוראים לינוקא פתיא וא"כ לר'עקיבא יש דרשה עם נפק"מ מהשפה הערבית ולא ייתכן שזה הסכמי ודורשים ע"ז דרשות

ובס"ד באשכול על הפסוקים שנדרשים ע"פ לע"ז הבאתי עשרות דוגמאות להנ"ל וא"כ יותר קל לי להשאיר ר"ן אחד בצ"ע מאשר את כל הגמרות והמדרשים והמפרשים (כרש"י והרד"ק ועוד) שדורשים כסדר את משמעות הפסוקים לפי לע"ז אא"כ אפשר לומר שבמגדל בבל התבלבלו השפות ועל אף שיש להם יסוד איתן אך מבולבל הם מוגדרות עדיין כ"הסכמת אומה ואומה"
אין לי הידע בשפות כלל וכלל אני דובר רק שפת עברית ומבין מעט מאד יידיש 
ומ"מ יונית זה ודאי שפה עתיקה מאד ואיני יודע אם יונית ולטינית זה אותו דבר 

רש"י עה"פ וְהָיָ֥ה לָכֶ֖ם לְזָרָ֑א (במדבר יא-כ)

כותב 

והיה לכם לזרא. שֶׁתִּהְיוּ מְרַחֲקִין אוֹתוֹ יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁקֵּרַבְתֶּם, וּבְדִבְרֵי רַבִּי מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן רָאִיתִי שֶׁיֵּשׁ לָשׁוֹן שֶׁקּוֹרִין לַחֶרֶב זָרָא

ומשמע שהוא מקל ומספיק שיש קשר הגיוני בין מילה למילה בשפת לע"ז כלשהיא ואז אפשר לחבר בין הדבקים ולתת הסבר וכמו שכותב הפלא יועץ באחד מספריו בתירוץ הקושיא מהיכן הגיע בברכת כהנים "לברך את עמו ישראל באהבה" והיכן מצינו ציווי של ב"אהבה" ואומר הפלא יועץ ש"אמור" זה אהבה בצרפתית ובספרדית וזהו "אמור להם" !

ואם הולכים בצורה זו ישנם אוצרות בשפע ואחזור ואומר חידוש שהתחדש לי היום בבית המים שלקחתי מילון לועזי עברי וראיתי ש"סיאסטה" זה מנוחת צהריים בספרדית וזה הזכיר לי את הגמ' בסוכה שאסור לישון בצהריים כיותר משנת הסוס והמילה שנת צהריים בספרדית שהיא "סיאסטה" די מזכירה את ה"סוס"
ייש"כ.

אך לפי ויקי - "מקור המילה סיאסטה בביטוי הלטיני "hora sexsta" – השעה השישית, כשהספירה היא מאז השחר, כלומר שעת הצהריים.".
כך שפירוש המלה לפי זה מילולית הוא "השישית"(או משהו כזה) ואין קשר לא למנוחה ולא למילה סוס, גם כפי הנראה מילה יחסית חדשה(ביחס ללשון חז"ל).
אבל יפה בכל אופן וייש"כ.
 
 

נוריאל עזרא

משתמש ותיק
פפפפ אמר:
במבי אמר:
ואם הולכים בצורה זו ישנם אוצרות בשפע ואחזור ואומר חידוש שהתחדש לי היום בבית המים שלקחתי מילון לועזי עברי וראיתי ש"סיאסטה" זה מנוחת צהריים בספרדית וזה הזכיר לי את הגמ' בסוכה שאסור לישון בצהריים כיותר משנת הסוס והמילה שנת צהריים בספרדית שהיא "סיאסטה" די מזכירה את ה"סוס"
ואיך אומרים סוס בספרדית ?
לפי מלון ברשת caballo והוגים קביו(קמץ בקוף ובבית וחולם ביוד).
 
 

פפפפ

משתמש ותיק
נוריאל עזרא אמר:
פפפפ אמר:
במבי אמר:
ואם הולכים בצורה זו ישנם אוצרות בשפע ואחזור ואומר חידוש שהתחדש לי היום בבית המים שלקחתי מילון לועזי עברי וראיתי ש"סיאסטה" זה מנוחת צהריים בספרדית וזה הזכיר לי את הגמ' בסוכה שאסור לישון בצהריים כיותר משנת הסוס והמילה שנת צהריים בספרדית שהיא "סיאסטה" די מזכירה את ה"סוס"
ואיך אומרים סוס בספרדית ?
לפי מלון ברשת caballo והוגים קביו(קמץ בקוף ובבית וחולם ביוד).

א"כ נסתר מש"כ במבי
 

נוריאל עזרא

משתמש ותיק
פפפפ אמר:
נוריאל עזרא אמר:
פפפפ אמר:
ואיך אומרים סוס בספרדית ?
לפי מלון ברשת caballo והוגים קביו(קמץ בקוף ובבית וחולם ביוד).

א"כ נסתר מש"כ במבי
לגבי מלה זו, נראה שכן. וראה דברי לעיל.(תגובה אחת לפני תגובתך)
וכפי הנראה מהמקרה דנן בשביל לעשות לימוד כזה צריך להיות לפחות ידע בסיסי(ועדיף ידע נרחב, ועדיף דעדיף, ידע מחקרי)בשפה שרוצים ללמוד ממנה, ולא רק בשפה הנלמדת.
 

NETANEL

משתמש ותיק
ראשית תודה על הנושא המעניין, שיש מה לדון בו,
בנוסף יש ספר של שטאל אברהם : מוצא המילים" מתייחס ל מקבץ - מתוך כלל המילים שבשפת העברית היום, יש בו רעיונות מעניניים- ולפעמים גם הברקות,
איני יודע עד כמה הוא ברסמכא, בכל מקרה דבריו צריכים בדיקה - ואי אפשר לקבלם ככתבם,
והנה לדוגמא סודר מהגמרא- מן היוונית סודריון= מטפחת שבה ניבו את הזיעה. סינר מיוונית ,דזונריון= חגורה , אוויר מיווני אאר ( סגול ופתח) = אדים,
ויש כזכור עוד ספרים בנושא, אך לאו דווקא מתרכזים בשפת תנך\חזל, וכמוכ הם מסבירים את המילה ןמוצאה מכל מיני כיוונים ,ולאו דווקא , כהשפעה משפות אחרות .
 

אלי מאירי

משתמש ותיק
נוריאל עזרא אמר:
פפפפ אמר:
נוריאל עזרא אמר:
לפי מלון ברשת caballo והוגים קביו(קמץ בקוף ובבית וחולם ביוד).

א"כ נסתר מש"כ במבי
לגבי מלה זו, נראה שכן. וראה דברי לעיל.(תגובה אחת לפני תגובתך)
וכפי הנראה מהמקרה דנן בשביל לעשות לימוד כזה צריך להיות לפחות ידע בסיסי(ועדיף ידע נרחב, ועדיף דעדיף, ידע מחקרי)בשפה שרוצים ללמוד ממנה, ולא רק בשפה הנלמדת.
עדיין יתכן וקביו הספרדי יצא להם ממקור אחר, אבל השינה בצהרים הגיע משינת הסוס העברי.
 

נוריאל עזרא

משתמש ותיק
אלי מאירי אמר:
נוריאל עזרא אמר:
פפפפ אמר:
א"כ נסתר מש"כ במבי
לגבי מלה זו, נראה שכן. וראה דברי לעיל.(תגובה אחת לפני תגובתך)
וכפי הנראה מהמקרה דנן בשביל לעשות לימוד כזה צריך להיות לפחות ידע בסיסי(ועדיף ידע נרחב, ועדיף דעדיף, ידע מחקרי)בשפה שרוצים ללמוד ממנה, ולא רק בשפה הנלמדת.
עדיין יתכן וקביו הספרדי יצא להם ממקור אחר, אבל השינה בצהרים הגיע משינת הסוס העברי.
כמובן שאי אפשר לשלול כמעט בדברים כאלו אבל אחרי שאנו יודעים שאומרים את הספרה 6 בספרדית סיאס ובלטינית אומרים השעה השישית אורה סיאקסטה(וגם בספרדית אומרים לפעמים סיאקסטה כשהכוונה למילה "השישית") כשהכוונה למנוחת הצהריים בשעה השישית וכנראה בספרדית התקצר ל"השישית" וזהו. יותר נראה לומר כך מאשר להפוך "סוס" ל"סיאסטה".(גם סיאסטה מנוקדת ונהגת כשש הספרדי ולא בשורוק כסוס).
 
 

אלי מאירי

משתמש ותיק
נוריאל עזרא אמר:
אלי מאירי אמר:
נוריאל עזרא אמר:
לגבי מלה זו, נראה שכן. וראה דברי לעיל.(תגובה אחת לפני תגובתך)
וכפי הנראה מהמקרה דנן בשביל לעשות לימוד כזה צריך להיות לפחות ידע בסיסי(ועדיף ידע נרחב, ועדיף דעדיף, ידע מחקרי)בשפה שרוצים ללמוד ממנה, ולא רק בשפה הנלמדת.
עדיין יתכן וקביו הספרדי יצא להם ממקור אחר, אבל השינה בצהרים הגיע משינת הסוס העברי.
כמובן שאי אפשר לשלול כמעט בדברים כאלו אבל אחרי שאנו יודעים שאומרים את הספרה 6 בספרדית סיאס ובלטינית אומרים השעה השישית אורה סיאקסטה(וגם בספרדית אומרים לפעמים סיאקסטה כשהכוונה למילה "השישית") כשהכוונה למנוחת הצהריים בשעה השישית וכנראה בספרדית התקצר ל"השישית" וזהו. יותר נראה לומר כך מאשר להפוך "סוס" ל"סיאסטה".(גם סיאסטה מנוקדת ונהגת כשש הספרדי ולא בשורוק כסוס).
 
אגב, עצם המספר שש, מופיע בכמה שפות
אנגלית:סיקס
ספרדית: סאיס
הולנדית זס
אוקראנית: שאיסט
צ'כית וקוראטית: שאסט
איטלקית: סאי
אפיקאנס: סס
בוסנית ומקדונית: שס
ערבית: סיטא
פולנית: שש
צרפתית: שיס
רומנית: שאסע
רוסית: שאיסט

אז זה גם מענין
 

נוריאל עזרא

משתמש ותיק
אלי מאירי אמר:
נוריאל עזרא אמר:
אלי מאירי אמר:
עדיין יתכן וקביו הספרדי יצא להם ממקור אחר, אבל השינה בצהרים הגיע משינת הסוס העברי.
כמובן שאי אפשר לשלול כמעט בדברים כאלו אבל אחרי שאנו יודעים שאומרים את הספרה 6 בספרדית סיאס ובלטינית אומרים השעה השישית אורה סיאקסטה(וגם בספרדית אומרים לפעמים סיאקסטה כשהכוונה למילה "השישית") כשהכוונה למנוחת הצהריים בשעה השישית וכנראה בספרדית התקצר ל"השישית" וזהו. יותר נראה לומר כך מאשר להפוך "סוס" ל"סיאסטה".(גם סיאסטה מנוקדת ונהגת כשש הספרדי ולא בשורוק כסוס).
אגב, עצם המספר שש, מופיע בכמה שפות
אנגלית:סיקס
ספרדית: סאיס
הולנדית זס
אוקראנית: שאיסט
צ'כית וקוראטית: שאסט
איטלקית: סאי
אפיקאנס: סס
בוסנית ומקדונית: שס
ערבית: סיטא
פולנית: שש
צרפתית: שיס
רומנית: שאסע
רוסית: שאיסט

אז זה גם מענין
באמת מעניין מאוד. כמדומה שמביא כן בהצופן הנזכר לעיל וייש"כ.
 
 

אלי מאירי

משתמש ותיק
נוריאל עזרא אמר:
אלי מאירי אמר:
נוריאל עזרא אמר:
לגבי מלה זו, נראה שכן. וראה דברי לעיל.(תגובה אחת לפני תגובתך)
וכפי הנראה מהמקרה דנן בשביל לעשות לימוד כזה צריך להיות לפחות ידע בסיסי(ועדיף ידע נרחב, ועדיף דעדיף, ידע מחקרי)בשפה שרוצים ללמוד ממנה, ולא רק בשפה הנלמדת.
עדיין יתכן וקביו הספרדי יצא להם ממקור אחר, אבל השינה בצהרים הגיע משינת הסוס העברי.
כמובן שאי אפשר לשלול כמעט בדברים כאלו אבל אחרי שאנו יודעים שאומרים את הספרה 6 בספרדית סיאס ובלטינית אומרים השעה השישית אורה סיאקסטה(וגם בספרדית אומרים לפעמים סיאקסטה כשהכוונה למילה "השישית") כשהכוונה למנוחת הצהריים בשעה השישית וכנראה בספרדית התקצר ל"השישית" וזהו. יותר נראה לומר כך מאשר להפוך "סוס" ל"סיאסטה".(גם סיאסטה מנוקדת ונהגת כשש הספרדי ולא בשורוק כסוס).
 

מה תגיד על כך שגם בגרמנית קוראים לזה Siesta, בעוד ששש זה זקס כידוע.
חוץ מזה תרשה לי לתקן אותך שבלטינית אומרים השעה השישית סקסטוס אורה.
בספרדית אומרים לה סקסטה אורה
 

לבי במערב

משתמש ותיק
ראוי לזכור כי לרבות מן השפות יש 'אב משותף' - שפה קדמונית שממנה התפתחו; וכשמונים מילים זהות, אין לחשב בכך את השפות קרובות־המשפחה.
 

נוריאל עזרא

משתמש ותיק
אלי מאירי אמר:
נוריאל עזרא אמר:
אלי מאירי אמר:
עדיין יתכן וקביו הספרדי יצא להם ממקור אחר, אבל השינה בצהרים הגיע משינת הסוס העברי.
כמובן שאי אפשר לשלול כמעט בדברים כאלו אבל אחרי שאנו יודעים שאומרים את הספרה 6 בספרדית סיאס ובלטינית אומרים השעה השישית אורה סיאקסטה(וגם בספרדית אומרים לפעמים סיאקסטה כשהכוונה למילה "השישית") כשהכוונה למנוחת הצהריים בשעה השישית וכנראה בספרדית התקצר ל"השישית" וזהו. יותר נראה לומר כך מאשר להפוך "סוס" ל"סיאסטה".(גם סיאסטה מנוקדת ונהגת כשש הספרדי ולא בשורוק כסוס).

מה תגיד על כך שגם בגרמנית קוראים לזה Siesta, בעוד ששש זה זקס כידוע.
חוץ מזה תרשה לי לתקן אותך שבלטינית אומרים השעה השישית סקסטוס אורה.
בספרדית אומרים לה סקסטה אורה
צודק הלכתי בדרכה של ויקי'. אך לא הכי דייקתי.
שם טוענים שבלטינית אומרים אורה סאקסטה השעה השישית כשהכוונה למנוחת הצהריים ושבספרדית ועוד שפות למדו מזה לומר סיאסטה.
נכון שבספרדית אומרים לה סקסטה אורה. אבל כשאומרים רק השישית אומרים או סקסטה או סיאס וכנראה בסלנג רחובי הפכו את זה לסיאסטה. וכנראה זה נתפס לעוד שפות. אני עדיין דובק שכיוון שבלטינית מכנים את שנת הצהריים השעה השישית נראה יותר שזה בא מהכיוון הזה מאשר מהמילה סוס בעברית. 
 

אלי מאירי

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
ראוי לזכור כי לרבות מן השפות יש 'אב משותף' - שפה קדמונית שממנה התפתחו; וכשמונים מילים זהות, אין לחשב בכך את השפות קרובות־המשפחה.
אתה צודק ולכן אני אמנה את המשפחות:
גרמאניות
אנגלית:סיקס
הולנדית זס
אפריקאנס: סס
גרמנית ויידיש: זקס

רומאניות (שהן המשך של של האיטאליות)
רומנית: שאסע
צרפתית: שיס
ספרדית: סאיס
איטלקית: סאי

סלאביות
רוסית: שאיסט
אוקראנית: שאיסט
צ'כית וקוראטית: שאסט
בוסנית ומקדונית: שס
פולנית: שש

ערבית: סיטא
 
חלק עליון תַחתִית