אָמַר רַב: הַאי דִּינָא, מֵרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן גְּמִירְנָא, דְּאָמַר בְּבֵית הַכִּסֵּא וכו'.
וְהֵיכִי עָבֵד הָכִי? וְהָאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּכָל מָקוֹם מֻתָּר לְהַרְהֵר, חוּץ מִמֶּרְחָץ וּמִבֵּית הַכִּסֵּא! לְאָנְסוֹ שָׁאנֵי.
במבי אמר:הגמ' במגילה מספרת ששאלו את רב זירא במה הארכת ימים וענה להם מספר סיבות ואחד מהם שמימיו לא הרהר במבואות המטונפים. (מגילה כח.)
אך קשה טובא, שהרי הגמ' בירושלמי דנה האם מותר להרהר בבית הכסא בד"ת ואומר שם ר' זעירא שכל קושי שהיה קשה לו בבית הכסא היה סובר אותו ! (ברכות כט:)
מאן ייתי ויפרק האי קושיא?
זה מסופר על א' מגדו"י שהיה קורא ספרי מדע בביה"כ, ופ"א קרא שאם משקים עץ בבו"ח זה משביח את העץ. ומיד חשב לקשר זאת לסמיכות הפסוקים הנ"ל, ומאז הפסיק לקרוא ספרי מדע בביה"כ.נתן הבבלי אמר:שמות פרק כג
רֵאשִׁ֗ית בִּכּוּרֵי֙ אַדְמָ֣תְךָ֔ תָּבִ֕יא בֵּ֖ית ה֣' אֱלֹהֶ֑יךָ לֹֽא־תְבַשֵּׁ֥ל גְּדִ֖י בַּחֲלֵ֥ב אִמּֽוֹ: ס
יש שחידש סמיכות הפסוקים לומר שלהשקות עץ עם בו"ח עוזר לעץ, וקמ"ל קרא שתביא ראשית לא ע"י ההשקאה של בו"ח, וחידשו במקום הנ"ל
chaim אמר:האם מי שהוא זוכר על אחד מן הגדולים ז"ל שהתבטא על חידוש של אחד מן הפוסקים שכנראה שחידשו במקום שאסור ללמוד...
או האם מוזכר באחד מן הספרים דבר שחשב במקום שאסור ללמוד.
תודה רבה
מאן דכר שמיה אמר:זה מסופר על א' מגדו"י שהיה קורא ספרי מדע בביה"כ, ופ"א קרא שאם משקים עץ בבו"ח זה משביח את העץ. ומיד חשב לקשר זאת לסמיכות הפסוקים הנ"ל, ומאז הפסיק לקרוא ספרי מדע בביה"כ.נתן הבבלי אמר:שמות פרק כג
רֵאשִׁ֗ית בִּכּוּרֵי֙ אַדְמָ֣תְךָ֔ תָּבִ֕יא בֵּ֖ית ה֣' אֱלֹהֶ֑יךָ לֹֽא־תְבַשֵּׁ֥ל גְּדִ֖י בַּחֲלֵ֥ב אִמּֽוֹ: ס
יש שחידש סמיכות הפסוקים לומר שלהשקות עץ עם בו"ח עוזר לעץ, וקמ"ל קרא שתביא ראשית לא ע"י ההשקאה של בו"ח, וחידשו במקום הנ"ל
אנא לא נגר אנא ולא בר נגר אנא ופרקינה לה [ע"ז נ:].במבי אמר:במבי אמר:הגמ' במגילה מספרת ששאלו את רב זירא במה הארכת ימים וענה להם מספר סיבות ואחד מהם שמימיו לא הרהר במבואות המטונפים. (מגילה כח.)
אך קשה טובא, שהרי הגמ' בירושלמי דנה האם מותר להרהר בבית הכסא בד"ת ואומר שם ר' זעירא שכל קושי שהיה קשה לו בבית הכסא היה סובר אותו ! (ברכות כט:)
מאן ייתי ויפרק האי קושיא?
במבי אמר:במבי אמר:הגמ' במגילה מספרת ששאלו את רב זירא במה הארכת ימים וענה להם מספר סיבות ואחד מהם שמימיו לא הרהר במבואות המטונפים. (מגילה כח.)
אך קשה טובא, שהרי הגמ' בירושלמי דנה האם מותר להרהר בבית הכסא בד"ת ואומר שם ר' זעירא שכל קושי שהיה קשה לו בבית הכסא היה סובר אותו ! (ברכות כט:)
מאן ייתי ויפרק האי קושיא?
בתענית כ ב הגרסה שאלו תלמידיו לרב אדא בר אהבה. ועי' בטו"א במגילה שם דכ"ה הגרסה האמתית (ראב"א).במבי אמר:במבי אמר:הגמ' במגילה מספרת ששאלו את רב זירא במה הארכת ימים וענה להם מספר סיבות ואחד מהם שמימיו לא הרהר במבואות המטונפים. (מגילה כח.)
אך קשה טובא, שהרי הגמ' בירושלמי דנה האם מותר להרהר בבית הכסא בד"ת ואומר שם ר' זעירא שכל קושי שהיה קשה לו בבית הכסא היה סובר אותו ! (ברכות כט:)
מאן ייתי ויפרק האי קושיא?
אף בלא פלו' רש"י ותוס' דפליגי בחילוק הלשונות רבי/רב, לכאורה תרי ר"ז הוו, חדא תלמידם של רב יהודה ור' יוחנן וחברם של רבה ור"נ, ותנינא תלמידו של רב יוסף וחברם של אביי ורבא (עי' סוף הוריות).אברהם לוי אמר:בר מן דין דרש"י בכתובות מג, ב פליג עלייהו, וסוגיא דעלמא כוותיה.
אך הוה אתי שפיר אי בחד מינייהו גרסינן "רב" זירא, אמנם גם במגילה וגם בירושלמי הגירסא "רבי", אם כן ליכא למימר הכין.
יעיין מר בערכי שניהם בס' תולדות תנאים ואמוראים, ויאמר אם אפשר לחברם.אברהם לוי אמר:על הראשונים אנו מצטערים - הם דברי התוספות.
ואתה בא להוסיף עליהם - לחדש דגם לרש"י תרי הוו, ומה עוד ששניהם היו בבבל וארץ ישראל, פלא נשגב בלא ראיה כלל.
ולא נמצא כזאת בכל המחברים כותבי סדרי הדורות.