בחור_צעיר אמר:
שמן רענן אמר:
בחור_צעיר אמר:
זה לא משנה. צריך אמונה תמימה. העולם נברא וזהו. אל תסתבכו
בחור צעיר, אתה עוד נציג של החבורה הזאת.
רק בתפקיד "המשיב", שבסוף אין לו מה לענות חוץ מ "זה לא משנה צריך אמונה תמימה העולם נברא וזהו אל תסתבכו", וככה ההצגה מושלמת ויפה, וכל קורא שאינו מבין, נזרעת בליבו איזו כפירונת, או חוסר בהירות. (אני יודע זאת גם מתשובתך המפוקפקת בפורום על שד"ל, אגיב בנפרד שם.)
כאילו ואמונתינו היא "תמימה" במונח שאתה מכיר "בחורה תמימה" כלומר טיפשה, כלומר "פתי יאמין לכל דבר" כלומר ללא הבנה וללא ראיה.
אך באמת היא הכי מוחשית, ריאלית, מציאותית, בהגיון השכל הישר הפשוט והיסודי, לפני בקשת החשבונות הרבים וכיסויי התאוות.
ואם אכן היתה כנות בדבריכם, וקשה לך משהו באמונה ה"תמימה" שלנו שנראה לך "תמים" מידאי במובן הרחובי של היום שהכוונה "חסר הבנה", (כי בתורתינו הקדושה המונח "תמים" הוא שבח נעלה שניתן לפסגת ושלימות הקשר עם הבורא בה היה נח שהיה עניו ושפל רוח, ולה זכה אברהם אבינו בהימולו בשר ערלתו שנקרא תמים).
היה עליך להציג את הבנתך בנושא מסויים הקשה לך, להבנתך האישית מתוך כבוד למסורת לעם הנבחר בו זכית להיוולד. ואני ועוד אנשים טובים ומאמינים ויודעים לפני מי הם עומדים, החברים בפורום זה יענו לך בשמחה.
ידידי, טעית בכוונותיי, ואינך מכיר את ידיעותיי.
השאלה היא האם אתה מאמין שהעולם נברא מפני שזו המסורת העוברת מהר סיני מדור לדור, או בגלל שזה מסתדר לך בפילפולים פילוסופיים/שכליים?
גם אם הגעת לתשובה שכלית,שזה נפלא, מיד תזכיר לעצמך שזו לא הסיבה שאתה מאמין בדבר. אלא אך ורק כי כך קיבלנו מרבותינו.
ואם לא מצאת הסבר שכלי לשאלה, זה לא מפני שיש אמזה חסרון, זה מפני שיש לנו שכל אנושי ולא שכל אלוקי. ורק צדיקים שהסירו את המסכים של העולם הגשמי רואים את האמת לאמיתה איך הכל הוא אחד. וברגע שתגיע לדרגה זו בע"ה תיווכח שאין טעם לפלפולים שכליים ופילוסופיים, כי הכל מתבטל ברגע שהשם פותח לך את התודעה לאמת הצרופה ואין יותר מסכים.
כי כל השאלות והקושיות זה רק בגלל שיש מסכים שמסתירים את האמת. עולם מלשון העלם, וככל שאתה עולה בעולמות יש פחות העלם. וכל פלפולי השכל זה סך הכל דמיון שהשתלט על השכל ומשתמש בו.
לנסות להסביר דברים בראשתיים וקוסמיים על ידי פלפולים שכליים ופילוסופים, זה כמו עיוור שמנסה להסביר לעיוור אחר מה זה צבעים. כנראה שלאחר מאמץ רב הוא יצליח למצוא הסבר שיספק את דעתם של העיוורים, אך ההסבר יהיה בשפה של עיוורים, בתודעה של עיוורים - ללא שום צבע אמיתי.
ואדם שרואה צבעים וישמע זאת מהצד יגחך ויסביר להם שצריך לראות כדי להבין וההסברים שלכם לעולם לא יוכלו להיות אמיתיים כי אתם עיוורים.
כמובן כל זה משל על צדיק שמסתכל על "אנשי השכל האנושי" שמנסים להסביר דברים רוחניים.
לא טעיתי כ"כ,
אנחנו עדיין מדברים באויר,
ואקדים, בלי קשר לדת שלנו.
יש מסלול בריא בעולם, שאנשים נולדים איפה שהוא, ומנסים לחשוב ולהרגיש ולראות מה הם יודעים ומבינים ומאמינים ולפי זה נוהגים, ואם נולדו לדת כלשהי, וזה לא מתחבר להם עם הבנתם/הרגשתם/השגתם, הם שואלים את "אנשי הדת" או את הוריהם או חבריהם את שאלותיהם. אם קבלו תשובות מספקות מוטב, ואם לאו יחליטו אם ללכת לדרכם החדשה לפי אמונתם שבאה ומושגת להם בטבעם, או להתכחש לה ולהעדיף את אהבת ההורים/הרגלי אכילה ושינה/חברה, שהתרגלו אליהם מילדותם מתוך מנהגי אותה דת, למרות שליבם בל עמם.
יש גם אנשים רדודים בתוך הנ"ל שאינם נכנסים לאמונה ולמשמעות בכלל, ופשוט בודקים האם ההרגלים של אכילה ושינה וחברה וכו' מתאימים להם, אם כן, ממשיכים בדתם ומעבירים אותה הלאה. ואם לא, בועטים במסורת (אם שווה להם מול הפסדי קשרי המשפחה וכדומה) והולכים להם למנהגיהם החדשים, וכל ימיהם יזהרו בדווקא לאכול את מה שאצלם נהגו שלא לאכול ולישון בשעות אחרות וכו' (הכל דרך משל כמובן).
כאן אנחנו נחשפים לתופעה חדשה ומאוד לא בריאה (פיזית ונפשית, נוסף על הרוחנית) לדעתי. והיא כמו שאותם אנשים לא מעוניינים בדתם כי המנהגים מאוסים עליהם וכדומה, ואינם רוצים בהם בלי קשר לאמונות ודעות. אך יש להם איזה דחף או עניין (אולי בגלל עוצמת ההפחדה של הוריהם ואנשי דתם) בדווקא לבוא אל תוך ספרי דתם ולעוות המסורות והדעות, ואף אינם נרגעים עד אשר יפיצו משנתם החדשה בקרב אנשי דתם. דבר זה כרוך במאמץ גדול, הן לעוות את שכלם שזה דבר לא נח, והן לעוות הכתובים שהוא דבר קשה ופעמים בלתי אפשרי.
ובחזרה לדבריך, המושג "אמונה" הוא מלשון סמיכות והישענות כמו "כאשר ישא האומן את היונק", ומדובר על הישענות מציאותית לגמרי כמו שתינוק נשען ובטוח באימו. (אמונה גם בנויה על "אם"). ולא כמו שחושבים ההמון שזה קשור למשהו ערטילאי ו"מעל השכל" ולא ברור, כמו "פתי יאמין לכל דבר".
מחשבת המון זו היא טעות הכי שורשית במושג אמונה.
כוונת "אמונה מעל השכל" הוא שהיא "יותר ברורה ובהירה מהשגת השכל", היא פשוטה באופן שאין צדדים כלל כמו בשכל שהוא בנוי על שיקולי צדדים והכרעה, האמונה אינה נכנסת לשיקולי צדדים, היא פשוטה כבראיית עין, ללא צד הכחשה. (ההכחשה היחידה לאמונה היא זו הבאה כ"פיתוי" מבחוץ ומכסה על ראיה זו. (פיתוי כמבואר בגמרא הוא לשון "פתות אותה, פתיתים, שזו הטעיה ע"י ראיה חלקית, ע"י הגדלת החלק החיובי והסתרת השלילי).
אמונה אין הכוונה ש"ככה זה" "אל תשאל שאלות" "אל תחשוב" וכל משפטי פיתוי אלו. משפטים אלו יוצאים רק מאנשים שאינם יודעים אמונה מהי.
אמונה היא ודאית ומוחשית כמו שהקשר בין אם לתינוק הוא ודאי (בשונה מאב שעליו יש "דילמא לאו אביו הוא", ובכ"ז מסורת האמת בנויה על אבות, ואי"ה אם תהיה השאלה המתאימה אענה עליה באריכות בביאור כוונתי איך והיכן היא מציאותית ומה חלק האב במסורת שעליה אנו נשענים גם באופן מציאותי. "מצה זו וכו').
וכמו שיש דברים בעולם, כמו עצם זה שאתה קיים ועצם קיום החבר העומד מולך, והמציאות שאני כותב אליך ההודעה הזו, שאינך נזקק להפעלת ה"שכל" והבנה הגיונית בשביל להסכים עם זה, אלא הוא מציאות שאינה זקוקה להפעלת ההיגיון או לניתוח או להכרעתו, "אנו קיימים יען כי אנו קיימים", זו מציאות פשוטה. כך היא האמונה!!!!
ועכשיו אולי תזקוף גבה ותאמר, אם כך היא , מדוע אני צריך לעשות חשבונות כדי להאמין, שאב לא ינחיל שקר לבנו, ושמוחמד רק סיפר כך, ושיש"ו רק אמר שראה אך אף אחד לא ראה איתו וכו' , ואנחנו אבותינו סיפרו לנו כי ראו יחד שישים ריבוא. ואיך הכותב שמן רענן מהתל בי שאחשוב שהוא מאמין ורואה דברים שאינם נראים לעין.
צריך שתי הכנות כדי להסביר, שאדע כי לא מהתופעה החדשה הנ"ל אתה ולא מאסת במנהגים וכו', וצריך שתשאל את החלקים החסרים לך כדי שהלימוד יהיה לפי דעתך. בלי מה נשתנה לא מתחילים לספר ולדבר אמונה.
אך זאת כן עשיתי שתדע כי לומר שהאמונה המוחשית שייכת לצדיקים ש"השם פתח להם תודעה" כדבריך, זו טעות יסודית מאוד מאוד.
זה לא נכון מבחינת המציאות. וכן הוא גם לשון הרמח"ל בפתיחת דרך ה' "צריך "כל איש מישראל" שידע ויאמין וכו' וגם בהמשך דבריו תראה כפי שכתבתי.
ואכן שמעתי מאחד מגדולי ראשי הישיבות בדורינו כי צריך ללמוד ספרי אמונה בישיבות, הדבר נותר מעורפל וגודלים בצורה שחושבים ש"אמונה" פירושה דבר שלא מתקבל על הדעת, כאשר באמת היא חזקה ומוחשית שאינה נצרכת לדעת, כמו שאתה נשען על שולחן אינך צריך להשתמש בהבנה מסויימת כדי לדעת שאתה נשען עליו. ועוד חושבים ש"אמונה תמימה" היא סגירת עיניים והתעלמות ממחשבות, כאשר ההיפך הגמור הוא הנכון, אמונה תמימה היא "אמונה שלימה" כמו שיש "רפואה שלימה" שאין שום חיסרון ומיחוש וכאב, כך הוא אמונה שלימה, שממלאת כל ישותו של אדם וחש אותה וראה אותה בעיני שכלו בליבו בכליותיו ברצונו ובכל כוחותיו. ואין אצלו כל צד אחר הן מצד החוש והן מצד הדעת. וממקום זה בלבד מסרו קדושי עליון את נפשם על קדושת שמו יתברך.