זה יפה מאוד לתרץ איך שייך לומר "יהא חלקי" אם אסור להביא עצמו לידי חשד, וע"ז מתרצים שלא הביא עצמו ליגי חשד, אלא הם עצמם יזמו את הקול והחשד.
אבל זה לא מיישב את קושיית פותח האשכול ששאל מהגמ' וכל שנענש חבירו ע"י, אין מכניסין אותו במחיצת הקב"ה. וזה מיירי גם כשהוא לא אשם בזה, וא"כ מה לי בזה שהוא לא הביא עצמו לידי חשד, מ"מ החושד נענש בגלל שחשד אותו. אז למרות שהוא לא הגורם לזה שייענש חבירו אבל הוא חלק מגרימת החשד, כי לולא מעשיו לא היה פלוני חושדו כי לא היה במה לחשוד, ולא היה נענש.