הנאה מתרומה טמאה

[הערשל]

האם יש איסור הנאה בתרומה טמאה?
לכאו' מהתוס' ב"ק קא. משמע שיש, שכתבו שהוצרך הפס' שמותר להנות בשעת ביעור התרומה טמאה כי היכי דלא נילף מערלה שאסור להנות בשעת הבערה, ומה שייך ללמוד מערלה אם אין כאן איסור הנאה.  וצ"ע.
 

[אבי חי]

אוסיף מ"מ, איני מונח כעת בדברים לכתוב משהו ברור.

תוס' שבת כד ב ד"ה לפי
שם כה א ד"ה הא וד"ה כך

אולי גם זה קשור:
(פסחים כ ב ד"ה ראוי
שם כו ב ד"ה חדש
ע"ז סו ב רש"י ותוס')

[HaimL]

האם יש איסור הנאה בתרומה טמאה?
לכאו' מהתוס' ב"ק קא. משמע שיש, שכתבו שהוצרך הפס' שמותר להנות בשעת ביעור התרומה טמאה כי היכי דלא נילף מערלה שאסור להנות בשעת הבערה, ומה שייך ללמוד מערלה אם אין כאן איסור הנאה.  וצ"ע.

בתוספות שם לא כתוב שהס"ד הוא דנילף ממע"ש הקל ?
 

[כמעיין המתגבר]

האם יש איסור הנאה בתרומה טמאה?
לכאו' מהתוס' ב"ק קא. משמע שיש, שכתבו שהוצרך הפס' שמותר להנות בשעת ביעור התרומה טמאה כי היכי דלא נילף מערלה שאסור להנות בשעת הבערה, ומה שייך ללמוד מערלה אם אין כאן איסור הנאה.  וצ"ע.

כמדומה לי שזה להדיא בש''ס שבת כה.
 

[יושב בשבת תחכמוני]

האם יש איסור הנאה בתרומה טמאה?
לכאו' מהתוס' ב"ק קא. משמע שיש, שכתבו שהוצרך הפס' שמותר להנות בשעת ביעור התרומה טמאה כי היכי דלא נילף מערלה שאסור להנות בשעת הבערה, ומה שייך ללמוד מערלה אם אין כאן איסור הנאה.  וצ"ע.
 

רק לחדד את הנידון, כוונתך לכא' להנאה שאינה של כילוי.

[הערשל]

רק לחדד את הנידון, כוונתך לכא' להנאה שאינה של כילוי

הנאה של כילוי זה איסור רק לזרים, והנושא אם אסור בהנאה זה גם לכהן.

[יושב בשבת תחכמוני]

רק לחדד את הנידון, כוונתך לכא' להנאה שאינה של כילוי

הנאה של כילוי זה איסור רק לזרים, והנושא אם אסור בהנאה זה גם לכהן.

התכוונתי כך, הנאה של כילוי אין מה לדון בה, כי הרי תרומה טמאה טעונה שריפה, ואסור <אף לכהנים> לכלות את התרומה בצורה אחרת, והנאה בשעת שריפתה הרי מותרת <כמובן, לכהנים בלבד> מדרשת שלך יהא להסיקה תחת תבשילך.

[rk1234]

התכוונתי כך, הנאה של כילוי אין מה לדון בה, כי הרי תרומה טמאה טעונה שריפה, ואסור <אף לכהנים> לכלות את התרומה בצורה אחרת, והנאה בשעת שריפתה הרי מותרת <כמובן, לכהנים בלבד> מדרשת שלך יהא להסיקה תחת תבשילך.

יש הרבה ראשונים שסוברים שאפשר גם לקבור, ולגבי להנות הרי כתוב שבן בתו של כהן מתעגל עליו לסוך אז כ"ש שיהיה נר לאחד נר למאה אם זה ביחד עם הכהן ולגבי עצם הנידון הרי טבל אסור בהנאה של כילוי ובשאר הנאות מותר והרי לומדים זאת מתרומה

[הערשל]

הנאה של כילוי אין מה לדון בה, כי הרי תרומה טמאה טעונה שריפה, ואסור <אף לכהנים> לכלות את התרומה בצורה אחרת, והנאה בשעת שריפתה הרי מותרת <כמובן, לכהנים בלבד> מדרשת שלך יהא להסיקה תחת תבשילך.

אז זה לא איסור הנאה של כילוי אלא איסור ביטול מצות שריפה, וכמוהו כיושב ובטל ואינו שורף, המושג הנאה של כילוי הוזכר בדברי הראשונים על איסור הנאה.