האם אדם מתקנא בחתנו?

שלו'

משתמש ותיק
סנהדרין ק"ה ב': דאמר רב יוסי בר חוני בכל אדם מתקנא חוץ מבנו ותלמידו.
יל"ע מה בחתנו?
 

HaimL

משתמש ותיק
בסוגיא דחנוכה

אמר רבא דרחים רבנן הוו ליה בנין רבנן דמוקיר רבנן הוו ליה חתנוותא רבנן וכו'

ובפירש"י, הוו ליה בנין רבנן - ואהבתו עליהם כאב על בן:

הרי שאין אהבת אדם לחתניו, אלא רק שמתייקר בכבודם, והם מתייקרים בכבודו. ובפשטות, ה"נ שהוא גם מתקנא בהם.
 

תיובתא

משתמש ותיק
HaimL אמר:
בסוגיא דחנוכה

אמר רבא דרחים רבנן הוו ליה בנין רבנן דמוקיר רבנן הוו ליה חתנוותא רבנן וכו'

ובפירש"י, הוו ליה בנין רבנן - ואהבתו עליהם כאב על בן:

הרי שאין אהבת אדם לחתניו, אלא רק שמתייקר בכבודם, והם מתייקרים בכבודו. ובפשטות, ה"נ שהוא גם מתקנא בהם.
דברי טעם, אלא שלכאורה אין צריך, אם כתוב "בכל אדם מתקנא חוץ מבנו ותלמידו", למה להכניס את חתנו?
 
 

אברהם לוי

משתמש ותיק
תיובתא אמר:
אם כתוב "בכל אדם מתקנא חוץ מבנו ותלמידו", למה להכניס גם את חתנו?
ובחז"ל מבואר שמתח וקנאה שוררת בין חתן לחמיו.
עיין ב"ב צח, ב דלאו דרכא דחתנא למידר בי חמוהי, ופסחים קיג, א הוי זהיר באשתך מחתנה משום ערוה ומשום ממון.
 

שלו'

משתמש ותיק
פותח הנושא
תיובתא אמר:
HaimL אמר:
בסוגיא דחנוכה

אמר רבא דרחים רבנן הוו ליה בנין רבנן דמוקיר רבנן הוו ליה חתנוותא רבנן וכו'

ובפירש"י, הוו ליה בנין רבנן - ואהבתו עליהם כאב על בן:

הרי שאין אהבת אדם לחתניו, אלא רק שמתייקר בכבודם, והם מתייקרים בכבודו. ובפשטות, ה"נ שהוא גם מתקנא בהם.
דברי טעם, אלא שלכאורה אין צריך, אם כתוב "בכל אדם מתקנא חוץ מבנו ותלמידו", למה להכניס את חתנו?
יפה הערת, אך יש ביטוי 'חתני כבני', ואיני יודע אם מקורו בתורה, או שזה לשון בנ"א, ואולי מביטוי זה עצמו יש להוכיח שבסתמא חתן אינו כבן, ורק אצל האומר, וצ"ע.
 
 

בבא בוטא

משתמש ותיק
עיין בהקדמת הרמ"י מלומבאלא חתן המהרש"א למהדו"ב למהרש"א, שכנודע הכניס חידושיו בין חידושי חמיו המהרש"א, וכתב שם וזה לשונו:
בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני, הכוונה היא עפ"מ שאמרו בכל אדם מתקנא חוץ מבנו ותלמידו, וא"כ יהא פשט הכתוב כך, בני, אם חכם לבך, היה הדרך לקנא בך, אך מאחר שאתה בני, אדרבה ישמח לבי, ומכל שכן שאינני מתקנא בך.
והנה אנוכי כמוני היום אשר מלאתי את לבי להכנס בגדולות ובנפלאות, להכניס דבריי בתוך דברי חמי רשכבה"ג, אך אקוה כי אדרבה מאחר שאני חתנו ממש נקרא כבנו, וגם תלמידו, בוודאי ישמח לבו
 

בבא בוטא

משתמש ותיק
שלו' אמר:
יש ביטוי 'חתני כבני', ואיני יודע אם מקורו בתורה, או שזה לשון בנ"א
הדבר מבואר בסוגיא בשבת כ"ג: נפיק מינייהו רב שיזבי ומפורש להדיא ברש"י עיין שם
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
שלו' אמר:
יפה הערת, אך יש ביטוי 'חתני כבני', ואיני יודע אם מקורו בתורה, או שזה לשון בנ"א, ואולי מביטוי זה עצמו יש להוכיח שבסתמא חתן אינו כבן, ורק אצל האומר, וצ"ע.
מבואר בנביא ובפוסקים ביו''ד הל' כיבוד אב ואם, שדוד קרא לשאול אבי, כי היה חמיו.
 
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
כי הם חיינו אמר:
נסיון החיים מלמד שפעמים רבות אדם מתקנא בחתנו
גם בבנו
אגב יש חת"ס מפורסם על כך שאברהם נשא את קטורה רק אחרי שיצחק נשא את רבקה
 
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
אברהם לוי אמר:
תיובתא אמר:
אם כתוב "בכל אדם מתקנא חוץ מבנו ותלמידו", למה להכניס גם את חתנו?
ובחז"ל מבואר שמתח וקנאה שוררת בין חתן לחמיו.
עיין ב"ב צח, ב דלאו דרכא דחתנא למידר בי חמוהי, ופסחים קיג, א הוי זהיר באשתך מחתנה משום ערוה ומשום ממון.

מעניין שבעירובין יש לכאורה מימרא סותרת
לגבי מי שמתארח בבית ביתו אין חשש שיריב עימה
משאי"כ בבית בנו עלול לרב עם כלתו
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
מתיקות אינסופית אמר:
יעקב שלם אמר:
בטוח?

ברוך הבא אל פורומינו
באמת חסר מתיקות בפורום

בעולם הפסיכולוגיה (רח"ל) מדברים על זה הרבה
שחלק מהקשיים בחינוך ילדים יכול לנבוע מקנאה בהם

ואל תקשני מחז"ל הנ"ל כי בדור משובש הטבע משתבש
ויש לי לכך הרבה דוגמאות
סה"כ טענתי שאין ראיה מנסיון החיים לגבי חתן כי גם בבן זה יכול להתעוות
 
יעקב שלם אמר:
מתיקות אינסופית אמר:
יעקב שלם אמר:
בטוח?

ברוך הבא אל פורומינו
באמת חסר מתיקות בפורום

בעולם הפסיכולוגיה (רח"ל) מדברים על זה הרבה
שחלק מהקשיים בחינוך ילדים יכול לנבוע מקנאה בהם

ואל תקשני מחז"ל הנ"ל כי בדור משובש הטבע משתבש
ויש לי לכך הרבה דוגמאות
סה"כ טענתי שאין ראיה מנסיון החיים לגבי חתן כי גם בבן זה יכול להתעוות
התופעה לא מוכרת לי ב"ה, תוכל לפרט דוגמאות ששמעת עליהם?
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
מתיקות אינסופית אמר:
ט דוגמאות

את הראיה שהבאתי לעיל מהחת"ס מצאתי כעת בשם הגרח"ק
בפורטל הדף היומי

בגמרא יש מחלוקת מה דינו של וולד שנולד מבהמה שהייתה קדושה בקדושת קרבן שלמים אך היא בעלת מום. ב"הלכה ברורה" מובא פסק הרמב"ם הכותב: "ולד בעלת מום הרי הוא כולד התמימה לכל דבר ויקרב כראוי לו". כלומר שבמצב כזה הוולד עולה במעלה על פני אימו, שכן אימו אינה קרבה והוא קרב.

במסכת סנהדרין (קה,ב) נאמר: "בכל אדם מתקנא, חוץ מבנו ותלמידו". עם זאת כותב רש"י במסכת בבא קמא (צב,ב) שאברהם אבינו התחתן עם קטורה משום שנתקנא ביצחק שהתחתן עם רבקה, הרי שהאב נתקנא בבנו.

בביאור העניין כתב הגר"ח קנייבסקי שליט"א שהכלל האומר שאין אדם מתקנא בבנו ובתלמידו מתייחס למעמד הכללי או החכמה של הבן, אם הבן נחשב לאדם חשוב או חכם, בזה אביו לא מקנא, אולם במעשה או בעניין מסוים ייתכן שאפילו האב יקנא בבנו.

בהקשר לכך הוא סיפר משמו של ר' אריה לוין זצ"ל: שלהגאון בעל "חמדת שלמה" היה בן גדול מאד, ודיברו עליו שהוא גדול מאביו, והדבר היה אכפת לאביו, שאלוהו הרי "בכל אדם מתקנא חוץ מבנו"? והשיב: האב לא מקנא אם מה שאומרים על בנו הוא אמת!...
 
יעקב שלם אמר:
מתיקות אינסופית אמר:
ט דוגמאות

את הראיה שהבאתי לעיל מהחת"ס מצאתי כעת בשם הגרח"ק
בפורטל הדף היומי

בגמרא יש מחלוקת מה דינו של וולד שנולד מבהמה שהייתה קדושה בקדושת קרבן שלמים אך היא בעלת מום. ב"הלכה ברורה" מובא פסק הרמב"ם הכותב: "ולד בעלת מום הרי הוא כולד התמימה לכל דבר ויקרב כראוי לו". כלומר שבמצב כזה הוולד עולה במעלה על פני אימו, שכן אימו אינה קרבה והוא קרב.

במסכת סנהדרין (קה,ב) נאמר: "בכל אדם מתקנא, חוץ מבנו ותלמידו". עם זאת כותב רש"י במסכת בבא קמא (צב,ב) שאברהם אבינו התחתן עם קטורה משום שנתקנא ביצחק שהתחתן עם רבקה, הרי שהאב נתקנא בבנו.

בביאור העניין כתב הגר"ח קנייבסקי שליט"א שהכלל האומר שאין אדם מתקנא בבנו ובתלמידו מתייחס למעמד הכללי או החכמה של הבן, אם הבן נחשב לאדם חשוב או חכם, בזה אביו לא מקנא, אולם במעשה או בעניין מסוים ייתכן שאפילו האב יקנא בבנו.

בהקשר לכך הוא סיפר משמו של ר' אריה לוין זצ"ל: שלהגאון בעל "חמדת שלמה" היה בן גדול מאד, ודיברו עליו שהוא גדול מאביו, והדבר היה אכפת לאביו, שאלוהו הרי "בכל אדם מתקנא חוץ מבנו"? והשיב: האב לא מקנא אם מה שאומרים על בנו הוא אמת!...
יש"כ, אני רק יותר התכוונתי לדוגמאות מימינו ממש וכמו שהבנתי מראשית דבריך שזה בסיבת שיבוש דורינו.
 

נבשר

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
את הראיה שהבאתי לעיל מהחת"ס מצאתי כעת בשם הגרח"ק
בפורטל הדף היומי

בגמרא יש מחלוקת מה דינו של וולד שנולד מבהמה שהייתה קדושה בקדושת קרבן שלמים אך היא בעלת מום. ב"הלכה ברורה" מובא פסק הרמב"ם הכותב: "ולד בעלת מום הרי הוא כולד התמימה לכל דבר ויקרב כראוי לו". כלומר שבמצב כזה הוולד עולה במעלה על פני אימו, שכן אימו אינה קרבה והוא קרב.

במסכת סנהדרין (קה,ב) נאמר: "בכל אדם מתקנא, חוץ מבנו ותלמידו". עם זאת כותב רש"י במסכת בבא קמא (צב,ב) שאברהם אבינו התחתן עם קטורה משום שנתקנא ביצחק שהתחתן עם רבקה, הרי שהאב נתקנא בבנו.

בביאור העניין כתב הגר"ח קנייבסקי שליט"א שהכלל האומר שאין אדם מתקנא בבנו ובתלמידו מתייחס למעמד הכללי או החכמה של הבן, אם הבן נחשב לאדם חשוב או חכם, בזה אביו לא מקנא, אולם במעשה או בעניין מסוים ייתכן שאפילו האב יקנא בבנו.

בהקשר לכך הוא סיפר משמו של ר' אריה לוין זצ"ל: שלהגאון בעל "חמדת שלמה" היה בן גדול מאד, ודיברו עליו שהוא גדול מאביו, והדבר היה אכפת לאביו, שאלוהו הרי "בכל אדם מתקנא חוץ מבנו"? והשיב: האב לא מקנא אם מה שאומרים על בנו הוא אמת!...
אולי כאילו שיש ב' סוגי קנאות יש קנאה מצמיחה ויש קנאה מרקיבה "רקב עצמות קנאה", ומצמיחה כמו "קנאת סופרים" וכן על רחל שנתנה את שפחה זה יצור אצלה כמין קנאה, וכן אצל שרה, והיינו קנאה בשביל מילוי ועשייה ולא בשביל לחורר חור באדם עד העצם.
 

ונחנו מה

משתמש ותיק
מה שאין מתקנא בבנו ובתלמידו, זה בגלל שהצלחת הבן והתלמיד היא הצלחה שלו, ממילא בחתן זה תלוי לגופו
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
שלו' אמר:
יש ביטוי 'חתני כבני', ואיני יודע אם מקורו בתורה, או שזה לשון בנ"א
המקור הראשון שמצאתי זה באגרות ר' עקיבא איגר (מכתב פה) לחתנו רבי וולף שיף מוולנשטיין (בעלה של בתו רודיש)
 
חלק עליון תַחתִית