בבלי
משתמש ותיק
איך היה מותר ליעקב לישא שני אחיות אם קיים את התורה כולה אע"פ שטרם נתנה?
אני מכיר מספר תירוצים אשמח לעוד תירוצים בנושא זה
1- רמב"ן - שהאבות קיימו את התורה כולה בארץ ולא בחו"ל כדי לחבב את הארץ. {ועל זה נותרת לי השאלה: אם כך איך היה מותר לו לקיימן לאחר שהגיע לארץ?}
2- ע"פ הרשב"א והרדב"ז {רשב"א: שו"ת ח"א צד. רדב"ז: שו"ת ח"ב תרצו} ואותו לא זכיתי להבין. אשמח אם מישהו יבארו כאן.
3- הרדב"ז {באותו מקום כלעיל} מתרץ משלו: שמכיוון שלגוים אין אחוה אז היה מותר לו ביחוד שהן הרי היו גיורות ומותר לישא שתי אחיות גיורות. וא"ת {סיום דברי הרדב"ז} והא יש את מה שהגמרא אמרה בפסחים קיט עמוד ב {דרש רב עוירא, זימנין אמר ליה משמיה דרב, וזימנין אמר ליה משמיה דרב (אשי) +מסורת הש"ס: [אסי]+: מאי דכתיב ויגדל הילד ויגמל - עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות סעודה לצדיקים ביום שיגמל חסדו לזרעו של יצחק. לאחר שאוכלין ושותין נותנין לו לאברהם אבינו כוס של ברכה לברך, ואומר להן: איני מברך, שיצא ממני ישמעאל. אומר לו ליצחק: טול וברך! אומר להן: איני מברך, שיצא ממני עשו. אומר לו ליעקב: טול וברך! אומר להם: איני מברך, שנשאתי שתי אחיות בחייהן, שעתידה תורה לאוסרן עלי. אומר לו למשה: טול וברך, אומר להם: איני מברך, שלא זכיתי ליכנס לארץ ישראל לא בחיי ולא במותי. אומר לו ליהושע, טול וברך! אומר להן: איני מברך, שלא זכיתי לבן, דכתיב: יהושע בן נון נון בנו יהושע בנו. אומר לו לדוד: טול וברך: אומר להן: אני אברך, ולי נאה לברך, שנאמר כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא } על זה נאמר שיעקב לא בירך משום חסידות.
4- הרמ"א {תשובות הרמ"א סימן י} סובר ש"עקב שמע אברהם וכו..." זה רק על אברהם! {אולם אז [מקשים אחרונים] מה עם דרשת רש"י בתחילת וישלח?}
5- המהר"ץ חיות {תענית ד א} כותב שהם קיימו הכל חוץ מעריות {ואז מקשה השדי חמד עליו ואיני זוכר מה מקשה ומתרץ וגם יש את השאלה שהבאתי על הרמ"א בשם האחרונים}
6- תירוץ המהרש"א {חידושי אגדות יומא כח ב [ד"ה מצותי חקותי ותורותי} שגם אותו לא זכיתי להבין.
אני מכיר מספר תירוצים אשמח לעוד תירוצים בנושא זה
1- רמב"ן - שהאבות קיימו את התורה כולה בארץ ולא בחו"ל כדי לחבב את הארץ. {ועל זה נותרת לי השאלה: אם כך איך היה מותר לו לקיימן לאחר שהגיע לארץ?}
2- ע"פ הרשב"א והרדב"ז {רשב"א: שו"ת ח"א צד. רדב"ז: שו"ת ח"ב תרצו} ואותו לא זכיתי להבין. אשמח אם מישהו יבארו כאן.
3- הרדב"ז {באותו מקום כלעיל} מתרץ משלו: שמכיוון שלגוים אין אחוה אז היה מותר לו ביחוד שהן הרי היו גיורות ומותר לישא שתי אחיות גיורות. וא"ת {סיום דברי הרדב"ז} והא יש את מה שהגמרא אמרה בפסחים קיט עמוד ב {דרש רב עוירא, זימנין אמר ליה משמיה דרב, וזימנין אמר ליה משמיה דרב (אשי) +מסורת הש"ס: [אסי]+: מאי דכתיב ויגדל הילד ויגמל - עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות סעודה לצדיקים ביום שיגמל חסדו לזרעו של יצחק. לאחר שאוכלין ושותין נותנין לו לאברהם אבינו כוס של ברכה לברך, ואומר להן: איני מברך, שיצא ממני ישמעאל. אומר לו ליצחק: טול וברך! אומר להן: איני מברך, שיצא ממני עשו. אומר לו ליעקב: טול וברך! אומר להם: איני מברך, שנשאתי שתי אחיות בחייהן, שעתידה תורה לאוסרן עלי. אומר לו למשה: טול וברך, אומר להם: איני מברך, שלא זכיתי ליכנס לארץ ישראל לא בחיי ולא במותי. אומר לו ליהושע, טול וברך! אומר להן: איני מברך, שלא זכיתי לבן, דכתיב: יהושע בן נון נון בנו יהושע בנו. אומר לו לדוד: טול וברך: אומר להן: אני אברך, ולי נאה לברך, שנאמר כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא } על זה נאמר שיעקב לא בירך משום חסידות.
4- הרמ"א {תשובות הרמ"א סימן י} סובר ש"עקב שמע אברהם וכו..." זה רק על אברהם! {אולם אז [מקשים אחרונים] מה עם דרשת רש"י בתחילת וישלח?}
5- המהר"ץ חיות {תענית ד א} כותב שהם קיימו הכל חוץ מעריות {ואז מקשה השדי חמד עליו ואיני זוכר מה מקשה ומתרץ וגם יש את השאלה שהבאתי על הרמ"א בשם האחרונים}
6- תירוץ המהרש"א {חידושי אגדות יומא כח ב [ד"ה מצותי חקותי ותורותי} שגם אותו לא זכיתי להבין.