חידה: איפה נאמר "המחמיר אין מוחין בידו"

יושב אוהלים

משתמש ותיק
יש כמה הלכות שיש בהם מחלוקת בין שתי שיטות, אחד מחמיר ואחד מיקל, ולהלכה מסקינן שהמיקל אין מוחין בידו, היכן מצינו (במסכת ערובין) שיש שני שיטות בגמ', אחת לחומרא ואחת לקולא, ומסיקינן בגמ' המחמיר אין מוחין בידו.

 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
מכל מלמדי השכלתי אמר:
מסתמא זו חומרא דאתי לידי קולא. דאל"כ מה עניין מחאה לכאן

שאלה טובה באמת, ואחרי שיתגלה התשובה אשאיר לך את האתגר למצוא תירוץ לשאלתך.
 

לייבל

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
יש כמה הלכות שיש בהם מחלוקת בין שתי שיטות, אחד מחמיר ואחד מיקל, ולהלכה מסקינן שהמיקל אין מוחין בידו, היכן מצינו (במסכת ערובין) שיש שני שיטות בגמ', אחת לחומרא ואחת לקולא, ומסיקינן בגמ' המחמיר אין מוחין בידו.
א. יו"ד שע"ד ו' ברמ"א
ב. פחות מפורש "נהגו העם כר"מ"


 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
לייבל אמר:
יושב אוהלים אמר:
יש כמה הלכות שיש בהם מחלוקת בין שתי שיטות, אחד מחמיר ואחד מיקל, ולהלכה מסקינן שהמיקל אין מוחין בידו, היכן מצינו (במסכת ערובין) שיש שני שיטות בגמ', אחת לחומרא ואחת לקולא, ומסיקינן בגמ' המחמיר אין מוחין בידו.
א. יו"ד שע"ד ו' ברמ"א
ב. פחות מפורש "נהגו העם כר"מ"
א. האם זה כתוב בגמ'? כתבתי היכן מצינו במסכת עירובין.
ב. אכן לזה התכוונתי
 
 

לייבל

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
לייבל אמר:
יושב אוהלים אמר:
יש כמה הלכות שיש בהם מחלוקת בין שתי שיטות, אחד מחמיר ואחד מיקל, ולהלכה מסקינן שהמיקל אין מוחין בידו, היכן מצינו (במסכת ערובין) שיש שני שיטות בגמ', אחת לחומרא ואחת לקולא, ומסיקינן בגמ' המחמיר אין מוחין בידו.
א. יו"ד שע"ד ו' ברמ"א
ב. פחות מפורש "נהגו העם כר"מ"
א. האם זה כתוב בגמ'? כתבתי היכן מצינו במסכת עירובין.
ב. אכן לזה התכוונתי
א. צודק שזה לא בגמרא ולא בעירובין אבל הבאתי את זה בכל זאת כי זה יוזה יותר מפורש.
ב. אולי יש לומר על זה שאין הכוונה הכא שאין מוחין בידו אלא שזה הכלל בנהגו (שבד"כ זה לקולא) ולהכא זה יהיה להיפך השואל אין מצריכין אותו להחמיר לערב גם בחצירות, אבל מכל מקום לא משנים המנהג
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
לייבל אמר:
ב. אולי יש לומר על זה שאין הכוונה הכא שאין מוחין בידו אלא שזה הכלל בנהגו (שבד"כ זה לקולא) ולהכא זה יהיה להיפך השואל אין מצריכין אותו להחמיר לערב גם בחצירות, אבל מכל מקום לא משנים המנהג
אם כך היה הפשט, אז זה לא כמו בתענית, ורש"י מביא את הגמ' בתענית ואינו מפרש דהכא פירושו אחרת.
 

אוריאל

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
יש כמה הלכות שיש בהם מחלוקת בין שתי שיטות, אחד מחמיר ואחד מיקל, ולהלכה מסקינן שהמיקל אין מוחין בידו, היכן מצינו (במסכת ערובין) שיש שני שיטות בגמ', אחת לחומרא ואחת לקולא, ומסיקינן בגמ' המחמיר אין מוחין בידו.

הוא בדף היומי שלמדו היום, עירובין עב. שאמרו 'נהגו כרבי מאיר', ופירש רש"י שמי שעושה כמותו אין מוחין בידו, והיינו דמחמירים כר"מ לגבי שאין מועיל עירוב בחצירות ביין וכן שאין מועיל שיתוף במקום עירוב.
ועמדו על זה התוס' דלכאו' מה שייך לומר שלא מוחין במי שמחמיר לעשות כרבי מאיר, ותירצו בשלשה אופנים מעניינים, כיעו"ש.
 

לייבל

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
לייבל אמר:
הרב @יושב אוהלים  יש לך תירוץ מתישב בזה?
אם תאשר שהבנת את התשובה לחידה אוכל לתרץ את קושיתך.
אין צורך באישור שכן אנכי עניתי את התשובה
מ"מ השתא ראיתי שהתוס' מקשים כן, (יש"כ שבזכותך עיינתי בזה) ומתרצי לה שפיר
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
לייבל אמר:
יושב אוהלים אמר:
לייבל אמר:
הרב @יושב אוהלים  יש לך תירוץ מתישב בזה?
אם תאשר שהבנת את התשובה לחידה אוכל לתרץ את קושיתך.
אין צורך באישור שכן אנכי עניתי את התשובה
מ"מ השתא ראיתי שהתוס' מקשים כן, (יש"כ שבזכותך עיינתי בזה) ומתרצי לה שפיר
סליחה, חשבתי שהשואל הקודם הרב @מכל מלמדי השכלתי שאל את זה.

שמעתי מת"ח אחד ליישב, שאם לדעת ר"מ מברכים גם על העירוב וגם על השיתוף, א"כ נמצא שהמחמיר כר"מ מברך עוד ברכה, ואעפ"כ אין מוחין בידו.
 
 

אוריאל

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
לייבל אמר:
יושב אוהלים אמר:
אם תאשר שהבנת את התשובה לחידה אוכל לתרץ את קושיתך.
אין צורך באישור שכן אנכי עניתי את התשובה
מ"מ השתא ראיתי שהתוס' מקשים כן, (יש"כ שבזכותך עיינתי בזה) ומתרצי לה שפיר
סליחה, חשבתי שהשואל הקודם הרב @מכל מלמדי השכלתי שאל את זה.

שמעתי מת"ח אחד ליישב, שאם לדעת ר"מ מברכים גם על העירוב וגם על השיתוף, א"כ נמצא שהמחמיר כר"מ מברך עוד ברכה, ואעפ"כ אין מוחין בידו.
כך כתבו שם תוס' ליישב באחד התירוצים
 
 

לייבל

משתמש ותיק
ועוד תירצו שם דנהגו כר"מ ואם לא עירבו כר"מ לא היו מביאים כלי המילה לתינוק ונמצא חומרו קולו.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
אוריאל אמר:
יושב אוהלים אמר:
לייבל אמר:
אין צורך באישור שכן אנכי עניתי את התשובה
מ"מ השתא ראיתי שהתוס' מקשים כן, (יש"כ שבזכותך עיינתי בזה) ומתרצי לה שפיר
סליחה, חשבתי שהשואל הקודם הרב @מכל מלמדי השכלתי שאל את זה.

שמעתי מת"ח אחד ליישב, שאם לדעת ר"מ מברכים גם על העירוב וגם על השיתוף, א"כ נמצא שהמחמיר כר"מ מברך עוד ברכה, ואעפ"כ אין מוחין בידו.
כך כתבו שם תוס' ליישב באחד התירוצים
יישר כחכם - לא הספקתי לראות את התוס'.
אבל יש לי שאלה אם ידעת למה שאלת?
 
 

לייבל

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
אוריאל אמר:
יושב אוהלים אמר:
סליחה, חשבתי שהשואל הקודם הרב @מכל מלמדי השכלתי שאל את זה.

שמעתי מת"ח אחד ליישב, שאם לדעת ר"מ מברכים גם על העירוב וגם על השיתוף, א"כ נמצא שהמחמיר כר"מ מברך עוד ברכה, ואעפ"כ אין מוחין בידו.
כך כתבו שם תוס' ליישב באחד התירוצים
יישר כחכם - לא הספקתי לראות את התוס'.
אבל יש לי שאלה אם ידעת למה שאלת?
לא ידעתי, אלא שבזכותך ותוך כדי המשא ומתן אתך פתחתי את הגמרא שוב וראיתי שזה קושיית התוס' ועיינתי בו
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
לייבל אמר:
יושב אוהלים אמר:
אוריאל אמר:
כך כתבו שם תוס' ליישב באחד התירוצים
יישר כחכם - לא הספקתי לראות את התוס'.
אבל יש לי שאלה אם ידעת למה שאלת?
לא ידעתי, אלא שבזכותך ותוך כדי המשא ומתן אתך פתחתי את הגמרא שוב וראיתי שזה קושיית התוס' ועיינתי בו
שוב יישר כחכם על שזיכית אותי וזיכית את הרבים בתירוצו של התוס'.
 
 

נתן הבבלי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
יש כמה הלכות שיש בהם מחלוקת בין שתי שיטות, אחד מחמיר ואחד מיקל, ולהלכה מסקינן שהמיקל אין מוחין בידו, היכן מצינו (במסכת ערובין) שיש שני שיטות בגמ', אחת לחומרא ואחת לקולא, ומסיקינן בגמ' המחמיר אין מוחין בידו.
יש כעין זה בב"י בסוף הדיבור, שהמחמיר אין לו ע"מ לסמוך
בית יוסף יורה דעה סימן קה
שמעתי שהיו נוהגות הנשים כשנמלח חתיכת בשר עם חלב שבו לנקרו ולחזור למלוח הבשר ונ"ל שאין טעם בדבר דלמה לא תעלה מליחה ראשונה דאטו החלב שבה מעכבה מלפלוט דמה וסבור הייתי שטעם מי שהורה להן כן שאיפשר מפני שע"י שגוררין החלב נמצא שמגלה מקום בבשר שלא נגע בו המלח תחלה ואח"כ ראיתי שטעם זה אין לו שחר דא"כ חתיכה שנמלחה יהא אסור לחתכה לשתים והרי מעשים בכל יום חותכים הבשר אחר מליחתו לכמה חתיכות ולא פקפק אדם בדבר מעולם וכך מבואר בדברי תשובת הרשב"א (ח"א סי' רסה) להתיר ובשר שחותכים דק דק לפשטידא יוכיח הילכך אין להם על מה שיסמוכו כלל: 
 
חלק עליון תַחתִית