נחפשה דרכינו
משתמש ותיק
אז הוא משער שמ-700 מטר יש מספיק התפעלות כדי לברךשמחה מנתניה אמר:
אתה משתמש בדפדפן לא מעודכן. ייתכן שהוא לא יציג אתר זה כראוי.
עליך לשדרג או להשתמש ב דפדפן חלופי .
עליך לשדרג או להשתמש ב דפדפן חלופי .
ברכות שלא מברכים אותן
- Thread starter אריך
- תאריך התחלה
שמחה מנתניה
משתמש ותיק
נחפשה דרכינו אמר:אז הוא משער שמ-700 מטר יש מספיק התפעלות כדי לברךשמחה מנתניה אמר:כבוד שמים אמר:א. גובה הרים אמר לי הגר"מ שטרנבוך מגובה 700 מטר.
ב. פיל וקוף י"א שמברכים רק בפעם הראשונה שרואים, ולא כל ל' יום.
ג. בענין שחלק דעת הגרח"ק שזה תלוי גם בהנהגה, ומברכים על רשכבה"ג. שאלתי אותו מא' שבירך על הקה"י בחיי החזו"א, והחזו"א אמר שנהג כדין, אף שהקה"י עוד לא הי' רשכבה"ג בחיי החזו"א, והשיב לי שיש בזה חילוקים.
- בענין חכם הרזים שמעתי שהגרח"ק אמר להגרב"מ שלא צריך ס' רבוא בפועל אלא רוב גם מספיק.
לא מוזכר בשום מקום גובה ההרים
אלא כלשון המשנה הרואה הרים וגבעות
וצריך כמובן שיהיו הרים המעוררים התפעלות, וכך הוא בשו"ע
אוקיי
ואתה יכול לשער אחרת
לכל אחד יש נפש שמתפעלת מגובה אחר
בגדי חמודות
משתמש ותיק
???דרומאי אמר:חלילה. אך היה לו כמה חששות בענין ברכת הריח, כגון מה הברכה על כל מין ומין, ומה מברכים בהבדלה האם את הברכה הראויה או בורא מיני בשמים לכולם.יקותיאל אבי זנוח אמר:וכי למה? משום הפסק??דרומאי אמר:הרב מבריסק היה מברך על הבשמים, אך לא בתוך ההבדלה.
כשהיה אורח נוכח בהבדלה היה מכבדו לברך על הבשמים באמצע ההבדלה.
היה יכול לקחת מין שברכתו וודאי בורא מיני, או שהיה יכול לקחת כמה מינים יחד.
וביותר אינו נראה לי כי מבואר שהמנהג לעשות במוצאי שבת בורא מיני בשמים על הכל, ומי לנו גדול ששמר על מנהגים כה'בריסקער רב'.
אז זהו שהוא לא סמך על המנהג.בגדי חמודות אמר:???דרומאי אמר:חלילה. אך היה לו כמה חששות בענין ברכת הריח, כגון מה הברכה על כל מין ומין, ומה מברכים בהבדלה האם את הברכה הראויה או בורא מיני בשמים לכולם.יקותיאל אבי זנוח אמר:וכי למה? משום הפסק??
כשהיה אורח נוכח בהבדלה היה מכבדו לברך על הבשמים באמצע ההבדלה.
היה יכול לקחת מין שברכתו וודאי בורא מיני, או שהיה יכול לקחת כמה מינים יחד.
וביותר אינו נראה לי כי מבואר שהמנהג לעשות במוצאי שבת בורא מיני בשמים על הכל, ומי לנו גדול ששמר על מנהגים כה'בריסקער רב'.
ומין שהוא בודאי מיני לא מצוי.
בגדי חמודות
משתמש ותיק
נעגלאך, נראה לי שלכו"ע הוה מיני, בכל מקרה יכל לקחת משני המינים יחד, ופליאה שלא סמך על המנהג, מה ראה אצל אביו? כמנהג בית בריסק.דרומאי אמר:אז זהו שהוא לא סמך על המנהג.בגדי חמודות אמר:???דרומאי אמר:חלילה. אך היה לו כמה חששות בענין ברכת הריח, כגון מה הברכה על כל מין ומין, ומה מברכים בהבדלה האם את הברכה הראויה או בורא מיני בשמים לכולם.
כשהיה אורח נוכח בהבדלה היה מכבדו לברך על הבשמים באמצע ההבדלה.
היה יכול לקחת מין שברכתו וודאי בורא מיני, או שהיה יכול לקחת כמה מינים יחד.
וביותר אינו נראה לי כי מבואר שהמנהג לעשות במוצאי שבת בורא מיני בשמים על הכל, ומי לנו גדול ששמר על מנהגים כה'בריסקער רב'.
ומין שהוא בודאי מיני לא מצוי.
huo yuc יום טוב
משתמש ותיק
קיצור שולחן ערוך סימן נחבגדי חמודות אמר:נעגלאך, נראה לי שלכו"ע הוה מיני
בירך על של עץ עשבי בשמים, וכן להיפוך, לא יצא. אבל אם בירך בורא מיני בשמים על כל המינים יצא. ולכן בכל דבר שהוא מסופק בברכתו, ואי אפשר לו להתברר מברך עליו בורא מיני בשמים. ונראה לי דאם בירך על פרי העץ בורא עצי בשמים יצא. ועל - כן נראה לי כי על "נעגליך" (צפורן) וכן על קליפת תפוחי זהב ולימונים יש לברך בורא עצי בשמים.
ונכתב בספר
משתמש ותיק
מה עם ברוך מציב גבול אלמנה
huo yuc יום טוב
משתמש ותיק
רא"ש מסכת ברכות פרק ח
ויש מן הראשונים שאמרו
שמברך על המים אחרונים על רחיצת ידים
אבל רב עמרם כתב שאין מברכין עליהם
לא בלשון נטילה ולא בלשון רחיצה ולא בלשון שטיפה
ויש מן הראשונים שאמרו
שמברך על המים אחרונים על רחיצת ידים
אבל רב עמרם כתב שאין מברכין עליהם
לא בלשון נטילה ולא בלשון רחיצה ולא בלשון שטיפה
בכל בית הרב מוואלאז'ין לא בירכו על בשמים בהבדלה.בגדי חמודות אמר:נעגלאך, נראה לי שלכו"ע הוה מיני, בכל מקרה יכל לקחת משני המינים יחד, ופליאה שלא סמך על המנהג, מה ראה אצל אביו? כמנהג בית בריסק.דרומאי אמר:אז זהו שהוא לא סמך על המנהג.בגדי חמודות אמר:???
היה יכול לקחת מין שברכתו וודאי בורא מיני, או שהיה יכול לקחת כמה מינים יחד.
וביותר אינו נראה לי כי מבואר שהמנהג לעשות במוצאי שבת בורא מיני בשמים על הכל, ומי לנו גדול ששמר על מנהגים כה'בריסקער רב'.
ומין שהוא בודאי מיני לא מצוי.
ולקחת משני המינים יחד לא פותר שום בעיה, מאחר שעל כל מין חייב לברך ברכתו הראויה לו.
הגע בעצמך, האם מי שאוכל תפוח אדמה ותפוח עץ ביחד מברך שהכל? כן הדבר הזה.
ישתבח שמו לעד
משתמש ותיק
שמחה מנתניה אמר:כבוד שמים אמר:א. גובה הרים אמר לי הגר"מ שטרנבוך מגובה 700 מטר.
ב. פיל וקוף י"א שמברכים רק בפעם הראשונה שרואים, ולא כל ל' יום.
ג. בענין שחלק דעת הגרח"ק שזה תלוי גם בהנהגה, ומברכים על רשכבה"ג. שאלתי אותו מא' שבירך על הקה"י בחיי החזו"א, והחזו"א אמר שנהג כדין, אף שהקה"י עוד לא הי' רשכבה"ג בחיי החזו"א, והשיב לי שיש בזה חילוקים.
- בענין חכם הרזים שמעתי שהגרח"ק אמר להגרב"מ שלא צריך ס' רבוא בפועל אלא רוב גם מספיק.
לא מוזכר בשום מקום גובה ההרים
אלא כלשון המשנה הרואה הרים וגבעות
וצריך כמובן שיהיו הרים המעוררים התפעלות, וכך הוא בשו"ע
נראה בדעת בדעת הגר"מ שטרנבוך ששיער שמגובה 700 מטרים ומעלה, ההרים מתחילים לעורר התפעלות, ולכך אפשר לברך עליהם.
שמחה מנתניה
משתמש ותיק
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=8&t=688&start=30#p210985ישתבח שמו לעד אמר:שמחה מנתניה אמר:כבוד שמים אמר:א. גובה הרים אמר לי הגר"מ שטרנבוך מגובה 700 מטר.
ב. פיל וקוף י"א שמברכים רק בפעם הראשונה שרואים, ולא כל ל' יום.
ג. בענין שחלק דעת הגרח"ק שזה תלוי גם בהנהגה, ומברכים על רשכבה"ג. שאלתי אותו מא' שבירך על הקה"י בחיי החזו"א, והחזו"א אמר שנהג כדין, אף שהקה"י עוד לא הי' רשכבה"ג בחיי החזו"א, והשיב לי שיש בזה חילוקים.
- בענין חכם הרזים שמעתי שהגרח"ק אמר להגרב"מ שלא צריך ס' רבוא בפועל אלא רוב גם מספיק.
לא מוזכר בשום מקום גובה ההרים
אלא כלשון המשנה הרואה הרים וגבעות
וצריך כמובן שיהיו הרים המעוררים התפעלות, וכך הוא בשו"ע
נראה בדעת בדעת הגר"מ שטרנבוך ששיער שמגובה 700 מטרים ומעלה, ההרים מתחילים לעורר התפעלות, ולכך אפשר לברך עליהם.
כמדומה שב'חורבה' בא' הכניסות יש תזכורת לברך ברכה זו.ונכתב בספר אמר:מה עם ברוך מציב גבול אלמנה
אריך אמר:אבקש לאסוף באשכול זה ברכות שמוזכרות בגמרא ובהלכה, ומטעמים שונים, ידועים ושאינם, אין נוהגים לברך (או שיש עדות כאלה).
א. ברכות שלא בקיאים בשיעור, כמו הרים, גבעות, רוחות חזקות וכו', שכנראה לא מברכים כי לא בטוחים שהר זה נקרא הר גדול. וצ"ע דהרואה את החרמון ודאי רואה הר גדול ומרשים ולמה לא לברך עליו. וכי חז"ל התכוונו רק להרים של חו"ל?
ב. ברכת משנה הבריות. לא שמעתי שמברכים על ננס ועל בעלי מומים שונים. למה? ועל קוף ופיל כן מברכים??
ג. ברוך שחלק וברוך שנתן רוב העולם לא מברך כי לא בטוחים שיש היום העונים לקריטריונים. וידוע שיש שברכו גם בדורינו. ומה עם חכמי אוה"ע?
ד. ברכת בריות נאות לא שמענו שמברכים.
אם אפשר לפתח את הענין, תבורכו (וברכה זו אני כן מברך).
אמנם זה ממש ישן ובכ"ז לא אמנע מלהגיב.
א. צ"ע אם החרמון נחשב מפורסם מחמת גבהו. עכ"פ כשרואים את האלפים וכד' ודאי אפשר לברך, וראיתי רבים וטובים מברכים
ב. יש מן הפוסקים שכתבו שאין מברכים על הקופים כי רגילים לראותם. על ננס צריך לברך לאחר ל' בלא שו"מ.
ד. כתבו האחרונים שהיום לא רואים דבר שמתפעלים ממנו כ"כ.
הרב ברוך מרדכי אזרחי שליט"א ראש ישיבת עטרת ישראל וחבר מועצת גדולי התורה, מברך ברכת חכם הרזים על 600,000 איש מישראל - תיעוד היסטורי ונדיר ביותר.כבוד שמים אמר:בענין חכם הרזים שמעתי שהגרח"ק אמר להגרב"מ שלא צריך ס' רבוא בפועל אלא רוב גם מספיק.
ברכה זו בירך הרב ברוך מרדכי אזרחי שליט"א בעצרת המיליון נגד גזירת הגיוס.
[youtube]M_59CebmZmM[/youtube]
ציון הלא תשאלי
משתמש ותיק
ברכה על שמים בהירים ללא עננים כלל "עשה מעשה בראשית" [גמ' בברכות]
בהיותי בבניאס ראיתי שם מקום המתואר כבית ע''ז לאליל ''פאן'' ומראים שם הגומחא שהיה מונח שם הע''ז
נתעוררתי האם לברך ברכת ''שעקר'' ואם כן האם לומר ''מארצנו'' כדין א''י או ''מן המקום הזה'' כדין חו''ל
התקשרתי למו''ץ והורה לי שעכ''פ לא לברך בשם ומלכות
אשמח לראות מקורות או הנהגות לעניין
נתעוררתי האם לברך ברכת ''שעקר'' ואם כן האם לומר ''מארצנו'' כדין א''י או ''מן המקום הזה'' כדין חו''ל
התקשרתי למו''ץ והורה לי שעכ''פ לא לברך בשם ומלכות
אשמח לראות מקורות או הנהגות לעניין
כבוד שמים אמר:יש ספר "שער העין" שיצא לאור במטרה להמעיט את הזלזול בברכות אלו, שהם מחוייבות מדינא.
הוא דן בכל הברכות ומביא הרבה צדדים חשובים.
הטעם שלא מקפידים על ברכות אלו הוא משום שאינו מחוייב מדינא!
ליד המושב מבוא חורון בעמק איילון ישנם כמה סלעים של בזלת (החוקרים אומרים שהם יודעים מהו "אלגביש" ואילו אבנים אלו הם "בזלת") חריגות לנוף ואין הסבר מניח את הדעת כיצד הגיעו לשם, ישנם שרצו לומר שאלו הם אבנים שנפלו מהשמים -וכמובן לא מברכים.
יהודה היהודי
משתמש רגיל
בעיני ראיתי את הרב של קרית צאנז דטבריה מברך על ראיית החרמון [לפעמים רואים את החרמון מטבריה]
כבוד שמים אמר:ג. בענין שחלק דעת הגרח"ק שזה תלוי גם בהנהגה, ומברכים על רשכבה"ג. שאלתי אותו מא' שבירך על הקה"י בחיי החזו"א, והחזו"א אמר שנהג כדין, אף שהקה"י עוד לא הי' רשכבה"ג בחיי החזו"א, והשיב לי שיש בזה חילוקים.
- בענין חכם הרזים שמעתי שהגרח"ק אמר להגרב"מ שלא צריך ס' רבוא בפועל אלא רוב גם מספיק.
ברכת שחלק מחכמתו ליראיו - בזמננואריך אמר:אבקש לאסוף באשכול זה ברכות שמוזכרות בגמרא ובהלכה, ומטעמים שונים, ידועים ושאינם, אין נוהגים לברך (או שיש עדות כאלה).
ג. ברוך שחלק וברוך שנתן רוב העולם לא מברך כי לא בטוחים שיש היום העונים לקריטריונים. וידוע שיש שברכו גם בדורינו. ומה עם חכמי אוה"ע?
אמונת אומן
משתמש ותיק
אכן.שמחה מנתניה אמר:פשר דבר אמר:נהוג אצלנו שאין מברכים ברכת נותן ריח טוב בפירות, וכ"כ בבא"ח.
כמו"כ נוהגים שאין מברכים את הברכה בבית הקברות.
גם לא מברכים הטוב והמטיב על יין חדש, וכן נוהגים רבים, בפשטות הטעם שאין בזה אצלנו תוספת הנאה.
הגרי"ז מבריסק כידוע לא היה מברך על הבשמים בהבדלה וי"א משום שהיה תתרן, אך יש אומרים שאין מברכים ברכות הריח בימינו, שאין בזה כל כך הנאה.
וי"א שלא מברכים ברכות הנהנין בימינו, שאין בזה כ"כ הנאה
ס''ל שהיכן שמתלוצצים על דעתם של יראים ושלמים, תו ליכא הנאה.
לגבי גובה ההרים הוא לפי גובה ההרים שסביבו.
ברכת שהחיינו על חבר כששלח לו מכתבים עיין עליו בספר דרך ישרה מנהגי הגר"ש דבליצקי מש"כ בזה, והסיק שצריך לברך ומש"כ הרב יקותיאל וכו'
יש גם שלא מברכים ברוך דיין האמת על החורבן.
לגבי ברכת שחלק, מרן הגרש"ד בירך על הגרח"ק עיי' דרך ישרה הנ"ל. ושמעתי בשם הגריש"א שצריך לדעת ש"ס ותוס' (ואמר שלו חסר כמה תוס' שלא הבין...).
לכאו' לשי' הגר"א יש לברך על פיל וקוף כל ל' יום, כמו על שאר ברכות הראיה.
ברכת שהחיינו על חבר כששלח לו מכתבים עיין עליו בספר דרך ישרה מנהגי הגר"ש דבליצקי מש"כ בזה, והסיק שצריך לברך ומש"כ הרב יקותיאל וכו'
יש גם שלא מברכים ברוך דיין האמת על החורבן.
לגבי ברכת שחלק, מרן הגרש"ד בירך על הגרח"ק עיי' דרך ישרה הנ"ל. ושמעתי בשם הגריש"א שצריך לדעת ש"ס ותוס' (ואמר שלו חסר כמה תוס' שלא הבין...).
לכאו' לשי' הגר"א יש לברך על פיל וקוף כל ל' יום, כמו על שאר ברכות הראיה.
שמחה מנתניה
משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:אכן.שמחה מנתניה אמר:פשר דבר אמר:נהוג אצלנו שאין מברכים ברכת נותן ריח טוב בפירות, וכ"כ בבא"ח.
כמו"כ נוהגים שאין מברכים את הברכה בבית הקברות.
גם לא מברכים הטוב והמטיב על יין חדש, וכן נוהגים רבים, בפשטות הטעם שאין בזה אצלנו תוספת הנאה.
הגרי"ז מבריסק כידוע לא היה מברך על הבשמים בהבדלה וי"א משום שהיה תתרן, אך יש אומרים שאין מברכים ברכות הריח בימינו, שאין בזה כל כך הנאה.
וי"א שלא מברכים ברכות הנהנין בימינו, שאין בזה כ"כ הנאה
ס''ל שהיכן שמתלוצצים על דעתם של יראים ושלמים, תו ליכא הנאה.
ונראה שמי שאין לו מעט חוש הומור, גם אינו יכול להינות ולברך ברכות הנהנין...
אמונת אומן
משתמש ותיק
יש הומור ויש ליצנות.
נבהל להשיב אמר:בהיותי בבניאס ראיתי שם מקום המתואר כבית ע''ז לאליל ''פאן'' ומראים שם הגומחא שהיה מונח שם הע''ז
נתעוררתי האם לברך ברכת ''שעקר'' ואם כן האם לומר ''מארצנו'' כדין א''י או ''מן המקום הזה'' כדין חו''ל
התקשרתי למו''ץ והורה לי שעכ''פ לא לברך בשם ומלכות
אשמח לראות מקורות או הנהגות לעניין
בנוסף, כ' שהיה מעל הר הזיתים מקום של ע"ז (איני זוכר מקור), ויתכן שצריך לברך גם שם.
עד עצם היום הזה, ולדאבוננו - עדיין לא בטלו.
אני שמעתי נוסח כזה "שלא ייתכן שלא ירגיש"כבוד שמים אמר:והחזו"א אמר לו..................
תולעת ספרים
משתמש ותיק
לגבי ברכת שנתן מחכמתו לבשר ודם, הובא לפני כמה שבועות בגליון השיעור של הגר"ח פיינשטיין (מופיע ב'קובץ' וב'אוסף' גליונות) בשם סבו הגרי"ז, שברור לו שאין מברכים על מי שיודע איזו חכמה. אלא הכונה היא לחכם מחכמי אומות העולם שמשיג איזו מצוה ממצוות השם - בדרך של השכלה, שעלה בלבו שהיא נכונה וראויה לקיימה מבלי שידע שהיא רצון השם, וכלשון הרמב"ם (מלכים ח, יא): "כל המקבל שבע מצות ונזהר לעשותן הרי זה מחסידי אומות העולם, ויש לו חלק לעולם הבא, והוא שיקבל אותן ויעשה אותן מפני שצוה בהן הקב"ה בתורה והודיענו על ידי משה רבינו שבני נח מקודם נצטוו בהן, אבל אם עשאן מפני הכרע הדעת אין זה גר תושב ואינו מחסידי אומות העולם אלא מחכמיהם (כן הגירסא הנכונה עי"ש באחרונים)". וחכם כזה, אמר הגרי"ז, הוא שראוי לברך עליו שנתן מחכמתו - של מקום - לבשר ודם.
לגבי משנה הבריות על קוף יעוין במשנ"ב לגבי חיגר שכתב דמברכים פ"א כי ההתפעלות היא רק בפעם ראשונה שרואה [ובכל מקרה בד"כ האדם רואה בילדותו חיגר, ואינו מברך (ומסתבר גם שאין היכ"ת לחנכו לכך, מתרי טעמי: א. דעד כמה שהברכה היא רק פ"א אין בזה חינוך לכשיגדיל... ב. דלא שייך לחנך ילד לברך משנה הבריות על חיגר בלא לפגוע בכבוד הבריות), וממילא אח"כ כבר אין לו התפעלות דדש בזה]. ויש שכתבו שה"ה לקוף ופיל, וממילא סב"ל.
לגבי קיפוף, התפרסם בשנה האחרונה שהגר"י זילברשטיין בירך על ינשוף [כמדומה, או עוף לילה קרוב אליו] שי"א שזהו הקיפוף, ובצירוף ראיית קוף כמדומה. ומסתבר שהרב זילברשטיין ראה כבר קוף פעם אחת, אכן, יתכן דסגי כאן בצירוף של שני הצדדים: א. שמא הוא קיפוף. ב. שמא כהאומרים שמברכים על קוף בכל פעם, ואולי זה מספיק בשביל לברך. וצ"ת בזה.
אגב, אמר לי פעם אדם שברכת משנה הבריות היא על שימפנזה בדוקא. ולא מצאתי מקור לזה.
לגבי משנה הבריות על קוף יעוין במשנ"ב לגבי חיגר שכתב דמברכים פ"א כי ההתפעלות היא רק בפעם ראשונה שרואה [ובכל מקרה בד"כ האדם רואה בילדותו חיגר, ואינו מברך (ומסתבר גם שאין היכ"ת לחנכו לכך, מתרי טעמי: א. דעד כמה שהברכה היא רק פ"א אין בזה חינוך לכשיגדיל... ב. דלא שייך לחנך ילד לברך משנה הבריות על חיגר בלא לפגוע בכבוד הבריות), וממילא אח"כ כבר אין לו התפעלות דדש בזה]. ויש שכתבו שה"ה לקוף ופיל, וממילא סב"ל.
לגבי קיפוף, התפרסם בשנה האחרונה שהגר"י זילברשטיין בירך על ינשוף [כמדומה, או עוף לילה קרוב אליו] שי"א שזהו הקיפוף, ובצירוף ראיית קוף כמדומה. ומסתבר שהרב זילברשטיין ראה כבר קוף פעם אחת, אכן, יתכן דסגי כאן בצירוף של שני הצדדים: א. שמא הוא קיפוף. ב. שמא כהאומרים שמברכים על קוף בכל פעם, ואולי זה מספיק בשביל לברך. וצ"ת בזה.
אגב, אמר לי פעם אדם שברכת משנה הבריות היא על שימפנזה בדוקא. ולא מצאתי מקור לזה.
תולעת ספרים
משתמש ותיק
כמדומה שהורה לו לבסוף לפטור את זה בפרי חדש, או לברך בלא שו"מ, כיון שהתעקש על כך שלא מרגיש הנאה [יתכן אף שהגרח"ק רשם זאת ברשימותיו מהחזו"א הנדפסות ב'אגרות וכתבים דרך אמונה'].אור זורח אמר:אני שמעתי נוסח כזה "שלא ייתכן שלא ירגיש"
משגיח כשרות ותיק
משתמש ותיק
כשנהייתי בר מצווה לקחני אאמו"ר להגר"ש וואזנער זצ"ל וברכתי בקול רם שחלק מחכמתו והגר"ש ענה אמןיהודי אמר:על חכמי ישראל היו שברכו
משגיח כשרות ותיק
משתמש ותיק
ברכת בתולים
השל"ה כותב שמי שאינו מברך זה בשם ומלכות משם שלא להרבות בברכות צריך שגם לא לברך המוציא בשם ומלכות בשביל שלא להרבות בברכות
השל"ה כותב שמי שאינו מברך זה בשם ומלכות משם שלא להרבות בברכות צריך שגם לא לברך המוציא בשם ומלכות בשביל שלא להרבות בברכות
נושאים דומים
- תגובות
- 23
- צפיות
- 915