זקוק להסבר בסיום של עירובין

יעקב שלם

משתמש ותיק
דברי ר"ש רבי שמעון אומר מקום שהתירו לך חכמים משלך נתנו לך שלא התירו לך אלא משום שבות:

ופירש"י   דלא תימא מיקל אני באיסור שבת

א. הרי ר"ש מיקל במוקצה ומשאצל"ג וזה חוצה את כל מסכת שבת
ב. דבר מעניין שהחומרא של ר"ש לגבי עניבה היא בכל בברייתא
 

נדיב לב

משתמש ותיק
א. על פניו, דלא תימא מיקל אני באיסור שבת, לא מתייחס אלא בנוגע לפלוגתא עם ת"ק בנמצא ט"ו מחוץ לתחום, וטעם היתרו לא מפני קולא אלא מצד הדין כמבואר שם מה ששיירו בודקי המידות, אבל לא בא להתייחס לכל איסורי שבת.

אשרי מי שעמלו בתורה ועושה נחת רוח ליוצרו. אמר אביי תיתי לי דכי חזינא צורבא מדרבנן עבידא יומא טבא. אשריכם גבורי החיל שמסיימים מסכת עירובין. @יעקב שלם אל תשכחו להביא קצת תופינים לכולל, ובחזור הבייתה לקנות איזה ממתק לילדים ולשתף אותם שאבא סיים מסכת.... ובערב להציע ולכתוב בפורום מן היקב ומן הגורן שאמרתם בסיום המסכת...

קח וורט מענין שמצאתי כעת - לסיום מסכת עירובין.
בניהו בן יהוידע עירובין קד: וז"ל: מנהג אבותיהם בידיהם. נראה לי בס"ד לשון זה של חכמים השגור בכל מקום למנקט בהאי לישנא, והוא כי בידים יש טו"ב פרקים, והמנהג שראוי לקיימו הוא דוקא אם יהיה מנהג טוב, אבל מנהג להרע עליו אמרו אותיות גהנם, ועיין בפתח עינים על דף ג"ן במכילתין עיין שם, ברמז מאמר לסטים שכמותך כבשוה יע"ש. וז"ש מנהג אבותיהם בידיהם, כלומר הוא מנהג טוב שיש לו רמז בידים שהם טו"ב פרקים שעושים מעשים חיים:
 

HaimL

משתמש ותיק
שתי ההלכות האלו דומות זו לזו, בכך שיש בהן טעם להחמיר, אפילו בדרבנן. כלומר, ת"ק דנימת כינור יכול להקשות לרבי שמעון, מדוע אתה אוסר בקשירה הלא כל האיסור הוא מדרבנן וה"ל להתיר במקדש. ואם אסרת בזה, אז מדוע תתיר תחומין, גם אם אתה סובר שאלפיים אמה מדרבנן, כ"ש שתחמיר בזה מחוץ למקדש. וע"כ מתרץ רבי שמעון שבתחומין אין איסור כלל, מפני שהוא נמצא בתוך התחום. אבל במקדש לא התירו אלא שבות, שהוא רק סייג לתורה, ולא יכול לבוא לאיסור תורה משא"כ קשירה, שיכול לבוא לידי איסור של תורה (כגון אם יימלך להניחו בקשירה זו).
 

HaimL

משתמש ותיק
לגמרי במקרה, ראיתי השבת שהגאון בעל פנים מאירות כתב תשובה על הסוגיא. ראה תשובת פנים מאירות ח"א, סימן פ"ו.
 
חלק עליון תַחתִית