למה אתה לא מברך מלביש ערומים??

יעקב שלם

משתמש ותיק
נפסק להלכה ללא חולק שעל בגד חדש מברכים שהחיינו ומלביש ערומים

מסקר קצר שעשיתי רוב העולם לא מברך מלביש ערומים  (גם על בגדים חשובים שמברכים עליהם שהחיינו)

האם גם אתה לא מברך? למה?
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
פסקי תשובות אורח חיים סימן רכג
ומש"כ בשו"ע: כשילבשם מברך מלביש ערומים. כבר כתבו האחרונים 67 שאין אנו נוהגים בברכה זו, אלא יוכל לומר בלא הזכרת שם ומלכות, או ילבשם בבוקר ויכוין בעת ברכת מלביש ערומים על הבגד החדש, וה"ה לענין אבנט חדש יכוין בברכת אוזר ישראל בגבורה ולענין כובע חדש יכוין בברכת עוטר ישראל בתפארה.

הערה 67
67. סדר ברכת הנהנין פי"ב סעי' ו', כה"ח סקל"ב בשם יפה ללב ובן איש חי, ועיי"ש הטעם דאפשר דדווקא בגד שמכסהו כשהוא ערום לגמרי מברכין ברכה זו משא"כ בבגד ומלבוש עליון.
 

אברך

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
נפסק להלכה ללא חולק שעל בגד חדש מברכים שהחיינו ומלביש ערומים

מסקר קצר שעשיתי רוב העולם לא מברך מלביש ערומים  (גם על בגדים חשובים שמברכים עליהם שהחיינו)

האם גם אתה לא מברך? למה?
אני מברך. וכמבואר במ"ב וכדעת רוב הפוסקים (האשכנזים עכ"פ).
 
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
פותח הנושא
קדמא ואזלא אמר:
סדר ברכת הנהנין

מי הרב

זה פלא עצום שכנגד הלכה פסוקה הפסקי תשובות כותב כבר כתבו האחרונים
מה הכוונה ?!

המשנה ברורה הוא גם אחרון ולא מחלק שום חילוק
מדוע להכריע לא כמוהו
 

כותר

משתמש ותיק
כל מה שהמשנ"ב הוא 'הפוסק' זה כי התקבל ספרו בעם ישראל, והיכן שלא התקבל הולכים אחרי המנהג.
 

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
כל מה שהמשנ"ב הוא 'הפוסק' זה כי התקבל ספרו בעם ישראל, והיכן שלא התקבל הולכים אחרי המנהג.
האם הוא סתם עשה שטות בכך שהתעלם מהרעיון שלך בבואו לחלוק על המנהגים וההנהגות שלפניו?
הרי לדבריך היה צריך לומר לעצמו שגם אם מוכח מהפוסקים או מהסוגיה כך וכך, העיקר מה העוילם עושה. 
 

כותר

משתמש ותיק
חלילה לומר כזאת על החפץ חיים, הוא פסק כדעתו ולא ידוע לנו מה המנהג שראה.
אבל המנהג לא כך.
 

איכא מאן דאמר

משתמש ותיק
מתאהב על ידך אמר:
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
כל מה שהמשנ"ב הוא 'הפוסק' זה כי התקבל ספרו בעם ישראל, והיכן שלא התקבל הולכים אחרי המנהג.
האם הוא סתם עשה שטות בכך שהתעלם מהרעיון שלך בבואו לחלוק על המנהגים וההנהגות שלפניו?
הרי לדבריך היה צריך לומר לעצמו שגם אם מוכח מהפוסקים או מהסוגיה כך וכך, העיקר מה העוילם עושה. 
הוא לא טען שכל מקום שהמשנ"ב פוסק שלא כמנהג שהיה אז אין הלכה כמוהו
אלא התייחס למקום בו היום נוהגים שלא כמוהו
שמעתי פעם טענה שהמשנ"ב התקבל בכל עם ישראל וכיצד אנו מעיזים לעשות שלא כמוהו דברים מסויימים
ועל זה הוא ענה שכל מה שקיבלו את המשנ"ב זה מנהג, ויש דברים בהם נהגו אחרת מדבריו
דרך אגב אצל הספרדים יש מושג כזה "מנהג קדום נגד מרן"
 

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
איכא מאן דאמר אמר:
מתאהב על ידך אמר:
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
כל מה שהמשנ"ב הוא 'הפוסק' זה כי התקבל ספרו בעם ישראל, והיכן שלא התקבל הולכים אחרי המנהג.
האם הוא סתם עשה שטות בכך שהתעלם מהרעיון שלך בבואו לחלוק על המנהגים וההנהגות שלפניו?
הרי לדבריך היה צריך לומר לעצמו שגם אם מוכח מהפוסקים או מהסוגיה כך וכך, העיקר מה העוילם עושה. 
הוא לא טען שכל מקום שהמשנ"ב פוסק שלא כמנהג שהיה אז אין הלכה כמוהו
אלא התייחס למקום בו היום נוהגים שלא כמוהו
שמעתי פעם טענה שהמשנ"ב התקבל בכל עם ישראל וכיצד אנו מעיזים לעשות שלא כמוהו דברים מסויימים
ועל זה הוא ענה שכל מה שקיבלו את המשנ"ב זה מנהג, ויש דברים בהם נהגו אחרת מדבריו
דרך אגב אצל הספרדים יש מושג כזה "מנהג קדום נגד מרן"




אני רואה שלא הסברתי עצמי כראוי. 
כמו שהמ"ב (בצעירותו) יכל לעורר באומץ על הנהגה/מנהג של טעות ושכחת ההלכה וברבות הימים הוא אף הצליח לגרום בזה לאנשים לקום ולשנות את המנהג העתיק שלהם [לפעמים כבר בחייו ולפעמים רק אחרי מותו]. 
בדיוק כך פותח האשכול יכול גם הוא לצעוד בדרכו של המ"ב ושאר פוסקים ולהזכיר לנו כל דבר שאולי שכחנו ואפשר עוד לתקן.
ועל הדרך - גם​​ זכה הכותב להעביר מסר בין השיטין שגם אחרי אלפיים שנות מנהגים וגלויות וטלטולים והתפתחויות - אנו עדיין כפופים לחלוטין לרבותינו חכמי התלמוד. 
​​​​​​(וכבר האריך בזה רעק"א בתשובה שח"ו לשנות וכו' וכו' והעיקר העיקרים הוא לא לזוז כמלא נימא ממשמעות התלמוד). 

 
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
נפסק להלכה ללא חולק שעל בגד חדש מברכים שהחיינו ומלביש ערומים

מסקר קצר שעשיתי רוב העולם לא מברך מלביש ערומים  (גם על בגדים חשובים שמברכים עליהם שהחיינו)

האם גם אתה לא מברך? למה?
אני לא מברך, על פי דעת אדמו"ר הזקן
 
 

איכא מאן דאמר

משתמש ותיק
מתאהב על ידך אמר:
ועל הדרך - גם​​ זכה הכותב להעביר מסר בין השיטין שגם אחרי אלפיים שנות מנהגים וגלויות וטלטולים והתפתחויות - אנו עדיין כפופים לחלוטין לרבותינו חכמי התלמוד.
באותו עניין זכור לי שכשהייתי ילד, יצא לי שאני צריך לברך שהחיינו בראיית פני אחי הגדול הנשוי האהוב, שהגיע לשבת לבית הורי לאחר למעלה משלושים יום.
כמובן שלא נשאתי פלאפון ובמהלך כל החודש לא שוחחתי עם אחי בטלפון
לפני שהוא הגיע לשבת, נכנסתי אל הגר"נ קופשיץ שליט"א ושאלתיהו על כך
תשובתו הדהימה אותי: "היום לא נוהגים לברך".
לא ויתרתי בקלות ושאלתי שוב: הרי מבואר בהלכה שצריך לברך, ומהו המנהג הזה?
ענה לי הגר"נ שוב במאור פנים" "המנהג הוא שלא מברכים את הברכות האלה"
עד כאן המעשה.
 

פפפפ

משתמש ותיק
איכא מאן דאמר אמר:
מתאהב על ידך אמר:
ועל הדרך - גם​​ זכה הכותב להעביר מסר בין השיטין שגם אחרי אלפיים שנות מנהגים וגלויות וטלטולים והתפתחויות - אנו עדיין כפופים לחלוטין לרבותינו חכמי התלמוד.
באותו עניין זכור לי שכשהייתי ילד, יצא לי שאני צריך לברך שהחיינו בראיית פני אחי הגדול הנשוי האהוב, שהגיע לשבת לבית הורי לאחר למעלה משלושים יום.
כמובן שלא נשאתי פלאפון ובמהלך כל החודש לא שוחחתי עם אחי בטלפון
לפני שהוא הגיע לשבת, נכנסתי אל הגר"נ קופשיץ שליט"א ושאלתיהו על כך
תשובתו הדהימה אותי: "היום לא נוהגים לברך".
לא ויתרתי בקלות ושאלתי שוב: הרי מבואר בהלכה שצריך לברך, ומהו המנהג הזה?
ענה לי הגר"נ שוב במאור פנים" "המנהג הוא שלא מברכים את הברכות האלה"
עד כאן המעשה.
ומ"מ המברך בכונה לא הפסיד גם לדעת הגר"נ קופשיץ 
 
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
פותח הנושא
איכא מאן דאמר אמר:
מתאהב על ידך אמר:
ועל הדרך - גם​​ זכה הכותב להעביר מסר בין השיטין שגם אחרי אלפיים שנות מנהגים וגלויות וטלטולים והתפתחויות - אנו עדיין כפופים לחלוטין לרבותינו חכמי התלמוד.
באותו עניין זכור לי שכשהייתי ילד, יצא לי שאני צריך לברך שהחיינו בראיית פני אחי הגדול הנשוי האהוב, שהגיע לשבת לבית הורי לאחר למעלה משלושים יום.
כמובן שלא נשאתי פלאפון ובמהלך כל החודש לא שוחחתי עם אחי בטלפון
לפני שהוא הגיע לשבת, נכנסתי אל הגר"נ קופשיץ שליט"א ושאלתיהו על כך
תשובתו הדהימה אותי: "היום לא נוהגים לברך".
לא ויתרתי בקלות ושאלתי שוב: הרי מבואר בהלכה שצריך לברך, ומהו המנהג הזה?
ענה לי הגר"נ שוב במאור פנים" "המנהג הוא שלא מברכים את הברכות האלה"
עד כאן המעשה.

יישר כח

כמדומני שבדוגמא שלך יש יותר מקורות שנהגו להימנע מלברך
בשל סברא שלא ידוע לנו מה הגדר של אהוב הרבה כלשון הטור

מעי"ז מצאו כמדומני בשעה"צ שלא מברכים על בריות נאות ברוך שככה לו בעולמו כי אין אנו בקיאים 
במציאות של נאות מאוד
 

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
אם כבר הרב קופשיץ - סיפור אולי הפוך עליו.
ידידי המתגורר בעירו שאל אותו למה לא מבטלים מצוות שונות (כמו תפילה וכדו') כשעוסקים במצוה כלשהיא, מדוע אין נוהגים היום ההיתר של עוסק במצוה פטור מן המצוה?
תשובת הרב היתה (בטרוניא) מה פתאום לא נוהגים? ודאי שכן!
(כלומר, מה אכפת לי מה עושים העוילם גוילם, ההלכה שרירה וקיימת גם אם כולם שכחו אותה...)
 

יערב שיחי

משתמש ותיק
מתאהב על ידך אמר:
איכא מאן דאמר אמר:
מתאהב על ידך אמר:
האם הוא סתם עשה שטות בכך שהתעלם מהרעיון שלך בבואו לחלוק על המנהגים וההנהגות שלפניו?
הרי לדבריך היה צריך לומר לעצמו שגם אם מוכח מהפוסקים או מהסוגיה כך וכך, העיקר מה העוילם עושה. 
הוא לא טען שכל מקום שהמשנ"ב פוסק שלא כמנהג שהיה אז אין הלכה כמוהו
אלא התייחס למקום בו היום נוהגים שלא כמוהו
שמעתי פעם טענה שהמשנ"ב התקבל בכל עם ישראל וכיצד אנו מעיזים לעשות שלא כמוהו דברים מסויימים
ועל זה הוא ענה שכל מה שקיבלו את המשנ"ב זה מנהג, ויש דברים בהם נהגו אחרת מדבריו
דרך אגב אצל הספרדים יש מושג כזה "מנהג קדום נגד מרן"




אני רואה שלא הסברתי עצמי כראוי. 
כמו שהמ"ב (בצעירותו) יכל לעורר באומץ על הנהגה/מנהג של טעות ושכחת ההלכה וברבות הימים הוא אף הצליח לגרום בזה לאנשים לקום ולשנות את המנהג העתיק שלהם [לפעמים כבר בחייו ולפעמים רק אחרי מותו]. 
בדיוק כך פותח האשכול יכול גם הוא לצעוד בדרכו של המ"ב ושאר פוסקים ולהזכיר לנו כל דבר שאולי שכחנו ואפשר עוד לתקן.
ועל הדרך - גם​​ זכה הכותב להעביר מסר בין השיטין שגם אחרי אלפיים שנות מנהגים וגלויות וטלטולים והתפתחויות - אנו עדיין כפופים לחלוטין לרבותינו חכמי התלמוד. 
​​​​​​(וכבר האריך בזה רעק"א בתשובה שח"ו לשנות וכו' וכו' והעיקר העיקרים הוא לא לזוז כמלא נימא ממשמעות התלמוד). 
מן המפורסמות הוא שהמ''ב בעצמו לא שינה מהמנהג, גם בכו"כ עניינים הסותרים להלכה שפסק בספרו, 
ואני לא אפול מהכיסא אם נשמע שהמ''ב לא בירך מלביש ערומים. 
 
 

פראנק

משתמש ותיק
מי שנוהג לברך שהחיינו על קניית בגד חדש שיברך מלביש ערומים שהוא לובש אותם


 
 

שלמהיצחק

משתמש רשום
שאלו את פוסק הדור ורשכבה"ג הג"ר משה פיינשטיין: "האם מנהגינו לברך מלביש ערומים על בגד חדש, וענה שכן וכך הוא נוהג (מסורת משה ח"ב אות עז וח"ג - שכחתי באיזה עמוד)


לעניין האם יש לברך שהחיינו או מלביש ערומים ראשון נחלקו גדולי פסוקי אשכנז המ"ב והערוך השולחן, והגרמ"פ (שם) נהג כערוך השולחן.
 

אשרי העם

משתמש ותיק
שלמהיצחק אמר:
שאלו את פוסק הדור ורשכבה"ג הג"ר משה פיינשטיין: "האם מנהגינו לברך מלביש ערומים על בגד חדש, וענה שכן וכך הוא נוהג (מסורת משה ח"ב אות עז וח"ג - שכחתי באיזה עמוד)


לעניין האם יש לברך שהחיינו או מלביש ערומים ראשון נחלקו גדולי פסוקי אשכנז המ"ב והערוך השולחן, והגרמ"פ (שם) נהג כערוך השולחן.

עמ' קס, ומצו"ב:

מסורת משה ח''ב עמ' ס.PNG
 
מקובלני ממו"ר אבי ע"פ מנהגי היקים לברך על בגד חדש מלביש ערומים מיד אחרי ברכת שהחיינו.
אחר שלמד אבי סוגיא זו היטב, ולא רצה לנטות ממנהג אבותיו, הורה לי להשתדל ללבוש בבוקר ולכוון לפטור בברכת מלביש ערומים של הבוקר,
אך אם לא יוצא לי כגון ע"ש וכדו' מברך אני מלביש ערומים.
(יש לי גםחבר שלמד הסוגיא ומברך אף הוא.)
 
חלק עליון תַחתִית