מבין ענין אמר:
זכור לי שראיתי דין זה במפורש שאין היתר לאכול פירות או לחם של הופרש ממנו חלה, על מנת שהנותר יהיה תרומה או חלה, ורק בחלת חו"ל הותר.
כעת איני מוצא את הדין הזה.
אודה למי שיוכל להראות לי את המקור.
תודה
בעניות הבנתי לא מובן לי המציאות של השאלה.
האם כוונתך למי שלא הפריש חלה בכלל, ודעתו שאחרי שהוא אוכל הוא יקרא שם חלה על מה שנותר?
א"כ איך קס"ד שמותר לעשות דבר זה, ואפי' בחלה של חוץ לארץ, הרי עד שלא קרא שם חלה הרי כולו טבל הוא?
או אולי כוונתך שכבר קורא עכשיו שם חלה על החלק שלא יאכל, ורק שאינו מפרישו משאר הלחם, אז ממנ"פ, אם כבר החליט עכשיו בדיוק באיזה חלק של הלחם הוא החתיכה שלא יאכל, ועל חלק זה הוא כבר רוצה שזה יהיה חלה מעכשיו, א"כ יש כאן שאלה של קריאת שם חלה בלי להפרישו, אם חל, ואם הוא מתיר לאכול את השאר, וזה לא קשור לאוכל ומשאיר חלק, אלא לכל מי שקורא שם חלה על מקום מסויים ואינו מפרישו.
ואם לא ציין על מקום מסויים, אלא אומר מה שאני עתיד להשאיר בסוף האכילה זה יהיה חלה מעכשיו, אז לכאורה זה שאלה של ברירה בהפרשת חלה. (ואולי לכן החלת חו"ל מהני משום ברירה בדרבנן, ובחלת א"י כשהו מה"ת לא מהני כדין ברירה בדאורייתא, דקיי"ל דלא מהני).