הטעמת המילה 'חנוכה'

חייל של הרבי

משתמש ותיק
מקובל אצל הרוב לומר 'חנוכה' (הטעם על החי"ת), על אף ש:
א. הטעם צריך להיות על הכ"ף.
ב. אף בהטעמה אשכנזית טיפוסית (שאומרים כל דבר במלעיל) הטעם צריך להיות על הנו"ן כדרך כל המלעילים, דהיינו שמטעימים תמיד את ההברה האחת לפני האחרונה (ומה שהרבה אומרים 'כהנים' [טעם בכ"ף] או 'שוחטין' [טעם בשי"ן] וכד' - זהו מפני שההברה האחת לפני האחרונה היא חטופה [ובנידון דידן - חטף פתח], אבל ב'חנוכה', הנו"ן היא בקובוץ ויש להטעימה אם רוצים לומר במלעיל). 

מדוע זה כך במילה 'חנוכה' דווקא?  האם יש עוד מילים שבהן זה כך? 
 

מסתפק במועט

משתמש ותיק
אצל האשכנזים אינה שאלה גדולה.
כך דיבורינו גם ביידיש ושפות אשכנז (להוציא צרפתית).
ותמיד אצל אשכנזים כמה יותר מלעיל , טפי שפיר...
בלי שום התחשבות בכללי הדקדוק. אא"כ בשעת התפילה וקריאה"ת אצל החלק הליטאי ובאמת אומרים חנוכה במלרע.
איני יודע איך הורגלו לקרוא בעדות המזרח.
שמתי לב באמת ששם המשפחה "חנוכה" (כמדומה יוצאי עירק),נהגה בהטעמת הנ'.
 

מה אדבר

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
מקובל אצל הרוב לומר 'חנוכה' (הטעם על החי"ת), על אף ש:
א. הטעם צריך להיות על הכ"ף.
ב. אף בהטעמה אשכנזית טיפוסית (שאומרים כל דבר במלעיל) הטעם צריך להיות על הנו"ן כדרך כל המלעילים, דהיינו שמטעימים תמיד את ההברה האחת לפני האחרונה (ומה שהרבה אומרים 'כהנים' [טעם בכ"ף] או 'שוחטין' [טעם בשי"ן] וכד' - זהו מפני שההברה האחת לפני האחרונה היא חטופה [ובנידון דידן - חטף פתח], אבל ב'חנוכה', הנו"ן היא בקובוץ ויש להטעימה אם רוצים לומר במלעיל). 

מדוע זה כך במילה 'חנוכה' דווקא?  האם יש עוד מילים שבהן זה כך? 

שיהיה דומה לפורים שההטעמה בתחילת המילה.
יש לציין שבברכה "להליק נר של חנוכה", גם האשכנזים מטעימים במלרע. נא לא להשמיץ אותם.
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
מה אדבר אמר:
חייל של הרבי אמר:
מקובל אצל הרוב לומר 'חנוכה' (הטעם על החי"ת), על אף ש:
א. הטעם צריך להיות על הכ"ף.
ב. אף בהטעמה אשכנזית טיפוסית (שאומרים כל דבר במלעיל) הטעם צריך להיות על הנו"ן כדרך כל המלעילים, דהיינו שמטעימים תמיד את ההברה האחת לפני האחרונה (ומה שהרבה אומרים 'כהנים' [טעם בכ"ף] או 'שוחטין' [טעם בשי"ן] וכד' - זהו מפני שההברה האחת לפני האחרונה היא חטופה [ובנידון דידן - חטף פתח], אבל ב'חנוכה', הנו"ן היא בקובוץ ויש להטעימה אם רוצים לומר במלעיל). 

מדוע זה כך במילה 'חנוכה' דווקא?  האם יש עוד מילים שבהן זה כך? 

שיהיה דומה לפורים שההטעמה בתחילת המילה.
יש לציין שבברכה "להליק נר של חנוכה", גם האשכנזים מטעימים במלרע. נא לא להשמיץ אותם.
התכוונתי באמת לדיבור הימיומי ולא לברכה
(ומ"מ שמעתי פעם חסידים גליצאים שמברכים חניכע) 
 
 
חלק עליון תַחתִית