@יהודי רציני הקשה ע"ז:
וכי האיסור הוא על מצוות תלמוד תורה? האיסור הוא לדבר או (להרהר להגר"א) בד"ת, ואת זה הוא עושה בכל מקרה.
ויתכן שבאמת ברכת התורה, היא רק ברכת המצוות.
ולימוד שאינו מצוה מותר בהרהור קודם הברכה.
וכך כתב לי ת"ח חשוב:
בחקירה זו אם ברכת התורה היא ברכת המצוות או שהיא ברכה על עצם הדבור בדברי תורה נחלקו בזה, דהנה הרמ"א פסק שנשים מברכות ברכת התורה, ובמגן אברהם כתב דאעפ"י שפטורות מתלמוד תורה מ"מ כיון שחייבות ללמוד הדינים הנהוגים אצלם מברכות ברכת התורה.
אכן בחידושי מרן רי"ז הלוי הלכות תלמוד תורה ביאר, לפי דברי הרמב"ן בספר המצוות [במצוות ששזכח הרמב"ם לפי דעת הרמב"ן] שמנה ברכת התורה כמצות עשה דילפינן מקרא כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלוקינו, וביאר הגרי"ז, דלדעת הרמב"ן ברכת התורה אינה בגדר 'ברכת המצוות' גרידא אלא נלמד מפסוק ד'דברי תורה' צריכים ברכה, וחיוב הברכה מדאורייתא הוא על עצם הדיבור בדברי תורה, ובזה ביאר דאף דנשים פטורות מתלמוד תורה אבל מכל מקום אף לגבי נשים דברי התורה הם בגדר 'דברי תורה' וממילא צריכות לברך על עצם הדיבור בדברי תורה.
ולכאורה לפי דברי המגן אברהם אינו כן, אלא ברכת התורה היא רק 'ברכת המצוות', ולכן נשים שפטורות מחיוב המצווה של תלמוד תורה אמאי מברכות, ונצרך לבאר שמ"מ יש להם חיוב ללמוד ההלכות ושייכא לגבייהו ברכת המצוות על תלמוד תורה.
והנה לפי דברי הגרי"ז בשיטת הרמב"ן עצתו של הגר"ד קלנשטיין זצ"ל אינה מועלת כלל, שהרי עצם ה'דברי תורה' צריכים ברכה ומה לנו שאינו מתכוין לצאת ידי חובת המצוה, והרי לא גרע מנשים שמה שמברכות [לשיטתו] אינו על 'המצוה' שהרי אינם מצוות אלא מברכות על ה'דברי תורה' אעפ"י שאינו מצוה, אבל לפי שיטת המגן אברהם שהוא 'ברכת המצוות' צדקו דברי הגאון זצ"ל.