פורום לתורה מאחלת לחו"ר וכל בית ישראל פורים שמח!

הקפת הראש אצל הספר


פותח הנושא
הערשל
הודעות: 404
הצטרף: 14 ינואר 2020, 20:14
נתן תודה: 34 פעמים
קיבל תודה: 55 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

הקפת הראש אצל הספר

שליחה על ידי הערשל » 03 ספטמבר 2020, 00:47

לאחרונה רבו המעוררים על חשש איסור הקפת הראש כשמסתפר אצל מי שאינו בקי שעלול לגלח מקצת מקום הפאות.
אך צריך לדעת שהדבר אינו פשוט לאיסור דיעוי' בשו"ע שכ' שכל מקום זה של הפאות לא תיגע בו יד ועי' ביאור הגר"א שלדעת הרמב"ם האיסור הוא במי שאינו מניח מ' שערות, וכן משמע מעוד ראשונים שהאיסור הוא דווקא כשמשוה צדעיו לאחורי אזניו לגמרי, אך הסמ"ג נוקט שיש איסור כבר בב' שערות, וצריך להחמיר בזה משום ספק דאורייתא.
ספק נוסף ישנו שלדעת הרמב"ם האיסור הוא דווקא בתער, אך לדעת התוס' במספריים כעין תער ג"כ אסור. ומכונת תספורת אינה תער, אך גם בזה צריך להחמיר מספק.
ועי' בפתחי תשובה שהביא מתשובת חת"ס שגם להשיטות שיש איסור בב' שערות מ"מ במסרק אין איסור, וצריך לבדוק בדבריו אם סברתו שייכת להתיר בכל מה שאינו תער. ואשמח אם מאן דהו יוכל להעלות כאן את התשובה המלאה סי' קל"ט וק"מ.

סמל אישי של משתמש

מכל מלמדי השכלתי
הודעות: 1587
הצטרף: 04 מאי 2018, 17:26
מיקום: בני ברק ישראל
נתן תודה: 293 פעמים
קיבל תודה: 549 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הקפת הראש אצל הספר

שליחה על ידי מכל מלמדי השכלתי » 03 ספטמבר 2020, 01:02

שפתיים ישק משיב דברים נכוחים. כבר כתבתי על זה כמה פעמים. גם כאן. וגם שלחתי ד"ז באריכות ובתוספות לרב עדס שמרעיש הרבה על כל העניין ולא השיב לי כלום (והיה זה אחרי ששוחחתי עמו בטלפון וביקש ממני להעלות את הדברים בכתב)

רק אציין שהחזו"א פוסק להקל בספק ספיקא הנ"ל לעניין שמותר לסרק את מקום הפאות אף שפס"ר שיתלש שיער. הובאו דבריו בסוף ספר טעמא דקרא למרן הגרח קנייבסקי


אביגדור אהרן
הודעות: 82
הצטרף: 16 יולי 2020, 10:34
נתן תודה: 60 פעמים
קיבל תודה: 21 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הקפת הראש אצל הספר

שליחה על ידי אביגדור אהרן » 03 ספטמבר 2020, 01:43

שו"ת חתם סופר חלק ב (יורה דעה) סימן קלט
ישאו הרים שלום לנופך ספיר ויהלום יגדל כסאו וירום קרנו ה"ה הרב הגאון הגדול האמתי המפורסים כערוגת הבשם נ"י ע"ה פ"ה כקש"ת מו' עקיבא איגר ני' אב"ד ור"מ דק"ק פרידלאנד.
אשר בדק לן מר מנ"ל היתר סריקות פאות הראש למאן דמחמר בש"ע י"ד סי' קפ"א אפי' במספריים כעין תער משום דלא ילפי' ראש מזקן א"כ יש לאסור כל מיני הקפה ואפי' במסרק וכדתנן נזיר חופף ומפספס אבל לא סורק אלו דברי קדשו.
והנה ברור דמנזיר אין ראי' דהתם כתי' גדל פרע שער ראשו שמצוה לגדלם לכן אפי' תולש אסור שהרי עכ"פ אינם מגודלים אבל הכא לא הקפידה תורה אלא ההסרה אפשר לומר שאין הקפדה בתלישה וכן אין ראי' מתוספתא דמייתי סמ"ג הובאה ביתה יוסף דתולש ב' שערות חייב משום נזיר ומשום מקיף דע"כ לא מותבינן מההיא תוספתא מדשבקו תוס' ריש שבועו' מלהביא ראי' ממנה לשיטתם דלא מקשינן ראש לזקן אע"כ תוספתא לא נחית אלא לשיעורא דשתי שערו' אבל לישנא דתולש איידי דנזיר נקיט ושגירת לישנא בעלמא הוא אלא ניהו דאין ראי' לאסו' מ"מ מסברא נראין דברי פר"מ וכיון דהקפיד על ההקפה שלא להשוות אחורי אזנים עם צדעיו א"כ מה לי תולש או גוזז.
איברא לא חזינא לרבנן קשישי דמזהרו בהכי וגם ראיתי למורי הגאון חסיד שבכהונה מה"ו נתן אדלער זצ"ל מרי דעובדא דעביד הכי ש"מ לית דחש להאי מילתא ומיהו טעמא בעי ואנן עיינינן ואשכחנא ביה טעמא בעזה"י - הנה בודאי לשיטת רמב"ם דיהיב שיעורא לפאת הראש ארבעי' שערו' לא קמבעי' ליה לפר"מ דלא מבעי' למאן דאית ליה שערות מלאות בפאת ראשו שאין חשש בסרוק דבשלמא בנזיר דמחייב על השרת ב' שערות ה"ל פסיק רישי' שלא ישיר ב' שערות משא"כ בפאת ראשו לא שכיחי שישיר רוב שערותיו ויעמידם על ארבעי' ואין כאן בית מיחש אלא אפי' במי שאין לו אלא מ' שערו' מצומצמים נמי נראה דליכא למיחש למידי די"ל בפשיטו' דזקינים של רמב"ם דיהיבי שיעורא מ' שערו' לא מהלכה למשה מסיני אמרו כן ולא הוה מב"ד של יע"בץ שיסדו שיעורים אשר לא שיערום אבותינו בש"ס אלא נראה דס"ל דשיעורו מן התורה הוא בשיור ב' שערות דהרי לא הקפיד אלא שלא ישוה צדעיו עם אחורי אזניו וכל שלא שוו ושתי שערו' מפסיקו' שזהו שיעור המקובל בכל דיני שיעור אזי לא הוה היקף רק שמקובל בידם מחכמי אחרונים או אפי' מחכמי התלמוד משום מראית העין להשאיר מ' שערו' שלא יראה כמשוה הצדעי' עם אחורי אזניו אבל מן התורה כלל לא והמעיי' בלשון הרמב"ם יראה וישפוט בצדק כי כן דעתו וא"כ ממילא אין לאסור במסרק משום פסיק רישי באיסור דרבנן שישיר שתים ממספר הארבעים.
וזה י"ל נמי שהבין הסמ"ג ומשו"ה השיג אהרמב"ם מהתוספתא הנ"ל תולש ב' שערו' חייב משום נזיר ומשום מקיף כיון דתוספתא מיירי מחיוב מלקות א"כ ע"כ מיירי ממי שלא השאיר אלא ב' שערו' לבד וא"כ התולשם לא יצדק לומר שחייב משום תולש ב' שערו' שהרי עוקר הכל ומשוה עתה בתלישת צדעיו עם אחורי אזניו ואין זה דומה לתולש ב' שערו' דנזיר אע"כ דלא כרמב"ם ואפי' בפאה מלאה חייב הגוזז ממנו ב' שערות וצדקו דברי התוספתא.
מ"מ הדרן להנ"ל דלהרמב"ם לא קא מבעי' לי' רק לשיטת הסמ"ג הנ"ל דאסור לגזוז ב' שערו' מפאה המלאה לה אם כן יאסור סירוק למ"ד דאפי' בלא תער אסור ולזה אומר אני דא"א למחמר תרי חומרי בהדדי דא"כ מ"ט תנן מתני' דאבל לא סורק בנזיר ולא אצל כל אדם בפיאה שלו דשכיחי טובא והוה נמי חידוש טפי אע"כ או נימא דלא מחייב אלא בהשרת כל השיעור מבלי השאיר ב' שערו' מן התורה וכמ"ש לעיל וזה לא הוי פסיק רישיה או נימא דילפי' ראש מזקן דבעי תער דוקא אבל לחוש ולומר דהלכה כתרוויי' לחומרא א"כ תיקשי מתני'.
גם מברייתא דת"כ גופיה מוכרח להתיר תלישה אליבא דכ"ע דהרי ממעט מספרים ומלקט ורהיטנא בזקן מדכתי' לא יגלחו וכתיב נמי לא תשחיתו וילפי' פאה פאה ליתן האמור של זה בזה וכו' וכן פירש"י להדי' פ"ק דקדושין וצ"ע היכן מצינו הכי ליתן האמור של זה בזה להקל שלא יתחייב עד שיהי' שניהם גלוח והשחתה ולמה לא נימא להחמיר לחייב על כ"א בפ"ע בין בגלוח בלא השחתה דהיינו מספרים ובהשחתה בלא גלוח היינו מלקט ורהיטנא ואין לי מנוס מלהסתר מזאת הקושי' אלא לומר דאי ס"ד להחמיר לא לכתו' רחמנא לא ה"י /ה'/ ולא וי"ו /ו'/ לא גלוח ולא השחתה אלא לא תסיר פאת זקניך (דאי כתי' לא תגוז נמי הוה ממעט מלקט ורהיטנא שאין דרך גזיזה בכך כמ"ש רש"י בגלוח) ומדלא כתי' לא תסור ש"מ ליתן האמור של זה בזה להקל כך צריך לומר והשתא אכתי תקשה אי הוה כתיב הכי ה"א לאסור אפי' תלישה ומריטה ע"כ היה צריך למיכתב לשון גלוח והשחתה אע"כ מוכח דפשיטא לרבנן דאפי' אי הוה כתיב הכי לא הוה תלישה בכלל איסור דכל דלא מפרש בהדיא קרחה כמו בבין עיניכם אז לא נאסור בקריחה ונזיר שאני משום דכתיב גדל פרע כמ"ש לעיל וא"כ מוכח מזה לכל השיטות להתיר התלישה בפאת הראש.
וזאת לדעת כי דברי תוס' דשבועו' צל"ע דרצו לומר לאסור במלקט ורהיטנא ולהתיר במספרים מאי אולמא דהאי מהאי דממ"נ אי מקשי' ראש לזקן לא לחייב אלא בתער ואי לא מקשי' ראש לזקן אפי' במספרים לאסור ע"כ היה נראה לענ"ד דס"ל להתוס' נמי דילפי' ראש מזקן בלי ספק דהרי לענין נשים ילפינן היקשא כל דליתא בהשחתה ליתא בהקפה א"כ הה"נ לענין תער אלא דס"ל להתוס' כיון דלא כתיב השחתה בגופיה דהקפה דילפי' מזקן מ"מ אינו דומה ממש כמו זקן דכתי' השחתה בגופי' דומה קצת למ"ש בכלאי הכרם ובב"ח =ובשר בחלב= להכי לא כתיב אכילה בגופי' וכו' וה"נ דכוותי' וס"ל להתוס' נהי דתולש לא מחייב דהרי מקשינן לזקן מ"מ מספרי' כעין תער ה"ל קצת השחתה עכ"פ מיחייב מדלא כתיב השחתה בגופיה הדר אמרו דלמא דוקא לענין מלקט ורהיטנא חמיר ראש ולא לענין מספרים וחזרו בהם והעלו שניהם לאסור והכל משום דלא כתיב השחתה בגופיה סגי בקצת השחתה אבל בתלישה לית דין ולית דיינא.
ועוד נ"ל מה שאנו תופסים לאסור מספרים כעין תער בפאת הראש לאו מטעם התוס' והרא"ש אתאינן עלה דס"ל לחלק בין ראש לזקן אלא מטעם גליון תוספות שהביא בתה"ד הובא ביתה יוסף דס"ל לאסור גם בזקן מספרים כעין תער אלא שבאו דבריהם סתומים ונראה דס"ל מכח ראיות תוס' מסוגיא דנזיר דמספרי' כעין תער בראש אסור וס"ל נמי דע"כ הקיש הכתו' ראש לזקן וא"כ ע"כ בזקן נמי תער לאו דוקא אלא ה"ה מספרים כעין תער והש"ס דמכות דממעט מספרי' היינו שלא כעין תער אבל כעין תער אסור בשניהם מן התורה ומ"מ ילפי' זקנו דמצורע מזקנו דכל אדם דמפורש בי' השחתה דמשמע תער דוקא למימרא דבמצורע בעי' דוקא תער וכאלו מפורש במצורע השחתה דהיינו תער ומדאיצטריך זקנו ש"מ בראשו דכל אדם אסור אפי' במספרי' כעין תער והדר נילף גם זקן מיני' דראש לאסור במספרים כעין תער זה הנ"ל בדעת גליון התוס' וא"כ אין שום ה"א לאסור תולש ונ"ל שזה דעת המפרש בנזיר מ' ע"ב דמפרש מתני' דמכות שאינו מחייב אלא בתער דאהקפת הראש קאי והקשה באורח משור הא מסוגי' זו מוכחת להיפוך כמו שהוכיחו תוס' ריש שבועו' ע"ש ולפי הנ"ל ניחא דס"ל לאו דוקא תער ה"ה מספרים כעין תער מחויב בשניהם בין בראש בין בזקן מיהו בלאה"נ יש ליישב ק' התוס' דשבועו' ולמימר אי לא הוה כתי' זקנו לא מוקמי' ראשו אלא בנזיר ומצורע כמו בת"כ דמייתי תוס' אבל השתא דכתיב זקנו מוקמי' ליה אפי' בעלמא בלא נזיר ופשוט.
וצל"ע בכל זה הא בעידנא דמעיקר ללאו דהשחתה לא מקיים עשה דמצורע דעכ"פ בזקנו חייב בשתי שערו' במלא פי הזוג ומצות גלוח מצורע לא מקיים עד שיגלח כל שערו ולא ישאיר ב' שערו' בכל גופו עיי' נזיר מ"ב ובתוס' שם ריש ע"א. תבנא לדינא דמכל האמור נ"ל פשוט היתר גמור בלי פקפוק וזכות למנהגן של ישראל למיסרק רישא במסרק מבלי לתלות בוקי סריקי ברבותינו.
ובזה אתן קנצי למילין עד כי יבואו דברי קדשו עוד אלינו וכבדנוהו וה' ישמור צאתו ובואו לחיים ולשלום וירום כסאו וקרנו הגבה למעלה ותחז עינינו שבעה רועים ושמנה נסיכים הכ"ד אהבו הדבוק מאח המצפה לתשובתו החותם בכל חותמי ברכות - פ"ב יום ד' י"א סיון תק"ע לפ"ק. משה"ק סופר מפפ"דמ.
שו"ת חתם סופר חלק ב (יורה דעה) סימן קמ
החיים והשלום יהיו תמים יחולו על ראש צדיק ונשגב ה"נ רב חביבי ה"ה הגאון הגדול האמתי המפורסים נ"י ע"ה פ"ה כקש"ת מהו' עקיבא ני' אב"ד ור"מ דק"ק פרידלאנד יע"א.
נועם אמרותיו מכתב פתוחי חותם הגיעני יום אתמול ש"ק והיה לי שעשועים ויום עונג להתענג ברב טובו ויפיו מסולאים בפז וטרם אענה לעשות סנגוריא על כל דברי אומר כי באותן הימים עלה ברעיוני מלתא חדתא טבא דשוי' טובא לפע"ד בענין זה והוא כי הנה רש"י פי' בטעם לא סורק משום דהוה פסיק ריש' ועל זה נבנה יסוד דברינו מאז והנה כבר עמד בזה הריב"ש בתשובה סי' שצ"ד שהוא נגד ש"ס דנזיר דמפרש משום דלהסיר נימין המדולדלי' הוא מכוון וכן כ' תוס' בשבת נו"ן /נ'/ ע"ב ומייתי לי' מג"א סי' ש"ג סקכ"ב ועתה מצאתי בש"מ דנזיר על מתני' אבל לא סורק דהוה פ"ר =פסיק רישא= ולא ימות כר"ש כדמפרש בגמ' הרא"ש ז"ל בפי' עכ"ל והוא תמוה ביותר דהא בש"ס מפרש להדיא משום דמכוון להשיר נימין המדולדלים ואנו אין לנו בזה אלא דברי האורח מישור שכ' דס"ל מדלא מפליג בסורק גופיה בין מתכוון לאינו מתכוון אע"כ דפ"ר הוא והש"ס לא קאמר אלא דהוה פ"ר דניחא ליה דנהנה במה שמסיר נימין המדולדלין ע"ש הנה כי כן אני אומר דנימין המדולדלים דהיינו שכבר נעקרו מהגומות ותלוין במקצת לית בהו משום השחתה שהרי מושחתי' ועומדים הם ובשלמא בנזיר עכ"פ איכא משום גדל פרע שער ראשו אבל לאו דהשחתה ליכא וכעין ראי' מרמב"ם שכ' שאין מלקות על המסרק ולזה עוררני מופלג א' הגם שאינני שוה עמו כי ראי' זו יש לדחות בנקל מ"מ הדברים בעצמם נראים אמתיים.
ועתה אעבור פרשתא דא מ"ש פר"מ כמסייע שיש בו ממש דפ"ר בדרבנן הוה פלוגתא דרבוותא ובדרבנן אזלי' להקל מהא ליכא סייעתא לדידי דמג"א בסי' שי"ד חותך ההלכה בראיות ברורות ונכוחות דבדרבנן נמי אסרי' פ"ר לענין שבת חוץ מאמירה לנכרי ובס' אלי' רבה מסיק דגם התה"ד ס"ל כן יע"ש אמנם כל זה באי' שבת ולא ילפי' מיניה לשארי אי' כמ"ש מג"א שם בעצמו מדברי הרא"ש והוא בפ"ב דפסחים סי' ב' דפסיק רישא הוה כמתכוון בכל איסורים דאוריי' עכ"ל משמע אבל לא בכל איסו' דרבנן וע"ז כ' מג"א דלאו משום אי' שבת כ"כ הרא"ש רק משום שארי איסורים שהוזכרו שם לענין לא אפשר ולא קמכוון יע"ש ולזה נתכוונתי מעיקרא דלא אסרי' פ"ר בדרבנן לענין הקפת הראש.
ומ"ש פר"מ הגאון ני' דאי כהוכחתי דא"א למתפס כתרי חומרי יקשה אמרן בש"ע ואמ"ש בב"י וכיון דספיקא דאוריי' הוא כל רוחב מקום זה לא תיגע בו יד בתער או במספרים כעין תער הרי דפסק לחומרא במספרים כעין תער אפי' במקצת שערות אהו' ידידי אם אין להשיב על ההוכחה שלי רק משום דא"כ יקשה על בעלי ש"ע א"כ הרי כבר זכינו להתיר פאת הראש ולא נשאר אלא ק' על הרב"י ומי שדעתו רחבה מדעתינו יתרצנה בשגם י"ל עפ"י מ"ש פר"מ עוד לקמן במה שכתבתי שאפשר שאנו נמשכים אחרי הגליון התוס' שאוסר במספרים כעין תער בין בראש בין בזקן ולדידיה מותר לתלוש וגם על זה השיב מכ"ת דהרב"י לא מייתי חומרת הגליון תוס' גבי זקן לאסור במספרים כ"א הרמ"א על זה אני אומר אפשר דס"ל בפאת הראש דאיכא תוס' וגם גליון תוס' תרוויי' לאסור במספרים נחוש להו לחומרא נגד הרמב"ם משא"כ בזקן דאיכא הרמב"ם וגם התוס' להקל במספרים ע"כ לא חייש לגליון תוס' לחוד ומשו"ה סתם להקל וא"כ בתולש דשרי בין להרמב"ם ובין להגליון נקטינן להקל.
ומה שפקפק פר"מ אמ"ש בתוס' פ"ק דשבועות דיש לפרש פי' אחר אה"נ אי הוה אתאינא למילף היתר סריקה מהתוס' על פי הפירוש שלי היה הדין עם פר"מ כיון דאפשר לפרש פי' אחר אפי' בדוחק מנ"ל להוכיח דין חדש אבל נהפוך הוא כי פר"מ רצה להוכיח משיטת התוס' לאסור גם תלישה אשר לא נזכר בשום פוסק וכיון דאיכא לפרש כוונת התוס' כמ"ש אני ולהשוות המחלוקו' בינם להרמב"ם בענין זה א"כ המוציא עליו הראי'.
ומ"ש פר"מ על מ"ש שאפשר שאנו נוהגים עפ"י גליון תוספות ותמה עלי במה שרציתי לומר שהגליון נזהרו מק' תוס' דשבועות בתחלה אומר אני כי אפי' אם לו שגיתי בזה מ"מ לדינא אין נפ"מ כי אפי' אם לא נתיישב בזה ק' תוס' דשבועות מ"מ הגליון ס"ל כיון דבין בראש ובין בזקן אסור במספרים כעין תער מן התורה והוא עפ"י מנהגינו וזה אשר חפצינו אמנם מה שכתבתי שמיושב בזה ק' תוס' דשבועות אמנה אני אומר שכבר הרגשתי בקיצור דברי והוספתי שורתיים על הגליון של האגרת וז"ל ומ"מ ילפי' זקנו דמצורע מזקנו דכל אדם מה התם תער דהרי מפורש בי' השחתה שהוא תער אף ה"נ תער וה"ל כאלו כתיב השחתה במצורע להדיא ובתר דכתיב זקנו מוכח מדאיצטרך ש"מ בראשו חייב אפי' בכעין תער והדר נילף זקנו מראשו לענין זה וכעין זה מצאתי עתה בריטב"א ומ"ש בכוונת אורח מישור לא כן אהובי האורח מישור כ' להרמב"ם והגאונים לא קשי' לי' דאינהו סמכו אלשון תוספ' דמפורש תער להדי' נגד שקלא וטרי' דנזיר אך על המפרש דבא לפרש אותה הסוגי' בעצמה עלי' דידיה הדרה קושי' יע"ש ומ"ש בכתבי הראשון די"ל ק' תוס' בפשיטות ומר ני' כתב שאינו פשוט הנה מצאתיו בעינו כ' בשיטה מקובצת בשם מהו' עזריאל.
ומ"ש פר"מ על קושייתי דנימא לחומרא לאסור השחתה בלא גלוח וגלוח בלא השחתה וכתבתי שאין לומר דא"כ לא לכתוב לא גלוח ולא השחתה דז"א דה"א לאסור נמי תולש ועל זה דחה פר"מ דתולש נמי הוה השחתה וא"כ גם אי כתיב השחתה נאסר תולש הנה אפשר שכן הוא שגם תולש נקרא השחתה אף על גב שלא נ"ל כן מ"מ הקו' דלמא נילף הכי מה גלוח בכלי השחתה נמי בכלי והיינו בתער למעוטי תולש אבל מנ"ל דבעי' גלוח שיש בו השחתה אע"כ כמו שהוכחתי.
ומ"ש פר"מ ני' לתרץ הקו' שהקשיתי דבעידנא דמיעקרא ללאו לא מקיים עשה דגלוח מצורע וכ' דלפי דברי פסקי תוס' דזבחים לק"מ כיון שא"א לקיים העשה בענין אחר לא בעי' בעידנא מטיבותי' דמר קאמינא לא הבנתי זה הא אפשר ואפשר שיגלח השערות האלו במספרים ויקיים מצות מצורע שהוא בתער בשארי שערותיו ובהכי יתפרשו דברי תוס' דשבועות ג' ע"א ד"ה ועל הזקן וכו' דאפשר לקיים ע"י אשה ונכרי והקשה בשער המלך הא בעי' גלוח ע"י כהן ולק"מ דכיון דבגלוח ב' שערות סגי למצות מצורע כמבואר בנזיר וברמב"ם פי"א מצרעת דהיינו אם כבר נתגלח כל גופו שלא בתער ושייר ב' שערות מגלחן בתער ודיו וכן אם גלחן שלא בכהן דיו אם מעביר הכהן ב' שערות הנותרו' וא"ש וא"כ לא שייכי הא לדברי פסקי תוס' דזבחים דהתם א"א לקיים כלל מ"ע של ואכלו הבשר בשום פעם אם לא יוציא המוח ע"י שבירת עצם משא"כ הכא אפי' אי לא ימצא השתא זוג ומספרים לגלח שערות זקנו וכמ"ש תוס' באשה ונכרי מ"מ כיון שעכ"פ אפשר שיתקיים המ"ע בשום פעם אם יהיה מצוי זוג ומספרים תו לא דחי ל"ת משום דבעידנא דמיעקר ללאו לא מקיים עשה.
ובזה נדחה נמי מ"ש פר"מ מדברי נימוקי יוסף דב"מ מלאו דלא תוכל להתעלם דכהן בבה"ק =בבית הקברות= דמיחשב בעידנא משום דכולי' חדא השבה היא וכן נמי מילה בצרעת דאע"ג דמל ולא פרע כאלו לא מל מ"מ כולי' חדא חשיבא וה"ל בעידנא ג"ז י"ל התם הגבהה צורך השבה וא"א להשיב מבלי שיגבי' האבדה והמילה צורך פריעה ומשו"ה מיחשב בעידנא משא"כ אין העברת זקן בתע' התחלה לאינך שהרי אפשר שיעבירם במספרים ומלקט ויקיים מצות תער באינך ועדיין צריך עיון.
מ"ש פר"מ ליישב ק' הנימוקי יוסף דמשכחת לי' בשומר שאבד הפקדון באונס ומשכח לי' בבה"ק דכיון שמגביהו ה"ל השבה מעליתא דידו כיד בעלים נהניתי בזה וראוי למי שאומרו מ"מ ק' קצת למצוא שלא יתטמא מיד טרם הגביהו אותו מבה"ק שע"י שחייתו ליטול הרי מאהיל על הקבר ומכ"ש אי אמרי' שכבר כלתה שמירתו ולא אתאינן עלה אלא משום דחוזר ונעשה שומר מחדש א"כ בעי הגבה' ומשיכה מחדש להעשות שומר וקדמה לי' טומאה מ"מ צדקו דברי פר"מ כיון שהוא אבעי' בב"ק ק"ח ע"ב ככל מה דכ' ומפורש באר היטב בדברי פר"מ והיות כי הזמן יקר פה תהיה שביתת קולמסי וכי יבואו עוד דברי קדשו אלינו אענדם עטרה לראשי ואחתום בכל חותמי ברכות ממנו א"נ השש ועלז בשלותו ורב טובו יראה ציון בשובו. משה"ק סופר מפפד"מ.


HaimL
הודעות: 5340
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 878 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הקפת הראש אצל הספר

שליחה על ידי HaimL » 03 ספטמבר 2020, 07:21

לשאלת השואל, נראה מדבריו שהתיר דווקא ע"י מסרק, אך לא בכל דבר שאינו תער.

אבל, הוא לא היה חתנו של הגאון רעק"א זצ"ל? או שזה היה רק בזיווג שני, והתשובות נכתבו לפני כן (?)


פפפפ
הודעות: 340
הצטרף: 07 מאי 2020, 22:20
נתן תודה: 52 פעמים
קיבל תודה: 63 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הקפת הראש אצל הספר

שליחה על ידי פפפפ » 03 ספטמבר 2020, 09:10

הערשל כתב:
03 ספטמבר 2020, 00:47
לאחרונה רבו המעוררים על חשש איסור הקפת הראש כשמסתפר אצל מי שאינו בקי שעלול לגלח מקצת מקום הפאות.
אך צריך לדעת שהדבר אינו פשוט לאיסור דיעוי' בשו"ע שכ' שכל מקום זה של הפאות לא תיגע בו יד ועי' ביאור הגר"א שלדעת הרמב"ם האיסור הוא במי שאינו מניח מ' שערות, וכן משמע מעוד ראשונים שהאיסור הוא דווקא כשמשוה צדעיו לאחורי אזניו לגמרי, אך הסמ"ג נוקט שיש איסור כבר בב' שערות, וצריך להחמיר בזה משום ספק דאורייתא.
ספק נוסף ישנו שלדעת הרמב"ם האיסור הוא דווקא בתער, אך לדעת התוס' במספריים כעין תער ג"כ אסור. ומכונת תספורת אינה תער, אך גם בזה צריך להחמיר מספק.
ועי' בפתחי תשובה שהביא מתשובת חת"ס שגם להשיטות שיש איסור בב' שערות מ"מ במסרק אין איסור, וצריך לבדוק בדבריו אם סברתו שייכת להתיר בכל מה שאינו תער. ואשמח אם מאן דהו יוכל להעלות כאן את התשובה המלאה סי' קל"ט וק"מ.
כל מה שהותר במסר כיון שאינו מכוון לתלישת שערות אבל תספורת הרי הוא מכוון לקציצת שערותיו ופשוט שצריך להחמיר אפי' אם זה רק ספק דאורייתא 
אני לא מבין איך מעלים כאן צדדים בכלל בנושא
 

סמל אישי של משתמש

מכל מלמדי השכלתי
הודעות: 1587
הצטרף: 04 מאי 2018, 17:26
מיקום: בני ברק ישראל
נתן תודה: 293 פעמים
קיבל תודה: 549 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הקפת הראש אצל הספר

שליחה על ידי מכל מלמדי השכלתי » 03 ספטמבר 2020, 09:33

אחי ורעיי.
שימו נא לב שהחת"ס אמר שיש ספק ספיקא. והוסיף שיש ראיה מהתלמוד שאי אפשר למיחמר תרי חומרי.

מה שאומר שבעוד שבס"ס רגיל יש עדיין צד של חומרא. כאן אין שום צד שכזה.

מה שהעירו לגבי מסרק. שהאדם אינו מתכוון. יש כלל ידוע שבפס"ר אין חילוק בין אם מתכוון או לא. כי כיון שהתוצאה היא ודאית אין כאן חסרון בכוונה לעשותה.


דחד יומא
הודעות: 200
הצטרף: 09 יולי 2020, 23:44
נתן תודה: 36 פעמים
קיבל תודה: 35 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הקפת הראש אצל הספר

שליחה על ידי דחד יומא » 03 ספטמבר 2020, 09:40

HaimL כתב:
03 ספטמבר 2020, 07:21

אבל, הוא לא היה חתנו של הגאון רעק"א זצ"ל? או שזה היה רק בזיווג שני, והתשובות נכתבו לפני כן (?)
אכן הוא היה חתנו של רעק"א בזיווג שני, ויש כמה וכמה תשובות ביניהם עוד קודם לכן,
נישא לבת רעק"א בתחלית שנות תק"ע [אינני זוכר אם תקע"ב או תקע"ג].


בגדי חמודות
הודעות: 271
הצטרף: 23 יולי 2020, 13:56
נתן תודה: 9 פעמים
קיבל תודה: 51 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הקפת הראש אצל הספר

שליחה על ידי בגדי חמודות » 03 ספטמבר 2020, 11:22

יש להביא בכאן תוספת דברים.
לאחרונה התחילו להפיץ תעמולה אשר עליה חתומים כל הרבנים (נדמה לי שמכל גווני הקשת), ששיעור הפיאות הוא "גובה האוזן", ומסתמכים על תצלום של ציור של מרנא החזו"א, ועד כדי כך הגיעו הדברים שמעלים על אלו שמסורת בידם לא כך כאילו וכביכול ח"ו מסתפרים את הפיאות ועוברים חלילה על מצות דאורייתא.
וכאן הבן שואל, היתכן כזאת שישראל הלא למקרא תשובת החת"ס חזינן בשופי שאפשר להקל ולהסתפר כמקדמת דנא בלא שום חשש עד מקום האוזן ולא הגובה, זאת ועוד שגם הציור א"א לגבוה בוודאות שזה כוונת החז"א, וב"ה וב"ש שמעתי שלאחרונה יצא ספר מאחד הת"ח שבירושלים [נדמה לי הרב גודלבסקי] אשר מאריך להוכיח בהוכחות ברורות וסדורות דאי"צ להשאיר עד מקום גובה האוזן, כאז המסורת, אשר מימינו לא שמענו קודם לכן מי שהקפיד בזה.
והכל יבוא על מקומו בשלום, והאמת והשלום אהבו.


דרומאי
הודעות: 3353
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 771 פעמים
קיבל תודה: 685 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הקפת הראש אצל הספר

שליחה על ידי דרומאי » 03 ספטמבר 2020, 11:34

פפפפ כתב:
03 ספטמבר 2020, 09:10
הערשל כתב:
03 ספטמבר 2020, 00:47
לאחרונה רבו המעוררים על חשש איסור הקפת הראש כשמסתפר אצל מי שאינו בקי שעלול לגלח מקצת מקום הפאות.
אך צריך לדעת שהדבר אינו פשוט לאיסור דיעוי' בשו"ע שכ' שכל מקום זה של הפאות לא תיגע בו יד ועי' ביאור הגר"א שלדעת הרמב"ם האיסור הוא במי שאינו מניח מ' שערות, וכן משמע מעוד ראשונים שהאיסור הוא דווקא כשמשוה צדעיו לאחורי אזניו לגמרי, אך הסמ"ג נוקט שיש איסור כבר בב' שערות, וצריך להחמיר בזה משום ספק דאורייתא.
ספק נוסף ישנו שלדעת הרמב"ם האיסור הוא דווקא בתער, אך לדעת התוס' במספריים כעין תער ג"כ אסור. ומכונת תספורת אינה תער, אך גם בזה צריך להחמיר מספק.
ועי' בפתחי תשובה שהביא מתשובת חת"ס שגם להשיטות שיש איסור בב' שערות מ"מ במסרק אין איסור, וצריך לבדוק בדבריו אם סברתו שייכת להתיר בכל מה שאינו תער. ואשמח אם מאן דהו יוכל להעלות כאן את התשובה המלאה סי' קל"ט וק"מ.
כל מה שהותר במסר כיון שאינו מכוון לתלישת שערות אבל תספורת הרי הוא מכוון לקציצת שערותיו ופשוט שצריך להחמיר אפי' אם זה רק ספק דאורייתא 
אני לא מבין איך מעלים כאן צדדים בכלל בנושא

לא מובן מה החילוק אם מתכוון או לא, הרי הוה פ"ר בסירוק ואפ"ה מתיר החת"ס.
אלא דהחת"ס עצמו התיר רק בסירוק ולא במספריים כעין תער, ואף שהוא חושש לאסור כן גם בזקן ובהא לא קי"ל כוותיה, עכ"ז קשה להקל יותר ממה שהיקל החת"ס. ועוד ידוע דעת רעק"א דאף בסירוק אסור.
 


סופר המלך
הודעות: 285
הצטרף: 24 מרץ 2019, 01:21
קיבל תודה: 116 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הקפת הראש אצל הספר

שליחה על ידי סופר המלך » 03 ספטמבר 2020, 12:48

בגדי חמודות כתב:
03 ספטמבר 2020, 11:22
יש להביא בכאן תוספת דברים.
לאחרונה התחילו להפיץ תעמולה אשר עליה חתומים כל הרבנים (נדמה לי שמכל גווני הקשת), ששיעור הפיאות הוא "גובה האוזן", ומסתמכים על תצלום של ציור של מרנא החזו"א, ועד כדי כך הגיעו הדברים שמעלים על אלו שמסורת בידם לא כך כאילו וכביכול ח"ו מסתפרים את הפיאות ועוברים חלילה על מצות דאורייתא.
וכאן הבן שואל, היתכן כזאת שישראל הלא למקרא תשובת החת"ס חזינן בשופי שאפשר להקל ולהסתפר כמקדמת דנא בלא שום חשש עד מקום האוזן ולא הגובה, זאת ועוד שגם הציור א"א לגבוה בוודאות שזה כוונת החז"א, וב"ה וב"ש שמעתי שלאחרונה יצא ספר מאחד הת"ח שבירושלים [נדמה לי הרב גודלבסקי] אשר מאריך להוכיח בהוכחות ברורות וסדורות דאי"צ להשאיר עד מקום גובה האוזן, כאז המסורת, אשר מימינו לא שמענו קודם לכן מי שהקפיד בזה.
והכל יבוא על מקומו בשלום, והאמת והשלום אהבו.
אם אפשר פרטים יותר ברורים, מה מקורה של כל מסורת (אם יש דבר כזה), והיכן אפשר לראות הספר.
 


בגדי חמודות
הודעות: 271
הצטרף: 23 יולי 2020, 13:56
נתן תודה: 9 פעמים
קיבל תודה: 51 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הקפת הראש אצל הספר

שליחה על ידי בגדי חמודות » 03 ספטמבר 2020, 13:13

סופר המלך כתב:
03 ספטמבר 2020, 12:48
בגדי חמודות כתב:
03 ספטמבר 2020, 11:22
יש להביא בכאן תוספת דברים.
לאחרונה התחילו להפיץ תעמולה אשר עליה חתומים כל הרבנים (נדמה לי שמכל גווני הקשת), ששיעור הפיאות הוא "גובה האוזן", ומסתמכים על תצלום של ציור של מרנא החזו"א, ועד כדי כך הגיעו הדברים שמעלים על אלו שמסורת בידם לא כך כאילו וכביכול ח"ו מסתפרים את הפיאות ועוברים חלילה על מצות דאורייתא.
וכאן הבן שואל, היתכן כזאת שישראל הלא למקרא תשובת החת"ס חזינן בשופי שאפשר להקל ולהסתפר כמקדמת דנא בלא שום חשש עד מקום האוזן ולא הגובה, זאת ועוד שגם הציור א"א לגבוה בוודאות שזה כוונת החז"א, וב"ה וב"ש שמעתי שלאחרונה יצא ספר מאחד הת"ח שבירושלים [נדמה לי הרב גודלבסקי] אשר מאריך להוכיח בהוכחות ברורות וסדורות דאי"צ להשאיר עד מקום גובה האוזן, כאז המסורת, אשר מימינו לא שמענו קודם לכן מי שהקפיד בזה.
והכל יבוא על מקומו בשלום, והאמת והשלום אהבו.
אם אפשר פרטים יותר ברורים, מה מקורה של כל מסורת (אם יש דבר כזה), והיכן אפשר לראות הספר.
שאל אביך ויגדך, צא החוצא שאל את כל האנשים המבוגרים, בכל רחבי הארץ, ותראה שכולם נהגו רק עד האוזן
בקשר לספר ראיתי את זה פעם אחת, ואיני יודע היכן ניתן להשיגו, אך נדמה לי שקוראים לו הרב גודלבסקי ומשתייך לקהילת קהל חסידים בירושלים, ואפשר לברר שם.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “הלכה ומנהג”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 5 אורחים