כנסת - ישראל
משתמש רגיל
"והדודאים נתנו ריח זהו ראובן ועל פתחינו כל מגדים זהו נר חנוכה"
מה בין חנוכה לראובן?
מה בין חנוכה לראובן?
אתה משתמש בדפדפן לא מעודכן. ייתכן שהוא לא יציג אתר זה כראוי.
עליך לשדרג או להשתמש ב דפדפן חלופי .
עליך לשדרג או להשתמש ב דפדפן חלופי .
ראובן- נס חנוכה
- Thread starter כנסת - ישראל
- תאריך התחלה
יקותיאל אבי זנוח
משתמש רגיל
התואיל לומר לי מהיכן הציטוט?כנסת - ישראל אמר:"והדודאים נתנו ריח זהו ראובן ועל פתחינו כל מגדים זהו נר חנוכה"
מה בין חנוכה לראובן?
יקותיאל אבי זנוח
משתמש רגיל
אח''כ ראיתי את דברי החיד''א בספרו ראש דוד פרשת ויגש:
ובטרם אקרב לפרשו על פי קוטב דרושנו אני אפרש תחילת המאמר בהקדים מאמר הובא בס' זרע אברהם פירוש המדרש פ' וישב וז"ל הדודאים נתנו ריח זה ראובן שהציל ליוסף ועל פתחינו כל מגדים אלו נרות חנוכה עכ"ל. ואם כנים הדברים לכאורה יפלא מה ראו אלו להתקרב. ואפשר כמה שפירשו המפרשים במשז"ל (ויק"ר פל"ד) אלו היה יודע ראובן שכותב עליו ויצילהו מידם על כתפו היה מוליכו וכו' דיוסף בחלומו אשרחלם ויספר אל אחיו שם נאמר ואחד עשר ככבים משתחוים לי וזה מורה שראובן לא חטא במעשה בלהה ובא במנין השבטים כמשז"ל, ולכן סבר ראובן שאם יכנס בעובי הקורה להצילו בפה מלא וביד חזקה אז יאמרו אחיו כי לא מצדקתו של יוסף בעיניו ושהוא סובר באמת שאין להורגו רק לכבוד עצמו הוא דורש לקיים ולאמת חלומו שאמר אחד עשר כוכבים וכו' דכלם שוים לטובה והוא לא חטא ואלו היה יודע שהכתוב משבחו ויצילהו מידם שהעיר הכתוב שכונתו להצלתו לא היה חושש לחשדא זו, וכבר ידוע (שבת דף כ"ג.) דחצר דיש לה שני פתחים צריך להדליק בשניהם משום חשדא, וז"ש הדודאים נתנו ריח זה ראובן שהוא מצא הדודאים שהציל יוסף כלומר שבקש להצילו אך לא הצילו. וזה רמז נתנו ריח דהצלתו לא היתה הצלה גמורה רק ריח הצלה. וכי תימא מדוע אחרו פעמי ראובן לפרש שיחותיו ולהצילו לגמרי, לז"א ועל פתחינו דייקא שני פתחים אלו נרות חנוכה שבכל הפתחים אנו מדליקין ואמאי תיסגי בחד אלא טעמא משום חשדא והכי נמי ראובן משום חשדא שלא יאמרו דנוגע בדבר ולאו משום קושטא דמילתא עביד לכן נמנע מלהצילו בפירוש בכח.
ובטרם אקרב לפרשו על פי קוטב דרושנו אני אפרש תחילת המאמר בהקדים מאמר הובא בס' זרע אברהם פירוש המדרש פ' וישב וז"ל הדודאים נתנו ריח זה ראובן שהציל ליוסף ועל פתחינו כל מגדים אלו נרות חנוכה עכ"ל. ואם כנים הדברים לכאורה יפלא מה ראו אלו להתקרב. ואפשר כמה שפירשו המפרשים במשז"ל (ויק"ר פל"ד) אלו היה יודע ראובן שכותב עליו ויצילהו מידם על כתפו היה מוליכו וכו' דיוסף בחלומו אשרחלם ויספר אל אחיו שם נאמר ואחד עשר ככבים משתחוים לי וזה מורה שראובן לא חטא במעשה בלהה ובא במנין השבטים כמשז"ל, ולכן סבר ראובן שאם יכנס בעובי הקורה להצילו בפה מלא וביד חזקה אז יאמרו אחיו כי לא מצדקתו של יוסף בעיניו ושהוא סובר באמת שאין להורגו רק לכבוד עצמו הוא דורש לקיים ולאמת חלומו שאמר אחד עשר כוכבים וכו' דכלם שוים לטובה והוא לא חטא ואלו היה יודע שהכתוב משבחו ויצילהו מידם שהעיר הכתוב שכונתו להצלתו לא היה חושש לחשדא זו, וכבר ידוע (שבת דף כ"ג.) דחצר דיש לה שני פתחים צריך להדליק בשניהם משום חשדא, וז"ש הדודאים נתנו ריח זה ראובן שהוא מצא הדודאים שהציל יוסף כלומר שבקש להצילו אך לא הצילו. וזה רמז נתנו ריח דהצלתו לא היתה הצלה גמורה רק ריח הצלה. וכי תימא מדוע אחרו פעמי ראובן לפרש שיחותיו ולהצילו לגמרי, לז"א ועל פתחינו דייקא שני פתחים אלו נרות חנוכה שבכל הפתחים אנו מדליקין ואמאי תיסגי בחד אלא טעמא משום חשדא והכי נמי ראובן משום חשדא שלא יאמרו דנוגע בדבר ולאו משום קושטא דמילתא עביד לכן נמנע מלהצילו בפירוש בכח.
סתם עלה בדעתי רמז, ראובן = נר בא"ו (9, כנגד שמונה נרות + שמש), ע"ש ואח"כ באו בניך לדביר ביתך וכו' והדליקו נרות בחצרות קדשך וכו'. אני יודע שאין בזה ממש, אבל החשבון נראה לי נחמד.כנסת - ישראל אמר:"והדודאים נתנו ריח זהו ראובן ועל פתחינו כל מגדים זהו נר חנוכה"
מה בין חנוכה לראובן?
huo yuc יום טוב
משתמש ותיק
ראובן - נר איש בו=8HaimL אמר:סתם עלה בדעתי רמז, ראובן = נר בא"ו (9, כנגד שמונה נרות + שמש), ע"ש ואח"כ באו בניך לדביר ביתך וכו' והדליקו נרות בחצרות קדשך וכו'. אני יודע שאין בזה ממש, אבל החשבון נראה לי נחמד.
עוד רמז ראובן = נר איש וביתו
יהודי רציני
משתמש ותיק
השבת ראיתי את ביאורו של הפני שלמה במסכת שבת (כב.), בביאור סמיכות המימרות-
א. נר של חנוכה שהניחה למעלה מכ' אמה פסולה כסוכה וכמבוי.
ב. והבור רק אין בו מים ממשמע שנא' והבור רק איני יודע שאין בו מים אלא מה ת''ל אין בו מים מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו.
ועפ"י דבריו הסביר גם את המדרש הנ"ל-
הספר אינו תחת ידי, ואני מצטט ממה שראיתי-
לכאורה קשה מדוע דוקא בנר חנוכה תקנו את ענין הפרסומי ניסא ומדוע לא תקנו כן בשאר הניסים, כגון על יציאת מצרים, והתי' הוא שכל הניסים היו ניסים גלויים,
לעומת נס חנוכה שהוא נס נסתר (כנראה בגלל שכשרואים נר דולק לא רואים את נס כי כך דרכו של נר לדלוק), ולכך תקנו חכמים לפרסם את הנס הגדול.
דבר זה אנו למדים מפרשת השבוע פרשת וישב שראובן רצה להציל את יוסף אך לא גילה דבר זה לשאר האחים,
אך התורה פרסמתו וגילתה למען הציל אותו מידם להשיבו אל אביו, ולמדים אנו מזה שדבר טוב הנעשה בהסתר יש ענין לפרסמו ולגלותו.
לפ"ז מובן סמיכות המימרות (אם כי בצורה קצת עקיפה) המימרא השניה מדברת על השלכת יוסף לבור ומעשה זה הוא המקור המלמדנו שיש ענין לפרסם את
נס חנוכה המוזכר במימרא הראשונה ולכך כשהנר למעלה מכ' אמה ההדלקה פסולה.
לפ"ז מובנים גם דברי המדרש "הדודאים נתנו ריח" - זה ראובן שהציל את יוסף, "ועל פתחינו כל מגדים" - זה נר חנוכה" (ילקוט ראובני –ויצא), שמראובן שהציל
את יוסף אנו לומדים את ענין הפרסומי ניסא בחנוכה.
נ.ב. לפותח האשכול אוסיף ואומר שבחיפוש קצר בגוגל תמצא עשרות ביאורים על מדרש זה.
א. נר של חנוכה שהניחה למעלה מכ' אמה פסולה כסוכה וכמבוי.
ב. והבור רק אין בו מים ממשמע שנא' והבור רק איני יודע שאין בו מים אלא מה ת''ל אין בו מים מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו.
ועפ"י דבריו הסביר גם את המדרש הנ"ל-
הספר אינו תחת ידי, ואני מצטט ממה שראיתי-
לכאורה קשה מדוע דוקא בנר חנוכה תקנו את ענין הפרסומי ניסא ומדוע לא תקנו כן בשאר הניסים, כגון על יציאת מצרים, והתי' הוא שכל הניסים היו ניסים גלויים,
לעומת נס חנוכה שהוא נס נסתר (כנראה בגלל שכשרואים נר דולק לא רואים את נס כי כך דרכו של נר לדלוק), ולכך תקנו חכמים לפרסם את הנס הגדול.
דבר זה אנו למדים מפרשת השבוע פרשת וישב שראובן רצה להציל את יוסף אך לא גילה דבר זה לשאר האחים,
אך התורה פרסמתו וגילתה למען הציל אותו מידם להשיבו אל אביו, ולמדים אנו מזה שדבר טוב הנעשה בהסתר יש ענין לפרסמו ולגלותו.
לפ"ז מובן סמיכות המימרות (אם כי בצורה קצת עקיפה) המימרא השניה מדברת על השלכת יוסף לבור ומעשה זה הוא המקור המלמדנו שיש ענין לפרסם את
נס חנוכה המוזכר במימרא הראשונה ולכך כשהנר למעלה מכ' אמה ההדלקה פסולה.
לפ"ז מובנים גם דברי המדרש "הדודאים נתנו ריח" - זה ראובן שהציל את יוסף, "ועל פתחינו כל מגדים" - זה נר חנוכה" (ילקוט ראובני –ויצא), שמראובן שהציל
את יוסף אנו לומדים את ענין הפרסומי ניסא בחנוכה.
נ.ב. לפותח האשכול אוסיף ואומר שבחיפוש קצר בגוגל תמצא עשרות ביאורים על מדרש זה.
כנסת - ישראל אמר:"והדודאים נתנו ריח זהו ראובן ועל פתחינו כל מגדים זהו נר חנוכה"
מה בין חנוכה לראובן?
מבני שיחי' שמעתי לבאר כמו שראובן העדיף לזרוק את יוסף לבור ולא למכור אותו, מחשש לחייו הרוחניים בשמשו עבד נרצע ומופקר, כך הדלקת נרות חנוכה נתקנה זכר לגזרת הייונים שרצו להשחית את נפש היהודי בשונה מנס פורים.
כמובן פירוש זה מניח שראובן שזרקו לבור ע"ד להצילו בהמשך, לקח בחשבון שייתכן שימנע ממנו להוציאו אז, ויקבע גורלו של יוסף ואעפ"כ העדיף לקחת סיכון על חייו מאשר למוכרו לעבד ולקחת סיכון על חייו הרוחניים.
כמובן פירוש זה מניח שראובן שזרקו לבור ע"ד להצילו בהמשך, לקח בחשבון שייתכן שימנע ממנו להוציאו אז, ויקבע גורלו של יוסף ואעפ"כ העדיף לקחת סיכון על חייו מאשר למוכרו לעבד ולקחת סיכון על חייו הרוחניים.
מסתפק במועט
משתמש ותיק
ראובן הרי נקרא ע"ש "ראה ה'.." ומובא בספרים שהוא כנגד כח הראיה.
נר חנוכה - "לראותם בלבד".
נר חנוכה - "לראותם בלבד".
שמעתי לומר בשם הגר"א דיסקין לבאר מדרש הנ"ל, הנה בני יששכר האריך על חנוכה, ובהקדמה לבני יששכר [כשמבאר הטעם שקרא לספרו בני יששכר, והרי לא היה שמו יששכר] כתוב שהחוזה מלובלין א"ל שהוא גלגול הסנהדרין שהם יודעי בינה לעיתים וכמש"כ וּמִבְּנֵי יִשָּׂשׂכָר יוֹדְעֵי בִינָה לָעִתִּים, והיינו שהם עוסקים בקידוש החודש.
והרי גזירות אנטיוכוס היו של שבת ברית מילה וקידוש החודש. והחוליה האחרונה, שהרי בזכות הדודאים שנתן ראובן נולד יששכר, וזהו שכתוב הדודאים נתנו ריח זהו ראובן שבזכותו על פתיחנו כל מגדים שנולד יששכר שהעמיד הסנהדרין שעוסקים בקידוש החודש שע"ז נתגלגל וסובב כל ענין החנוכה.
וזהו שאומרים בפיוט "מעוז צור" "בני בינה", [ע"כ בערך].
והרי גזירות אנטיוכוס היו של שבת ברית מילה וקידוש החודש. והחוליה האחרונה, שהרי בזכות הדודאים שנתן ראובן נולד יששכר, וזהו שכתוב הדודאים נתנו ריח זהו ראובן שבזכותו על פתיחנו כל מגדים שנולד יששכר שהעמיד הסנהדרין שעוסקים בקידוש החודש שע"ז נתגלגל וסובב כל ענין החנוכה.
וזהו שאומרים בפיוט "מעוז צור" "בני בינה", [ע"כ בערך].
כנסת - ישראל אמר:"והדודאים נתנו ריח זהו ראובן ועל פתחינו כל מגדים זהו נר חנוכה"
מה בין חנוכה לראובן?
עתה עלה בדעתי פירוש נוסף. ראובן הלא חיפש את הדודאים לאימו לאה, שפסקה מלדת באותה עת. וזאת אע"פ שכבר נולדו לה ד' בנים. אלא כפי שנתפרש בחז"ל ובראשונים רצונה של לאה להוסיף בבנים היה כדי להקים עוד שבט בישראל, ולא להסתפק בשבטים שיצאו ממנה. וזה המכנה המשותף עם הדלקת נרות חנוכה, שכל יום מוסיף והולך, והוא בחינת הידור אבל לא מעיקר הדין, אבל עם ישראל נוהג לפרסם הדורו ומקפיד ע"ז כנר הראשון.
חושבני שלא ניתן תשומת לב מספקת להערתו של יקותיאל, מדרש זה מצוטט מאד, ומוסבר רבות בחיד"א חתם סופר בעל הקיצור שו"ע ורוב ספרי החסידות, רבים משום מה מציינים כי מקורו בשיר השירים רבה או במדרש חזית [כינוי לשיר השירים רבה] אך מקורו בהג' הזרע אברהם על המדרש רבה בשיר השירים שמצא בכת"י.יקותיאל אבי זנוח אמר:התואיל לומר לי מהיכן הציטוט?כנסת - ישראל אמר:"והדודאים נתנו ריח זהו ראובן ועל פתחינו כל מגדים זהו נר חנוכה"
מה בין חנוכה לראובן?
כיון שגדולי עולם עמלו לפרשו ראוי לתת לו הכבוד הראוי, אך בהחלט קודם לדעת מהיכן הציטוט.
אבל יש עוד נקודה ראיתי כמה מהדירים שבאופן כללי משתמשים בכינוי שיר השירים רבה, אולם מדרש זה ציטטו כאילו מקורו במדרש חזית, והסיבה פשוטה, הם פתחו בבר אילן שיר השירים רבה ולא מצאו כזה מדרש, וגם בחיפוש בבר אילן במדרשים לא נמצא מדרש, אך ראו במקום אחד מדרש חזית, ולכן חשבו שזהו המדרש העלום, בלי לדעת ששמו של שיר השירים רבה הוא גם מדרש חזית. וכל מי שלא מצא את מקורו של המדרש ראה במקום אחד מדרש חזית, וכיון שלא מצא את מדרש חזית סמך על הראשון והעתיקו.
לגופו של ענין נראה לי שהחוט המקשר בין הדודאים הצלת יוסף ונר חנוכה שבכולם קיום מצוה ועשיית רצון השם בלי חשבונות עדיפה על החשבונות כיצד יהיה טוב ליהדות. בדודאים ידועים דברי האלשיך שהם תרופה לעקרות, ובעוד לאה העדיפה את קיום המצוה רחל העדיפה תרופה ובדרך הטבע תקדש שם שמים בלידת השבטים שקוויתה וייחלה, ועל כך נאמר במדרש נשכרה דודאים והפסידה שבטים, כיון שקיום המצוה בלי חשבונות עדיף. גם האחים שבטי י-ה היה להם חשבונות עמוקים מדוע מכירת יוסף הוא הדרך הראויה בעבודת השם, אך ראובן שאל עצמו מה רצונו של יעקב בלי חשבונות. וכך גם כעמדו מתי מספר חשמונאים [בין אם זה י"ג ובין אם זה מנין אחר] מול האימפריה היוונית, ומסרו נפשם בלי חשבונות שאין סיכוי ועדיף לעבוד את השם בסתר.
נדיב לב אמר:כנסת - ישראל אמר:"והדודאים נתנו ריח זהו ראובן ועל פתחינו כל מגדים זהו נר חנוכה"
מה בין חנוכה לראובן?
מבני שיחי' שמעתי לבאר כמו שראובן העדיף לזרוק את יוסף לבור ולא למכור אותו, מחשש לחייו הרוחניים בשמשו עבד נרצע ומופקר, כך הדלקת נרות חנוכה נתקנה זכר לגזרת הייונים שרצו להשחית את נפש היהודי בשונה מנס פורים.
כמובן פירוש זה מניח שראובן שזרקו לבור ע"ד להצילו בהמשך, לקח בחשבון שייתכן שימנע ממנו להוציאו אז, ויקבע גורלו של יוסף ואעפ"כ העדיף לקחת סיכון על חייו מאשר למוכרו לעבד ולקחת סיכון על חייו הרוחניים.
ראובן לא היה כלל בשעת המכירה ולא ידע עליה כי הלך באותה השעה להתעסק בשקו ובתעניתו
כנסת - ישראל אמר:נדיב לב אמר:כנסת - ישראל אמר:"והדודאים נתנו ריח זהו ראובן ועל פתחינו כל מגדים זהו נר חנוכה"
מה בין חנוכה לראובן?
מבני שיחי' שמעתי לבאר כמו שראובן העדיף לזרוק את יוסף לבור ולא למכור אותו, מחשש לחייו הרוחניים בשמשו עבד נרצע ומופקר, כך הדלקת נרות חנוכה נתקנה זכר לגזרת הייונים שרצו להשחית את נפש היהודי בשונה מנס פורים.
כמובן פירוש זה מניח שראובן שזרקו לבור ע"ד להצילו בהמשך, לקח בחשבון שייתכן שימנע ממנו להוציאו אז, ויקבע גורלו של יוסף ואעפ"כ העדיף לקחת סיכון על חייו מאשר למוכרו לעבד ולקחת סיכון על חייו הרוחניים.
ראובן לא היה כלל בשעת המכירה ולא ידע עליה כי הלך באותה השעה להתעסק בשקו ובתעניתו
כמדומני שלא שם לבו למה שכבר נכתב והובר בזה"ל: כמובן פירוש זה מניח שראובן שזרקו לבור ע"ד להצילו בהמשך, לקח בחשבון שייתכן שימנע ממנו להוציאו אז, ויקבע גורלו של יוסף ואעפ"כ העדיף לקחת סיכון על חייו מאשר למוכרו לעבד ולקחת סיכון על חייו הרוחניים". ולכן, זה שראובן באותה שעה התעסק בשקו ובתעניתו וכפי שפרשו חז"ל, אינו שולל מה שנכתב. ראובן היה יכול להצילו בשני דרכים, א: לזרוק לבור, ויש כאן סיכון גדול ב: למכור אותו כמו שבהמשך הציע יהודה. וראובן בחר בדרך הראשונה על אף הסיכון רק בגלל האמור. ודברי בני מיושבים כדבעי :)
נדיב לב אמר:כנסת - ישראל אמר:נדיב לב אמר:
מבני שיחי' שמעתי לבאר כמו שראובן העדיף לזרוק את יוסף לבור ולא למכור אותו, מחשש לחייו הרוחניים בשמשו עבד נרצע ומופקר, כך הדלקת נרות חנוכה נתקנה זכר לגזרת הייונים שרצו להשחית את נפש היהודי בשונה מנס פורים.
כמובן פירוש זה מניח שראובן שזרקו לבור ע"ד להצילו בהמשך, לקח בחשבון שייתכן שימנע ממנו להוציאו אז, ויקבע גורלו של יוסף ואעפ"כ העדיף לקחת סיכון על חייו מאשר למוכרו לעבד ולקחת סיכון על חייו הרוחניים.
ראובן לא היה כלל בשעת המכירה ולא ידע עליה כי הלך באותה השעה להתעסק בשקו ובתעניתו
כמדומני שלא שם לבו למה שכבר נכתב והובר בזה"ל: כמובן פירוש זה מניח שראובן שזרקו לבור ע"ד להצילו בהמשך, לקח בחשבון שייתכן שימנע ממנו להוציאו אז, ויקבע גורלו של יוסף ואעפ"כ העדיף לקחת סיכון על חייו מאשר למוכרו לעבד ולקחת סיכון על חייו הרוחניים". ולכן, זה שראובן באותה שעה התעסק בשקו ובתעניתו וכפי שפרשו חז"ל, אינו שולל מה שנכתב. ראובן היה יכול להצילו בשני דרכים, א: לזרוק לבור, ויש כאן סיכון גדול ב: למכור אותו כמו שבהמשך הציע יהודה. וראובן בחר בדרך הראשונה על אף הסיכון רק בגלל האמור. ודברי בני מיושבים כדבעי :)
אין שום סיבה לבוא ולומר שלראובן היה את האפשרות למכור אותו, מסיבה פשוטה מכיון שרצה להשיבו אל אביו כפי שנאמר"למען הציל אותו מידם להשיבו אל אביו" בפסוק, ואם היה מוכרו ספק אם יוסף היה חוזר
ב. יהודה הציע למכור אותו כי ראה אורחת "ישמעאלים באה מגלעד" ואז עלה במוחו הרעיון למכור אותו אליהם, משא"כ ראובן בעת שהיה שם לא עלה לו הרעיון כי עדין ארחת הישמעאלים עדיין לא הופיע, ודו"ק
כנסת - ישראל אמר:נדיב לב אמר:כנסת - ישראל אמר:ראובן לא היה כלל בשעת המכירה ולא ידע עליה כי הלך באותה השעה להתעסק בשקו ובתעניתו
כמדומני שלא שם לבו למה שכבר נכתב והובר בזה"ל: כמובן פירוש זה מניח שראובן שזרקו לבור ע"ד להצילו בהמשך, לקח בחשבון שייתכן שימנע ממנו להוציאו אז, ויקבע גורלו של יוסף ואעפ"כ העדיף לקחת סיכון על חייו מאשר למוכרו לעבד ולקחת סיכון על חייו הרוחניים". ולכן, זה שראובן באותה שעה התעסק בשקו ובתעניתו וכפי שפרשו חז"ל, אינו שולל מה שנכתב. ראובן היה יכול להצילו בשני דרכים, א: לזרוק לבור, ויש כאן סיכון גדול ב: למכור אותו כמו שבהמשך הציע יהודה. וראובן בחר בדרך הראשונה על אף הסיכון רק בגלל האמור. ודברי בני מיושבים כדבעי :)
אין שום סיבה לבוא ולומר שלראובן היה את האפשרות למכור אותו, מסיבה פשוטה מכיון שרצה להשיבו אל אביו כפי שנאמר"למען הציל אותו מידם להשיבו אל אביו" בפסוק, ואם היה מוכרו ספק אם יוסף היה חוזר
ב. יהודה הציע למכור אותו כי ראה אורחת "ישמעאלים באה מגלעד" ואז עלה במוחו הרעיון למכור אותו אליהם, משא"כ ראובן בעת שהיה שם לא עלה לו הרעיון כי עדין ארחת הישמעאלים עדיין לא הופיע, ודו"ק
חששותי התגשמו :)
אתה שוב שוגה בי שלא ראיתי ולא קראתי על רצון ראובן. או שראובן לא היה שם וטענות מטענות שונות.
לעניננו, שים לבך שבזריקת יוסף לבור הוא תפס סיכון גדול, שיוסף ימות ולא יגיע בחתיכה אחת לאביו. מכאן מגיע ההנחה של הוורט, שראובן לא חשב בכיון של יהודה למכור אותו, וזו גם דרך טובה להצילו בהמשך, בגלל שיש בזה סיכון רוחני גדול!
אתה שוב שוגה בי שלא ראיתי ולא קראתי על רצון ראובן. או שראובן לא היה שם וטענות מטענות שונות.
לעניננו, שים לבך שבזריקת יוסף לבור הוא תפס סיכון גדול, שיוסף ימות ולא יגיע בחתיכה אחת לאביו. מכאן מגיע ההנחה של הוורט, שראובן לא חשב בכיון של יהודה למכור אותו, וזו גם דרך טובה להצילו בהמשך, בגלל שיש בזה סיכון רוחני גדול!
נושאים דומים
- תגובות
- 12
- צפיות
- 444
- תגובות
- 1
- צפיות
- 130
- תגובות
- 25
- צפיות
- 371