הגמרא שואל או הגמרא שואלת

המתלמד

משתמש רגיל
לפי כללי הדקדוק איך נכון לומר? הגמרא שואל או הגמרא שואלת, בקיצור האם יש להתייחס לגמרא בלשון זכר או בלשון נקבה
ואין להביא ראיה מהגמרות (גמרים?) המבוארות, שהם כתבו בלשון נקבה, כי כך מקובל בציבור.
עד היום חשבתי שזה המצאה של הדור האחרון להתייחס בלשון זו לגמרא, ורק בגלל שגמרא מסתיימת בדומה ל"גמרה" חשבוהו לנקבה.
וכשם שברור שאם משתמשים במילה המקורית "תלמוד" הניסוח הנכון היה "התלמוד שואל", כך מסתמא היה נכון להגיד "הגמרא שואל".
ובלאו הכי, מסתבר שאינו נכון כלל להתייחס לגמרא כאל "שואלת" או "שואל" כי הרי לא מדובר באישיות מסויימת, אלא בחכמי התלמוד. וא"כ היה צריך לומר "שאלו בגמרא" וכדו'. כשם שמקובל להגיד "שואלים תוספות".
ובאמת לא מצוי בראשונים ובאחרונים (עד לתקופה האחרונה ורק בחכמי ארץ ישראל) שהתייחסו לגמרא בלשון נקבה.
אתמול לראשונה מצאתי בתוספות בפסחים (מז. ד"ה ואי אמרת) לשון זו:
..וקשה לר"י לפירושו כיון דהגמרא אינה יודעת חילוק בין גבוה להדיוט וכי בשביל שלא יהא עכשיו ראוי אף על פי שיהא ראוי לבו ביום יהא אסור...
אמנם אינני יודעת עד כמה יש להסתמך על לשון זו, כי הלא ידוע שכל מקום שכתוב "גמרא" זהו מחמת הצנזורה ובמקור היה כתוב "תלמוד" ומסתמא שהיה כתוב בתוס' "שהתלמוד אינו יודע" (חפשתי במהדורת עוז והדר ולא מצאתי שינוי גירסא).
 

מסתפק במועט

משתמש ותיק
מסתבר שזה ל' זכר וכמו שביארת בטוב טעם. אחרת זה היה נקרא 'גמרתא' , וכן כמדומה שהקדמונים על הרוב נוקטים ל' ז'. ובאמת א"א ללמוד ממקום א' בתוס' . הנה בתוך הדברים מתחת ידך יצאה שגגה
אמנם אינני יודעת עד כמה יש להסתמך על לשון זו
(בהנחה שמדובר ב@המתלמד ולא במתלמדת..
 

המתלמד

משתמש רגיל
פותח הנושא
מסתפק במועט אמר:
מסתבר שזה ל' זכר וכמו שביארת בטוב טעם. אחרת זה היה נקרא 'גמרתא' , וכן כמדומה שהקדמונים על הרוב נוקטים ל' ז'. ובאמת א"א ללמוד ממקום א' בתוס' . הנה בתוך הדברים מתחת ידך יצאה שגגה
אמנם אינני יודעת עד כמה יש להסתמך על לשון זו
(בהנחה שמדובר ב@המתלמד ולא במתלמדת..

אכן שגגה, פליטת המקלדת
 

המתלמד

משתמש רגיל
פותח הנושא
ייש"כ למרחביה על תצלום דפ"ר
ותודה על הקישורים המחכימים
 

דבש לפי

משתמש ותיק
"הגמרא" זה יידוע כפול, אלא יש לומר או "גמרא שואל" בלי הה הידיעה או "הגמר שואל" כדרך הרמב"ם.
 
למה האריך הגמרא בדבר שאין לו צורך בו ואיפכא נראה לי דמדקאמר הגמרא (רא"ש ב"ק פ"ט סימן כ"ב)

האריך ולא האריכה, דמדקאמר ולא דמדקאמרה.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
יש לבדוק בדפו"ר, כי יתכן מאד שנשתנה מחמת הצנזור (וצ"ל 'האריך התלמוד', 'דמדקאמר התלמוד').
 

בת עין

משתמש ותיק
גם 'סברא' נזכר בתוס' פעמים רבות בלשון נקיבה,
למרות שלכאורה הוא בלשון זכר.

פשוט הדבר שבהשפעת לשון הקודש (שבה מלה המסתיימת בה' היא בדרך כלל נקיבה) נהפכו מלים אלו ללשון נקיבה (מכיון שבהגייה אין חילוק בין מילה המסתיימת בא' למסתיימת בה', והמילה נשמעה לדוברי לשון הקודש כלשון נקיבה).
 

תורת פיך

משתמש ותיק
דבש לפי אמר:
"הגמרא" זה יידוע כפול, אלא יש לומר או "גמרא שואל" בלי הה הידיעה או "הגמר שואל" כדרך הרמב"ם.

אפשר הסבר יותר ברור להדיוטות כמוני?
ואגב, לפי הרמב"ם כיצד קוראים את התיבה, כלומר מה הניקוד של הר' בסופה?
 

דבש לפי

משתמש ותיק
תורת פיך אמר:
דבש לפי אמר:
"הגמרא" זה יידוע כפול, אלא יש לומר או "גמרא שואל" בלי הה הידיעה או "הגמר שואל" כדרך הרמב"ם.
אפשר הסבר יותר ברור להדיוטות כמוני?
ואגב, לפי הרמב"ם כיצד קוראים את התיבה, כלומר מה הניקוד של הר' בסופה?
בארמית לא משתמשים בהה הידיעה בתחילת מילה אלא במקום זה מוסיפים קמץ (ואחריו אלף או הה) בסוף המילה.

ניקוד המילה "גמר" (במשמעות תלמוד) ברמב"ם הוא כנראה גְּמָר ועכ"פ הריש ודאי בלי ניקוד.
 

עוגן

משתמש ותיק
שאלו לחכמים המסדרים גיטין, מתי כותבים על העיר "דיתיב" לשון זכר ומתי "דיתבא" בלשון נקבה.
כמדומני שלפי הכללים שם, גם גמרא הסיומת "רא" הופכת אותו ללשון נקבה.
אני לא זוכר ברור ויבואו החכמים והיודעים ויגידו.
 

חייט

משתמש רשום
מקדש שביעי כל שביעי אמר:
ואראה בחזון אמר:
לא רואה את עצמי דופק על הסטנדר וצועק לחברותא "אומר הגמרא"

למה לדפוק ולצעוק? דברי חכמים בנחת נשמעים

האי צורבא מרבנן דרתח אורייתא דקמרתחא ביה
 
מקדש שביעי כל שביעי אמר:
ואראה בחזון אמר:
לא רואה את עצמי דופק על הסטנדר וצועק לחברותא "אומר הגמרא"

למה לדפוק ולצעוק? דברי חכמים בנחת נשמעים
וכשיגלה בחשבון האשראי שאיזו חברה גבתה ממנו 2000 ש''ח ב'שוגג קרוב למזיד' ויצלצל אליהם, גם אז ידבר בנחת?

ולא תהא כהנת כפונדקית. כשאכפת באמת, אזי צועקים. 

כמו 'ויצעק משה אל ה'', ואמנם שם ביארו התוס' דהמתפלל צריך שישמיע לאוזניו ומפני קרקור הצפרדעים הוכרח לצעוק, אך מ'ויאנחו בנ''י מן העבודה ויזעקו' וכן 'ויצעקו אל ה' בצר להם' (תהילים קז) מוכח דכשכואב צועקים. 
 
 

אוי טאטע זיסער

משתמש ותיק
באידיש הלשון תמיד היה:
זאגט די הייליגע גמרא.
ולא: זאגט דער הייליגער גמרא.

איני יודע כמה זה ראייה, אבל להעשרת הידע זה בטוח יעזור.
 
חלק עליון תַחתִית