היכן מצינו חיוב כרת על הנאה?הערשל אמר:ואם כן האם יש חיוב כרת על הנאתן.
ממקום שבאת. זו קושיא בדברי ר' אבהו, האמת ודאי אינה כן.הערשל אמר:עי' תוס' בריש כל שעה שהקשו אמאי לרבי אבהו אין כרת על הנאה מחמץ שהרי לדבריו לשון אכילה כולל אף הנאה.
התוס' שם הוצרכו להביא ראיה לדבריהם, ומשמע שבלא ראיה אין כזה כלל שאין כרת על הנאה.אבי חי אמר:זו קושיא בדברי ר' אבהו, האמת ודאי אינה כן
מאיפה הראיה?אבי חי אמר:לגוף השאלה, מסתבר שאם יש נ"מ, פיגול נו"ט אסורין בהנאה אף מצד עצמן. ומה הצד השני?
הערשל אמר:התוס' שם הוצרכו להביא ראיה לדבריהם, ומשמע שבלא ראיה אין כזה כלל שאין כרת על הנאה.אבי חי אמר:זו קושיא בדברי ר' אבהו, האמת ודאי אינה כן
לא הבאתי ראיה, שאלתי מה הצד השני.הערשל אמר:מאיפה הראיה?אבי חי אמר:לגוף השאלה, מסתבר שאם יש נ"מ, פיגול נו"ט אסורין בהנאה אף מצד עצמן. ומה הצד השני?
ואולי זה תלוי בחזקיה ור"א.
אבל גם מיעוט לא מצאנו.אבי חי אמר:שם לא מצינו שום ילפותא שמלמדת כרת בהנאה, גם באיסורין שחייב כרת על אכילתם
במילים אחרות. האם תירוץ התוס' אינו שייך בפנו"ט?הערשל אמר:אבל גם מיעוט לא מצאנו.אבי חי אמר:שם לא מצינו שום ילפותא שמלמדת כרת בהנאה, גם באיסורין שחייב כרת על אכילתם
ייש"כ, אכן מדבריו מוכח שיש איה"נ מצד איסור פיגול.אבי חי אמר:ויש לציין למהרש"א קידושין נו ב,
אולי זה רק מצד הדין קודש שלהם שקודש שחל בו פסול טעון שריפה.יושב בשבת תחכמוני אמר:זה שטעונים שריפה זה לא טעם לאוסרם בהנאה ככל הנשרפין במתני' תמורה לג:?
בנותר כתיב להדיא דין שריפה, ומיני' ילפינן פסחים כד א דכל שבקדש בשריפה.הערשל אמר:אולי זה רק מצד הדין קודש שלהם שקודש שחל בו פסול טעון שריפה.
בודאי שכן. אבל באמת כבר מתחילה לא כ"כ הבנתי לאן חותר מר, הרי השם המיוחד של פנו"ט הוא לענין איסור אכילה שחייבין עליו כרת, ודין שריפה - האוסר אף בהנאה - הוא א' לטמא (ובכלל זה אף תרומה טמאה), וא' לנותר ובכללו שאר פסוהמ"ק <בכל פסול שהוא, ואין משמעות לפיגול לענין זה>, (וכ"ז מבואר ברמב"ם ריש פי"ט מפסוהמ"ק ובסה"מ), ומה ניתן להוסיף עוד?הערשל אמר:אולי זה רק מצד הדין קודש שלהם שקודש שחל בו פסול טעון שריפה.יושב בשבת תחכמוני אמר:זה שטעונים שריפה זה לא טעם לאוסרם בהנאה ככל הנשרפין במתני' תמורה לג:?
בתרומה טמאה אין איסור הנאה.יושב בשבת תחכמוני אמר:ודין שריפה - האוסר אף בהנאה - הוא א' לטמא (ובכלל זה אף תרומה טמאה),
השאלה היא האם השם איסור פיגול גורם איסור הנאה (ואולי זה גם נפ"מ למלקות אם לוקה משם פיגול).יושב בשבת תחכמוני אמר:אבל באמת כבר מתחילה לא כ"כ הבנתי לאן חותר מר, הרי השם המיוחד של פנו"ט הוא לענין איסור אכילה שחייבין עליו כרת,
אני הק' לא מכיר דין כזה, (וכמו שהבאתי לעיל שאפי' לגבי שריפה אין משמעות מיוחדת כלל וכלל לגבי פיגול. קח בחשבון שיש דברים שאינן מתפגלים - דבר שאין לו מתירין - ואיש לא העלה בדעתו לחלק בדינם לדין נוסף מלבד לכרת על אכילתם).הערשל אמר:השאלה היא האם השם איסור פיגול גורם איסור הנאה (ואולי זה גם נפ"מ למלקות אם לוקה משם פיגול).יושב בשבת תחכמוני אמר:אבל באמת כבר מתחילה לא כ"כ הבנתי לאן חותר מר, הרי השם המיוחד של פנו"ט הוא לענין איסור אכילה שחייבין עליו כרת,
אולם מהמהרש"א שהביא @אבי חי מוכח שיש כזה דין, ומה שלא מצאנו שיש שריפה מצד הפיגול מה הראיה מזה?יושב בשבת תחכמוני אמר:אני הק' לא מכיר דין כזה
התוס' ביבמות עג: כ' דהקרא איצטריך כי היכי דלא נילף בק"ו ממעשר שאסור לבער ממנו בטומאה, אולם התוס' בב"ק קא כ' דאיצטריך קרא כי היכי דלא נילף מערלה שאסור ליהנות בשעת ביעורו, ואולי באמת משמע מזה שזה איסור הנאה שהרי בערלה האיסור של לא ידליק בו את הנר זה משום איה"נ.יושב בשבת תחכמוני אמר:על מה שכתבת לעיל מתרומה טמאה, אולי לכך הוצרכה הדרשה דשלך תהא להסיקה תחת תבשילך?
אני באמת לא מבין. לדעתך תוס' <לפי' המהרש"א> מתכוונים לחלק בין קומץ מנחה שנתפגלה לשייריה, שהשיריים כיון שיש להם מתירים המקדש בהם אינה מקודשת והקומץ כיון שאין לו מתירים ואינו מתפגל היא מקודשת?הערשל אמר:אולם מהמהרש"א שהביא @אבי חי מוכח שיש כזה דין, ומה שלא מצאנו שיש שריפה מצד הפיגול מה הראיה מזה?יושב בשבת תחכמוני אמר:אני הק' לא מכיר דין כזה
אכן לכ' דברי מהרש"א אינם ראיה לכאן, אך א"א לברר ד"ז בלי להבין צדדי הספק.יושב בשבת תחכמוני אמר:אני באמת לא מבין. לדעתך תוס' <לפי' המהרש"א> מתכוונים לחלק בין קומץ מנחה שנתפגלה לשייריה, שהשיריים כיון שיש להם מתירים המקדש בהם אינה מקודשת והקומץ כיון שאין לו מתירים ואינו מתפגל היא מקודשת?הערשל אמר:אולם מהמהרש"א שהביא @אבי חי מוכח שיש כזה דין, ומה שלא מצאנו שיש שריפה מצד הפיגול מה הראיה מזה?יושב בשבת תחכמוני אמר:אני הק' לא מכיר דין כזה
ובפשטות - כך נראה לי כעת מקופיא - כוונתם אכן לאיסור שמחמת השריפה, ואה"נ שיכלו להקשות מכל פסוהמ"ק.
ומה שהוזכר המהרש"א לא עלתה בידי להבין את התוספת שיש בדבריו לנידון דנן מעבר לעצם ד' התוס', המהרש"א בס"ה מבאר שבפנו"ט <או להנ"ל: בפסוהמ"ק> אין משום המקדש בחלקו שאינה מקודשת לפי שפקע מהם תורת הקודש דידהו. <ובאמת לכא' יש בזה מן החידוש, שבפסוהמ"ק פוקעת תורת ממון גבוה (שלזה לכא' מתכוון המהרש"א בלשון 'איסור קודש', שלקחה מהמקדש בחלקו אינה מקודשת כמפורש בדבריו), והייתי שמח אם מי שבקי בהרחבת דבר זה יעמידנו על עומקא דשמעתתא בענין>.
פיגול ונותר, אף אלו שאינם אסורים בהנאה משום קודש, דהיינו שאין בהם מעילה, איסורי הנאה הם, ואינם מטמאים טומאת אוכלין לר"ש.הערשל אמר:האם פנו"ט אסורים באיסור הנאה מצד האיסור פנ"ט חוץ מהאיסור מצד שהם קודש?
הערשל אמר:אולי זה גם נפ"מ למלקות אם לוקה משם פיגול.
כוונתי היתה לנהנה מן הפיגול. (לא לפי שיטת הרמב"ם שאין מלקות באיסורי הנאה)משה נפתלי אמר:הערשל אמר:אולי זה גם נפ"מ למלקות אם לוקה משם פיגול.האוכל פיגול לוקה משום 'לא יאכל כי קודש הוא'.
האוכל פיגול הואיל וחייב כרת משום 'והנפש האוכלת ממנו עוונה תשא' דינו לענין מלקות תלוי במח' התנאים אם לוקין על לאו שיש בו כרת, ולסוברים שלוקין היינו מאותו השם בעצמו של והנפש האוכלת, כמו בכ"מ בלאו שיש בו כרת.משה נפתלי אמר:הערשל אמר:אולי זה גם נפ"מ למלקות אם לוקה משם פיגול.האוכל פיגול לוקה משום 'לא יאכל כי קודש הוא'.