כמה מחנות היו ליעקב?

בבלי

משתמש ותיק
ראינו בפרק לב פסוקים ח-ט שהוא מחלק את רכושו ומשפחתו לשני מחנות.
ראינו גם שבפרק לג פסוקים א-ב שהוא מחלק שוב לשני מחנות.
אז כמה מחנות יש ליעקב? שניים? שלוש? ארבע?
{שניים אם שלח מחנה אחד מנחה לעשיו ואת השני חילק. שלוש זה אם לא שלח מחנה לעשיו אבל חילק רק מחנה אחד. ארבע אם לא שלח מחנה מנחה לעשיו וחילק את שתי המחנות}
[אני לא אומר שהוא איחד את מחנותיו ואז חילק למה שהיה מקודם משום שהיה חושש שמא עשיו יגיע בלילה ויכה את המחנה]

אשמח לתשובות עם מקורות
 

יצחק

משתמש ותיק
העתקתי מה שכתבתי בעבר על ענין זה כעת לא עיינתי

לב, יא. כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות, ברש"י מבואר שיעקב פירט את הטובות שהגיעו אליו, שכאשר הלך לחרן היה רק עם מקל וזה היה כל רכושו וכעת הוא שני מחנות.
אך לפי"ז תמוה קצת שיעקב אומר כמה שהוא גדול וכמה שהוא מבורך בזה שיש לו כעת שני מחנות, והרי מה שנחלק לשני מחנות זה היה מחמת הפחד מעשו. (ובפשוטו י"ל
שזה תיקון לשון לנוסח התפילה שמתחילה הוא נותן שבח והודאה על שעבר ומתפלל על העתיד, ואמר בנוסח אחד שעובר מנושא לנושא).
ונראה לומר דהנה לעיל בקרא אם יבא עשו אל המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה, ופירש האבן עזרא שיוכלו לברוח בינתיים וכיו"ב עיי"ש,
אבל רש"י פירש שעל כרחו ישאר מחנה אחד לפליטה כי ילחם עמו, כלומר שהפסוק בא לומר שיעקב התכונן למלחמה וזה הכוונה והיה המחנה הנשאר לפליטה.
וראיתי בישורון בכרך לזכרו של הגר"ה זקס זצ"ל שהקשה כאן כמה קושיות אשר שורש הקושיות מחמת שהוא הבין שיעקב חילק את משפחתו לשני מחנות, אבל האמת נראה לי שיעקב חילק את "העם אשר איתו" כלומר את העבדים ושכירי החרב שלו, אבל את המשפחה לא חילק אלא העמיד אותם באופן שיוכלו להצטרף לכל אחד משני המחנות שיברח או ינצח, והיינו שרש"י מפרש שמה שיעקב חילק את העם לשני מחנות זה היה טקטיקה להלחם בעשו שבאופן זה יעקב ינצח את עשו במלחמה שכאשר עשו יתקוף מחנה אחד יתנפל עליו המחנה הנשאר, ולכן אפילו אם יהיו הרבה אבידות במחנה הנתקף בכ"ז המחנה הנשאר יהיה לפליטה עי"ז שיתגבר על עשו, ולפ"ז מובן שעיקר כוונת הכתוב לומר שיעקב התכונן למלחמה ועשה זאת ע"י הערכות טקטית מסוימת שהבטיחה לו נצחון במחיר של אבידות כבידות במחנה אחד ע"י שמחנה אחר ישאר בעתודה, וזה מה שיעקב אמר במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה יש לי כח גדול כ"כ שני מחנות שמסוגלים להלחם. ורואים מזה שאפילו במצב קשה כזה יעקב הודה על מה שיש לו, ולא אמר כמה אני חלש ומסכן הציליני נא.
והנה לקמן לג, א, כשיעקב פגש את עשו כתוב פעם נוספת ויחץ את הילדים על לאה ועל רחל וכו', ובפשוטו לא מיירי שם בשתי המחנות שנזכרו כאן כי שם היה אחרי שיעקב עבר את הנהר וניסה לברוח מפנואל וכו', ובאמת נראה ששם לא חילק לשתי מחנות כי רחל וילדיה אינם בגדר "מחנה" אלא חילק את הנשים והילדים לשלושה חלקים ומה שכתוב "ויחץ" אין הכוונה לשני חצאים שווים אלא הכוונה שהוא חילק אותם לחלקים, כלומר שעשה חלק אחד רחל וחלק אחד לאה וחלק אחד שתי השפחות, וכל מי שיכול היה להלחם העבדים ושכירי החרב של יעקב כבר היו מחולקים לשתי מחנות עוד לפני כן, וזה נראה נכון בשיטת רש"י שמה שיעקב אמר והיה המחנה הנשאר לפליטה היינו מחמת שאלחם עמו.
ובאמת רש"י בכ"מ מביא שהיה ידוע ליעקב ולאמהות שצריכים לצאת ממנו י"ב שבטים ולא יתכן שימסור לאבד מחנה אחד שנמצאים בו חלק מהשבטים וז"ב לכאורה. אבל ע' באב"ע שהמחנה הנשאר לפליטה משום שיברחו, ולפ"ז יתכן שמדובר על חלוקה של הנשים והילדים וצ"ע. והטעם שהאב"ע פירש כן משום שלא מצא בשום מקום בפרשה שיעקב התכונן למלחמה (ורק חז"ל מפרשים כך), ואמנם לא מפורש כן בפסוק אבל אפשר לראות קצת בפסוקים את ההבנה של חז"ל, ראשית כל החלוקה לשתי מחנות שלפי האב"ע צריך לדחוק שא"א לברוח כעת במחנה אחד גדול אבל מחנה קטן יותר יוכל לברוח, זה תמוה, וכי עשו לא יוכל לרדוף אחרי שתי מחנות בורחים, ובלא"ה דרך הבורחים להמלט כל אחד באשר ימצא, גם הלשון במקלי עברתי את הירדן ועתה הייתי לשני מחנות משמע שהמחנות הם ביטוי לכח והצלחה, גם הענין שיעקב נאבק לבדו עם איש אחד מעבר לנהר יבוק אשר בפסוקים כבר משמע שהיה זה מלאך משמע שיעקב היה מוכן גם למלחמה.
שו"ר בזוהר הקדוש שהחלוקה היתה על הנשים והילדים, אולם הזוהר מפרש שמה שאמר יעקב והיה המחנה הנשאר לפליטה היינו שזה היה ברור ליעקב שלאה ורחל ינצלו משום שהשכינה היתה שורה באהלים שלהם, וכל החשש שלו היה רק על השפחות וכל מה שהוצרך לתפילה היה על השפחות וילדיהם, ולפ"ז צ"ל שמה שהפריד אותם היה משום שלא רצה שע"י שתהיה לעשו שליטה על השפחות תהיה לו שליטה גם על רחל ולאה לכן הפריד אותם. אך לפ"ז צ"ב למה כתוב לשני מחנות והרי בפועל כשחילק אותם היו השפחות לבד ולאה לבד ורחל לבד כמבואר בפסוקים ויחץ על לאה ועל רחל ועל שתי השפחות. ונראה לומר שהרי הפסוק אח"כ מפרש את החלוקה שהשפחות ובניהם היו ראשונים ולאה וילדיה אחרונים ורחל ויוסף אחרונים, ומשמע שגם רחל וגם לאה היו "אחרונים" רק שלאה הקדימה את רחל, ונמצא שיעקב לא חילק אותם לג' חלקים אלא לב' חלקים אלא שאת החלק האחד חזר וחילק פעם נוספת, ולפ"ז ניחא שכתוב לעיל ויחץ את העם אשר איתו וכו' לשני מחנות.
 
חלק עליון תַחתִית