מתאהב על ידך אמר:
אבי חי אמר:
אברהם העברי אמר:
מתי ואיפה קטן לובש טלית שאולה ?
אם אקפיד ע"ז, עלי להקנות לכל א' מילדי את טליתו, ולהזהר שלא יחליפו ביניהם, ולא להעביר טלית קטנה לבן הבא.
כמדומה שרוב העולם (חוץ ממש' ברטלר) אינם נזהרים בזה, ואיני יודע הטעם.
מה הבעיה? גם בשאולה יש מצוה קיומית, אז אם הוא מאחינו בני אשכנז הוא מברך כמו נשים במ"ע שהזמ"ג.
וכמדומה שבכהאי גוונא גם ספרדים מברכים, כי בעקרון הוא כן מחוייב ואי"ז שקר לומר "וציוונו" כי הגברא בר חיובא, ורק יש לו פטור חיצוני שלא הטילו עליו החיוב כשהטלית לא שלו.
מ"ש מצוה קיומית כמדו' שהיא פליטת קולמוס, וצ"ל אינו מצווה ועושה.
מה שדימית לנשים במ"ע שהז"ג, והוספת דהכא עדיף, הנה בתוס' חולין קי ב
(ד"ה טלית) כתבו להיפך, ומ"מ סיימו דהמברך לא הפסיד. וז"ל
ולענין ברכה נראה שאין לברך על השאולה אע"פ שאומר ר"ת דנשים מברכות אסוכה אע"ג דפטורות דהוי אינה מצווה ועושה מדאשכחן רב יוסף דאמר מאן דאמר לי הלכה כרבי יהודה דאמר סומא פטור מן המצות עבידנא יומא טבא לרבנן ואם לא היה יכול לברך כל הברכות לא היה שמח בדבר מ"מ לא דמי לטלית שאולה דהתם אדם אחר היה חייב שאינו סומא או שאינה אשה אבל הכא כל אדם פטור כשאינו שלו ואעפ"כ המברך לא הפסיד.
ולענין הלכה, המג"א
(סימן יד סק"ה וסק"ח) מייתי מ"ש התו' דהמברך לא הפסיד, ועמ"ש במ"ב סקי"ד בשם דה"ח, דמשמע שלכתחילה לא יברך
(אמנם אפשר דאי"ז הפשטות בדברי המג"א), וכן מוכח מדברי כל הפוסקים שנחלקו אם השואל טלית מצוייצת בסתמא יכול לברך דמסתמא מקנה לו, או לאו
[ההוכחה גם מזה שצריכים מתנה בשביל לברך, וגם מזה שהסברא שבסתמא מקנה היא שמקנה לצורך הברכה, ודוק].
וע"ע בחי' הגרע"א שם דפליג אמג"א, די"ל דאף מ"ש התו' דהמברך לא הפסיד אינו אלא בשאל טלית והטיל בה ציצית משלו, ולא בשאלה מצוייצת. עכ"פ הספרדים ודאי אינם מברכים, כ"ש מלולב, וכ"כ הבא"ח והכה"ח.
ובאמת לענין חשש ברכה לבטלה בחינוך הקטנים, יש לסמוך על המג"א דהמברך לא הפסיד, וכנראה שזה טעם העולם. ולענין זה יתכן דגם הספרדים יכולים לסמוך אר"ת.
אך א"כ יוצא שאיננו מחנכים למצות ציצית, אלא באופן של אינו מצווה. ולכ' איננו מקיימים בזה פסק הטוש"ע, שכ' בסי' יז ס"ג (ע"פ הירושלמי): קטן היודע להתעטף, אביו צריך ליקח לו ציצית לחנכו.
הפתרון לזה, להקנות לכל הקטנים יחד, והו"ל טלית של שותפין דחייבת. ואע"ג דכ' המ"ב
(יד יח) דבעינן הסכמת השותף, ע"ש בבאה"ל שאינו אלא למנוע מצוה הבאה בעבירה, ולכ' סגי לזה ברשות קטן, ובפרט שע"מ כן קבלו השותפות.
ועדיין יש חסרונות. א. א"א להקנות לנולדין. ב. יש להשגיח שלא יתערבו טליתות של גדולים בשל קטנים.