צדקה תרומם גוי וחסד לאמים חטאת

משה בן חנינא

משתמש ותיק
המשל הזה היה קשה לי להבין, בפרט חלקו השני. בדקתי במדרש ובפירושים ומצאתי תריסר הסברים. אם מצאתי פרשן או מתרגם על האתר, הקדמתי לשמו אף אם היה מן הדורות שבאו אחרי הפרשנים שלא באו על האתר. מבין הפירושים האלה לא הבנתי ההסברים של רב הונא והרמב"ן. 
  1. וחסד לאמים אינו חסד אמיתי אלא חטאת (מדרש משלי; ר' ישעיה די טראני; ר' משה קמחי; רלב"ג; רש"י; רבי אליעזר בן הורקנוס; רבי יהושע בן חנניה; רבן גמליאל דיבנה; רבי אלעזר המודעי)
  2. חטאת כאן משמע קרבן חטאת (ר' יוסף קמחי; רבן יוחנן בן זכאי; רבן גמליאל)
  3. וחסד קשור לגוי (רבי נחוניה בן הקנה; רבי אלעזר בן ערך)
  4. הנייה היא לאומות העולם בשעה שישר' חוטאין שהן חוזרין ומשתעבדין בהן (רבי יהושע בן חנניה)
  5. חסדים שעושים אומות העולם חטאת הוא לישראל (רבי נחוניה בן הקנה)
  6. מקבלי' הן ישר' חסדים מאומות העולם בשעה שהן חוטאין (אבין בר' יהודה)
  7. חסד שאומות העולם עושין מותקן הוא להן כריסה [ארס?] של חכינה (רב הונא)
  8. וחסד כאן משמע חרפה (תרגום; σύμμαχος; ר' סעדיה גאון; ר' יוסף אבן כספי; ר' יוסף נחמיאש; עמנואל הרומי; רבנו חננאל; רשב"ם)
  9. וחסד פירושו חנינה לרשעים (רד"ק; עמנואל הרומי)
  10. תרומם מוסב גם על חטאת; כלומר, חסד מכפר על חטאת (ר' יונה גירונדי)
  11. יש חטאת אם לאמים אינם עושים חסד (רמב"ן)
  12. תרומם מוסב גם על חטאת וכוונתו שלאמים ירוממו אם ישפטו את החוטאים בחסד (ר' יוסף אבן כספי)
 

משה בן חנינא

משתמש ותיק
פותח הנושא
משה בן חנינא אמר:
  1. וחסד לאמים אינו חסד אמיתי אלא חטאת (מדרש משלי; ישעיה די טראני; משה קמחי; רלב"ג; רש"י; רבי אליעזר בן הורקנוס; רבי יהושע בן חנניה; רבן גמליאל דיבנה; רבי אלעזר המודעי)
גם הקראי יפת בן עלי הלוי תפס בפירוש זה. נכון שהיה קראי, אבל אחרי שאברהם אבן עזרא הרבה להביא מפירושיו, לכאורה מותר לנו לעיין בהם לפעמים
 

חזק וברוך

משתמש ותיק
משה בן חנינא אמר:
חזק וברוך אמר:
אודות הרמב"ן - אולי חטאת מלשון חסרון.

אולי, אבל מי הגיד לרמב"ן ש'וחסד' כאן משמעו שלא עושים חסד? 
עיינתי בפנים. הרמב"ן מבאר כוונתו:
אבל פשט הכתוב על דעתי, צדקה תרומם גוי כאשר יעשה, וחסד לאמים חטאת כאשר לא יעשוהו, יאמר כי בצדקה ובחסד רוממות כל גוי ומכשולם.
כלומר: בעניני צדקה וחסד הם יכולים להתרומם - ומנגד יכולים לחטוא. הא כיצד? זה כבר לא מוזכר בפסוק אלא מובן מאליו, אם יקיימום יתרוממו, ואם לא יקיימום יחטאו.
 

משה בן חנינא

משתמש ותיק
פותח הנושא
חזק וברוך אמר:
משה בן חנינא אמר:
חזק וברוך אמר:
זה כבר לא מוזכר בפסוק
כלומר, שלמה המלך אומר כאן שצדקה [או חסד] של גוי [או לאמים] לפעמים היא סיבת רוממות ולפעמים היא סיבת חטאת ולא פירש מתי יתרומם ומתי יחטא. הרמב"ן בא להסביר שיתרומם אם יצדק ויחטא אם לא יצדק. 
 
 

חזק וברוך

משתמש ותיק
משה בן חנינא אמר:
כלומר, שלמה המלך אומר כאן שצדקה [או חסד] של גוי [או לאמים] לפעמים היא סיבת רוממות ולפעמים היא סיבת חטאת ולא פירש מתי יתרומם ומתי יחטא. הרמב"ן בא להסביר שיתרומם אם יצדק ויחטא אם לא יצדק. 
אכן
 
 

משה בן חנינא

משתמש ותיק
פותח הנושא
משה בן חנינא אמר:
חטאת כאן משמע קרבן חטאת (ר' יוסף קמחי; רבן יוחנן בן זכאי; רבן גמליאל)

פירוש מאוד דומה לזה של ר' יוסף קמחי נמצא גם אצל ר' זרחיה חן שכתב:
וחטאת הנזכר בזה המקום הוא חטאת שמכפרת את העון 
אינני בטוח אם כוונתו שהמילה 'חטאת' כאן היא כמו 'קרבן חטאת' (זה אומר, אותו פירוש של ר' יוסף קמחי) או ש'חטאת' בלבד משמע כפרה.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
הרי רב הונא ביאר דבריו (בפסיקתא דר"כ שם) - דמשום ג' פסיעות שפסע מרודך לש"ש, שלטו בניו בכיפה משך ג' דורות; אך משום זה עצמו, כלה כל זרעו מן העולם עד בלתי השאיר לו שריד (ואילו לא הי' מעמדם גבוה כל־כך, לא היו נענשים באופן חמור שכזה).
נמצא, שמאותו חסד וזכות - נצמחה רעתו, כפי אשר סיבב מסבב הסיבות ית"ש.
 
חלק עליון תַחתִית