לפי כללי הדקדוק איך נכון לומר? הגמרא שואל או הגמרא שואלת, בקיצור האם יש להתייחס לגמרא בלשון זכר או בלשון נקבה
ואין להביא ראיה מהגמרות (גמרים?) המבוארות, שהם כתבו בלשון נקבה, כי כך מקובל בציבור.
עד היום חשבתי שזה המצאה של הדור האחרון להתייחס בלשון זו לגמרא, ורק בגלל שגמרא מסתיימת בדומה ל"גמרה" חשבוהו לנקבה.
וכשם שברור שאם משתמשים במילה המקורית "תלמוד" הניסוח הנכון היה "התלמוד שואל", כך מסתמא היה נכון להגיד "הגמרא שואל".
ובלאו הכי, מסתבר שאינו נכון כלל להתייחס לגמרא כאל "שואלת" או "שואל" כי הרי לא מדובר באישיות מסויימת, אלא בחכמי התלמוד. וא"כ היה צריך לומר "שאלו בגמרא" וכדו'. כשם שמקובל להגיד "שואלים תוספות".
ובאמת לא מצוי בראשונים ובאחרונים (עד לתקופה האחרונה ורק בחכמי ארץ ישראל) שהתייחסו לגמרא בלשון נקבה.
אתמול לראשונה מצאתי בתוספות בפסחים (מז. ד"ה ואי אמרת) לשון זו:
..וקשה לר"י לפירושו כיון דהגמרא אינה יודעת חילוק בין גבוה להדיוט וכי בשביל שלא יהא עכשיו ראוי אף על פי שיהא ראוי לבו ביום יהא אסור...
אמנם אינני יודעת עד כמה יש להסתמך על לשון זו, כי הלא ידוע שכל מקום שכתוב "גמרא" זהו מחמת הצנזורה ובמקור היה כתוב "תלמוד" ומסתמא שהיה כתוב בתוס' "שהתלמוד אינו יודע" (חפשתי במהדורת עוז והדר ולא מצאתי שינוי גירסא).
ואין להביא ראיה מהגמרות (גמרים?) המבוארות, שהם כתבו בלשון נקבה, כי כך מקובל בציבור.
עד היום חשבתי שזה המצאה של הדור האחרון להתייחס בלשון זו לגמרא, ורק בגלל שגמרא מסתיימת בדומה ל"גמרה" חשבוהו לנקבה.
וכשם שברור שאם משתמשים במילה המקורית "תלמוד" הניסוח הנכון היה "התלמוד שואל", כך מסתמא היה נכון להגיד "הגמרא שואל".
ובלאו הכי, מסתבר שאינו נכון כלל להתייחס לגמרא כאל "שואלת" או "שואל" כי הרי לא מדובר באישיות מסויימת, אלא בחכמי התלמוד. וא"כ היה צריך לומר "שאלו בגמרא" וכדו'. כשם שמקובל להגיד "שואלים תוספות".
ובאמת לא מצוי בראשונים ובאחרונים (עד לתקופה האחרונה ורק בחכמי ארץ ישראל) שהתייחסו לגמרא בלשון נקבה.
אתמול לראשונה מצאתי בתוספות בפסחים (מז. ד"ה ואי אמרת) לשון זו:
..וקשה לר"י לפירושו כיון דהגמרא אינה יודעת חילוק בין גבוה להדיוט וכי בשביל שלא יהא עכשיו ראוי אף על פי שיהא ראוי לבו ביום יהא אסור...
אמנם אינני יודעת עד כמה יש להסתמך על לשון זו, כי הלא ידוע שכל מקום שכתוב "גמרא" זהו מחמת הצנזורה ובמקור היה כתוב "תלמוד" ומסתמא שהיה כתוב בתוס' "שהתלמוד אינו יודע" (חפשתי במהדורת עוז והדר ולא מצאתי שינוי גירסא).