מה הם החששות שמחמתם יש שאין מטלטלים בעירוב

יעקב1

משתמש ותיק
בבקשה לכ' סיבות בלבד ולא להעלות כל מיני כאבי בטן ועקיצות על המחמירים
 

יהושע

משתמש ותיק
שהרחובות שלנו הם רשות הרבים דאורייתא לדעת הרבה ראשונים שאין מצריכים ששים ריבוא
גם אין לסמוך על עומד מרובה א. בגלל שפרצה עשר דאורייתא לדעת כמה ראשונים ב. דאתי רבים ומבטלים מחיצה
ועוד יש בעיה בשכירה מראש העיר שאין לא רשות להכנס לבתים
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
א. צריך שכל התושבים יהיו יהודים שומרי שבת, ואם יש מי שלא, צריך לשכור ממנו את דירתו בשבתות, ויש לזה פתרונות, אבל כיום הפתרונות שמיישמים הם לא תמיד חלקים.
ב. עירוב של צורת הפתח (חוט) מועיל רק לרה"ר דרבנן. ויש מחלוקת חמורה מאוד בראשונים מה נקרא רה"ר דאורייתא ומה נקרא דרבנן. לפי המחמירים, רוב הערים אפילו הבינוניות הן רה"ר דאורייתא ולא מועיל להן עירוב צורת הפתח כי אם מחיצה גמורה בלבד.
ג. עירוב יכול להיקרע, וצריך בשביל זה פיקוח הדוק ע"י אנשים יר"ש.


נ.ב. אני חייב לומר שממש מאסו עליי הביטויים בפורום הזה כנגד כל דקדוק הלכה באשר הוא. מה זו החרדה זו שלא ליפול ח"ו בחומרא שאינה בדיוק צודקת? למה חבר'ה מדברים פה כאילו כל חומרא או שמועה שיש עניין להחמיר מקורה בנערווין או חרדתיות וכו'? מקווה שלא הייתי תקיף מדי, ואני מבין שכוונתך לחומרות שהן באמת מומצאות לחלוטין, אך לענ"ד היקף המאבק נגד הנערווין הוא גדול מדי ביחס לנערווין השליליים שבאמת יש בעולם, ונמצא שסתם הולכת וגדלה המלחמה נגד פתיחה ועלעול בספרי הלכה על מנת לקיים.
 

HaimL

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
א. צריך שכל התושבים יהיו יהודים שומרי שבת, ואם יש מי שלא, צריך לשכור ממנו את דירתו בשבתות, ויש לזה פתרונות, אבל כיום הפתרונות שמיישמים הם לא תמיד חלקים.
ב. עירוב של צורת הפתח (חוט) מועיל רק לרה"ר דרבנן. ויש מחלוקת חמורה מאוד בראשונים מה נקרא רה"ר דאורייתא ומה נקרא דרבנן. לפי המחמירים, רוב הערים אפילו הבינוניות הן רה"ר דאורייתא ולא מועיל להן עירוב צורת הפתח כי אם מחיצה גמורה בלבד.
ג. עירוב יכול להיקרע, וצריך בשביל זה פיקוח הדוק ע"י אנשים יר"ש.


נ.ב. אני חייב לומר שממש מאסו עליי הביטויים בפורום הזה כנגד כל דקדוק הלכה באשר הוא. מה זו החרדה זו שלא ליפול ח"ו בחומרא שאינה בדיוק צודקת? למה חבר'ה מדברים פה כאילו כל חומרא או שמועה שיש עניין להחמיר מקורה בנערווין או חרדתיות וכו'? מקווה שלא הייתי תקיף מדי, ואני מבין שכוונתך לחומרות שהן באמת מומצאות לחלוטין, אך לענ"ד היקף המאבק נגד הנערווין הוא גדול מדי ביחס לנערווין השליליים שבאמת יש בעולם, ונמצא שסתם הולכת וגדלה המלחמה נגד פתיחה ועלעול בספרי הלכה על מנת לקיים.
מפני שספק דרבנן לקולא. ולכן, על פי רוב, יש ללכת על פי המיקל, בספק של דבריהם. 
 
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
אך לענ"ד היקף המאבק נגד הנערווין הוא גדול מדי

אולי זה תלוי במקומות

כמדומני שכבודו סיפר שהוא מקרית מלאכי

כנראה בערים ושכונות מסוימות זה אחרת

היום המציאות היא שהחידושי הלכה בכל דור זה בגדר
זוהתה חומרא חדשה

אביא דוגמא מהיום
שקשורה לאשכול

שמעתי היום
אסור למי שהחלים ללכת עם מסיכה ברחוב
ואף במקום שיש עירוב יש להחמיר
 

הצבי

משתמש ותיק
יעקב1 אמר:
בבקשה להעלות סיבות שפויות ולא כל מיני כאבי בטן ועקיצות על המחמירים

רק לציין שהמשנ''ב כבר אומר כמדומני שבעל נפש יחמיר
 

חושב מבחוץ

משתמש ותיק
בהמודיע של חג סוכות הביאו כתבה מרתקת מאוד על עניין העירוב מהבי"ד לענייני עירוב.
הם כתבו שם כמה דברים בסיסיים שיש להחמיר בעירוב.
מי שיכול להעלות שיעלה את הכתבה.
 

נש בר נש

משתמש רגיל
כמדומני שהגאון ר' יצחק ברנד בירר באריכות שאסור בכמה קונטרסים אפשר לראות אותם באתר שלו בריתי יצחק
אני חושב שהוא מביא שיש הרבה מקרים שרבים מבטלים מחיצות
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
חייל של הרבי אמר:
אך לענ"ד היקף המאבק נגד הנערווין הוא גדול מדי

אולי זה תלוי במקומות

כמדומני שכבודו סיפר שהוא מקרית מלאכי

כנראה בערים ושכונות מסוימות זה אחרת

היום המציאות היא שהחידושי הלכה בכל דור זה בגדר
זוהתה חומרא חדשה

אביא דוגמא מהיום
שקשורה לאשכול

שמעתי היום
אסור למי שהחלים ללכת עם מסיכה ברחוב
ואף במקום שיש עירוב יש להחמיר


אדרבה, גם מאמרות כאלה לא צריך להיבהל, אלא פשוט לבדוק האם ההלכה כך או לא.
לפתוח ספרים, לשאול רב וכיוצ"ב. לא לזלזל אוטומטית. לא לנהוג ב'זוהתה חומרא חדשה' לגריעותא, היינו לזהות כל חומרא על מנת לזלזל מיד.
אלא הכל אפשר לבדוק. בהכל אפשר לדון. הן לקולא והן לחומרא. 
 
 

אברך

משתמש ותיק
מתוך חוברת שכתב חכ"א:
 
אם לסמוך על עירוב

לסמוך על הראשונים שרה"ר הוא רק כשעוברים בו שישים ריבוא
הנה בזמן הזה ברוב המקומות נהגו להתיר הערים ע"י שמקיפים אותם בצורת הפתח, ואף שאין מערבין רה"ר אלא בדלתות ננעלות, כבר נתבאר לעיל שסומכים על הראשונים שרה"ר הוא דווקא כשעוברים בו שישים ריבוא. אמנם כבר הכריע המשנ"ב[1] שבעל נפש יחמיר ע"ע שלא לסמוך על כך, משום שדעת רוב ראשונים שכביש שרוחבו ט"ז אמה נחשב לרה"ר, ואי"צ שישים ריבוא. ובפרט לפי מה שכתבו הרמב"ן והריטב"א [הובא בביה"ל[2]] שבדרכים בין עירוניים שמיועדים להילוך הרבים אי"צ שישים ריבוא לכו"ע[3].

לסמוך על היתר החזו"א שעומד מרובה על הפרוץ
ובזה גם אין מועיל ההיתר שכתב החזו"א[4] שכל שיש סביב רה"ר מחיצות של עומד מרובה על הפרוץ, ורה"ר עוברת בפירצות של המחיצות, נחשב מה"ת לרה"י, [וכיון שכך המציאות שבתוך העיר כל רחוב מסתיים באופן שיש כנגדו בתים נמצא שיש לו ג' מחיצות ע"י עומד מרובה על הפרוץ], שהרי עירוב עירוני פעמים רבות כולל כבישים שאין בצידיהם בתים.


הרבה קרפיפות בתוך העיר שאינם מובדלים מהעיר
'קרפף' היינו מקום שלא הוקף לדירה ויש בו יותר מבית סאתים (מקום של 40 מטר על 40 מטר[5]) גזרו חז"ל[6] שיחשב ככרמלית. ואף אם הוקף לדירה אם זרעו בו זרעים ביטלו הזרעים את שם הדירה ואסור בטלטול[7]. ומצוי הרבה שטחים סביבות העיר שנמצאים בתוך היקף העיר שגודלם יותר מבית סאתים. ובחזו"א[8] כתב 'שכל שאין להם שום תשמיש, הרי הן כדין קרפף שלא הוקף לדירה, אמנם הסמוכים לעיר שהולכים בתוכם אפשר שהן בשם 'חצר' , אבל שטחים גדולים ודאי שא"א להקל'.

 
ומעתה כל עירוב עירוני כולל בתוכו כמה וכמה שטחים כאילו של זרעים או שאר דברים שמבטלים שם דירה, וממילא נאסרת כל העיר מדין נפרץ במלואה למקום האסור בטלטול[9]. ואמנם המקילים סומכים על דעת הדבר שמואל[10] וחכם צבי[11] שאין זרעים מבטלים את עירוב העיר, ויסודם ע"פ דברי הרא"ש והמרדכי שזרעים מבטלים דירה דווקא בקרפף ולא בחצר[12]. עוד הסתמכו על מש"כ בשו"ת דברי מלכיאל[13] שכתב שלא אמרו זרעים מבטלים היקף לדירה אלא כשהוקף ואח"כ זרע שאז ביטל ההיקף ע"י הזריעה, אבל כשהיה זרוע ורק לאחר מכן הקיף, אין הזרעים מבטלים שם דירה.

דעת החזו"א שקרפף שאורכו יותר מפי שנים מרוחבו אוסר
הנה דעת המשנ"ב[14] שקרפף שאין בו בית סאתים, אף שאורכו יותר מפי שנים מרוחבו מותר לטלטל בו. אמנם דעת החזו"א[15] שקרפף שאורכו פי שנים מרוחבו ויש בו עוד אמה נוספת, אף שאין בו בית סאתים דינו ככרמלית. ומעתה כיון שלא נתברר מהו השיעור הקטן ביותר שאסור לדעת החזו"א [באורכו פי שנים מרוחבו ועוד אמה], הרי מצוי הרבה שטחים כאלו ברחובות שאסורים בטלטול, ואולי דעת החזו"א שרק אסור בהם לטלטל אבל אינם אוסרים שאר העיר. 


מחיצות שאינם נראות לעומד בתוכה
העירובים בערים הגדולות מקיפים מרחקים של ק"מ רבים מאוד, ואין זה ברור שמועיל לערב היקף גדול כזה, שהרי אמרו בגמרא[16] שאין להחשיב את בבל כרה"י ע"י שמקיפה נהר פרת, וכן כל העולם לא נחשב רה"י ע"י שמקיפו האוקיינוס, ולא נתבאר מדוע. והקשו תוספות[17] ממה שאמרו בפרק הדר[18] שקרפף יותר מבית סאתים ואפילו כור ואפילו כוריים הזורק לתוכו חייב, והרי הוא הדין אלף כור דמה השיעור יהיה. ותירצו ששאני הכא שהיא מחיצה שאינה עשויה בידי אדם ולכך לא חשיבא מחיצה. ולשיטתם כל שעשויה בידי אדם אין הגבלה על גודלה.

 
אמנם הרשב"א הריטב"א והר"ן[19] כתבו שמחיצות שמרוחקות זו מזו מאוד אינם נחשבים למחיצה. ובריטב"א הביא דברי הרמב"ן שנתן שיעור לדבר, שכל שאין המחיצה נראית לעומדים באמצע ואינה ניכרת להם אינה מחיצה מן התורה, ומה שאמרו 'אפילו כור אפילו כוריים' הוא דווקא בניכר לעומד בתוכו. ולפי"ז בערים גדולות לא יועיל להקיפם כיון שאין ניכר ככל המחיצות.

 
מיהו אפשר להקל בזה מב' סיבות: א. בנשמת אדם[20] העלה צד שהשיעור הוא כמו שאמרו בבכורות[21] שהרועה שולט על צאנו בראייתו עד ט"ז מילין ונשאר בצ"ע. [ולפי"ז כיון שהוא נמדד מאמצע העיר א"כ מותר עד ל"ב מיל וזה אינו מצוי בשום עיר[22]]. ב. במשנ"ב[23] נקט שרק מחיצה העשויה בידי שמים אין מועיל כשאין ניכר לעומד בתוכה, אבל מחיצה העשויה בידי אדם אין חילוק בגודלה.

צורת הפתח יותר מי' אמות בפרוץ מרובה על העומד
עירוב עירוני רגיל המרחק בין שתי הקנים של צורת הפתח הוא הרבה יותר מי' אמות, והרי דעת הרמב"ם [הוזכר בשו"ע[24]] שכל שצורת הפתח יותר מי' אמות ופרוץ מרובה על העומד אין מועיל, והכריע המשנ"ב שנכון לחוש לדעתו[25]. מיהו במקום אחר במשנ"ב[26] משמע שרוב האחרונים לא חששו לדעת הרמב"ם [עכ"פ מדינא] ולכך התירו שם ג' מחיצות של צורת הפתח ואפילו ביותר מי' אמות.

 
עוד יש לדון במה שמקיפים העיר בצורת הפתח, אף שיש בה מקומות של בקעה שמבואר בשו"ע[27] שאין מועיל להם צוה"פ מד' רוחות, ואמנם כתב החזו"א[28] שכיון שמקיף גם מקומות דירה וכלפיהם מועיל צוה"פ, ממילא מועיל כבר לכל העיר, אמנם החת"ס חולק בזה[29].

אין מתקנים עקמימות המבוי
קיי"ל[30] שמבוי עקום כמין האות 'רי"ש', דינו כאילו הוא מפולש בעקמימותו וצריך תיקון גם בעקמימותו[31] [היינו בשתי ראשיו לחי או קורה ובעקמימותו צורת הפתח, או להיפך בשתי ראשיו צורת הפתח ואילו בעקמימותו לחי[32]]. וכבר האריכו הפוסקים ליישב מדוע לא נהגו לתקן העקמימות של המבואות: א. במשאת בנימין[33] כתב שדווקא בפתוח לרה"ר צריך תיקון בעקמימותו, אבל לא בפתוח לכרמלית[34], אמנם הפוסקים הכריעו להחמיר[35]. ב. במג"א[36] כתב ליישב ע"פ דברי הרמ"א[37] שהכריע שבזמנינו כל המבואות שלנו יש להם דין חצרות, מפני שאין בתים וחצרות פתוחים לתוכו, והרי בחצר אי"צ שום תיקון בעקמומיתו[38]. והוסיף המשנ"ב[39] שנהגו להקל בזה משום שצירפו סברא זו לדעת הר"י והרשב"א[40] הסוברים שאי"צ שום תיקון בעקמימות. אמנם ככר העירו האחרונים[41] שבזמנינו ודאי שיש בתים וחצרות פתוחים לתוכו וממילא נחשב למבוי שצריך תיקון בעקמימות. ג. במהרי"ט[42] כתב ליישב דלא אמרו שצריך תיקון בעקמומית אלא כשרוצה לתקן ולערב מבוי אחד, אבל כשמתקן כל מבואות היהודים אפילו בעיר פרוצה בלא חומה, אם אין המבואות רחבים יותר מי' אמות אין צריך אלא ב' לחיין כדין חצר, דלחי תורת מחיצה עליו, וכ"ש כשמתקנים כל העיר בצורת הפתח.

 
ובמעשה רב[43] מבואר שאין לטלטל אפילו במקום שיש עירוב. ובהגהות שם הביאו[44] שסיבתו העיקרית הייתה מה שאין עושים תיקון לעקמימות שבמבואות, וחשש שבזה"ז נחשב הרחוב למבוי ולא לחצר.

דעת הראשונים שאי אפשר לערב עיר אף בדלתותיה ננעלות
בבאר היטב[45] הביא דברי שו"ת חכם צבי[46] בשם הרשב"א[47] שהחמיר שאפילו דלתות ננעלות אין מועיל אלא לגבי 'סרטיא' [היינו דרכי הרבים], אבל לגבי 'פלטיא' שהוא מקום שווקים של רבים דינם כרה"ר אף בדלתות נעולות[48]. מיהו לדינא מקילים בזה: א. בחכם צבי כתב שלא ראה אחד מן הפוסקים שהביאו דברי הרשב"א[49]. ב. בשו"ת שאילת יעב"ץ[50] תמה על אביו דוודאי כוונת הרשב"א רק במחיצות שנעשו בידי שמים, אבל מחיצות שנעשו בידי אדם, הא גמרא ערוכה היא[51] שע"י דלתות שננעלות נחשב לרה"י[52]. ג. באבני נזר[53] כתב לחדש שדין 'פלטיא' הוא רק כאשר מותר לרבים להתאסף שם אף בלילות, בדומה לסרטיא שיכולים לעבור בלילה, אבל כל שאין להם זכות בלילה שוב אינו כרה"ר. ד. בבית אפרים[54] ביאר שכוונת הרשב"א לזמן שהם פתוחות ביום, אבל כל זמן שהם נעולות ודאי שמועיל[55].

 
ובאגרות משה[56] צידד שצריך לחוש לדעת כמה ראשונים שאין היתר טלטול בשום אופן בעיר אף שמוקפת חומה ודלתותיה ננעלות, מיהו כתב שנהגו לסמוך על הדעה שצריך שישים ריבוא.

התעגלות חוטי העירוב
הרגילות לעשות מרחקים גדולים בצורת הפתח, ומצוי שהוא מתעגל כלפי מטה[57], ולא מבעיא לדעת כמה ראשונים[58] שאין מועיל עיגול כלפי מעלה, וצריך שהקנה יהיה ישר ובלא"ה נחשב כ'פיתחי שימאי', ולשיטתם כ"ש שאין מועיל עיגול כלפי מטה. אלא אף לפי מה שמבואר ברמב"ם ובטור ושו"ע[59] ששער שמתעגל כלפי מעלה חייב במזוזה. מ"מ כשמתעגל כלפי מטה הרבה יפסל מדין 'צורת הפתח מן הצד' שפסולה[60], ובזה גם החזו"א[61] הסכים עם המשכנות יעקב להחמיר[62], וכן מוכח במשנ"ב[63].

 
עוד כתב המשכנות יעקב[64] שע"י שהרוח מנידה החוט הוא נפסל. והן אמת    שדעת החזו"א[65] שהוא נפסל דווקא באופן שנדנודו פוסלו, כגון שעי"ז נכפף למטה מעשרה או שמרחיקם מן הכותל ג' טפחים אבל בנדנוד בעלמא לא, מ"מ הרי דעת המשנ"ב[66] להחמיר כדעת המשכנות יעקב[67] והתוספת שבת[68] שכל נדנוד פוסלו[69].


צוה"פ שעומדת מאחורי מחיצה
החזו"א[70] ביאר בדברי המקור חיים[71] שצוה"פ שעומדת אחורי מחיצה אינה מועלת. ולפי"ז יש לדון שבכל מקום שיש תחת צוה"פ תלוליות עפר שנחשבים כמחיצה [כגון 'תל המתלקט'], שעי"ז מתקלקל צוה"פ. וכן יש לדון כשיש בור י' טפחים ורחב ד' על ד' טפחים, שע"י גוד אסיק מחיצתא יחשב כמחיצה[72].

 
ובשו"ת דובב מישרים[73] כתב שאם יש חוטים המתוחים באמצע צורת הפתח, שעל ידם אין נוח לעבור שם יתכן לפסול משום שלא עבדי אינשי הכי[74]. ולפי"ז כיון שמצוי שיש קוצים וכדומה תחת צורת הפתח שמונעים המעבר יתכן שלא יחשב צוה"פ.

 
אמנם בצוה"פ על גבי נהר, נסתפק הפמ"ג[75] אם מועיל כיון שפיתחא כה"ג לא עבדי אינשי. ובאחרונים[76] נקטו בפשיטות שמועיל.


עמודי חשמל וטלפון
מצוי בעירוב עירוני שסומכים על עמודי חשמל וטלפון, ומלבד מה שדנו הפוסקים לסמוך על עמודים שעומדים מאיליהם, שבזה קיי"ל להקל[77], וכ"ש אם רק משתמשים בהם בתור פצימין ואת החוט למעלה עושים לשם עירוב שלכו"ע כשר[78]. מ"מ הרבה פעמים ישנם פערי גובה בין העמוד שבצד אחד לעמוד שבצד השני והוא בכלל מה שנסתפק הרע"א[79] שאם הקנה שע"ג עומד בשיפוע שיתכן שפסול. מיהו בשיפוע קצת מבואר במשנ"ב[80] בשם מג"א שלא איכפת לן. [ולא נתבאר מהו שיעור 'שיפוע הרבה'[81]].


פירצות הפוסלות עירוב
עיר שהיא מוקפת מחיצות או שמוקפת ע"י צורת הפתח, כל פירצה שאי אפשר להגדירה בתור 'פתח' פוסלת את העירוב.

 
ולדינא ישנם ד' אופנים שפירצה פוסלת: א. פירצה שהיא יותר מי' אמות, שבשיעור זה אין רגילות לעשות פתח[82]. ב. פירצה בקרן זוית[83], היינו שפרוץ במקום חיבור המחיצות זו לזו, אם חסר ד' טפחים באלכסון שלהם פסול, [ויתכן שיש להחמיר כבר מג' טפחים[84]], ומשום שאין דרך לעשות פתח באלכסון ['פירצה בקרן זוית לא עבדי אינשא']. גדר 'קרן זוית' כתב החזו"א[85] שכל שאם נמשיך את המחיצה לפי כיוונה לא תפגוש את המחיצה הסמוכה לה[86], ולפי"ז כל שהפירצה היא במקום עיגול או אלכסון [כמו שמצוי בהיקף ערים] לעולם תיפסל בד' טפחים אף שאין רבים בוקעים בה. ג. פירצה יותר מד' טפחים ובקעי בה רבים[87]. ד. פרוץ מרובה על העומד באחד מן המחיצות, כגון צירוף של הרבה פירצות שכל אחת יותר מג' טפחים, שאם ע"י צירוף כולם הוא פרוץ מרובה על העומד, הרי זה פסול. ואף שפסול זה אינו מצוי בעיר מרובעת, מ"מ מצוי שגדר העירוב סביבות העיר נכנסת ויוצאת [ונוצר בליטה קטנה], ובאותה בליטה דנים פרוץ מרובה על העומד רק על אותה חלק בלבד, ואין מצרפים המשך הגדר שאינו בקו שוה איליו.

מחיצה תלויה דהיינו שאין מחיצה בג' טפחים התחתונים, נחשב אותו מקום כפירצה ופסול[88]. 


 
[1] שסד,ח. וכן בביה"ל שמה ד"ה שאין.

[2] שם.

[3] ולדוגמא בעירוב של הרבנות בירושלים נכלל בתוכו קטע מכביש ירושלים – ת"א.

[4] קז,ה. הובא לעיל.

[5] לדעת החזו"א (השמטות או"ח קנו לסי' שנח).

[6] עירובין יח. כג. . שו"ע (שנח,א).

[7] שו"ע שנח,ט. ושם מבואר שכל שטח של יותר מבית סאתים, אם זרע רובו, אף שמקום הזריעה פחות מבית סאתים אסור לטלטל בכולו.

[8] השמטות או"ח קנו לסי' שנח.

[9] ומצוי בחורף שמתאספים שלוליות מים גדולות שיש בהם יותר 40 מטר על 40 מטר, ומבואר בשו"ע (שנח,יא) שמים עכורים שאין ראויים לשתיה דינם כזרעים המבטלים שם דירה, ואמנם לדעת המחבר הוא דווקא כשהמים עמוקים עשרה טפחים, אמנם בביה"ל  (ד"ה והוא) כתב בשם הרבה ראשונים שאף כשאין עמוקים עשרה דינם כזרעים, וסיים שראוי להחמיר שלא בשעת הדחק, ואף בפחות מג' טפחים שהיקל שם, כתב  החזו"א (פט,ד) להחמיר שהעיקר תלוי אם ראויים לשימוש או לא. [מיהו יש להקל אף בראויים לכיבוס כמו שהביא במשנ"ב (שנח,פה) דעת הרשב"א והרמב"ם שמקילים].

[10] הובא בביה"ל (שנח ד"ה אבל), והוזכר בכמה אחרונים עיי"ש.

[11] תשובה נט.

[12] עיי"ש בביה"ל. ובשו"ת דובב מישרים (סי' ב) כתב שאף אם בחצר הזרעים כן מבטלים, מ"מ בעיר לכו"ע אינם מבטלים, ובאמת שכן מבואר במור וקציעה (שנח). וזה דלא כביה"ל שדברי הדבר שמואל מבוססים רק על דעת הרא"ש שאין חילוק בין חצר לעיר, וכ"כ החזו"א (כח,כה).

[13] חלק ד' סי' ג.

והוכיח כן מדברי הגהות אשר"י (עירובין פ"ב סי' ב) שכתב בשם האור זרוע 'אבל גינה וקרפף שהקיפום בגדר גבוה עשרה טפחים ויש שם שומירה דהיינו סוכת שומרים או בית דירה דהואיל וקרובה לביתו דעתו עליה להשתמש בה תדיר וכהוקף לדירה דמי אפילו גדולה הרבה' עכ"ל. ולכאורה קשה הרי סתם גינה זרועה היא כמש"כ התוס' והרא"ש שם, וא"כ היאך מהני ההיקף לדירה הרי הזרעים מבטלים את הדירה, וע"כ  שדווקא היכא שזרע אחרי שכבר היה מוקף לדירה אז אמרינן דע"י זריעתו מבטל היקף הדירה שהיה קודם, אבל כשהיה זרעים ורק אח"כ הקיף, מועיל. ועיי"ש שכתב שאף שמדעת הרא"ש והרשב"א משמע שחולקים, מ"מ דעת רש"י ותוספות ורמב"ם והגהות אשר"י ורבינו יונתן ורע"ב כולהו ס"ל שבהקיף אחר שכבר נזרע מועיל.

וכתב שכן פשטות לשון השו"ע (שנח,א) שכתב שכל היקף שלא הוקף לדירה כגון גינות ופרדסים ובורגנים שאינם עשויים אלא לשמירה, אסור לטלטל ביותר מסאתים, ואם הוקף לדירה אפילו יש בו כמה מילין מותר. ומשמע דקאי אהנהו דאיירי ביה מתחלה, שיועיל אף לגינה קיימת כשמקיף אותה לדירה.

[14] שנח,יב.

[15] פט,יא.

[16] ערובין כב: .

[17] ד"ה דילמא.

[18] סז:  .

[19] עירובין כב: והובאו בביה"ל (שמו,ג ד"ה קרפף). ובשעה"צ (שסג,צד).

[20] כלל מט אות ב.

[21] נד: .

[22] וכ"כ באג"מ (או"ח קלט ענף ו).

[23] בביה"ל שמו,ג ד"ה קרפף.

[24] שסב,י.

[25] כיון שדעת הסמ"ג והסמ"ק ג"כ ס"ל כרמב"ם, ובשעה"צ שגם הר"ח ס"ל כן.

[26] שמו,לא בביה"ל ד"ה הבולט. וכ"כ להדיא בישועות יעקב (שסג סק"ה) שהלכה כדברי המקילים כיון שרבו המתירים, ובפרט בעירוב שהלכה כדברי המיקל.

[27] שסב,י.

[28] עט,ה.

[29] תשובה פח. שבכה"ג מועיל רק למקום הדיורין, ולא למקום הבקעות.

[30] שו"ע שסד,ג. וטעם הדבר מבואר שם בראשונים שכיון שבני מבוי שבצד זה אינם רואים את הצורת הפתח שבצד השני, יטעו לחשוב שמבוי מפולש אינו צריך כי אם צוה"פ מצד אחד ותו לא מידי, ולכך הצריכו חכמים שבכל צד מהמבוי יראו בני המבוי צוה"פ מצד אחד ולחי או קורה בצד השני.

[31] וכדעת רש"י ותוספות ורא"ש (עירובין ו.) שצריך גם תיקון בעקמימות המבוי. אמנם דעת ר"י (בתוספות שם) והרשב"א שאי"צ תיקון בעקמימות.

[32] כשאין בו רוחב יותר מי', ביה"ל ד"ה וצריך.

[33] הוזכר במג"א (שסג,כז), ובמשנ"ב (שעה"צ שסד,י).

[34] וכן הכריע בא"ר. והנה בט"ז הקשה על המשאת בנימין שלשון הגמרא

[35] בט"ז (שם) מג"א (שסג,כז) ומשנ"ב (שם). וכן הוכיח בנשמת אדם מהרשב"א בעבודת הקודש ומרבינו יותנן, הובא בשעה"צ (שסד,י). [ולפי"ז כל שאין העיר מוקפת חומה ודלתיים צריך תיקון בעקמימות, כמבואר במג"א שם].

[36] שם. הובא בביה"ל (שסד ד"ה דינו).

[37] שסג,כו.

[38] אף שבסי' שסה סק"ד כתב המג"א להחמיר במבואות שלנו כדין מבוי לענין בקיעת רבים, מ"מ כאן היקל בזה.

[39] בביה"ל (שסד ד"ה דינו).

[40] שם.

[41] הב"ח בתשובות (חדשות ג) ובנשמת אדם (עא,ה), שדווקא במקום הרמ"א ומג"א במדינת אשכנז לא היו חצרות ובתים פתוחים לתוכו, משא"כ בזמנינו שנחשב למבוי. וכן תמה במנחת שלמה (ח"ב לו) שלא העיר בזה המשנ"ב כלום שבזמנינו נשתנה המציאות. מיהו בחזו"א (סה,יז) מבואר שבזמן הזה אין להם דין 'חצרות' כיון שאין רגילות לעשות תשמישים בחצר ככיבוס וכדומה כמו בזמנם, ולכך כל העיר נידונת כחצר.

[42] ח"א סי' צד. הובא בנשמת אדם (שם).

[43] אות קמא.

[44] בשם הגרנ"ה הלוי זצ"ל.

[45] שמה,ז.

[46] לז.

[47] בעבודת הקודש (ב,א). וכן הביא דעה זו במאירי ו. בשם גדולי הצרפתים ושכן הסכימו גדולי הדור ושיש חולקים בזה.

ודע דדעת רבינו אפרים הובא בבעה"מ (עירובין כב.) ובמרדכי (תקא) שאף עיר שמוקפת חומה ודלתותיה ננעלות בלילה אין בה היתר טלטול, ורק שאינה רה"ר, והובא דעה זו בתרומת הדשן (עג) שנחשבת ככרמלית. ובסמוך יבואר שברה"ר שיש בה שישים ריבוא כתב באג"מ (ח"א קלט ענף ה) לחוש לדעה זו.

[48] וכעי"ז כתב הרמב"ן (עירובין נט.) שאף לר' יהודה שב' מחיצות הוי דאורייתא הוא דווקא בסרטיא, אבל בפלטיא אף בב' מחיצות הוי רה"ר גמור.

[49] ובנשמת אדם (מט,א) כתב שאין זו תימא מדוע לא הביא הב"י דברי הרשב"א כיון שלא היה לפניו ספר עבודת הקודש. ועכ"פ בדבריו שם מבואר שדווקא דלתות המדינה אינם מועילות לעשות 'פלטיא' רה"י, אבל דלתות של פלטיא עצמם מועילות.

[50] תשובה ז.

[51] עירובין ו: דירושלים אלמלא דלתותיה ננעלות וכו'. והרי היה בירושלים שווקים כמבואר בעירובין קא. וגם בסוגייא (דדף קא.) מבואר שלא היה בירושלים רה"ר.

[52] וכ"כ להדיא במשאת בנימין (תשובה צב) שכל שדלתותיה ננעלות אף שיש בתוכה שווקים ורחובות ט"ז אמה דינה כרה"י, וסיים שכן כתבו כל הפוסקים.

[53] רסז.

[54] תשובה כו ד"ה אבל לענ"ד.

[55] שהרי בודאי היה בירושלים הרבה פלטיות, ומבואר בדברי ר' יוחנן שע"י דלתות נעולות נחשבת לרה"י, וכן מבואר בעירובין קא. גבי שוק של פטמים בגמ' שם שלא היה בירושלים רה"ר.

[56] ח"א תשובה קלט ענף ה.

מפני שחשש לדעת הרשב"א (הנ"ל) שאין מועיל אף דלתות בפלטיא. בצירוף דעת רבינו אפרים (הובא בבעה"מ עירובין כב.) ובמרדכי (תקא), וכן דעת אחד מהגדולים שהביא התה"ד [עג. והוא המהרי"ל], שע"י נעילת דלתות אף שאין העיר נחשבת כרה"ר, מ"מ  דינה ככרמלית ואסורה בטלטול, וכן דייק בדעת רש"י (עירובין קא.), שכתב שירושלים אינה כרה"ר משום שלאו כדגלי מדבר, משמע שאינו בדין שיעשנה רה"י ורק שאינה כרה"ר. מיהו כתב שהוא דווקא ביש בה שישים ריבוא אבל בלא"ה מותר.

[57] בפרט אם הוא עשוי ממתכת שמוכרח שיתעגל קצת, שהרי יש חילוק בין קיץ לחורף ע"י קור וחום. ואמנם בעירובים מהודרים עושים את החוטים מפלסטיק מחמת הטעם הנ"ל. [ומעוד סיבה מעדיפים חוט פלסטיק מאשר חוט מברזל, משום שיותר קל להחליף חוט שנקרע מאשר להחליף עמוד שנפסל, ולכך אם ייפול איזה עץ ע"ג החוט הרי שאם החוט מפלסטיק הוא יקרע אבל עכ"פ העמודים לא יתקלקלו, וממילא ע"י ביקורת שעושים כל ערב שבת יראו שנקרע ויתקנוהו, ואילו בעירוב עירוני שאין בו ביקורת קבועה לראות החוטים, הם מעדיפים שהעמודים יתעקמו קצת ובלבד שהחוט לא יקרע. וזו ג"כ סיבה להחמיר בעירוב עירוני, מפני שפעמים עיקום העמודים פוסל, וכדלקמן].

[58] בשו"ת משכנות יעקב (קכב ד"ה וכן) מנה את שיטת רש"י (עירובין יא: ד"ה חייבת) וריטב"א (שכתב כן להדיא) ותוספות ורא"ש וטור, שדווקא משקוף ישר [מאוזן] נחשב ומועיל, ולא עיגול כלפי מעלה.

[59] הלכות מזוזה יו"ד רפז. וכמו שדייק החזו"א עא,ג.

[60] כמבואר בשו"ע שסב,יא.

[61] עא,י.

[62] אף שבעיגול כלפי מעלה כתב לדייק מהרמב"ם ושו"ע שנחשב לפתח, וכמו שנתבאר.

[63] שעה"צ שסב,נו.

[64] שם.

[65] עז,ו.

[66] שסג,כ.

[67] הנ"ל, שפסל להדיא אף בנדנוד סתם.

[68] שם.

[69] וכשיטתו בהלכות סוכה (תרל,מח) שפוסל במתנודד, ומ"מ גם שם (תרל,מו) מבואר שבנידנוד קל ביותר אינו פוסלו.

[70] ע,כא.

[71] הובא במשנ"ב (שסג,קיג). שכתב שאם מעמיד הקנים בתוך בית או גדר אינו מועיל, והכריח החזו"א שכוונתו באופן שכותל המבוי חוצץ בינו לבין פנים המבוי.

[72] עי' חזו"א (קיא,א) שתלה הדבר במחלוקת ראשונים (עירובין פז.), וסיים דנראה להחמיר בזה.

[73] סי' ג'.

[74] והוכיח כן ממה שאמרו בעירובין טז: מקיפין בשלושה חבלים וכו', ובתוס' יא. הקשו מה צריך ג' חבלים שיעשו צורת הפתח, ותירצו שלא היה מתקיים בחבל אחד כיון דאתו גמלים ושדו ליה. ולכאורה עדיין תיקשי שיעשו חוט למעלה לצוה"פ, ועוד ב' חבלים לחיזוק שלא יעברו גמלים ומה צריך למדוד ולדייק שיהיו במרחק פחות מג' טפחים וכו', ובהכרח שכיון שהחבלים מונעים המעבר שם, שוב אין לו שם צוה"פ דלא עבדי אינשי.

[75] מ"ז שסג,א.

[76] כ"כ בשו"ת בית שלמה (ח"א סי' נ"ו) ושו"ת חת"ס (או"ח סי' פ"ז) ובשואל ומשיב (מהדורא קמא א,רנג. ובמקום אחר (שם סימן רצח) הביא ראיה לדבריו מדברי התוס' עירובין כד. ד"ה לעביר). ובמהרש"ם (ב,קעא) הביא גלהש"ס על הירושלמי (עירובין ח,ז) שמועיל צורת הפתח ע"ג מים. וכן נקט בשו"ת דובב מישרים (א,ג).

[77] במשנ"ב (שסב,סד) כתב לעיין  במאמר מרדכי (סי' לא) ובשו"ת שואל ומשיב (קמא ב פו) ובבית שלמה (א,מא).

ומלבד מה שהסכימו הפוסקים הנ"ל לפסול באופן שמחוברים החוטים מן הצד כיון שצוה"פ שעשאוה מן הצד פסולה. וכן שיתכן לפסול מחמת שמרוחק ג' טפחים מן הכותל [שהביא בזה המשנ"ב (שסג,כג) מחלוקת, והכריע להקל בשעת הדחק. והחזו"א (ע,יד) היקל כשרק בצד אחר אינו סמוך לכותל]. הסכימו הפוסקים הנ"ל שצוה"פ העומד מאיליו כשר, ולכך נקטו שיכול לסמוך על עמודי הטלגרף. אמנם  בשו"ת תורת חסד (או"ח ט) ובשו"ת ישועות מלכו (תשובה כ) כתבו לפסול.

והנה המצדדים לפסול הוא ע"פ מה שמבואר במנחות (לג:) שפצימין העשויים לחיזוק התקרה אינם נחשבים פצימין לענין שיתחייב הפתח במזוזה כיון שלא נעשו לשם פתח, וה"ה לענין עירוב. וכן ממה שמבואר בשו"ע או"ח (תרל,ב) שאם הטפח והקנה מגיע לסכך אי"צ קנה על גביהן, והביא המג"א (שם) דבירושלמי אמרו שאין הסכך חשיב משקוף כיון שאין עשוי לכך.

וכתב בשואל ומשיב שהסכמת הפוסקים להתיר, וכ"כ החזו"א (קיא,ה) בשם הגר"א (או"ח תרל,ב) להוכיח מעירובין יא. שאמרו ש'פיתחא שימאי' לא נחשב לצורת הפתח, ומסתמא הכוונה לאופן שסתר חלק מהכותל, ואעפ"כ פסול רק משום דלית ליה שקפי או לית ליה תקרה, אבל בלא"ה אף שלא נעשה לשם צורת הפתח מועיל. ומה שאמרו במנחות שלחיזוק התקרה לא נחשב לפצימין, כתב החזו"א דהיינו באופן שלא ניח"ל בסתימת הכותל, אבל כל שניח"ל מאיזה סיבה נחשב לפצימין [וכתב שבאופנים מסוימים צורת הפתח חייבת במזוזה, אלא שאין קובעים מזוזה מפני שאינה משתמרת, וגם פעמים שיש שותפות עכו"ם]. והבבלי בהכרח חולק על הירושלמי הנ"ל שהביא המג"א.

והנה בשו"ת תורת חסד (או"ח ט) כתב שאף שמבואר בפוסקים שצורת הפתח העומד מאיליו כשר [וכפשטות הסוגיא בעירובין טו. שלחי העומד מאיליו למ"ד משום מחיצה כשר, וה"ה צוה"פ], מ"מ היכא דידוע שנעשה לשם דבר אחר גרע טפי ואין עליו שם פתח.

[78] כמבואר בחזו"א (יו"ד קעב,ב) שבזה נחשב כעושה לשם פתח.

[79] הובא בשעה"צ שסב,מו.

[80] שם סק"ס.

[81] בנתיבות שבת הביא מספר 'תיקון עירובין' בשם הגר"א קוטלר זצ"ל להקל בשיפוע עד 45 מעלות, וכתב בנתיבות שבת שלדעתו היה נראה שאם השיפוע הוא כשיעור של 'תל המתלקט' שלגבי מחיצה נחשב כמחיצה בזקיפה [והוא בשיעור של כ - 24 מעלות], א"כ  נחשב כשיפוע הרבה וראוי להחמיר.

עוד כתב שאפשר שאף באופן שפסול, היינו דווקא כשהשיפוע הוא מחמת שקנה אחד גבוה והשני קצר, אבל כשב' הקנים שוים בגובהם אלא שמחמת מדרון נמצא שהחוט העליון עובר באלכסון, אפשר שלכו"ע מותר כיון שבכה"ג שפיר עבדי אינשי, וסיים דמ"מ מסתבר שבשיעור 'תל המתלקט' הנ"ל, פסול ואינו תלוי בדעבדי אינשא.

[82] שו"ע שסה,א. במשכנות יעקב (סי' קכא עמ' קטז) ובגאון יעקב (עירובין יא ד"ה והא) מבואר שהוא פסול מה"ת. ואילו בפמ"ג (שסג,א) וחזו"א (או"ח קיב,ה) מבואר שפסול פירצה יותר מי' אמות הוא מדרבנן, (וכן מבואר בביה"ל שסב,י ד"ה כשכל). 

[83] שו"ע שסא,ב. בחזו"א (עב,א) מצדד שהוא מה"ת, וכגון שפרוץ בב' זויות באלכסון.

[84] הנה לגבי פירצה בקרן זוית בחצר הביא המשנ"ב (שסא,י) דברי הפמ"ג (שסא,ד) שכתב שפירצה בקרן זוית עד אמה יש להכשיר [מפני שבחצר אין נדחקים ליכנס בפחות משיעור זה], וחלק עליו ע"פ דברי הרשב"א (בעבודת הקודש) שמג' ועד ד' טפחים צריך ב' לחיים, ומד' טפחים פסול, אמנם זהו דווקא בחצר אבל במבוי מבואר ברשב"א שם להדיא שהוא בד' טפחים וכדאיתא בגמ' עירובין ו.  .

והנה אף שבדבריו מבואר שיש להחמיר כבר מג' טפחים, כבר כתב בשונה הלכות (שם) שהוא דווקא בחצר ולא במבוי, וכדמוכח מגמ' הנ"ל. ומ"מ כיון שבזמנינו יש לעיר דין חצרות ולא מבואות [כמבואר ברמ"א שסג,כו ונתבאר לעיל לענין עקמימות מבוי] א"כ יתכן שיש להחמיר כבר מג' טפחים להצריך תיקון. אמנם כיון שחילוק הרשב"א בין חצר למבוי [שדווקא במבוי פחות מד' טפחים לא איכפת לן משא"כ בחצר צריך תיקון כבר מג' טפחים], הוא כדעת רב אחלי (בעירובין יב.) וכתירוץ הגמ' שם 'כאן במבוי כאן בחצר' א"כ למאי דקיי"ל (שסג,כח) מעיקר הדין כרמב"ם ודלא כרב אחלי, א"כ יתכן שאין חילוק בין חצר למבוי ובשניהם פחות מד' טפחים אף בקרן זוית אי"צ תיקון. ועיי"ש היטב במשנ"ב.

[85] שם.

[86] לפיכך מספיק שיחסר רוב השיעור במחיצה אחת וכלשהוא במחיצה השניה שיהא פסול, שהרי שוב אינם נפגשים. [ודברי החזו"א כך הם: שלענין שנמשיך המחיצות א"א כיון שלא יפגשו, ואם נרצה להחשיב הפתח כסגור ע"י אלכסון בזה אמרו 'פירצא בקרן זוית לא עבדי אינשא'].

[87] שו"ע שסה,ב. והנה אף שפסול זה הוא רק במבוי, אבל בחצר אינו פוסל עד עשר אמות ולכך נסתפק המג"א [הובא במשנ"ב שסה,י] לפי מה דקיי"ל (ברמ"א שסג,כו) דמבואות שלנו דין חצרות יש להם אם פוסל בזה, מ"מ כבר הביא במשנ"ב דברי הבית מאיר שפוסל בזה, ומטעם שבמציאות הוא מקום שמיועד לרבים ונידון לגבי זה כמבוי.

ובאבן העוזר (שם) כתב להתיר בזה [היינו בפירצה יותר מד' טפחים ובקעי בה רבים] משום דקיי"ל דדופן רביעית מתרת בעומד מרובה על הפרוץ בלא שום תיקון (כמבואר בעירובין ה:), וא"כ כל פסול פירצה שבקעי בה רבים נאמרה כשהותר המבוי בלחי או קורה, אבל כשיש לו מחיצות או שהותר בצורות הפתח כשר אף כשיש בו הרבה פירצות כאילו אם כולם בצד אחד.

אמנם הבית מאיר (הנ"ל) תירץ שהטעם שפסל בזה המג"א הוא משום שדווקא בצד כניסת המבוי נחשב לפתח וניתר בעומד מרובה על הפרוץ, אבל בפירצה מן הצד לרוחבו של מבוי שאין דרך לעשות פתח דרך שם.

[88] משנ"ב שסב,נ. ואף שהוזכר בזה פסול משום שהגדיים בוקעים בו, מ"מ כבר הוכיח החזו"א (או"ח סח,י) שגם בלא"ה אין מחיצה תלויה מתרת שהרי במים אף שאין בקיעת גדיים, מ"מ אם לא משום 'קל שהקילו במים' היה אסור, כמבואר בשבת קא. עי"ש.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
יש שלוש שאלות מרכזיות

א. שאלה של רשות הרבים דאורייתא שלא מהני לו צורת הפתח [והאריך בענין זה המשכנות יעקב]
ב. שיש בתוך הקף העירוב מקומות שאינם ראויים לדירה של יותר מבית סאתים [ובעירובים עירוניים זה כמעט תמיד כך]
ג. שאלה של עירוב חצירות בעיר שיש בה גויים ומי שאינו מודה בעירוב.

זה מלבד שאלות על הצורת הפתח שנעשה כדינו [ובדורינו נשנו בזה כמה חומרות וצריך לדעת אם יש בהם ממש]
וכן טענת החזון איש שתמיד שבדקו את העירוב נמצא קרע בעירוב [צריך לדעת אם זה רלוונטי בימינו]
 

chaim

משתמש ותיק
אשמח אם מי שהוא יכול להעלות צד היתר לשכור מהעיירה והמשטרה, והרי כידוע שכהיום אין לממשלה שום זכות כניסה לבתים, רק על ידי צו שופט, וגם אז אין להם רשות להשתמש עם המקום לצורכם רק להוציא את האדם, וזהו.
א"כ איך אפשר לשכור מהם העיר?
 

קמיע מומחה

משתמש ותיק
אברך אמר:
מתוך חוברת שכתב חכ"א:
 
אם לסמוך על עירוב

לסמוך על הראשונים שרה"ר הוא רק כשעוברים בו שישים ריבוא
הנה בזמן הזה ברוב המקומות נהגו להתיר הערים ע"י שמקיפים אותם בצורת הפתח, ואף שאין מערבין רה"ר אלא בדלתות ננעלות, כבר נתבאר לעיל שסומכים על הראשונים שרה"ר הוא דווקא כשעוברים בו שישים ריבוא. אמנם כבר הכריע המשנ"ב[1] שבעל נפש יחמיר ע"ע שלא לסמוך על כך, משום שדעת רוב ראשונים שכביש שרוחבו ט"ז אמה נחשב לרה"ר, ואי"צ שישים ריבוא. ובפרט לפי מה שכתבו הרמב"ן והריטב"א [הובא בביה"ל[2]] שבדרכים בין עירוניים שמיועדים להילוך הרבים אי"צ שישים ריבוא לכו"ע[3].


כוונתי על כותב החוברת הזה
 

חיים ליצא

משתמש ותיק
HaimL אמר:
חייל של הרבי אמר:
א. צריך שכל התושבים יהיו יהודים שומרי שבת, ואם יש מי שלא, צריך לשכור ממנו את דירתו בשבתות, ויש לזה פתרונות, אבל כיום הפתרונות שמיישמים הם לא תמיד חלקים.
ב. עירוב של צורת הפתח (חוט) מועיל רק לרה"ר דרבנן. ויש מחלוקת חמורה מאוד בראשונים מה נקרא רה"ר דאורייתא ומה נקרא דרבנן. לפי המחמירים, רוב הערים אפילו הבינוניות הן רה"ר דאורייתא ולא מועיל להן עירוב צורת הפתח כי אם מחיצה גמורה בלבד.
ג. עירוב יכול להיקרע, וצריך בשביל זה פיקוח הדוק ע"י אנשים יר"ש.


נ.ב. אני חייב לומר שממש מאסו עליי הביטויים בפורום הזה כנגד כל דקדוק הלכה באשר הוא. מה זו החרדה זו שלא ליפול ח"ו בחומרא שאינה בדיוק צודקת? למה חבר'ה מדברים פה כאילו כל חומרא או שמועה שיש עניין להחמיר מקורה בנערווין או חרדתיות וכו'? מקווה שלא הייתי תקיף מדי, ואני מבין שכוונתך לחומרות שהן באמת מומצאות לחלוטין, אך לענ"ד היקף המאבק נגד הנערווין הוא גדול מדי ביחס לנערווין השליליים שבאמת יש בעולם, ונמצא שסתם הולכת וגדלה המלחמה נגד פתיחה ועלעול בספרי הלכה על מנת לקיים.
מפני שספק דרבנן לקולא. ולכן, על פי רוב, יש ללכת על פי המיקל, בספק של דבריהם. 
האם רה"ר צריכה שישים ריבוא זה סופק דיאורייתא 
שכירות משר העיר שאינו יכול להיכנס לדירה של התושבים לכו"ע אינו מועיל 
 
 

HaimL

משתמש ותיק
חיים ליצא אמר:
HaimL אמר:
חייל של הרבי אמר:
א. צריך שכל התושבים יהיו יהודים שומרי שבת, ואם יש מי שלא, צריך לשכור ממנו את דירתו בשבתות, ויש לזה פתרונות, אבל כיום הפתרונות שמיישמים הם לא תמיד חלקים.
ב. עירוב של צורת הפתח (חוט) מועיל רק לרה"ר דרבנן. ויש מחלוקת חמורה מאוד בראשונים מה נקרא רה"ר דאורייתא ומה נקרא דרבנן. לפי המחמירים, רוב הערים אפילו הבינוניות הן רה"ר דאורייתא ולא מועיל להן עירוב צורת הפתח כי אם מחיצה גמורה בלבד.
ג. עירוב יכול להיקרע, וצריך בשביל זה פיקוח הדוק ע"י אנשים יר"ש.


נ.ב. אני חייב לומר שממש מאסו עליי הביטויים בפורום הזה כנגד כל דקדוק הלכה באשר הוא. מה זו החרדה זו שלא ליפול ח"ו בחומרא שאינה בדיוק צודקת? למה חבר'ה מדברים פה כאילו כל חומרא או שמועה שיש עניין להחמיר מקורה בנערווין או חרדתיות וכו'? מקווה שלא הייתי תקיף מדי, ואני מבין שכוונתך לחומרות שהן באמת מומצאות לחלוטין, אך לענ"ד היקף המאבק נגד הנערווין הוא גדול מדי ביחס לנערווין השליליים שבאמת יש בעולם, ונמצא שסתם הולכת וגדלה המלחמה נגד פתיחה ועלעול בספרי הלכה על מנת לקיים.
מפני שספק דרבנן לקולא. ולכן, על פי רוב, יש ללכת על פי המיקל, בספק של דבריהם. 
האם רה"ר צריכה שישים ריבוא זה סופק דיאורייתא 
שכירות משר העיר שאינו יכול להיכנס לדירה של התושבים לכו"ע אינו מועיל 
כמובן לא דיברתי דווקא על הנושא הזה. השואל התרעם על נושא כללי אז עניתי לו באופן כללי, הרבה מהחומרות הן בספקות מובהקים מדרבנן. 
 
 

לייבל

משתמש ותיק
HaimL אמר:
חייל של הרבי אמר:
נ.ב. אני חייב לומר שממש מאסו עליי הביטויים בפורום הזה כנגד כל דקדוק הלכה באשר הוא. מה זו החרדה זו שלא ליפול ח"ו בחומרא שאינה בדיוק צודקת? למה חבר'ה מדברים פה כאילו כל חומרא או שמועה שיש עניין להחמיר מקורה בנערווין או חרדתיות וכו'? מקווה שלא הייתי תקיף מדי, ואני מבין שכוונתך לחומרות שהן באמת מומצאות לחלוטין, אך לענ"ד היקף המאבק נגד הנערווין הוא גדול מדי ביחס לנערווין השליליים שבאמת יש בעולם, ונמצא שסתם הולכת וגדלה המלחמה נגד פתיחה ועלעול בספרי הלכה על מנת לקיים.
מפני שספק דרבנן לקולא. ולכן, על פי רוב, יש ללכת על פי המיקל, בספק של דבריהם. 
מי שלמד את הש"ך (ושארי האחרונים) ביו"ד ק"י, יודע שגם ספק דרבנן לקולא זה לא כלל שתקף תמיד, כי בדבר שעיקרו מדאורייתא בדר"כ זה לא תקף, וכן לא נאמר הכלל הזה אלא בתקנות ולא  בדבר שיכול לבא בדבר עצמו לידי איסור דאורייתא, אף שמדאורייתא אין צריך לחוש לזה.
ולכן זה לא נכון לזרוק בכל דבר "ספק דרבנן".
וירא אלקים יצא את כולם (כלשון הפסוק קהלת ז' י"ח) נאמר גם על דרבנן (לכל הפחות לחלק מהשיטות)

ובר מן דין, בכל דבר שזה לא רק היתר אחד אלא יש בו הרבה דוחקים להתירו, יש מקום לומר שזה ספק ספיקא להחמיר, וחייבים להחמיר בו גם בדרבנן
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
וכן טענת החזון איש שתמיד שבדקו את העירוב נמצא קרע בעירוב [צריך לדעת אם זה רלוונטי בימינו]
תשאל כל הכשר של עירובין מהודר, אם מעולם קרה שבדקו את כל העירוב (בעיר גדולה או אפילו בינוני) והכל היה תקין ושום דבר לא היה צריך תיקון.
ברור שטענת החזו"א עדיין קיימת היום, ואולי אף יותר מבזמן החזו"א
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
חיים ליצא אמר:
לפי המחמירים, רוב הערים אפילו הבינוניות הן רה"ר דאורייתא ולא מועיל להן עירוב צורת הפתח כי אם מחיצה גמורה בלבד.
זה לא נכון. לא כל העיר הוא רה"ר דאורייתא, אלא יש בתוך העיר כבישים שהם רה"ר דאורייתא, (ואף אם תחשוש ל"מפולש לרה"ר דאורייתא" גם זה לא בכל רחובות העיר), וכיון שברוב העירובין אין כל העיר תלוי בעירוב אחד, אלא מחלקים אותו לחלקים, אפשר לבודד את אותם מקומות (כמו רחוב ז'בוטינסקי בב"ב ובר-אילן -ירמיהו בירושלים) ואז הם לא יפגעו בכשרות של שאר העירוב.
 

דרומאי

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
חייל של הרבי אמר:
אך לענ"ד היקף המאבק נגד הנערווין הוא גדול מדי

אולי זה תלוי במקומות

כמדומני שכבודו סיפר שהוא מקרית מלאכי

כנראה בערים ושכונות מסוימות זה אחרת

היום המציאות היא שהחידושי הלכה בכל דור זה בגדר
זוהתה חומרא חדשה

אביא דוגמא מהיום
שקשורה לאשכול

שמעתי היום
אסור למי שהחלים ללכת עם מסיכה ברחוב
ואף במקום שיש עירוב יש להחמיר
במקום חשש רה"ר יש להחמיר דילמא אתי לאיתויי, כן שמעתי מר' עזריאל אויערבך.
אך בחצר שאינה מעורבת הרי מותר לטלטל ד' אמות ורק מחצר לבית אסור ולכן פשוט שאין לחשוש.
ניכר שכב' מאד מתנגד לחומרא זו, ואני לא מבין מדוע.
 
 

יעקב1

משתמש ותיק
פותח הנושא
chaim אמר:
אשמח אם מי שהוא יכול להעלות צד היתר לשכור מהעיירה והמשטרה, והרי כידוע שכהיום אין לממשלה שום זכות כניסה לבתים, רק על ידי צו שופט, וגם אז אין להם רשות להשתמש עם המקום לצורכם רק להוציא את האדם, וזהו.
א"כ איך אפשר לשכור מהם העיר?
ואני טוען שלחזו"א גם אם לכל שוטר הרשות להכנס לבית ולחגוג כאות ליבו, לא יעזור לשכור ממנו שאילו בחו"ל שהוזכר בפוס' לשכור משר העיר אכן הייתה  לו רשות גם מהתורה כי דינא דמלכותא אבל לחזו"א שהממשלה דהיום הם גדר חבורת רשעים  וגנבים ומוכס העומד מאליו ואין לחוקיהם שום תוקף מחייב. א"כ זה דומה למי שילך לראש הגנבים שהצליח להטיל אימתו על כל העיר ע"י חבריו וכלי זיין שבידם ונכנסים לכל בית שירצו, האם יועיל לשכור מהם?
 
 
חלק עליון תַחתִית