אדם שגר נניח בקומה ג וחלונו נמצא מעל פתח הבניין, האם יש עניין שישים את הנרות מחוץ לחלון באופן שיהיה בטפח הסמוך לפתח ?

huo yuc יום טוב

משתמש ותיק
שבת כא  ב
זאת אומרת: נר חנוכה מצוה להניחה בתוך עשרה. דאי סלקא דעתך למעלה מעשרה - לימא ליה: היה לך להניח למעלה מגמל ורוכבו,
שולחן ערוך תרעא סעיף ו
מניחו למעלה מג' טפחים, ומצוה להניחו למטה מי' טפחים, ואם הניחו למעלה מי"ט, יצא, אבל אם מניחו למעלה מכ' אמה לא יצא. 

נראה שאדם יכול להניח את הנר עד גובה 20 אמה
ולכן אדם שמסופק מה עדיף בפתח הבניין או בחלון
אם חלונו נמצא מעל הפתח
יכול לקיים שניהם שיוציא את חנוכיתו מחוץ לחלון ויניחנו למעלה בטפח הסמוך לפתח ?
 

מה אדבר

משתמש ותיק
פשוט שהטעם שיהיה סטפח הסמוך כדי שיהיה ניכר שזה שייך למי שגר כאן, אך בחלון - אין טעם, דהשייכות לבעל הדירה היא משום שזה חלונו ולא פתח בניינו.
 

huo yuc יום טוב

משתמש ותיק
פותח הנושא
יושב אוהלים אמר:
לא מצינו ענין סמוך לפתח מלמעלה.
מה אתה מתכון לא מצינו
אדם שרוצה להגביה את הנרות מאיזה סיבה
יכול להניח עד גובה 20 אמה 
וודאי שחייב להיות בטפח הסמוך לפתח
מה אדבר אמר:
פשוט שהטעם שיהיה בטפח הסמוך כדי שיהיה ניכר שזה שייך למי שגר כאן, אך בחלון - אין טעם, דהשייכות לבעל הדירה היא משום שזה חלונו ולא פתח בניינו.
השאלה הייתה מדין הפתח למטה לא מדין החלון
 

דבש לפי

משתמש ותיק
מניין שמלמעלה מותר להגביה את הנר מחוץ לטפח מהפתח?
עד עשרים אמה יכול להיות בחלון או בפתחים גבוהים כפתחי המלכים (וכן הכהנים שישנו בבית המוקד שהדליקו בפתח בית המוקד אם לא סוברים כרב אלישיב שיש להדליק במקום שנמצאים ברוב ימי החנוכה...)
 

huo yuc יום טוב

משתמש ותיק
פותח הנושא
דבש לפי אמר:
מניין שמלמעלה מותר להגביה את הנר מחוץ לטפח מהפתח?
עד עשרים אמה יכול להיות בחלון או בפתחים גבוהים כפתחי המלכים
תלמוד בבלי מסכת שבת דף כא עמוד ב
תנן התם: גץ היוצא מתחת הפטיש ויצא והזיק - חייב. גמל שטעון פשתן, והוא עובר ברשות הרבים, ונכנסה פשתנו לתוך החנות ודלקה בנרו של חנוני, והדליק את הבירה - בעל הגמל חייב. הניח חנוני את נרו מבחוץ - חנוני חייב. רבי יהודה אומר: בנר חנוכה פטור. אמר רבינא משמיה דרבא זאת אומרת: נר חנוכה מצוה להניחה בתוך עשרה. דאי סלקא דעתך למעלה מעשרה - לימא ליה: היה לך להניח למעלה מגמל ורוכבו! - ודילמא: אי מיטרחא ליה טובא אתי לאימנועי ממצוה.
בעל החנות לא מניח בחלון
 

דבש לפי

משתמש ותיק
huo yuc יום טוב אמר:
דבש לפי אמר:
מניין שמלמעלה מותר להגביה את הנר מחוץ לטפח מהפתח?
עד עשרים אמה יכול להיות בחלון או בפתחים גבוהים כפתחי המלכים
תלמוד בבלי מסכת שבת דף כא עמוד ב
תנן התם: גץ היוצא מתחת הפטיש ויצא והזיק - חייב. גמל שטעון פשתן, והוא עובר ברשות הרבים, ונכנסה פשתנו לתוך החנות ודלקה בנרו של חנוני, והדליק את הבירה - בעל הגמל חייב. הניח חנוני את נרו מבחוץ - חנוני חייב. רבי יהודה אומר: בנר חנוכה פטור. אמר רבינא משמיה דרבא זאת אומרת: נר חנוכה מצוה להניחה בתוך עשרה. דאי סלקא דעתך למעלה מעשרה - לימא ליה: היה לך להניח למעלה מגמל ורוכבו! - ודילמא: אי מיטרחא ליה טובא אתי לאימנועי ממצוה.
בעל החנות לא מניח בחלון
אם אתה צודק בהנחתך שהיה מצוי שגובה פתחי החנויות נמוך מגמל ורוכבו אז לכאורה זו אכן ראיה.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
huo yuc יום טוב אמר:
אם חלונו נמצא מעל הפתח
יכול לקיים שניהם שיוציא את חנוכיתו מחוץ לחלון ויניחנו למעלה בטפח הסמוך לפתח ?
לא הבנתי אותך בתחילה חשבתי שאתה מתכוון שזה יהיה בטפח הסמוך לפתח מעל הפתח מלמעלה ועל זה כתבתי שלא מצינו סמוך לפתח אלא בצד הפתח לא מעל הפתח
אבל עכשיו נראה כוונתך שיורידנו למטה עד שיהיה בצד הפתח
אבל אם כן זה כבר לא יהיה קרוב לחלון, ואם הוא מסתפק אם חלון עדיף אז לא קיים דין חלון.
 

huo yuc יום טוב

משתמש ותיק
פותח הנושא
יושב אוהלים אמר:
לא הבנתי אותך בתחילה חשבתי שאתה מתכוון שזה יהיה בטפח הסמוך לפתח מעל הפתח מלמעלה ועל זה כתבתי שלא מצינו סמוך לפתח אלא בצד הפתח לא מעל הפתח
זו הייתה כוונתי שיניחנו למעלה
אך אדם שמניח את הנרות למעלה מעשרה טפחים אין לו דין טפח הסמוך לפתח?
 

huo yuc יום טוב

משתמש ותיק
פותח הנושא
יושב אוהלים אמר:
אבל אם כן זה כבר לא יהיה קרוב לחלון, ואם הוא מסתפק אם חלון עדיף אז לא קיים דין חלון.
ראיתי בספר תשובות והנהגות כרך ה סימן רכז

אמנם מצאתי דבר נפלא בספר חידו' הגר"א עמ"ס שבת, שכותב שמה שפירש רש"י דהא דקאמר בגמ' דהדר בעליה מניחה בחלון הסמוך לרה"ר היינו שמניחה מבפנים כנגד החלון הסמוך לרה"ר, "טעות סופר הוא וצריך לומר מניחה למטה נגד החלון לרשות הרבים למטה מעשרה" עכ"ל והיינו שלדעת הגר"א גם הדר בעליה מניח הנרות ברה"ר דוקא, שלעולם מדליקין רק ברה"ר, אלא שעליו להניח הנרות ברה"ר כנגד החלון העליון שבזה מוכח שזה שלו. (ושמעתי שמרן הגאון דבריסק זצ"ל החשיב מאוד חידו' זה). ולדברי הגר"א א"ש מנהג המדליקין בפתח ביתם מבפנים, דלשיטתו המדליק בתוך הבית בחלון אינו מקיים המצוה כדינא דגמ', וכיון שבלא"ה אי אפשר לנו לקיים כדינא דגמ', ע"כ עדיף להדליק בפתח ביתו שזוכה למעלת "למטה מעשרה" ולמעלת מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
huo yuc יום טוב אמר:
אדם שמניח את הנרות למעלה מעשרה טפחים אין לו דין טפח הסמוך לפתח?
בודאי יש, כשהנרות הם בצד הפתח, [שגם הוא יותר גבוה מי' טפחים], משא"כ מעל למשקוף העליון של הפתח לא מצינו בזה גדר של 'סמוך לפתח'.
 

huo yuc יום טוב

משתמש ותיק
פותח הנושא
יושב אוהלים אמר:
משא"כ מעל למשקוף העליון של הפתח לא מצינו בזה גדר של 'סמוך לפתח'.
לא נראה לי שפתחיהם היו 20 אמות
ואם כל זה אפשר להניח עד 20 אמה מעל הפתח
ולכאורה לא התבטל המקום של טפח סמוך לפתח
 

בבלי

משתמש ותיק
huo yuc יום טוב אמר:
לא נראה לי שפתחיהם היו 20 אמות
פיהמ"ש לרמב"ם עירובין א א:
ר' יהודה אומר כי יש שפתחי ארמנות המלכים גבוהים מעשרים אמה, ולפיכך מתיר לעשות במבוי ערוב כמו שיתבאר לקמן ואפילו היה גבהו למעלה מעשרים אמה עד איזה גובה שיהיה. ותנא קמא אומר שאם היה גובה הקורה שעל גבי קצה המבוי יותר על עשרים אמה אינה ניכרת ואין אדם נותן דעתו עליה. ולפיכך אם היה בקורה הנתונה על שני כתלי המבוי ציורים וכיורים כגון מה שאנו קורין בארץ זו "אלמקרנץ" והיא שקורין אותה חכמים אמלתרא אינו צריך למעט, ואפילו היה גובה הקורה המצויירת ומכויירת יותר על עשרים אמה, לפי שכל בני אדם מסתכלים בה מחמת זרותה והרי יש הכר. וכן אם היה לו צורת פתח אינו צריך למעט ואפילו היה גבהו יותר על עשרים אמה. וצורת פתח הוא שני קנים ושלישי לרוחב נתון על גביהן, והוא אמרם קנה מכאן וקנה מכאן וקנה על גביהן. וכל מקום שהצרכנו צורת פתח זהו בלבד, בין בערובין בין בסוכה. וצריך שתדע שהמבוי לא יהא גבהו פחות מעשרה טפחים בשום פנים. ולא יותר על עשרים אמה אלא באחד משני תנאים, או צורת פתח או אמלתרא. ולפיכך אם היה גובה קנה מכאן וקנה מכאן עשרה טפחים אין צריך שיהא קנה שעל גביהן נוגע בהן, אלא אפילו היה רחוק מהן יותר על שלשה טפחים הרי הן נחשבין לצורת פתח. ודע שכל אמה האמורה בערובין וסוכה וכלאים היא אמה בינונית כלומר בת ששה טפחים. וכל מה שצריך מדידה באחד משלשה מקומות אלו הולכין בו להחמיר, והוא שמודדין בטפח מצומצם אם היה בכך חומרא, כגון גובה סוכה וגובה מבוי אם יש בהם יותר על עשרים אמה ויהיו פסולים וכיוצא בזה. ומודדין גם בטפח שאינו מצומצם אם היה בכך חומרא כגון עשרה טפחים של גובה מבוי וגובה סוכה, ושש עשרה אמה של קרחת הכרם, ושתים עשרה אמה של מחול הכרם שכבר ביארנום במסכת כלאים, וכן כל כיוצא בהן. וענין מצומצם, שיהו אצבעות ידך דחוקות זו לזו בעת שתשער ששת הטפחים ותלחצם עד כמה שתוכל. ושאינו מצומצם, הוא הפך זה, והוא שתשאיר אצבעות ידך סמוכות זו לזו בלי לחץ אלא יכנס האור ביניהם. וזכור כלל זה ואל תכריחני לחזור עליו בכל מקום, ואין הלכה כר' יהודה.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
huo yuc יום טוב אמר:
ולכאורה לא התבטל המקום של טפח סמוך לפתח
לא מסכים איתך.
ממ"נ אם הפתח לא גבוה עשרים אמה? אז מה? הוא גבוה 19 אמה וחמישה טפחים?
איך אתה מגיע ל'טפח הסמוך לפתח' בנר גבוה עשרים אמה?
 

זאת ועוד

משתמש ותיק
huo yuc יום טוב אמר:
שבת כא  ב
זאת אומרת: נר חנוכה מצוה להניחה בתוך עשרה. דאי סלקא דעתך למעלה מעשרה - לימא ליה: היה לך להניח למעלה מגמל ורוכבו,
שולחן ערוך תרעא סעיף ו
מניחו למעלה מג' טפחים, ומצוה להניחו למטה מי' טפחים, ואם הניחו למעלה מי"ט, יצא, אבל אם מניחו למעלה מכ' אמה לא יצא. 

נראה שאדם יכול להניח את הנר עד גובה 20 אמה
ולכן אדם שמסופק מה עדיף בפתח הבניין או בחלון
אם חלונו נמצא מעל הפתח
יכול לקיים שניהם שיוציא את חנוכיתו מחוץ לחלון ויניחנו למעלה בטפח הסמוך לפתח ?
לא בדקתי אך למיטב זכרוני ראיתי מובא בספרי הפוסקים שבחלון יש להדליק בחלון עצמו ולא מחוץ לו, ורק במקום הפתח כשמדליק בפתח שייך להדליק על הפתח מבחוץ
אנסה למצוא
 
 

זאת ועוד

משתמש ותיק
כעת ראיתי שבספר נר חנוכה מביא בזה מחלוקת בין פוסקי זמננו בפרק ג' סעיף כ"ד
 

זאת ועוד

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
huo yuc יום טוב אמר:
ולכאורה לא התבטל המקום של טפח סמוך לפתח
לא מסכים איתך.
ממ"נ אם הפתח לא גבוה עשרים אמה? אז מה? הוא גבוה 19 אמה וחמישה טפחים?
איך אתה מגיע ל'טפח הסמוך לפתח' בנר גבוה עשרים אמה?

נקודת ההנחה של השואל היא שטפח הסמוך לפתח נחשב גם כשגבוה ממנו הרבה כל זמן שהוא אינו רחוק מן הפתח טפח אלא גבוה ממנו.
ונראים דבריך מדבריו
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
זאת ועוד אמר:
נקודת ההנחה של השואל היא שטפח הסמוך לפתח נחשב גם כשגבוה ממנו הרבה כל זמן שהוא אינו רחוק מן הפתח טפח אלא גבוה ממנו.
ונראים דבריך מדבריו
רש"י מפרש שהטעם שהצריכו טפח הסמוך לפתח הוא "שאם ירחיקנו להלן מן הפתח אינו ניכר שבעה"ב הניחו שם":
הרי שגם אם הניחוהו על קיר הבנין אם הוא אינו ממש בטפח הקרוב לפתח אין ניכר שבעה"ב הניחו שם, גם אם הוא באותו גובה של הפתח.
אז אני שואל, מי ששם את הנרות על הקיר בגובה 16.5 אמה מעל הפתח, (גובה הפתח 3 אמות), אבל ברוחב הוא בתוך קו של טפח קרוב לקו הגובה שמעל הפתח, וכי משום כך זה יקרא ש"ניכר שבעה"ב הניחו שם"? אתמהה.
 
 

huo yuc יום טוב

משתמש ותיק
פותח הנושא
יושב אוהלים אמר:
אז אני שואל, מי ששם את הנרות על הקיר בגובה 16.5 אמה מעל הפתח, (גובה הפתח 3 אמות), אבל ברוחב הוא בתוך קו של טפח קרוב לקו הגובה שמעל הפתח, וכי משום כך זה יקרא ש"ניכר שבעה"ב הניחו שם"? אתמהה.
huo yuc יום טוב אמר:
ראיתי בספר תשובות והנהגות כרך ה סימן רכז

אמנם מצאתי דבר נפלא בספר חידו' הגר"א עמ"ס שבת, שכותב שמה שפירש רש"י דהא דקאמר בגמ' דהדר בעליה מניחה בחלון הסמוך לרה"ר היינו שמניחה מבפנים כנגד החלון הסמוך לרה"ר, "טעות סופר הוא וצריך לומר מניחה למטה נגד החלון לרשות הרבים למטה מעשרה" עכ"ל והיינו שלדעת הגר"א גם הדר בעליה מניח הנרות ברה"ר דוקא, שלעולם מדליקין רק ברה"ר, אלא שעליו להניח הנרות ברה"ר כנגד החלון העליון שבזה מוכח שזה שלו. (ושמעתי שמרן הגאון דבריסק זצ"ל החשיב מאוד חידו' זה). ולדברי הגר"א א"ש מנהג המדליקין בפתח ביתם מבפנים, דלשיטתו המדליק בתוך הבית בחלון אינו מקיים המצוה כדינא דגמ', וכיון שבלא"ה אי אפשר לנו לקיים כדינא דגמ', ע"כ עדיף להדליק בפתח ביתו שזוכה למעלת "למטה מעשרה" ולמעלת מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל.
לכאורה הוא הבין שאפשר להניח למטה וזה נקרא שהניח בחלון
אז גם למעלה אם זה מעל הפתח יכול להניח עד 20 אמה 

וכן אפשר להוכיח מ
זאת אומרת: נר חנוכה מצוה להניחה בתוך עשרה. דאי סלקא דעתך למעלה מעשרה - לימא ליה: היה לך להניח למעלה מגמל ורוכבו! - ודילמא: אי מיטרחא ליה טובא אתי לאימנועי ממצוה.  

ואם א"א להניח רק בתוך הפתח
הגמרא היתה יכולה לתרץ שמדובר שאין לו פתח גבוה
 

huo yuc יום טוב

משתמש ותיק
פותח הנושא
huo yuc יום טוב אמר:
ואם א"א להניח רק בתוך הפתח
הגמרא היתה יכולה לתרץ שמדובר שאין לו פתח גבוה
אולי, אחרי שהגמרא דחתה את זה אין ראיה
וצריך דוקא בטפח הסמוך?
 
חלק עליון תַחתִית