חייל של הרבי
משתמש ותיק
מקובל אצל הרוב לומר 'חנוכה' (הטעם על החי"ת), על אף ש:
א. הטעם צריך להיות על הכ"ף.
ב. אף בהטעמה אשכנזית טיפוסית (שאומרים כל דבר במלעיל) הטעם צריך להיות על הנו"ן כדרך כל המלעילים, דהיינו שמטעימים תמיד את ההברה האחת לפני האחרונה (ומה שהרבה אומרים 'כהנים' [טעם בכ"ף] או 'שוחטין' [טעם בשי"ן] וכד' - זהו מפני שההברה האחת לפני האחרונה היא חטופה [ובנידון דידן - חטף פתח], אבל ב'חנוכה', הנו"ן היא בקובוץ ויש להטעימה אם רוצים לומר במלעיל).
מדוע זה כך במילה 'חנוכה' דווקא? האם יש עוד מילים שבהן זה כך?
א. הטעם צריך להיות על הכ"ף.
ב. אף בהטעמה אשכנזית טיפוסית (שאומרים כל דבר במלעיל) הטעם צריך להיות על הנו"ן כדרך כל המלעילים, דהיינו שמטעימים תמיד את ההברה האחת לפני האחרונה (ומה שהרבה אומרים 'כהנים' [טעם בכ"ף] או 'שוחטין' [טעם בשי"ן] וכד' - זהו מפני שההברה האחת לפני האחרונה היא חטופה [ובנידון דידן - חטף פתח], אבל ב'חנוכה', הנו"ן היא בקובוץ ויש להטעימה אם רוצים לומר במלעיל).
מדוע זה כך במילה 'חנוכה' דווקא? האם יש עוד מילים שבהן זה כך?