ממתי החלו שמות העיירות להפוך לשם כינוי לדרכים בעבודת ה'?

עפר ואפר

משתמש ותיק
שם עיר - מקום היה פעם אמצעי זיהוי (במקום שם משפחה, למשל).
היה המגיד מממעזריטש (או מראוונא), היה מגיד מדובנא. זה פשוט היה שם עירו של האדם או הת"ח, וממילא היה זה צורת הזיהוי שלו (כמו בזמן חז"ל שם האב "יוסף בן שמעון").
אחר כך זה הפך לתלמידים וחסידים: אם נאמר על פלוני שהוא תלמיד וואלז'ין או חסיד קאזניץ, הכוונה היא שהוא תלמיד של הישיבה או הצדיק השרויים באותו המקום. (כלומר: כל אחד נקרא על שם מקומו. לכן רבי ישראל נקרא המגיד מקאזניץ. ממילא במקום לומר "חסיד הרבי מקוזניץ" מקצרים "חסיד קאזניץ")

באיזשהו שלב זה השתדרג. שם העיר שבה פעל אחד הצדיקים, הופכת למותג, בעיקר אצל החסידים אבל גם אצל הליטאים. כלומר, שבאמרך "חסיד גור" כוונתך לחסיד של שושלת או"ד של דרך בעבודת השם שהנהיג צדיק שגר בעיר בשם זה.

מתי זה קרה?

נראה לי הכי חריף זה קרה אחרי המלחמה הנוראה, כשהקהילות עברו מאירופה לא"י וארה"ב ורצו לשמר.
בל צריך לזכור שההתחלה של זה כנראה גם הייתה עדיין בצורה יותר פשוטה. למשל, ה"אמרי אמת" היה גר בעיירה גור, אם כן הוא היה בירושלים בתור "הרבי (שהגיע מהעיירה) גור". אז אם כן זה עדיין לפני השלב המותגי לכאו'.
 

HaimL

משתמש ותיק
הכי משעשע זה, שהדברי חיים מצאנז זצ"ל (לפי הסיפור) לא היה אומר שמות של מקומות, כי כולם ע"ש ע"ז. בעוד שכנראה הסיפור הזה טיפה מופרז, יהיה נחמד לגלות שאנשים אומרים בדבקות שמות כמו גער, ויזניצא, בעלזא וכדומה, והם בסוף מקבילים למולך, דגון וכמוש (למרות שלא נראה לי שבאמת כל השמות זה ע"ז).
 

עוגן

משתמש ותיק
אני שמעתי בשם פסיכולוג שעובד הרבה עם הצבור החרדי, שתמה בקול רם:
מדוע תופעות נפשיות שיש להם שם מדעי בלימודי פסיכולוגיה, מקבלים שם של עיירות באירופה בצבור החרדי.
 

בית לה'

משתמש רגיל
עפר ואפר אמר:
שם עיר - מקום היה פעם אמצעי זיהוי (במקום שם משפחה, למשל).
היה המגיד מממעזריטש (או מראוונא), היה מגיד מדובנא. זה פשוט היה שם עירו של האדם או הת"ח, וממילא היה זה צורת הזיהוי שלו (כמו בזמן חז"ל שם האב "יוסף בן שמעון").
אחר כך זה הפך לתלמידים וחסידים: אם נאמר על פלוני שהוא תלמיד וואלז'ין או חסיד קאזניץ, הכוונה היא שהוא תלמיד של הישיבה או הצדיק השרויים באותו המקום. (כלומר: כל אחד נקרא על שם מקומו. לכן רבי ישראל נקרא המגיד מקאזניץ. ממילא במקום לומר "חסיד הרבי מקוזניץ" מקצרים "חסיד קאזניץ")

באיזשהו שלב זה השתדרג. שם העיר שבה פעל אחד הצדיקים, הופכת למותג, בעיקר אצל החסידים אבל גם אצל הליטאים. כלומר, שבאמרך "חסיד גור" כוונתך לחסיד של שושלת או"ד של דרך בעבודת השם שהנהיג צדיק שגר בעיר בשם זה.

מתי זה קרה?

נראה לי הכי חריף זה קרה אחרי המלחמה הנוראה, כשהקהילות עברו מאירופה לא"י וארה"ב ורצו לשמר.
בל צריך לזכור שההתחלה של זה כנראה גם הייתה עדיין בצורה יותר פשוטה. למשל, ה"אמרי אמת" היה גר בעיירה גור, אם כן הוא היה בירושלים בתור "הרבי (שהגיע מהעיירה) גור". אז אם כן זה עדיין לפני השלב המותגי לכאו'.
נו,נו, עוד נושא חשוב לבירור..
 

חיים ושלום

משתמש ותיק
HaimL אמר:
הכי משעשע זה, שהדברי חיים מצאנז זצ"ל (לפי הסיפור) לא היה אומר שמות של מקומות, כי כולם ע"ש ע"ז. בעוד שכנראה הסיפור הזה טיפה מופרז, יהיה נחמד לגלות שאנשים אומרים בדבקות שמות כמו גער, ויזניצא, בעלזא וכדומה, והם בסוף מקבילים למולך, דגון וכמוש (למרות שלא נראה לי שבאמת כל השמות זה ע"ז).
שמעתי ששם העיירה סטמאר זהו על שם אמו של אותו האיש שר"י 
 
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
חיים ושלום אמר:
שמעתי ששם העיירה סטמאר זהו על שם...
מהמכלול:
סאטו מארה (ברומנית: Satu Mare; ביידיש: סאַטמאַר או סאַטמער; בהונגרית: Szatmárnémeti; בגרמנית: Sathmar), היא עיר ברומניה באזור טרנסילבניה, בעלת אוכלוסייה של 115,142 תושבים. משמשת כעיר הבירה של מחוז סאטו מארה. פירוש השם ברומנית הוא "הכפר הגדול".

אבל זה דומה לשם שלה לכן כינו את זה "סאקמער", עי' בקובץ המצורף עמ' 3 למטה הצג קובץ מצורף סאטמער.pdf
 

חיים ושלום

משתמש ותיק
חיים ושלום אמר:
HaimL אמר:
הכי משעשע זה, שהדברי חיים מצאנז זצ"ל (לפי הסיפור) לא היה אומר שמות של מקומות, כי כולם ע"ש ע"ז. בעוד שכנראה הסיפור הזה טיפה מופרז, יהיה נחמד לגלות שאנשים אומרים בדבקות שמות כמו גער, ויזניצא, בעלזא וכדומה, והם בסוף מקבילים למולך, דגון וכמוש (למרות שלא נראה לי שבאמת כל השמות זה ע"ז).
שמעתי ששם העיירה סטמאר זהו על שם אמו של אותו האיש שר"י 


אני לא נראה לי יריב אם האח שלי על כזה שם
 

יחידה ליחדך

משתמש רגיל
מצינו בזוה"ק שדרשו מפני מה קורין לבית הכנסת 'אש נוגה' וכבר העיר היעב"ץ במטפחת ספרים שאין לזה מקור, זולת בשם לע"ז סינגוגה. והוא זצ"ל התמרמר ע"ז מאד, אבל לפי דרכנו למדנו שיש מקום לדורשי רשומות בזה.
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
פותח הנושא
יחידה ליחדך אמר:
מצינו בזוה"ק שדרשו מפני מה קורין לבית הכנסת 'אש נוגה' וכבר העיר היעב"ץ במטפחת ספרים שאין לזה מקור, זולת בשם לע"ז סינגוגה. והוא זצ"ל התמרמר ע"ז מאד, אבל לפי דרכנו למדנו שיש מקום לדורשי רשומות בזה.
לדרוש למעליותא שמות עיירות שנקראו ע"ש נכרים הוא גמ' במגילה, כידוע
 
 

ובכן

משתמש ותיק
HaimL אמר:
הכי משעשע זה, שהדברי חיים מצאנז זצ"ל (לפי הסיפור) לא היה אומר שמות של מקומות, כי כולם ע"ש ע"ז. בעוד שכנראה הסיפור הזה טיפה מופרז, יהיה נחמד לגלות שאנשים אומרים בדבקות שמות כמו גער, ויזניצא, בעלזא וכדומה, והם בסוף מקבילים למולך, דגון וכמוש (למרות שלא נראה לי שבאמת כל השמות זה ע"ז).
יותר נחמד ממה שאנשים אומרים בדבקות 'יריחו' או 'בית שמש'?
 
 

HaimL

משתמש ותיק
ובכן אמר:
HaimL אמר:
הכי משעשע זה, שהדברי חיים מצאנז זצ"ל (לפי הסיפור) לא היה אומר שמות של מקומות, כי כולם ע"ש ע"ז. בעוד שכנראה הסיפור הזה טיפה מופרז, יהיה נחמד לגלות שאנשים אומרים בדבקות שמות כמו גער, ויזניצא, בעלזא וכדומה, והם בסוף מקבילים למולך, דגון וכמוש (למרות שלא נראה לי שבאמת כל השמות זה ע"ז).
יותר נחמד ממה שאנשים אומרים בדבקות 'יריחו' או 'בית שמש'?
לגמרי. טוב, לפחות פתח תקווה זה שם כשל"פ למהדרין
 
 

מסתפק במועט

משתמש ותיק
אולי נדבוק בפורום במסורת זו ונמצא לנו ניקים כשמות מקומות אמיתיים או דמיוניים.
הכי מתבקש זה וילעדניק , וואבוילניק ..
 

HaimL

משתמש ותיק
אבר כיונה אמר:
נאה, נאה. כיצד יודעים על שם איזה צדיק נקראה העיר?

למשל, לובלין המעטירה. האם נקראה ע"ש מהר"ם לובלין? או רבי שכנא מלובלין? החוזה מלובלין? רבי צדוק הכהן מלובלין? התורת חסד מלובלין? כולם?
 
 

עטסופר

משתמש ותיק
אפשר לומר בחרדת קודש 'צעהלים'
למי שלא יודע כדי שלא לומר את שם העיירה דויטשקרויץ - צלב גרמני ולכן כינוי אותו צלם - ובמבטא הונגרי צעהלים
 

דחד יומא

משתמש ותיק
גם העיר מטרסדורף כמדומה שהיו שלא הזכירו שמה, משום שהיא על שם אמו של אותו האיש מאטער היינו אמא בלשונם.
 
 

הכהן

משתמש ותיק
בִּילַה צֶרְקְווַה היא עיר השוכנת על נהר רוֹס, 84 ק"מ דרומית לקייב, במחוז קייב שבאוקראינה. משמעות שמה בשפות הסלאביות היא "כנסייה לבנה", ועל כן בפי היהודים כונתה "שׂדה לבן", או בלשון סגי נהור: "שווארצע טומאה" (יידיש: "טומאה שחורה").

והעיר 'פרוינקירכן' היו מכנים וייבערשול
 

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
ואבדתם את שמם מן המקום ההוא = מ"ע דאורייתא לאבד שם ע"ז שישתכח.
וכן לכנותו בכינויי גנאי כמבואר בגמ'.
 
כתוב בגמרא שעתידין בתי מדרשות שבחו"ל שיקבעו בא"י.

תניא, רבי אלעזר הקפר אומר, עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו בארץ ישראל, שנאמר (ירמי' מו, יח) "כי כתבור בהרים וככרמל בים יבא", והלא דברים ק"ו, ומה תבור וכרמל שלא באו אלא לפי שעה ללמוד תורה נקבעים באר"י, בתי כנסיות ובתי מדרשות שקורין ומרביצין בהן תורה, על אחת כמה וכמה (כט ע"א).

כיצד ידעו שזה אותן בתי מדרש מחו"ל אם לא ישתמר שם העיר?
 

בשלמא

משתמש ותיק
בדרך כלל היהודים שינוי קצת את שמות העיר כדי לא לקרוא ע"ש ע"ז כמו שהעירו כאן כמה
גם שם העיר צאנז שונתה מסאנז וגער מגורא וכן הלאה
א"כ איפוא מה הטענה?
 

HaimL

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
בדרך כלל היהודים שינוי קצת את שמות העיר כדי לא לקרוא ע"ש ע"ז כמו שהעירו כאן כמה
גם שם העיר צאנז שונתה מסאנז וגער מגורא וכן הלאה
א"כ איפוא מה הטענה?
בדרך כלל היהודים קצת השתבשו עם השמות הפולניים הבלתי אפשריים האלה. כנראה שבבלארוס זה היה יותר קל, כי, למשל, עיר הבירה, מינסק, נקראת בדיוק על שם הגדול ממינסק, ככתבה וכלשונה.
 
 
חלק עליון תַחתִית