הזהירות בצפרניים

שואל ומשיב

משתמש ותיק
בגמ' נדה יז. (ומו''ק יח'.) מובא שצריך להזהר בהם ולקברן או לשורפן,
והאשה הדורכת עליהם מפלת,
זכורני שראיתי שהטעם משום ביעתותא או משום כשפים, אשמח אם מי מהת''ח כאן יציין לי מקומו,
עוד ידוע בשם החזו''א שבזמנינו אינו נוהג כיוון שמשמע שמפילה מיד ואיננו ראויים לנס גלוי, אשמח לציון המקור גם בזה.
 

רמתים צופים

משתמש ותיק
ואנכי שמעתי בשם החזו"א בדיוק הפוך.
פעם הגיעו אליו זוג שלא זכו לפרי בטן, והאישה הפילה כמה פעמים, ושאלו להחזו"א על מה עשה ה' ככה, ועל מה עליהם להתחזק.
ענה להם החזו"א שתיזהר שלא לדרוך על צפרניים.
וביאר החזו"א - או אולי אחד מתלמידיו - שהחזו"א סבר שאנו אין לנו ידיעה ודרך לדעת על מה עושה ה' כך ולמה כך, אבל מה שכתוב בחז"ל זה מה שיש בידינו.
 

אוריאל

משתמש ותיק
בספר אעלה בתמר, [שהוא עובדות שסיפר מרן הגראי"ל זצ"ל מהחזו"א, עמוד פא], הביא ששאלו את החזו"א מפני מה אין רואים בזמנינו שאשה הדורכת על צפרניים קורה לה דבר, ואלו בגמרא הפליגו בזה, ואמר החזו"א שזה בכלל ההסתר פנים של הדור האחרון.

והטעם בזה, עיין נמוק"י מו"ק במקום שציינת, שי"א שהוא משום מיאוס, וי"א שהוא משום כשפים. ועיין בן יהוידע שם הסבר נוסף עפ"י הקבלה וכן אליהו רבה ר"ס סק"ז.
 

שואל ומשיב

משתמש ותיק
פותח הנושא
תודה.
אם הוא משום מיאוס, מאי נפק''מ אם הציפורניים נמצאות היכן שנפלו או במקום אחר?
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
אין הגיון אם הוזיזו את הציפורן או לאו בנוגע לטעם ביעותא, סברת החילוק אם יש היא עפ"ד חכמי הקבלה שאחר שזזו, הקליפה והסט"א הנאחזים בציפורן נקלש מהם כח היניקה. (אנני מבין בזה רק זכורני שכך מביאים)
יש דעות שהסכנה היא בעיקר כשגזז את ציפורני הידים והרגלים באותו היום, אבל אם קצץ רק את ציפורני הרגלים אין סכנה. עם זאת המנהג להחמיר. אבל בדיעבד אפשר לסמוך על דעה זו. ראה נידה יז ע”ב.
כמו כן, יש סוברים שאם לאחר גזיזת הציפורנים חתך הגוזז דבר אחר כמו נייר [לפני שהמעוברת דרכה על הציפורניים] הסכנה בטלה.ראה ערוך השולחן או”ח סי’ ג סעי’ ו. ועיי"ע בס’ שמירת הגוף והנפש סימן סח. מה שהרחיב על כל העניין בזה.
 

סבא

משתמש ותיק
שואל ומשיב אמר:
בגמ' נדה יז. (ומו''ק יח'.) מובא שצריך להזהר בהם ולקברן או לשורפן,
והאשה הדורכת עליהם מפלת,
ידוע בשם החזו''א שבזמנינו אינו נוהג כיוון שמשמע שמפילה מיד ואיננו ראויים לנס גלוי, אשמח לציון המקור גם בזה.
בספר טעמא דקרא להגרשי"ח קניבסקי שליט"א (עמוד ק"ז) בהנהגות והוראות מרן החזון איש זצ"ל (אות ז') כתב ששרף הצפרנים.
 

סבא

משתמש ותיק
אוריאל אמר:
והטעם בזה, עיין נמוק"י מו"ק במקום שציינת, שי"א שהוא משום מיאוס, וי"א שהוא משום כשפים. ועיין בן יהוידע שם הסבר נוסף עפ"י הקבלה וכן אליהו רבה ר"ס סק"ז.
וראה גם מטה משה עמוד העבודה סימן תי"א שכתב וז"ל ומה שאמרו רז"ל שמא תעבור עליהם אשה ותפיל, אפשר לומר כי קודם שחטא אדם הראשון היה מלבושו צפורן, וכשחטא נתפשט ממנו אותו מלבוש ולא נשאר רק הצפרניים, ומאחר שאשה גרמה שיתפשט אדם הראשון ממלבושיו היקרים, היה סבה שמה שנשאר בו מהם יהיה מקום להתענש בו האשה, וכן כתב ר' מאיר בן גבאי בספר תולעת יעקב (סוד השבת אות ג'). עכ"ל.
 

סבא

משתמש ותיק
שואל ומשיב אמר:
תודה.
אם הוא משום מיאוס, מאי נפק''מ אם הציפורניים נמצאות היכן שנפלו או במקום אחר?
כתב בספר להורות נתן חלק ז' סימן קל"ד וז"ל-
ובאמת הטעם דמיאוס צרין עיון, דא"כ אמאי היכי דכניס להו לבתר דנפל ושדי להו אבראי לית לן בה ומשום דכיון דאישתני אישתני, ופירש הנמוק"י שם דאין מזיקות אלא במקום נפילתן עיין שם, ואם הטעם דמזיק הוא משום מיאוס, א"כ אף שלא במקום נפילתן יזיק, דאכתי במיאוסייהו קיימי. ומוכח דעיקר הטעם הוא משום כישוף. עכ"ל.
 

הבוחן

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
יש דעות שהסכנה היא בעיקר כשגזז את ציפורני הידים והרגלים באותו היום, אבל אם קצץ רק את ציפורני הרגלים אין סכנה. עם זאת המנהג להחמיר. אבל בדיעבד אפשר לסמוך על דעה זו. ראה נידה יז ע”ב.
זכורני שאכן כתוב בצואת רבי יהודה החסיד לא לגזור את צפורני הידיים והרגליים באותו יום. האם זה בגלל הנ"ל? (שמא ישליכם וכו').
 

שואל ומשיב

משתמש ותיק
פותח הנושא
סבא אמר:
שואל ומשיב אמר:
בגמ' נדה יז. (ומו''ק יח'.) מובא שצריך להזהר בהם ולקברן או לשורפן,
והאשה הדורכת עליהם מפלת,
ידוע בשם החזו''א שבזמנינו אינו נוהג כיוון שמשמע שמפילה מיד ואיננו ראויים לנס גלוי, אשמח לציון המקור גם בזה.
בספר טעמא דקרא להגרשי"ח קניבסקי שליט"א (עמוד ק"ז) בהנהגות והוראות מרן החזון איש זצ"ל (אות ז') כתב ששרף הצפרנים.
וכ''כ בארחות רבינו ח''א עמ' קד
 

שואל ומשיב

משתמש ותיק
פותח הנושא
הבוחן אמר:
הפקדתי שומרים אמר:
יש דעות שהסכנה היא בעיקר כשגזז את ציפורני הידים והרגלים באותו היום, אבל אם קצץ רק את ציפורני הרגלים אין סכנה. עם זאת המנהג להחמיר. אבל בדיעבד אפשר לסמוך על דעה זו. ראה נידה יז ע”ב.
זכורני שאכן כתוב בצואת רבי יהודה החסיד לא לגזור את צפורני הידיים והרגליים באותו יום. האם זה בגלל הנ"ל? (שמא ישליכם וכו').
במג''א ובאר היטב סי' רס ב הביא זאת בשם המג''מ במשלי ושם כתב הטעם משום ''לא תחסום שור בדישו''(כמובן ע''פ סוד).
ובשע''ת מביא שהאריז''ל לא היה חושש.
 
חלק עליון תַחתִית