שם עיר - מקום היה פעם אמצעי זיהוי (במקום שם משפחה, למשל).
היה המגיד מממעזריטש (או מראוונא), היה מגיד מדובנא. זה פשוט היה שם עירו של האדם או הת"ח, וממילא היה זה צורת הזיהוי שלו (כמו בזמן חז"ל שם האב "יוסף בן שמעון").
אחר כך זה הפך לתלמידים וחסידים: אם נאמר על פלוני שהוא תלמיד וואלז'ין או חסיד קאזניץ, הכוונה היא שהוא תלמיד של הישיבה או הצדיק השרויים באותו המקום. (כלומר: כל אחד נקרא על שם מקומו. לכן רבי ישראל נקרא המגיד מקאזניץ. ממילא במקום לומר "חסיד הרבי מקוזניץ" מקצרים "חסיד קאזניץ")
באיזשהו שלב זה השתדרג. שם העיר שבה פעל אחד הצדיקים, הופכת למותג, בעיקר אצל החסידים אבל גם אצל הליטאים. כלומר, שבאמרך "חסיד גור" כוונתך לחסיד של שושלת או"ד של דרך בעבודת השם שהנהיג צדיק שגר בעיר בשם זה.
מתי זה קרה?
נראה לי הכי חריף זה קרה אחרי המלחמה הנוראה, כשהקהילות עברו מאירופה לא"י וארה"ב ורצו לשמר.
בל צריך לזכור שההתחלה של זה כנראה גם הייתה עדיין בצורה יותר פשוטה. למשל, ה"אמרי אמת" היה גר בעיירה גור, אם כן הוא היה בירושלים בתור "הרבי (שהגיע מהעיירה) גור". אז אם כן זה עדיין לפני השלב המותגי לכאו'.
היה המגיד מממעזריטש (או מראוונא), היה מגיד מדובנא. זה פשוט היה שם עירו של האדם או הת"ח, וממילא היה זה צורת הזיהוי שלו (כמו בזמן חז"ל שם האב "יוסף בן שמעון").
אחר כך זה הפך לתלמידים וחסידים: אם נאמר על פלוני שהוא תלמיד וואלז'ין או חסיד קאזניץ, הכוונה היא שהוא תלמיד של הישיבה או הצדיק השרויים באותו המקום. (כלומר: כל אחד נקרא על שם מקומו. לכן רבי ישראל נקרא המגיד מקאזניץ. ממילא במקום לומר "חסיד הרבי מקוזניץ" מקצרים "חסיד קאזניץ")
באיזשהו שלב זה השתדרג. שם העיר שבה פעל אחד הצדיקים, הופכת למותג, בעיקר אצל החסידים אבל גם אצל הליטאים. כלומר, שבאמרך "חסיד גור" כוונתך לחסיד של שושלת או"ד של דרך בעבודת השם שהנהיג צדיק שגר בעיר בשם זה.
מתי זה קרה?
נראה לי הכי חריף זה קרה אחרי המלחמה הנוראה, כשהקהילות עברו מאירופה לא"י וארה"ב ורצו לשמר.
בל צריך לזכור שההתחלה של זה כנראה גם הייתה עדיין בצורה יותר פשוטה. למשל, ה"אמרי אמת" היה גר בעיירה גור, אם כן הוא היה בירושלים בתור "הרבי (שהגיע מהעיירה) גור". אז אם כן זה עדיין לפני השלב המותגי לכאו'.