גדולים שכתבו את חידושיהם שחשבו לאונסם במקום שאסור ללמוד

chaim

משתמש ותיק
האם מי שהוא זוכר על אחד מן הגדולים ז"ל שהתבטא על חידוש של אחד מן הפוסקים שכנראה שחידשו במקום שאסור ללמוד...

או האם מוזכר באחד מן הספרים דבר שחשב במקום שאסור ללמוד.

תודה רבה
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
פרק טבול יום:
אָמַר רַב: הַאי דִּינָא, מֵרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן גְּמִירְנָא, דְּאָמַר בְּבֵית הַכִּסֵּא וכו'.
וְהֵיכִי עָבֵד הָכִי? וְהָאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּכָל מָקוֹם מֻתָּר לְהַרְהֵר, חוּץ מִמֶּרְחָץ וּמִבֵּית הַכִּסֵּא! לְאָנְסוֹ שָׁאנֵי.
 

נתן הבבלי

משתמש ותיק
שמות פרק כג
רֵאשִׁ֗ית בִּכּוּרֵי֙ אַדְמָ֣תְךָ֔ תָּבִ֕יא בֵּ֖ית ה֣' אֱלֹהֶ֑יךָ לֹֽא־תְבַשֵּׁ֥ל גְּדִ֖י בַּחֲלֵ֥ב אִמּֽוֹ: ס
יש שחידש סמיכות הפסוקים לומר שלהשקות עץ עם בו"ח עוזר לעץ, וקמ"ל קרא שתביא ראשית לא ע"י ההשקאה של בו"ח, וחידשו במקום הנ"ל
 

במבי

משתמש ותיק
במבי אמר:
הגמ' במגילה מספרת ששאלו את רב זירא במה הארכת ימים וענה להם מספר סיבות ואחד מהם שמימיו לא הרהר במבואות המטונפים. (מגילה כח.)
אך קשה טובא, שהרי הגמ' בירושלמי דנה האם מותר להרהר בבית הכסא בד"ת ואומר שם ר' זעירא שכל קושי שהיה קשה לו בבית הכסא היה סובר אותו ! (ברכות כט:)

מאן ייתי ויפרק האי קושיא?
 

מאן דכר שמיה

משתמש רגיל
נתן הבבלי אמר:
שמות פרק כג
רֵאשִׁ֗ית בִּכּוּרֵי֙ אַדְמָ֣תְךָ֔ תָּבִ֕יא בֵּ֖ית ה֣' אֱלֹהֶ֑יךָ לֹֽא־תְבַשֵּׁ֥ל גְּדִ֖י בַּחֲלֵ֥ב אִמּֽוֹ: ס
יש שחידש סמיכות הפסוקים לומר שלהשקות עץ עם בו"ח עוזר לעץ, וקמ"ל קרא שתביא ראשית לא ע"י ההשקאה של בו"ח, וחידשו במקום הנ"ל
זה מסופר על א' מגדו"י שהיה קורא ספרי מדע בביה"כ, ופ"א קרא שאם משקים עץ בבו"ח זה משביח את העץ. ומיד חשב לקשר זאת לסמיכות הפסוקים הנ"ל, ומאז הפסיק לקרוא ספרי מדע בביה"כ.
 
 

מאן דכר שמיה

משתמש רגיל
יש סיפור על בעל התורת חסד מלובלין שהגיע פ"א לכ"ק אדמו"ר הצמח צדק מליובאוויטש ואמר בפניו פלפול, ועל אחת מסברותיו אמר לו הצ"צ שחידשה בבית הכסא.
 

בן צרויה

משתמש רגיל
chaim אמר:
האם מי שהוא זוכר על אחד מן הגדולים ז"ל שהתבטא על חידוש של אחד מן הפוסקים שכנראה שחידשו במקום שאסור ללמוד...

או האם מוזכר באחד מן הספרים דבר שחשב במקום שאסור ללמוד.

תודה רבה

בגמ' קידושין לג. שמא בהן יושב ומהרהר ועיי"ש תוס'.
 

כפשוטו

משתמש ותיק
מאן דכר שמיה אמר:
נתן הבבלי אמר:
שמות פרק כג
רֵאשִׁ֗ית בִּכּוּרֵי֙ אַדְמָ֣תְךָ֔ תָּבִ֕יא בֵּ֖ית ה֣' אֱלֹהֶ֑יךָ לֹֽא־תְבַשֵּׁ֥ל גְּדִ֖י בַּחֲלֵ֥ב אִמּֽוֹ: ס
יש שחידש סמיכות הפסוקים לומר שלהשקות עץ עם בו"ח עוזר לעץ, וקמ"ל קרא שתביא ראשית לא ע"י ההשקאה של בו"ח, וחידשו במקום הנ"ל
זה מסופר על א' מגדו"י שהיה קורא ספרי מדע בביה"כ, ופ"א קרא שאם משקים עץ בבו"ח זה משביח את העץ. ומיד חשב לקשר זאת לסמיכות הפסוקים הנ"ל, ומאז הפסיק לקרוא ספרי מדע בביה"כ.


https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=68&t=11065&p=151268&hilit=תחת+השיחים#p151268
 

אברהם לוי

משתמש ותיק
במבי אמר:
במבי אמר:
הגמ' במגילה מספרת ששאלו את רב זירא במה הארכת ימים וענה להם מספר סיבות ואחד מהם שמימיו לא הרהר במבואות המטונפים. (מגילה כח.)
אך קשה טובא, שהרי הגמ' בירושלמי דנה האם מותר להרהר בבית הכסא בד"ת ואומר שם ר' זעירא שכל קושי שהיה קשה לו בבית הכסא היה סובר אותו ! (ברכות כט:)
מאן ייתי ויפרק האי קושיא?
אנא לא נגר אנא ולא בר נגר אנא ופרקינה לה [ע"ז נ:].
החילוק פשוט, לבית הכסא חייבים ללכת, ואם הרהר בדברי תורה לאנסו מאי אית ליה למעבד.
אמנם אם בא למבואות המטונפות, לא היה עובר בהם אלא הקיף אותם שלא להכניס עצמו לאונס.
ועיין ברכות כד, ב שהעוסק בדברי תורה ומפסיק בבואו למבואות המטונפות, אם פסק מה שכרו, עליו הכתוב אומר ובדבר הזה תאריכו ימים, וזהו שהשיב ר' זירא במה הארכת ימים, שלא הרהר בם. 
 

chaim

משתמש ותיק
פותח הנושא
במבי אמר:
במבי אמר:
הגמ' במגילה מספרת ששאלו את רב זירא במה הארכת ימים וענה להם מספר סיבות ואחד מהם שמימיו לא הרהר במבואות המטונפים. (מגילה כח.)
אך קשה טובא, שהרי הגמ' בירושלמי דנה האם מותר להרהר בבית הכסא בד"ת ואומר שם ר' זעירא שכל קושי שהיה קשה לו בבית הכסא היה סובר אותו ! (ברכות כט:)

מאן ייתי ויפרק האי קושיא?

עי' תוס מנחות דף מ: שהיו שני אמוראים אחד היה ר' זירא ואחד היה הרב זירא, ואולי בהכי מתיישבת האי קושיא
 

אברהם לוי

משתמש ותיק
בר מן דין דרש"י בכתובות מג, ב פליג עלייהו, וסוגיא דעלמא כוותיה.
אך הוה אתי שפיר אי בחד מינייהו גרסינן "רב" זירא, אמנם גם במגילה וגם בירושלמי הגירסא "רבי", אם כן ליכא למימר הכין.
 

אבי חי

משתמש ותיק
במבי אמר:
במבי אמר:
הגמ' במגילה מספרת ששאלו את רב זירא במה הארכת ימים וענה להם מספר סיבות ואחד מהם שמימיו לא הרהר במבואות המטונפים. (מגילה כח.)
אך קשה טובא, שהרי הגמ' בירושלמי דנה האם מותר להרהר בבית הכסא בד"ת ואומר שם ר' זעירא שכל קושי שהיה קשה לו בבית הכסא היה סובר אותו ! (ברכות כט:)

מאן ייתי ויפרק האי קושיא?
בתענית כ ב הגרסה שאלו תלמידיו לרב אדא בר אהבה. ועי' בטו"א במגילה שם דכ"ה הגרסה האמתית (ראב"א).
 
 

אבי חי

משתמש ותיק
אברהם לוי אמר:
בר מן דין דרש"י בכתובות מג, ב פליג עלייהו, וסוגיא דעלמא כוותיה.
אך הוה אתי שפיר אי בחד מינייהו גרסינן "רב" זירא, אמנם גם במגילה וגם בירושלמי הגירסא "רבי", אם כן ליכא למימר הכין.
אף בלא פלו' רש"י ותוס' דפליגי בחילוק הלשונות רבי/רב, לכאורה תרי ר"ז הוו, חדא תלמידם של רב יהודה ור' יוחנן וחברם של רבה ור"נ, ותנינא תלמידו של רב יוסף וחברם של אביי ורבא (עי' סוף הוריות).

וכמדומה דתרוייהו היו בבבל ובא"י.
 
 

אברהם לוי

משתמש ותיק
על הראשונים אנו מצטערים - הם דברי התוספות.
ואתה בא להוסיף עליהם - לחדש דגם לרש"י תרי הוו, ומה עוד ששניהם היו בבבל וארץ ישראל, פלא נשגב בלא ראיה כלל.
ולא נמצא כזאת בכל המחברים כותבי סדרי הדורות.
 

אבי חי

משתמש ותיק
אברהם לוי אמר:
על הראשונים אנו מצטערים - הם דברי התוספות.
ואתה בא להוסיף עליהם - לחדש דגם לרש"י תרי הוו, ומה עוד ששניהם היו בבבל וארץ ישראל, פלא נשגב בלא ראיה כלל.
ולא נמצא כזאת בכל המחברים כותבי סדרי הדורות.
יעיין מר בערכי שניהם בס' תולדות תנאים ואמוראים, ויאמר אם אפשר לחברם.
ר"ז הראשון
ר"ז השני

ארשה לעצמי להעיר שלשון על הראשונים אנו מצטערים אינה מתאימה כאן, וכנראה נפלטה אגב שיטפא.
 
חלק עליון תַחתִית