יצחק ב אמר:
יערב שיחי אמר:
יצחק ב אמר:
בשביל לא להיגרר שוב ושוב לאותם נידונים.
בקשתי בקשה פשוטה להסביר לי איך עושים את זה, אז אנא ממכם תסבירו איך עושים את זה.
עיקר העניין זה לא מה שזה לא מובן, שזה קיים הרבה בתורה, כמו שציינת מכאשר זמם.
אלא מה שעל פניו זה פשוט לא אפשרי לנו, לעשות את זה.
ושוב אלא א"כ תסבירו איך זה כן אפשרי.
לדעתי לא יתכן שאתה, והרב אמונת אומן הנכבדים מאד, כל הזמן צועקים מכל רבותינו,
ולא מציגים אף לא פעם אחת, איך השיטה הזו עובדת בעולם המעשה.
מבקש מאד אנא בארו שיטה זו למעשה.
ייש"כ
זו אותה השאלה איך אפשר לצוות על אהבת ד' ואהבת רע.
אפשר להדריך איך לנסות להגיע לזה, אבל אם זה כחלק מויכוח אז זה כלל לא רלוונטי.
אני מבקש בכנות אל תראה את זה כויכוח.
אנא ראה את זה כתלמיד המנסה להבין את דברי רבו.
אני באמת מנסה להבין את שיטתכם.
לדעתי הרטושה, אין שום קשר לדוגמא שהבאת, לצוות על אהבה, זה אומר בעצם לעשות, או לחשוב, על דברים שיגרמו לאהבה.
ולכך הרמב"ם בסה"מ, טורח להסביר, היאך היא הדרך לקיים מצוות אהבת ה', מה שאינו עושה בשום מצווה.
פה אני נמצא בשלב של הבנה, שהאדם לא יכול בשום צורה לקיים את המצווה הזאת.
הרי אף אתה מבין, שאם אתה תצווה אדם לדעת משהו, בעוד שאין לו שום אפשרות לברר, אז הוא לא יכול לדעת אף אם מאד מאד ירצה.
מה שונה פה???
הם צועקים בשם כל רבותינו אבל משיבים להם שהם פשוט לא הבינו את רבותינו וממילא לא נאמר שאדם יכול לבטוח על משאלה מסוימת שהיא וודאי רע לו. ולא ענו על זה תשובה אלא פשוט מתעלמים כי חושבים שזה יעלם בתהום הנשייה .
בכל מקרה אם אנו דנים איך משיגים ביטחון שבאמת קיים כלומר שיקבל אדם מה שטוב לו ויתרה מכך יוכל להתקדם בעבודת השם באופן שהביטחון יהווה תחליף לשלבים בעבודה. בשביל להסביר זאת אקדים ראשית מה שכתבתי לעיל ביסוד מהלך הביטחון:
אין בתורה דבר שנוגד את יסוד הסתירה שבשכל שהוא הלוגיקה והאנליטיות המזוקקת .וחבל לסיים ויכוח בצורה שמישהו אומר שיש דבר כזה בתורה , עצם האמירה הזו היא חילול שם שמים . אבל לא ראיתי עדיין דבר שנוגד את השכל בדברים על הביטחון. ואסביר הסבר שכבר כתבתי לעיל וארחיבו קצת:
בנושא זה יש עומק שהוא מאושיות העולם יש דברים שאדם רוצה והם אינם לטובתו ואליהם לא אתייחס , אבל יש דברים שהם לטובתו ולא מקבלם בינתיים כי במסגרת הנהגת הטבע הרוחני שנקבע בעולם כהנהגה הקבועה כלומר הנהגת 6 ספירות ההנהגה זה לא קורה . כל הנהגת הספירות הללו נגזרת מתכנון של זכיית האדם ע"י עבודתו כדברי הרמח"ל .
אבל בשורש הדברים עומדת ספירת הכתר שהיא הרצון הטהור להיטיב ללא אילוצי החוכמה למנוע את הבושה שבקבלת מתנת חינם. ומי שבוטח במאה אחוז בכך שהשם כל רצונו הוא להטיב בחסד וסומך על חסדו זה. מתעלה מעל כל הנהגת הספירות ונופל תחת הנהגה ישירה של ספירת הכתר . אומנם אני מניח שישנן מגבלות לעניין אבל זה היסוד שמאחוריו .
הרב וולבא כותב ראיה מהתורה שהנהגת הביטחון היא מעל התפילה במילים של הקב"ה למשה מה תצעק אלי ,דבר אל בני ישראל ויסעו ,שהבטחון שנכנסו לים עד שכמעט טבעו הוא שאיפשר את קריעת הים.
כלומר הביטחון הוא שיש לנו אב אוהב בשמיים שיכול לעשות הכול ורוצה רק בטובתנו וזאת האמת , ממילא עושה לנו את טובתנו, אומנם יש הנהגות קבועות בעולם וחוקים שנועדו סוף דבר גם לטוב הזה, אך ככללים אי אפשר שתמיד יהיו הטוב הפרטי המדויק של האדם המסוים, אבל וזה העיקר לבטוח שכל עשייה של השם עצמו ישירות כביכול לא פעולת החוק הקבוע קרי הרצון הקבוע, אלא רצון פרטי אלינו היא רק לטובתנו האישית הפרטית הזו. מי שבטוח בזה במאת האחוזים ופונה אל השם מתוך הרגשה זו, תוצאת הביטחון הזה שיקבל את משאלותיו שהן לטובתו [במגבלות של ההנהגה הכללית ,כי גזירה על הדור הוא לא ישנה באופן זה ועוד] כי הוא מקבל זאת מההנהגה הגבוה הבסיסית ולא דרך החוקים הקבועים והוא אכן יכול לדעת שזו התוצאה של בטחונו שנכנס להנהגה אחרת וממילא לסמוך על זה שמה שטוב לו יבוצע וממילא אפשר גם להתבטא שבוטח שיקבל את מה שטוב לו , כי מבחינת התוצאה זה אותו הדבר. יוצא שהביטחון הגורם לתוצאה הוא הביטחון בהשם האוהב והיכול כולל יכול לעקוף את כלליו שלו ומי שאוהב ויכול פועל כל דבר למען אהובו ולכן בהכרח שיפעל למען אהובו את מה שטוב לו ואיה הסתירה הלוגית?
אם תשים לב מהלך הביטחון בנוי על יסוד דברי הקבלה שהמטרה הגדולה של בריאת העולם היא ההטבה לאדם , וכל שלבי השכר ועונש נבנו בכדי שלאדם תהיה הטבה שלמה . אבל אם בטח קניית הביטחון עצמו ושמירתו יכולה להוות ההשתתפות של האדם בהשלמת עצמו הנצרכת למניעת הבושה. וכל צורת המהלך היא פניה ליסוד העולם והרצון הפנימי שהוא ההטבה ואהבת השם לנו. וכל היתר הרי הם רק אמצעים ולא עומק הכוונה.
ולכן זו אמת שככה היא המציאות כפי שקיבלנו, והיא מובנת במהלך שלם ואפילו מתבקשת ממנו. זה לא פטנט אלא כדרך התורה משהו מובנה.
היסוד הגדול בחיי אדם שאין כלל אדם שאינו בוטח במשהו , כי בלי לבטוח במשהו אין לאדם כלל אפשרות לשרוד כאן בעולם הזה . יש כאלו שמשלים את עצמם בכוחם הם שכביכול יכולים לבצע כל שיחפצו, יש בשכלם, יש המאמינים במדע, בטוב האדם בחוכמתו , בכך שהוא יגאל את עצמו למציאות מתוקנת אוטופית [ השמאל ] ועוד.
הרי כל תליות אלו בליבם הם תליות בשקר והכיצד יכולים להאמין בוודאות כזו בשקר הזה למרות שמתאכזבים שוב ושוב?
אלא מיסודו של רב ירוחם ממיר שהשם נטע כוח בנפש של קפיצה לוודאות אפילו היכן שאין וודאות שכלית וכפי שראינו יש היפוכה, כי זה הכוח שחייב להיות בשביל שפיות האדם ועל אמונתו הוא נשען. ועלינו להפוך משענת זו להשם והשם בלבד ולא משענת קנה רצוץ . אלא דבר המוכרע שכלית כאמת הנחווה בלב כוודאות בניגוד לכל המשענות האחרות בעולם שהשכל מפריכן. ואם בכוח מיליארדי אנשים לדבוק בוודאות בשקר לכאורה הרבה יותר קל לדבוק באמת .
אומנם גם לנו יש את המכשולות של הדבקת כוח האמונה והביטחון בדברים אחרים , אם זה בשכלינו או בשכלם של אחרים ועל זה נאמר אל בינתך אל תישען , אתה אכן מצווה להשתמש בה עד הקצה האפשרי , אבל לדעת שהיא לא מקיפה את כל האפשרויות שיתכנו וטועה בטבעה פעמים רבות ולכן אין הגיון להישען עליה, גם אנחנו יכולים לסמוך על העולם הרפואי ההנהגה חברות הביטוח , המשרה המובטחת לנו הפנסיה וכדומה, והם מהווים תחליף לביטחון בהשם ולא מאפשרים את הקדשת מידת ההישענות אליו .
לכן שלב ראשון הוא להתפקח מאמונות שווא אלו ,אבל צריך לקחת בחשבון שזה מהלך לא קל וגם מסוכן בשלבים שאדם לא בשל לבטוח בהשם ,ויכול להישאר תלוי בחלל , כלומר אם אינו בטוח שבכוחו להחליף את השקרים באמת עדיף שישאר אתם וישמור על שפיותו . אחד התנאים לכך שיוכל להשיג בטחון זה להרבות במעשי המצוות כפי שכתוב באבות, כי המצוות הם השורשים הנוטעים אותו חזק במציאות של ביטחון.
כשאדם הוריד את כל משענות הקנה רצוץ שלו , הוא עם הגב לקיר וחייב להישען על משהו ואם מפנה ליבו לאמת ומתבונן בכך ובשל ומעשיו מרובים סביר שיצליח להאמין שהוא בידיים טובות וכל מה שיעשה אתו השם זה לטובתו. אבל תמיד תמיד לזכור שהכול בחסד ובאהבת חינם ולא מכוח מעשיו או זכויותיו ,כי בטחון הוא רק בטחון על חסדו במידת הכתר ולא שכר שבאמת לא חייבים לאדם כלום.
אם רוצה להתקדם לביטחון במשאלות ספציפיות יכול להתחיל מהדברים המובטחים , שאם יקדיש עצמו לתורה יזכה לה ,וחלף השתדלותו יזכה לפרנסה המספקת לו.
בדברים שאינם מובטחים נדגים זאת ברוחניות . כאשר לאדם יש מפריע שברור לו שבהסרתו יתקדם שבעתיים בעבודת השם וממילא בטוח שזה לטובתו . אבל לא תמיד זה כך ,כי מאחורי המפריע יש תפישות עמוקות שכך משוכנע בליבו וכל שינוי תפישה כזה יכול לבוא רק דרך הבנה בשכל, והשבה ללב ממילא עליו לבקש שהשם יכוון אותו לפתירת שורש הדברים ולא רק מפריע החיצוני . וזו למשל דוגמה שאם ישאר עם השורש הרע המעוות בליבו ורק המפריע החיצוני יוסר זה לרעתו, כי לא תהיה לו שום מוטיבציה לתקן וגם לא סימן שאת זה הוא צריך לתקן וישאר חסר לנצח. ולכן הכיוון שאדם צריך להיות פתוח לכך שיתגלו בו בהכרח במהלך תיקון של בעיה משמעותית , חסרונות יסוד ולבקש על גילויים ותיקונם ולא להתעקש ולהחזיק בתפישותיו המעוותות. ולפעמים אין אפשרות להאיר עיניו אלא על ידי יסורים כי הדברים כל כך עמוקים אצלו ואלו יסורים של אהבה . ועליו להתחזק כל הזמן בידיעות אלו ולנסות להבין את שפת ההשגחה.
