איך היה מותר ליעקב לישא שני אחיות אם קיים את התורה כולה?

בבלי

משתמש ותיק
איך היה מותר ליעקב לישא שני אחיות אם קיים את התורה כולה אע"פ שטרם נתנה?

אני מכיר מספר תירוצים אשמח לעוד תירוצים בנושא זה

1- רמב"ן - שהאבות קיימו את התורה כולה בארץ ולא בחו"ל כדי לחבב את הארץ. {ועל זה נותרת לי השאלה: אם כך איך היה מותר לו לקיימן לאחר שהגיע לארץ?}

2- ע"פ הרשב"א והרדב"ז {רשב"א: שו"ת ח"א צד. רדב"ז: שו"ת ח"ב תרצו} ואותו לא זכיתי להבין. אשמח אם מישהו יבארו כאן.

3- הרדב"ז {באותו מקום כלעיל} מתרץ משלו: שמכיוון שלגוים אין אחוה אז היה מותר לו ביחוד שהן הרי היו גיורות ומותר לישא שתי אחיות גיורות. וא"ת {סיום  דברי הרדב"ז} והא יש את מה שהגמרא אמרה בפסחים קיט עמוד ב {דרש רב עוירא, זימנין אמר ליה משמיה דרב, וזימנין אמר ליה משמיה דרב (אשי) +מסורת הש"ס: [אסי]+: מאי דכתיב ויגדל הילד ויגמל - עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות סעודה לצדיקים ביום שיגמל חסדו לזרעו של יצחק. לאחר שאוכלין ושותין נותנין לו לאברהם אבינו כוס של ברכה לברך, ואומר להן: איני מברך, שיצא ממני ישמעאל. אומר לו ליצחק: טול וברך! אומר להן: איני מברך, שיצא ממני עשו. אומר לו ליעקב: טול וברך! אומר להם: איני מברך, שנשאתי שתי אחיות בחייהן, שעתידה תורה לאוסרן עלי. אומר לו למשה: טול וברך, אומר להם: איני מברך, שלא זכיתי ליכנס לארץ ישראל לא בחיי ולא במותי. אומר לו ליהושע, טול וברך! אומר להן: איני מברך, שלא זכיתי לבן, דכתיב: יהושע בן נון נון בנו יהושע בנו. אומר לו לדוד: טול וברך: אומר להן: אני אברך, ולי נאה לברך, שנאמר כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא } על זה נאמר שיעקב לא בירך משום חסידות.

4- הרמ"א {תשובות הרמ"א סימן י} סובר ש"עקב שמע אברהם וכו..." זה רק על אברהם! {אולם  אז [מקשים אחרונים] מה עם דרשת רש"י בתחילת וישלח?}

5- המהר"ץ חיות {תענית ד א} כותב שהם קיימו הכל חוץ מעריות {ואז מקשה השדי חמד עליו ואיני זוכר מה מקשה ומתרץ וגם יש את השאלה שהבאתי על הרמ"א בשם האחרונים}

6- תירוץ המהרש"א {חידושי אגדות יומא כח ב [ד"ה מצותי חקותי ותורותי} שגם אותו לא זכיתי להבין.
 
 

ונכתב בספר

משתמש ותיק
לגבי תשובת הרמב''ן ושאלתך
הוא מוסיף 2 דברים
א. לכן באמת נפטרה רחל - שהיא נישאת באיסור - לאחר שנכנס לא''י
ב. אבל הכוונה ליעקב שלא הוליך אותה למערה כדי שלא יקבור שם שתי אחיות כי יבוש מאבותיו ולאה היא הנשאת לו ראשונה בהיתר ורחל באהבתו אותה בנדר אשר נדר לה לקחה '
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
בבלי אמר:
3- הרדב"ז {באותו מקום כלעיל} מתרץ משלו: שמכיוון שלגוים אין אחוה אז היה מותר לו ביחוד שהן הרי היו גיורות ומותר לישא שתי אחיות גיורות. וא"ת {סיום  דברי הרדב"ז} והא יש את מה שהגמרא אמרה בפסחים קיט עמוד ב

לא הבנתי בדיוק למה הכוונה
אבל אציין שבבעלי התוס' השלם בפרשת ויצא
הובא לתרץ שהיו אחיות מן האב ולא מן האם ואין אב לנכרי [לכאורה הכוונה למבואר ביבמות צח א ולא הבנתי משה"ק שם על זה]
עוד הובא שם לישב שנתגירו וגר שנתגייר כקטן שנולד דמי
 

גדלס האדם

משתמש רשום
לכאו' מוכח הנ"ל גם ממה דאיתא שנישק יעקב לרחל מיד בשעה שראה אותה, עוד לפני קידושין.
וגם מה שראה ש"הנה היא לאה" ולא חיישינן לקידושי טעות ולבעילת זנות שכידוע מביאה ראשונה נתעברה לאה .
 

שירת העשבים

משתמש ותיק
אף הנפה"ח דיבר בזה, ולצערי איני זוכר היכן, ותוכ"ד שקודם מתן תורה קיום התורה היה ע"י שמתקנים בעולמות העליונים, ומשא"כ אחר מתן תורה שיש את ציווי השי"ת לא שייך לשנות מציווים אלו אפי' לשם תיקונים, וה"נ הוא גבי יהודה שייבם את כלתו, ולכך לא קשייא מידי, דכך היה דרך קיום התורה קודם נתינתה.
 

יהי חסדך עלינו

משתמש ותיק
נפש החיים סוף ש"א דהאבות קיימו את המצוות כפי מה שהשיגו מעלות המצוות ותיקונן בכל העלמות אך לא היו מצווין לקיימן וכיון שכן ראו שיש תיקון גדול ותועלת גדולה באופן שיעברו על המצוות אז עברו על המצוות שהרי לא היו מצווין בהן

[ושמעתי מהרב אליהו דיסקין בדרך דרוש שרחל ידעה רק את הפשט של הנפש החיים ולכן אמרה ליעקב שאם אין לה בנים מתה אנכי כי אין תיקון ויעקב אמר לה יש את הרמבן שדווקא בארץ ישראל וע"ז אמר יעב "התחת אלוקים אני" וכי אנחנו בארץ ישראל....
 

החושב

משתמש רגיל
שמעתי מהגרח"י שרייבר לבאר
שהרי קידושי לאה היו קידושי טעות, ומה שנשאה הוא משום שלבן לא הסכים לתת לו את רחל בלא לאה, א"כ הרי זה קידושין ע"מ שלא יאסרו את אחותה.
ואמנם המתנה ע"מ שכתוב בתורה תנאו בטל, אבל זה לא היה לאבות הק' כיון שלא היה כתוב בתורה אלא מעצמם קיימו (והרחיב לבאר בזה).
ומה שלא נאסרה לאה בקידושי רחל, הוא משום שאין השניה אוסרת הראשונה כמבואר ביבמות בכמה דוכתי.
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש, בשיחה, מביא שמה שהאבות קיימו את התרי"ג מצוות, זה היה בתורת חומרא והידור, ואילו בז' מצוות ב"נ, היו מחוייבים מדינא.
וחלק מז' מצוות הוא שיש לעמוד בדיבורו (הרבי מביא שם מקורות לכך שהיו דברים שבני נח קיבלו על עצמם ונהיה חובה כמו הז' מצוות, כגון כיבוד הורים, ולעמוד בדיבורו), ולכן, כיוון שהבטיח לישא את רחל, היה מחוייב מדינא לישא אותה, ולא יכל להחמיר לקיים התרי"ג מצוות על חשבון עמידה בדיבורו.
(כעת כתבתי מזכרוני, אם יהיו שאלות, אנסה לחפש בתוך השיחה עצמה, שמתפרשת על כמה עמודים ונסתכמה פה בתמצות שערורייתי)
 

chagold

משתמש ותיק
huo yuc יום טוב אמר:
ונכתב בספר אמר:
א. לכן באמת נפטרה רחל - שהיא נישאת באיסור - לאחר שנכנס לא''י
רש"י בראשית פרק לא נ
(נ) בנתי בנתי - שתי פעמים, אף בלהה וזלפה בנותיו היו מפלגש:

מה איתם?

יתכן שהוו מב' פלגשים והוי אחות מן האב ולא מן האם. וכי הא דאברהם ושרה (וכפי שהעיר הרב @לבי במערב מוירא כ, יב).
א"נ אולי כיון דהוי משפחתו ולא מאשתו אין כ"כ יחס.
 

יחיה

משתמש ותיק
בבלי אמר:
איך היה מותר ליעקב לישא שני אחיות אם קיים את התורה כולה אע"פ שטרם נתנה?
אני מכיר מספר תירוצים אשמח לעוד תירוצים בנושא זה...

לענ"ד, רבים ממצוות של תורה, הם בעקבות אירועי האבות ובניהם ועד מעמד הר סיני, כמו בגיד הנשה, וכך כל המצוות אשר זכר ליציאת מצרים.
ממילא, אף גם מצוות איסור שתי אחיות, אפשר שהיא בעקבות נישואי יעקב שתי אחיות, וכל הקשיים והצרות שיצאו מזה, ועל כולם מכירת יוסף. 
כבר מצאו רמז, שסופי התיבות אשר בפסוק של איסור שתי אחיות: וְאִשָּׁ֥ה אֶל־אֲחֹתָ֖הּ לֹ֣א תִקָּ֑ח לִצְרֹ֗ר... יוצר רחל לאה.
 

rk1234

משתמש ותיק
שמעתי פעם שיעקב סיפר להם שה' אמר לו לעלות כתוב ותען רחל ולאה ולמה כתוב את רחל לפני לאה הרי היא יותר גדולה ושמעתי פעם שעיקר התשובה היא של רבקה משום שהיא ידעה שהיא תמות בכניסתו לארץ משום שהיא השניה שהתחתנה עם יעקב וממילא עיקר התשובה היא שלה
ובזכות זה היא יכולה להגן על בניה שהיא מסרה נפשה למען רצון ה'
 

תורתך שאלתי

משתמש רגיל
מתוך ספרי תורתך שאלתי חלק ב עמוד 341:

  • רבי חיים פלטיאל: הן לא היו אחיות מאם אחת, אלא רק מאב אחד, ואין אבהות לגוי, ובני נח לא חשו לאבהות. לפני מתן תורה כולם נקראו בני נח.
  • חזקוני: לאה ורחל נולדו משתי נשים שונות, הן היו אחיות רק מהאב, המשותף שלהן. מעמדן היה כשל גר שמתגייר, שעליו אמרו חז"ל: "גר שנתגייר - כקטן שנולד דמי"[1]. הואיל וילדיו של גר מתייחסים אחר האם, הן התייחסו לאמותיהן, ולא ללבן אביהן המשותף, וכשנישאו ליעקב לא נחשבו כשתי אחיות והיו מותרות לו.


[1] יבמות סב ע"א.

תשובות נוספות בקובץ הרצ"ב
 

קבצים מצורפים

  • איך נשא יעקב 2 אחיות.pdf
    247.2 KB · צפיות: 13

דרבמדיקר

משתמש ותיק
איך היה מותר ליעקב לישא שני אחיות אם קיים את התורה כולה אע"פ שטרם נתנה?

אני מכיר מספר תירוצים אשמח לעוד תירוצים בנושא זה

1- רמב"ן - שהאבות קיימו את התורה כולה בארץ ולא בחו"ל כדי לחבב את הארץ. {ועל זה נותרת לי השאלה: אם כך איך היה מותר לו לקיימן לאחר שהגיע לארץ?}

2- ע"פ הרשב"א והרדב"ז {רשב"א: שו"ת ח"א צד. רדב"ז: שו"ת ח"ב תרצו} ואותו לא זכיתי להבין. אשמח אם מישהו יבארו כאן.

3- הרדב"ז {באותו מקום כלעיל} מתרץ משלו: שמכיוון שלגוים אין אחוה אז היה מותר לו ביחוד שהן הרי היו גיורות ומותר לישא שתי אחיות גיורות. וא"ת {סיום דברי הרדב"ז} והא יש את מה שהגמרא אמרה בפסחים קיט עמוד ב {דרש רב עוירא, זימנין אמר ליה משמיה דרב, וזימנין אמר ליה משמיה דרב (אשי) +מסורת הש"ס: [אסי]+: מאי דכתיב ויגדל הילד ויגמל - עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות סעודה לצדיקים ביום שיגמל חסדו לזרעו של יצחק. לאחר שאוכלין ושותין נותנין לו לאברהם אבינו כוס של ברכה לברך, ואומר להן: איני מברך, שיצא ממני ישמעאל. אומר לו ליצחק: טול וברך! אומר להן: איני מברך, שיצא ממני עשו. אומר לו ליעקב: טול וברך! אומר להם: איני מברך, שנשאתי שתי אחיות בחייהן, שעתידה תורה לאוסרן עלי. אומר לו למשה: טול וברך, אומר להם: איני מברך, שלא זכיתי ליכנס לארץ ישראל לא בחיי ולא במותי. אומר לו ליהושע, טול וברך! אומר להן: איני מברך, שלא זכיתי לבן, דכתיב: יהושע בן נון נון בנו יהושע בנו. אומר לו לדוד: טול וברך: אומר להן: אני אברך, ולי נאה לברך, שנאמר כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא } על זה נאמר שיעקב לא בירך משום חסידות.

4- הרמ"א {תשובות הרמ"א סימן י} סובר ש"עקב שמע אברהם וכו..." זה רק על אברהם! {אולם אז [מקשים אחרונים] מה עם דרשת רש"י בתחילת וישלח?}

5- המהר"ץ חיות {תענית ד א} כותב שהם קיימו הכל חוץ מעריות {ואז מקשה השדי חמד עליו ואיני זוכר מה מקשה ומתרץ וגם יש את השאלה שהבאתי על הרמ"א בשם האחרונים}

6- תירוץ המהרש"א {חידושי אגדות יומא כח ב [ד"ה מצותי חקותי ותורותי} שגם אותו לא זכיתי להבין.
עד שאתה מביא את כל הראשונים אולי היה עדיף להביא את הגמרא בפסחים קיט "ליצחק טול וברך אומר להן איני מברך שיצא ממני עשו אומר לו ליעקב טול וברך אומר להם איני מברך שנשאתי שתי אחיות בחייהן שעתידה תורה לאוסרן עלי"
 

אברהם ו

משתמש ותיק
ויש להוסיף כאן מש"כ החת"ס בתורת משה על דברי הרמב"ן הנ"ל דהאבות היו נקראים ישראל רק בא"י ולא בחו"ל, ועפי"ז אומר החת"ס גבי הא דרחל גנבה את התרפים דנתחייבה מיתה כדין בן נח שחייב על הגזל דבחו"ל היא בן נח ובכדי שיעקב לא יכנס לא"י נשוי לשתי אחיות, וצ"ב דהרי הרמב"ן סובר דהיו נקראים ישראל אף בחו"ל ורק כלפי קיום המצוות יש חילוק דבחו"ל לא קיימו ובא"י קיימו.
ונראה לבאר לכאו’ דברי הרמב"ן דכל מה שכתב הרמב"ן דמשעה שנכנס אברהם בברית היו נקראים ישראל היינו דווקא לאברהם ולזרעו אחריו ולכן עשו היה ישראל מומר ואף בחו"ל היו נקראים ישראל, אבל כל מי שאינו מזרעו של אברהם לא היה נחשב ישראל אם לא שקיבל עליו את המצוות ונכנס תחת כנפי השכינה, ולכן רחל ולאה שלא היו מזרעו של אברהם לא היו נקראות ישראל מחמת המילה של אברהם אלא מחמת דקבלו על עצמם את המצוות כאברהם, וא"כ אתי שפיר דדווקא בא"י שקיימו את המצוות היה להם שם ישראל אבל בחו"ל שלא קיימו את המצוות היה להם שם בן נח. ומש"כ שם החת"ס דלאבות היה דין ישראל רק בארץ אין הכוונה לאבות עצמם דהרי הרמב"ן כותב בפירוש דגם בחו"ל היה להם דין ישראל אלא הכוונה לאמהות וכמשנ"ת.
 

יונתן א.

משתמש רשום
איך היה מותר ליעקב לישא שני אחיות אם קיים את התורה כולה אע"פ שטרם נתנה?

אני מכיר מספר תירוצים אשמח לעוד תירוצים בנושא זה

1- רמב"ן - שהאבות קיימו את התורה כולה בארץ ולא בחו"ל כדי לחבב את הארץ. {ועל זה נותרת לי השאלה: אם כך איך היה מותר לו לקיימן לאחר שהגיע לארץ?}

2- ע"פ הרשב"א והרדב"ז {רשב"א: שו"ת ח"א צד. רדב"ז: שו"ת ח"ב תרצו} ואותו לא זכיתי להבין. אשמח אם מישהו יבארו כאן.

3- הרדב"ז {באותו מקום כלעיל} מתרץ משלו: שמכיוון שלגוים אין אחוה אז היה מותר לו ביחוד שהן הרי היו גיורות ומותר לישא שתי אחיות גיורות. וא"ת {סיום דברי הרדב"ז} והא יש את מה שהגמרא אמרה בפסחים קיט עמוד ב {דרש רב עוירא, זימנין אמר ליה משמיה דרב, וזימנין אמר ליה משמיה דרב (אשי) +מסורת הש"ס: [אסי]+: מאי דכתיב ויגדל הילד ויגמל - עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות סעודה לצדיקים ביום שיגמל חסדו לזרעו של יצחק. לאחר שאוכלין ושותין נותנין לו לאברהם אבינו כוס של ברכה לברך, ואומר להן: איני מברך, שיצא ממני ישמעאל. אומר לו ליצחק: טול וברך! אומר להן: איני מברך, שיצא ממני עשו. אומר לו ליעקב: טול וברך! אומר להם: איני מברך, שנשאתי שתי אחיות בחייהן, שעתידה תורה לאוסרן עלי. אומר לו למשה: טול וברך, אומר להם: איני מברך, שלא זכיתי ליכנס לארץ ישראל לא בחיי ולא במותי. אומר לו ליהושע, טול וברך! אומר להן: איני מברך, שלא זכיתי לבן, דכתיב: יהושע בן נון נון בנו יהושע בנו. אומר לו לדוד: טול וברך: אומר להן: אני אברך, ולי נאה לברך, שנאמר כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא } על זה נאמר שיעקב לא בירך משום חסידות.

4- הרמ"א {תשובות הרמ"א סימן י} סובר ש"עקב שמע אברהם וכו..." זה רק על אברהם! {אולם אז [מקשים אחרונים] מה עם דרשת רש"י בתחילת וישלח?}

5- המהר"ץ חיות {תענית ד א} כותב שהם קיימו הכל חוץ מעריות {ואז מקשה השדי חמד עליו ואיני זוכר מה מקשה ומתרץ וגם יש את השאלה שהבאתי על הרמ"א בשם האחרונים}

6- תירוץ המהרש"א {חידושי אגדות יומא כח ב [ד"ה מצותי חקותי ותורותי} שגם אותו לא זכיתי להבין.
עיין אור החיים בפרשת ויחי (מט ג) שדחה את דברי הרמב"ן בפרשת תולדות ומתרץ שם שהאבות קיימו את התורה אך מה שראו שיש תועלת אילו לא יקיימו לא קיימו עיין שם הוא מאריך מאוד וכן עיין בפרשת דרכים הידוע לבעל המשנה למלך דרוש א שדן שם אם היה לאבות דין ישראל או בן נח ואת דברי הרדב"ז מצאתי ביאור הוא לא נמצא לפני כעת בל"נ אביא אותו כשאמצא שוב
 

המכיר את מקומו

משתמש רגיל
שמעתי מהגרח"י שרייבר לבאר
שהרי קידושי לאה היו קידושי טעות, ומה שנשאה הוא משום שלבן לא הסכים לתת לו את רחל בלא לאה, א"כ הרי זה קידושין ע"מ שלא יאסרו את אחותה.
ואמנם המתנה ע"מ שכתוב בתורה תנאו בטל, אבל זה לא היה לאבות הק' כיון שלא היה כתוב בתורה אלא מעצמם קיימו (והרחיב לבאר בזה).
ומה שלא נאסרה לאה בקידושי רחל, הוא משום שאין השניה אוסרת הראשונה כמבואר ביבמות בכמה דוכתי.
1) משמע דסבירא ליה להגרח"י שדין מעמשכב"ת הוא דוקא כשמתנה על מה "שכתוב" בתורה, ולא כשמתנה כנגד דיני התורה (שהרי האבות הקדושים קיימו את התורה, וממילא כלפיהם לכאו' היה צריך להיות לזה דין של מעמשכב"ת).

2) לא הבנתי מפני מה הוצרך להוסיף שהשניה אינה אוסרת את הראשונה, ומדוע לא נאמר בפשיטות שגם את רחל קידש בתנאי שלא תאסור את אחותה.

אשמח לעזרה בהבנת הדברים.
 

משה אהרן גולד

משתמש ותיק
איך היה מותר ליעקב לישא שני אחיות אם קיים את התורה כולה אע"פ שטרם נתנה?

אני מכיר מספר תירוצים אשמח לעוד תירוצים בנושא זה

1- רמב"ן - שהאבות קיימו את התורה כולה בארץ ולא בחו"ל כדי לחבב את הארץ. {ועל זה נותרת לי השאלה: אם כך איך היה מותר לו לקיימן לאחר שהגיע לארץ?}

2- ע"פ הרשב"א והרדב"ז {רשב"א: שו"ת ח"א צד. רדב"ז: שו"ת ח"ב תרצו} ואותו לא זכיתי להבין. אשמח אם מישהו יבארו כאן.

3- הרדב"ז {באותו מקום כלעיל} מתרץ משלו: שמכיוון שלגוים אין אחוה אז היה מותר לו ביחוד שהן הרי היו גיורות ומותר לישא שתי אחיות גיורות. וא"ת {סיום דברי הרדב"ז} והא יש את מה שהגמרא אמרה בפסחים קיט עמוד ב {דרש רב עוירא, זימנין אמר ליה משמיה דרב, וזימנין אמר ליה משמיה דרב (אשי) +מסורת הש"ס: [אסי]+: מאי דכתיב ויגדל הילד ויגמל - עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות סעודה לצדיקים ביום שיגמל חסדו לזרעו של יצחק. לאחר שאוכלין ושותין נותנין לו לאברהם אבינו כוס של ברכה לברך, ואומר להן: איני מברך, שיצא ממני ישמעאל. אומר לו ליצחק: טול וברך! אומר להן: איני מברך, שיצא ממני עשו. אומר לו ליעקב: טול וברך! אומר להם: איני מברך, שנשאתי שתי אחיות בחייהן, שעתידה תורה לאוסרן עלי. אומר לו למשה: טול וברך, אומר להם: איני מברך, שלא זכיתי ליכנס לארץ ישראל לא בחיי ולא במותי. אומר לו ליהושע, טול וברך! אומר להן: איני מברך, שלא זכיתי לבן, דכתיב: יהושע בן נון נון בנו יהושע בנו. אומר לו לדוד: טול וברך: אומר להן: אני אברך, ולי נאה לברך, שנאמר כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא } על זה נאמר שיעקב לא בירך משום חסידות.

4- הרמ"א {תשובות הרמ"א סימן י} סובר ש"עקב שמע אברהם וכו..." זה רק על אברהם! {אולם אז [מקשים אחרונים] מה עם דרשת רש"י בתחילת וישלח?}

5- המהר"ץ חיות {תענית ד א} כותב שהם קיימו הכל חוץ מעריות {ואז מקשה השדי חמד עליו ואיני זוכר מה מקשה ומתרץ וגם יש את השאלה שהבאתי על הרמ"א בשם האחרונים}

6- תירוץ המהרש"א {חידושי אגדות יומא כח ב [ד"ה מצותי חקותי ותורותי} שגם אותו לא זכיתי להבין.
בלת"ק
אפשר לומר שהיה מותר לו כי לפני מתן תורה לא היה שייך המושג נישואין
 

יהודה מבית לוי

משתמש ותיק
לכאו' מוכח הנ"ל גם ממה דאיתא שנישק יעקב לרחל מיד בשעה שראה אותה, עוד לפני קידושין.
בעניותי לא מצאתי איסור כזה בתורה.
וגם מה שראה ש"הנה היא לאה" ולא חיישינן לקידושי טעות ולבעילת זנות שכידוע מביאה ראשונה נתעברה לאה .
בעלי התוס' על התורה תירצו שכיוון שידע שלבן עשוי לרמותו קידש אף על דעת כן.
 

בניין הבית

משתמש ותיק
תירוץ המהרש"א {חידושי אגדות יומא כח ב [ד"ה מצותי חקותי ותורותי} שגם אותו לא זכיתי להבין.
יש מהרש"א שמיישב את הקושיא הזו בפשטות (ואולי כוונתך למהרש"א הזה), שלרחל ולאה היה גדר של גיורת, וגר שנתגייר כקטן שנולד דמי, וממילא אין להם קורבה, והרי יעקב יכול היה לשאת אותן.
 

החושב

משתמש רגיל
1) משמע דסבירא ליה להגרח"י שדין מעמשכב"ת הוא דוקא כשמתנה על מה "שכתוב" בתורה, ולא כשמתנה כנגד דיני התורה (שהרי האבות הקדושים קיימו את התורה, וממילא כלפיהם לכאו' היה צריך להיות לזה דין של מעמשכב"ת).

2) לא הבנתי מפני מה הוצרך להוסיף שהשניה אינה אוסרת את הראשונה, ומדוע לא נאמר בפשיטות שגם את רחל קידש בתנאי שלא תאסור את אחותה.

אשמח לעזרה בהבנת הדברים.
1. צדקת
2. דהרי לא כתיב דהתנה יעקב, אלא כל מה שכנס את לאה הוא רק משום שע"י זה יתן לו לבן את רחל, וממילא יש כאן תנאי בקידושי לאה, אבל לגבי רחל לא התנה יעקב ואמאי לא תיאסר לאה, ולכן הוצרך לזה שקידושי שניה אינה אוסרת את הראשונה. (ואיכא למימר דגם ברחל התנה אבל אין צריכים לתנאי דגם בלא זה אינה אוסרת)
 
חלק עליון תַחתִית