יעקב אבינו - עולם הבא

שמעתי ביאור נאה על בית מזמירות יום השבת 'ברוך א-ל עליון': "ואשרי כל חוכה לתשלומי כפל מאת כל סוכה שוכן בערפל נחלה לו יזכה בהר ובשפל נחלה ומנוחה כשמש לו זרחה". שבפשטות הדברים קשים להבנה <אגב, עלעלתי כעת באוצה"ח בזה, ומלבד כמה ווערטלא'ך ועוד פירוש קבלי אחד לא ראיתי משהו>.
בגמ' שבת קיח. איתא, כל המענג את השבת נותנים לו נחלה בלי מצרים שנא' אז תתענג על ה' והרכבתיך על במתי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך, לא כאברהם וכו' ולא כיצחק וכו' אלא כיעקב שכתוב בו ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה. והרמב"ם בסוף פ"ל מהל' שבת הביא את דברי הגמ' (לכאורה), אבל שנאם בלשון שונה וטעונה ביאור, וזה לשונו: וכל השומר את השבת כהלכתה ומכבדה ומענגה כפי כוחו כבר מפורש בקבלה שכרו בעוה"ז יתר על השכר הצפון לעוה"ב שנאמר אז תתענג על ה' והרכבתיך על במתי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך. ולשונו "שכרו בעוה"ז יתר על השכר הצפון לעוה"ב" צריכה ביאור, וגם שייכותה ל"נחלה בלי מצרים" צ"ב.
אלא שביאור הדברים בדברי המד"ר על הפסוק 'ויפרץ האיש מאד מאד', וכך איתא שם: מלמד שנפרצה לו פירצה מעין דוגמא של עולם הבא. והיינו שיעקב אבינו נטל שכרו אף בעוה"ז מעין עולם הבא. ומדרש זה - אולי, במפתיע - הביאו (כך לכא') הרמב"ם בסוף הל' שכירות, וז"ל: וכן חייב <השכיר, המדובר שם> לעבוד בכל כחו שהרי יעקב הצדיק אמר כי בכל כחי עבדתי את אביכן, לפיכך נטל שכר זאת אף בעוה"ז שנאמר ויפרץ האיש מאד מאד. ע"כ. וכוונת הרמב"ם בלשון 'אף בעוה"ז', שאת שכר העולם הבא נטל אף בעוה"ז, וכדברי המדרש.
ובזה מבוארים דברי הרמב"ם בשכר המענג את השבת, שמפרש 'נחלה בלי מצרים', היינו "נחלה" שהיא בעוה"ב שנקרא נחלה (כלשון 'נוחל' עוה"ב) שאינה גדורה במצרים לעוה"ב בלבד אלא מתפשטת אף לעוה"ז, והמה דבריו ששכר המענג את השבת בעוה"ז "יתר על השכר הצפון לעוה"ב", והיא 'נחלת יעקב אביך' שנפרצה לו פירצה זו.
וכעת לדברי הפייט <העוסק קודם לכן במענג את השבת בנעימים במאכלי ערבות וכו'>: ואשרי כל חוכה לתשלומי כפל - היינו החוכה ומצפה ליטול עוה"ב ועוה"ז מעין עוה"ב, וזהו ה'כפל', מאת כל סוכה וכו', נחלה לו יזכה בהר ובשפל, 'נחלה' היא העוה"ב, ויזכה לו אותה הקב"ה "בהר" היינו בעוה"ב הנקרא הר (עי' רמב"ם סוף הלכות תשובה) "ובשפל" היינו העוה"ז, נחלה ומנוחה כשמש לו זרחה - כיעקב אבינו, נחלת יעקב אביך.

(ולעיקר הדבר שיעקב נטל חלק בעוה"ז מעין עוה"ב, זה כנראה מה שביקש יעקב ישב בשלוה אומר הקדוש ברוך הוא לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם לעולם הבא, אלא שמבקשים לישב בשלוה בעולם הזה).
כל זה כמושג תיאורטי "עוה"ז מעין עוה"ב", אבל עדיין צריכים אנו לרב במהות הענין <אא"כ גם רב לא יעזור לזה, וגם זה נכלל ב'עין לא ראתה אלקים זולתך'?>, ובשייכותו למענג את השבת, ועוד השלכות רוחב שיש לכך בענין יעקב אבינו. נשמח לשמוע מדברי חכמי הפורום.
 

נבשר

משתמש ותיק
יושב בשבת תחכמוני אמר:
שמעתי ביאור נאה על בית מזמירות יום השבת 'ברוך א-ל עליון': "ואשרי כל חוכה לתשלומי כפל מאת כל סוכה שוכן בערפל נחלה לו יזכה בהר ובשפל נחלה ומנוחה כשמש לו זרחה". שבפשטות הדברים קשים להבנה <אגב, עלעלתי כעת באוצה"ח בזה, ומלבד כמה ווערטלא'ך ועוד פירוש קבלי אחד לא ראיתי משהו>.
בגמ' שבת קיח. איתא, כל המענג את השבת נותנים לו נחלה בלי מצרים שנא' אז תתענג על ה' והרכבתיך על במתי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך, לא כאברהם וכו' ולא כיצחק וכו' אלא כיעקב שכתוב בו ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה. והרמב"ם בסוף פ"ל מהל' שבת הביא את דברי הגמ' (לכאורה), אבל שנאם בלשון שונה וטעונה ביאור, וזה לשונו: וכל השומר את השבת כהלכתה ומכבדה ומענגה כפי כוחו כבר מפורש בקבלה שכרו בעוה"ז יתר על השכר הצפון לעוה"ב שנאמר אז תתענג על ה' והרכבתיך על במתי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך. ולשונו "שכרו בעוה"ז יתר על השכר הצפון לעוה"ב" צריכה ביאור, וגם שייכותה ל"נחלה בלי מצרים" צ"ב.
אלא שביאור הדברים בדברי המד"ר על הפסוק 'ויפרץ האיש מאד מאד', וכך איתא שם: מלמד שנפרצה לו פירצה מעין דוגמא של עולם הבא. והיינו שיעקב אבינו נטל שכרו אף בעוה"ז מעין עולם הבא. ומדרש זה - אולי, במפתיע - הביאו (כך לכא') הרמב"ם בסוף הל' שכירות, וז"ל: וכן חייב <השכיר, המדובר שם> לעבוד בכל כחו שהרי יעקב הצדיק אמר כי בכל כחי עבדתי את אביכן, לפיכך נטל שכר זאת אף בעוה"ז שנאמר ויפרץ האיש מאד מאד. ע"כ. וכוונת הרמב"ם בלשון 'אף בעוה"ז', שאת שכר העולם הבא נטל אף בעוה"ז, וכדברי המדרש.
ובזה מבוארים דברי הרמב"ם בשכר המענג את השבת, שמפרש 'נחלה בלי מצרים', היינו "נחלה" שהיא בעוה"ב שנקרא נחלה (כלשון 'נוחל' עוה"ב) שאינה גדורה במצרים לעוה"ב בלבד אלא מתפשטת אף לעוה"ז, והמה דבריו ששכר המענג את השבת בעוה"ז "יתר על השכר הצפון לעוה"ב", והיא 'נחלת יעקב אביך' שנפרצה לו פירצה זו.
וכעת לדברי הפייט <העוסק קודם לכן במענג את השבת בנעימים במאכלי ערבות וכו'>: ואשרי כל חוכה לתשלומי כפל - היינו החוכה ומצפה ליטול עוה"ב ועוה"ז מעין עוה"ב, וזהו ה'כפל', מאת כל סוכה וכו', נחלה לו יזכה בהר ובשפל, 'נחלה' היא העוה"ב, ויזכה לו אותה הקב"ה "בהר" היינו בעוה"ב הנקרא הר (עי' רמב"ם סוף הלכות תשובה) "ובשפל" היינו העוה"ז, נחלה ומנוחה כשמש לו זרחה - כיעקב אבינו, נחלת יעקב אביך.

(ולעיקר הדבר שיעקב נטל חלק בעוה"ז מעין עוה"ב, זה כנראה מה שביקש יעקב ישב בשלוה אומר הקדוש ברוך הוא לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם לעולם הבא, אלא שמבקשים לישב בשלוה בעולם הזה).
כל זה כמושג תיאורטי "עוה"ז מעין עוה"ב", אבל עדיין צריכים אנו לרב במהות הענין <אא"כ גם רב לא יעזור לזה, וגם זה נכלל ב'עין לא ראתה אלקים זולתך'?>, ובשייכותו למענג את השבת, ועוד השלכות רוחב שיש לכך בענין יעקב אבינו. נשמח לשמוע מדברי חכמי הפורום.
שמעתי גם, שגנב משלם תשלומי "כפל" מבואר בגמ' שעשה כאילו שמיים אינם רואים. והיינו שיש ב' הסתכלויות של העולם ומה שחיצוני ויש הסתכלות של בורא כל עולמים, והיינו ענין "כפל" שאותו דבר כפול, והיינו פנים וחיצון, אשרי כל "חוכה" מלשון ציפייה שהוא מחכה והא ציפייה של הפנים, ומאת כל "סוכה" היינו ראיה שהוא צופה בכל מקום ובדברים נסתרים שוכן בערפל היינו שהוא נסתר. עד כאן שמעתי. והיינו ששבת יש השייכות לעולם הזה שהוא יום שביעי מששת ימי המעשה ויש לשבת בחינה שהיא נבדלת לעצמה שהיא קדושה. עיין במהר"ל תפארת ישראל שכתב שזה "ברכתו מכל הימים וקדשתו מכל הזמנים" שיש בו ברכה ויש בו קדושה. ברכה שמשפיע על כל השבוע, וקדושה שהוא נבדל לעצמו ובזה האדם נדבק בבוראו. ועיין.
 

HaimL

משתמש ותיק
אולי יעקב אבינו ע"ה קיבל בעוה"ז מעין עוה"ב כי בפשטות, הוא לא מת, ונמצא שעד ביאת המשיח לא יהיה לו עולם הבא כלל?
 

דברי יושר

משתמש ותיק
בפשטות, מה שיעקב הרחיב עוה"ב לעוה"ז,
היינו שהיה תמים ושלם, ומידתו תורה,
וזהו מעין עוה"ב שיש בו שלמות בלי שום פחיתות בגוף, והצדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה.
וכן הוא עניין מענג את השבת,
שמזונו מוכן לו מע"ש, ויושב בטל, ואינו אלא מתענג על עולמו המתוקן של הקב"ה.
 
חלק עליון תַחתִית