huo yuc יום טוב אמר:רש"י מסכת סוכה דף לג עמוד ב
גמרא. ערבי נחל הגדילות על הנחל - נחלי מים מצוה בזו, ומיהו, של בעל כשרה
יושב בשבת תחכמוני אמר:לפני כשש שנים הייתי בחוה"מ סוכות בבית הגרא"י סולובייצ'יק, והיה שם אחד שניסה לחלץ מפיו מילי דהשקפה ושאלו כמסל"ת אם יש לו <לרה"י> "מורביות", ואחר ששתק הגרא"י מעט ביאר טעמו שלא כל אחד הוא 'אדם הראשון קודם החטא' שיכול לבור לעצמו את דרכו, יש לנו מסורת ולא נולדנו היום ולא אתמול, וזקנינו גם הם ידעו שערבי נחל כתיב באורייתא, וכו' וכו', וסיים כלפי האברך השואל: "דאס דו האסט געמיינט..."
לא טעיתי, ומכיר את בריסק, ומקרוב.יושב בשבת תחכמוני אמר:רבי @יראתי בפצותי, לא התבלבלת והתכוונת בעצם ל'זילברמן' או משהו דומה? למיטב היכרותי הערך שנראה מדבריך שחשוב לך - "אלפים שנות הלכה" - הוא מוטיב מאוד מרכזי במשנת בריסק, ומובע בצורה מפורשת בדברי הגרא"י שהבאתי לעיל. מה לא נוח לך עם זה?
פחמי אמר:מנסיוני הערבות האלו מחזיקות יותר זמן
אם כי שבשנתיים האחרונות לא מצאתי אותם
הרבה מהערבות מגיעות מיישוב בית גמליאל, מצאתי במפות שליד זה עובר נחל, מעניין באיזה מרחק מהשדות [עיין בקונטרס הנפלא של @אברך ]
כל אחד וקבלת התורה שלו, אצל אחד זה הגר"ח, ואצל האחר זה חזו"א...יראתי בפצותי אמר:לא טעיתי, ומכיר את בריסק, ומקרוב.יושב בשבת תחכמוני אמר:רבי @יראתי בפצותי, לא התבלבלת והתכוונת בעצם ל'זילברמן' או משהו דומה? למיטב היכרותי הערך שנראה מדבריך שחשוב לך - "אלפים שנות הלכה" - הוא מוטיב מאוד מרכזי במשנת בריסק, ומובע בצורה מפורשת בדברי הגרא"י שהבאתי לעיל. מה לא נוח לך עם זה?
התורה ניתנה בבריסק, ושטיקל ר"ח וסיפורים ממה שיצא להם מהרמב"ם, ומעשים תמוהים הלכתית שנהגו שם, הם קודמים לדברי הפוסקים. וככלל משקל הספרים המקובלים ביותר בהלכה, שונה אצלם לחלוטין, וחוששים בדברים שאין להם טעם וריח בדברי הפוסקים, ומחמירים, בדברים שחומרתם היא קולתם במבואר בפוסקים.
ולנו יש 2000 שנות הלכה, משקל שונה לפוסקים שונים, איננו פוסקים רמב"ם אלא שו"ע, והלכה שיסודה במג"א (לדוגמא) קודמת ל100 סיפורים, גם אם הסיפור הוא על הבית הלוי למשל.
אם זה היה אמור להיטות עקיצה אלי, טעית, משקלו של החזו"א בהלכה עצום, אך אני רחוק מהיות חזונאישניק, כי הרבה מחידושי החזו"א וכ"ש תלמידיו, נגד המקובל בהלכה מדקדמא, ואין ראיות מכריחות לזה, ואכ"מ.ב. זעירא אמר:כל אחד וקבלת התורה שלו, אצל אחד זה הגר"ח, ואצל האחר זה חזו"א...
לא התכוונתי לעקוץ, ובוודאי לא אותך.יראתי בפצותי אמר:אם זה היה אמור להיטות עקיצה אלי, טעית, משקלו של החזו"א בהלכה עצום, אך אני רחוק מהיות חזונאישניק, כי הרבה מחידושי החזו"א וכ"ש תלמידיו, נגד המקובל בהלכה מדקדמא, ואין ראיות מכריחות לזה, ואכ"מ.ב. זעירא אמר:כל אחד וקבלת התורה שלו, אצל אחד זה הגר"ח, ואצל האחר זה חזו"א...
אך עיקר טעותך, חוסר הבנה בסיסי, אין טענתי על שפוסקים כבה"ל, הגר"ח והגרי"ז. טענתי שפוסקים כרמב"ם וכסיפורים מוזרים על הבית הלוי, הגר"ח וכו'.
ובעיקר, בהלכה דנים בדברי הקדמונים, גם אם לעיתים פוסקים לא כמותם. תורה חדשה טובה לשיעור כללי, לא להלכה למעשה.
בספר פאות כהלכה כתב בשם כל תלמידי חזו"א שאין כזה דבר באמצע האוזן, אלא מסוף האוזן, וכן הוא בציור שכתוב בארחות רבינו שכתב הסטייפלר על אמצע האוזן שזה לא פאה, עיי"ש ותמצא נחת.ב. זעירא אמר:אך מה מאוד התפלאתי לראות לכל אורך הקמפיין איך שהם מתייחסים לשיעור פאה שמתחיל מאמצע האוזן (המקום הגבוה באוזן), כשיטת החזו"א, ומתעלמים מכך ששיטתו מחודשת היא ו[לכה"פ]ברוב תפוצות ישראל במשך הדורות השיעור היה מתחילת האוזן כמבואר בספרי הפוסקים וכן נהגו בכל הדורות.
ידעתי גם ידעתי שאין זה מוסכם על כולם שזוהי דעת חזו"א, ולא הזכרתי כי לא רציתי להסיט את תשומת הלב מטענתי העיקרית.chaim אמר:בספר פאות כהלכה כתב בשם כל תלמידי חזו"א שאין כזה דבר באמצע האוזן, אלא מסוף האוזן, וכן הוא בציור שכתוב בארחות רבינו שכתב הסטייפלר על אמצע האוזן שזה לא פאה, עיי"ש ותמצא נחת.ב. זעירא אמר:אך מה מאוד התפלאתי לראות לכל אורך הקמפיין איך שהם מתייחסים לשיעור פאה שמתחיל מאמצע האוזן (המקום הגבוה באוזן), כשיטת החזו"א, ומתעלמים מכך ששיטתו מחודשת היא ו[לכה"פ]ברוב תפוצות ישראל במשך הדורות השיעור היה מתחילת האוזן כמבואר בספרי הפוסקים וכן נהגו בכל הדורות.
ומאוד התפלאתי על שיצאו הרבנים עם המהלך הזה של אמצע האוזן - דבר שמתחיל ונגמר בספר לשכנו תדרשו, והוא נגד כל הפוסקים.
יש הבדל גדול בין חזונאישניקים לבריסק.ב. זעירא אמר:לא התכוונתי לעקוץ, ובוודאי לא אותך.יראתי בפצותי אמר:אם זה היה אמור להיטות עקיצה אלי, טעית, משקלו של החזו"א בהלכה עצום, אך אני רחוק מהיות חזונאישניק, כי הרבה מחידושי החזו"א וכ"ש תלמידיו, נגד המקובל בהלכה מדקדמא, ואין ראיות מכריחות לזה, ואכ"מ.ב. זעירא אמר:כל אחד וקבלת התורה שלו, אצל אחד זה הגר"ח, ואצל האחר זה חזו"א...
אך עיקר טעותך, חוסר הבנה בסיסי, אין טענתי על שפוסקים כבה"ל, הגר"ח והגרי"ז. טענתי שפוסקים כרמב"ם וכסיפורים מוזרים על הבית הלוי, הגר"ח וכו'.
ובעיקר, בהלכה דנים בדברי הקדמונים, גם אם לעיתים פוסקים לא כמותם. תורה חדשה טובה לשיעור כללי, לא להלכה למעשה.
כוונתי הייתה למה שאתה בעצמך מודה, שישנם חידושים מחודשים מהחזו"א נגד המקובל מקדמת דנא, ולפעמים נגד ראשונים, ואצל ציבור מסוים אין אחר דבריו ולא כלום גם נגד ההלכה המסורה.
ובמידה מסוימת תופעה זו אינה נחלתם הבלעדית של החזונאישינקים, אלא של חלק גדול מהציבור הליטאי (לדוגמא בעלמא, ממה שעולה בראשי כעת: כולנו עדים בשנה האחרונה לקמפיין הנרחב על תספורות כהלכה (דבר מבורך כשלעצמו), אך מה מאוד התפלאתי לראות לכל אורך הקמפיין איך שהם מתייחסים לשיעור פאה שמתחיל מאמצע האוזן (המקום הגבוה באוזן), כשיטת החזו"א, ומתעלמים מכך ששיטתו מחודשת היא ו[לכה"פ]ברוב תפוצות ישראל במשך הדורות השיעור היה מתחילת האוזן כמבואר בספרי הפוסקים וכן נהגו בכל הדורות. אז לבא ולכתוב בטבעיות שהשיעור הוא מאמצע האוזן ללא שום הסתייגות שיש שיטה (מרכזית) אחרת (בתוספת התיאורים הצבעוניים על כמויות הלאוין שעוברים על כל שערה...) זו עדות להרגשה של קבלת התורה בבני ברק.