כפרות לתינוקות, הטעם

רוצה לדעת

משתמש ותיק
מה טעם המנהג לעשות כפרות לתינוקות ואף למעוברת,
הלא אין בהם חטא ועוון
אם אפשר טעם עפ"י "נגלה" [כי עפ"י סוד מסתמא יש טעמים] עם מקורות, אשמח
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
כמה פשוט. אם חשבת שכפרות זה תשובה, או כפרה על חטא, כמובן טעית. כי עד שתשאל למה לתינוקות, שאל איך זה מכפר. כפרות זה, שאם נגזרה גזירה ח"ו, הרי אחרי שנקבעה, חייבת לחול, וחלה על התרנגול במקום האדם, והוא אותו ענין של "ואתן אדם תחתיך - אל תקרי אדם אלא אדום", ועיין ברש"י על ידבר עמים תחתינו, ויש כזה עוד בכמה מקומות ברש"י.
כפרות שייך רק בבע"ח, וזה מטעם הנ"ל, כפרות על כסף, למרות שנקרא כפרות, איננו כפרות, אלא פדיון, שזה עניין אחר.
 

מבולבל

משתמש ותיק
אתה צודק.
ונזכרתי שהנביא יחזקאל מביא את נבואת אהרן לבני ישראל בארץ מצרים וגם שם מתבאר במפרשים שעמ"י נגזרה כליה וכל זכות קיומם היה ע"י שנהפכו לעבדי מצריים וחיותם היה מכח המצרים. והגאולה הייתה שהכליה שנגזרה על בנ"י קוימה במצרים.
ואולי זה גם הפשט בדברי הט"ז (כמדומני) שיש לומר "רוע גזר" כדי שהגזירה תשאר רק שבמקום רע היא תהיה טובה. וזה מדהים, אהבת ה' לעמ"י.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
כפרות שייך רק בבע"ח, וזה מטעם הנ"ל, כפרות על כסף, למרות שנקרא כפרות, איננו כפרות, אלא פדיון, שזה עניין אחר.
שמעתי פעם מהגר"ש פינקוס זצ"ל ששאל שלכאורה קשה איך מועיל כפרות על כסף, הרי הענין של כפרות בתרנגול הוא שבמקום שיקבל האדם מיתה "זה התרנגול ילך למיתה, והוא יכנס לחיים טובים ארוכים ושלום", משא"כ בכסף, כש"זה הכסף ילך לצדקה" זה לא מיתה לכסף, אלא אדרבה מעלה את הכסף לתכליתו שנעשה בו מצוה, וכידוע שכל דבר גשמי שנעשתה בו מצוה מעלה את הדבר למדריגה גבוה יותר, אם כן אין זה במקום מיתה אלא זה "מחיה" את הכסף.
והשיב: קודם כל יש לדעת שגם התרנגול מתעלה על ידי מצות שחיטה, ושנותנים אותו לעניים, ושמברכים עליו וכו', ושנית כשהאדם עושה עבירות ונתחייב בגללם מיתה ח"ו (או או שלא נזכה בגללם להיכתב ולהחתם בספר החיים, המיתה הוא כדרך שהוא "המית את עצמו" ע"י העבירות, ולא קיים בגופו המצות שהם חיותו של האדם, וא"כ כשמוציא את ממונו לדבר מצוה במקום להשתמש בהם לצרכי סתם גשמיות, זה כפרה על הנ"ל.
וצדיקים חביבים עליהם ממונם יותר מגופם.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
רוצה לדעת אמר:
מה טעם המנהג לעשות כפרות לתינוקות ואף למעוברת, הלא אין בהם חטא ועוון
השאלה לא כ"כ מובנת, הרי הפשט הפשוט (בנגלה - עד כמה ששייך) של כפרות הוא ש"זה התרנגול ילך למיתה, ואני אכנס לחיים טובים ארוכים ושלום", והיינו שאם ח"ו נגזר על האדם למות התרנגול ימות במקומו.
וכי לא מצינו תינוקות ועוברות שמתים? ולכן עושים להם כפרות שאם ח"ו נגזר עליהם שימותו, יהיה התרנגול במקומם.
 

בן אבנר

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
כמה פשוט. אם חשבת שכפרות זה תשובה, או כפרה על חטא, כמובן טעית. כי עד שתשאל למה לתינוקות, שאל איך זה מכפר. כפרות זה, שאם נגזרה גזירה ח"ו, הרי אחרי שנקבעה, חייבת לחול, וחלה על התרנגול במקום האדם, והוא אותו ענין של "ואתן אדם תחתיך - אל תקרי אדם אלא אדום", ועיין ברש"י על ידבר עמים תחתינו, ויש כזה עוד בכמה מקומות ברש"י.
כפרות שייך רק בבע"ח, וזה מטעם הנ"ל, כפרות על כסף, למרות שנקרא כפרות, איננו כפרות, אלא פדיון, שזה עניין אחר.
האם ברור שזה הטעם?
או שיתכן שזה כעין כל מה שעובר על תרנגול זה היה אמור לעבור עלי, ועי"כ מתעוררים לתשובה.
[כמדו' שהרציונליים שבינינו יותר יבינו טעם זה מאשר החלפת העונש שזה דבר שאינני יודע לו מקור ברור].
 
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
בן אבנר אמר:
האם ברור שזה הטעם?
או שיתכן שזה כעין כל מה שעובר על תרנגול זה היה אמור לעבור עלי, ועי"כ מתעוררים לתשובה.
[כמדו' שהרציונליים שבינינו יותר יבינו טעם זה מאשר החלפת העונש שזה דבר שאינני יודע לו מקור ברור].
מקורות יכול אני להביא בנקל, אבל הרציונליים הנ"ל, צריכים סוג מסוים של תשובות, שאותם אין ביכולתי לספק ובעיקר אין ברצוני.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
רוצה לדעת אמר:
מה טעם המנהג לעשות כפרות לתינוקות ואף למעוברת,
הלא אין בהם חטא ועוון
אם אפשר טעם עפ"י "נגלה" [כי עפ"י סוד מסתמא יש טעמים] עם מקורות, אשמח

אמנם אין בהם חטא ועוון [וראה עוד כאן] אמנם הם שייכים בעונש וכליה מצד אביהם וכדברי חז"ל שבת לב: בעוון ... [נדרים, ביטול תורה, שנאת חינם, ציצית מזוזה] של אדם 'בניו מתים'. 'כשהן קטנים'.

וזו גם תשובה למה שהעירו כאן על מה ילדים נידונים בר"ה?
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
בן אבנר אמר:
יראתי בפצותי אמר:
כמה פשוט. אם חשבת שכפרות זה תשובה, או כפרה על חטא, כמובן טעית. כי עד שתשאל למה לתינוקות, שאל איך זה מכפר. כפרות זה, שאם נגזרה גזירה ח"ו, הרי אחרי שנקבעה, חייבת לחול, וחלה על התרנגול במקום האדם, והוא אותו ענין של "ואתן אדם תחתיך - אל תקרי אדם אלא אדום", ועיין ברש"י על ידבר עמים תחתינו, ויש כזה עוד בכמה מקומות ברש"י.
כפרות שייך רק בבע"ח, וזה מטעם הנ"ל, כפרות על כסף, למרות שנקרא כפרות, איננו כפרות, אלא פדיון, שזה עניין אחר.
האם ברור שזה הטעם?
או שיתכן שזה כעין כל מה שעובר על תרנגול זה היה אמור לעבור עלי, ועי"כ מתעוררים לתשובה.
[כמדו' שהרציונליים שבינינו יותר יבינו טעם זה מאשר החלפת העונש שזה דבר שאינני יודע לו מקור ברור].
וזה אשר הבאתי באשכול אחר
הצעיר שבחבורה אמר:
זה לשון מחזור ויטרי בנוגע למנהג הכפרות
מחזור ויטרי סימן שלט
ויהא כפרתו כמו כפרת שעיר המשתלח שהיה מכפר על כל ישר' 
הצעיר שבחבורה אמר:
ובמהר"י וייל
שו"ת מהר"י ווייל סימן קצא
הג"ה במיימונ"י בעי"כ =בערב יום כפורים= יעשה כפרות ויאמר חת"כ ר"ת חליפתי תמורתי כפרתי זהו שם החותך חיים לכל חי. ויחשוב בלבו שהוא חייב מיתה כמו זה. והיינו טעם הקרבנות. זורקו לארץ כעין סקילה שוחטו הרג תופסו בידו בצואר הבהמה היינו חנק שורפו היינו שריפה. היינו דכתיב צדיק מצרה נחלץ ויבא רשע תחתיו וכתוב פדעהו מרדת שחת מצאתי כופר. כיון שיצא המשחית אינו משיב אא"כ צריך לחול על שום דבר והיינו טעמא דעגלה ערופה. 
 
חלק עליון תַחתִית