האם אפשר לברך ברכה ראשונה על מזון שוודאי לא יוכל לברך ברכה אחרונה?

איש ווילנא

משתמש ותיק
אני מבין שהשאלה אם מותר לאכול אוכל שאינו יכול לברך עליו ברכה אחרונה
ועיין שו"ע או"ח קפב א. שלמאן דסבירא ליה שברכת המזון צריכה כוס
אין לו לאכול אלא אם כן יש לו כוס אבל אם אין לו כוס לא יאכל כי לא יוכל לברך על הכוס.
 

אין חכמה

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
אני מבין שהשאלה אם מותר לאכול אוכל שאינו יכול לברך עליו ברכה אחרונה
ועיין שו"ע או"ח קפב א. שלמאן דסבירא ליה שברכת המזון צריכה כוס
אין לו לאכול אלא אם כן יש לו כוס אבל אם אין לו כוס לא יאכל כי לא יוכל לברך על הכוס.

לא דמי כ"כ כיון שכאן יהיה פטור מן המצוות באותו הזמן
 

מה אדבר

משתמש ותיק
כיון דהמחייב של ברכה אחרונה הוא "כשהוא שבע מברך" (ברכות לה.) א"כ כל עוד לא אכל שום דבר לא ימנע אותו מלאכול.
ואח"כ הוי אונס.
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
אין חכמה אמר:
איש ווילנא אמר:
אני מבין שהשאלה אם מותר לאכול אוכל שאינו יכול לברך עליו ברכה אחרונה
ועיין שו"ע או"ח קפב א. שלמאן דסבירא ליה שברכת המזון צריכה כוס
אין לו לאכול אלא אם כן יש לו כוס אבל אם אין לו כוס לא יאכל כי לא יוכל לברך על הכוס.

לא דמי כ"כ כיון שכאן יהיה פטור מן המצוות באותו הזמן

אבל מה החילוק בין פטור מכלל המצוות לבין פטור ממצווה אחת מפני אונס? בשניהם התורה פטרה
 

אין חכמה

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
אין חכמה אמר:
איש ווילנא אמר:
אני מבין שהשאלה אם מותר לאכול אוכל שאינו יכול לברך עליו ברכה אחרונה
ועיין שו"ע או"ח קפב א. שלמאן דסבירא ליה שברכת המזון צריכה כוס
אין לו לאכול אלא אם כן יש לו כוס אבל אם אין לו כוס לא יאכל כי לא יוכל לברך על הכוס.

לא דמי כ"כ כיון שכאן יהיה פטור מן המצוות באותו הזמן

אבל מה החילוק בין פטור מכלל המצוות לבין פטור ממצווה אחת מפני אונס? בשניהם התורה פטרה
אונס אינו פטור גמור
אלא בנסיבות אלו לא נחשב פושע
אבל אדם צריך להיזהר שלא להיכנס למצבי אונס
משא"כ מת אינו מצווה כלל ואין כלפיו את המצווה הזאת
ואינו נחשב כעובר העברה כלל 
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
אליהו52 אמר:
אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו...
וכי טריפה שאינו יכול לחיות י"ב חודש, והוא עומד ביום האחרון של סיום הי"ב חודש, האם מותר לו לסמוך לעשות מעשה לקולא, (כגון להחשיך על התחום בשבת כדי לעשות מצוה אחר השבת), על סמך "אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו..." שהוא יחיה גם מחר?
לכאורה מאמר זה לא נאמר לגבי התנהגות של הלכה לקולא אלא על תפילה וביטחון וכו'. ולענייני הלכה הולכים לפי מה שנתברר בדרכי הטבע והרפואה.
 

אליהו52

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
אליהו52 אמר:
אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו...
וכי טריפה שאינו יכול לחיות י"ב חודש, והוא עומד ביום האחרון של סיום הי"ב חודש, האם מותר לו לסמוך לעשות מעשה לקולא, (כגון להחשיך על התחום בשבת כדי לעשות מצוה אחר השבת), על סמך "אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו..." שהוא יחיה גם מחר?
לכאורה מאמר זה לא נאמר לגבי התנהגות של הלכה לקולא אלא על תפילה וביטחון וכו'. ולענייני הלכה הולכים לפי מה שנתברר בדרכי הטבע והרפואה.

וכי אם היום אחרי הי"ב חודש יהיה יו"ט ראשון של סוכות הוא לא יקנה ארבעת המינים?
ודאי שיקנה, כיון שיש לו חיוב להתכונן למצוה שהוא חייב בה, כך גם לברך עכשיו הוא צריך, ואם ימות ימות, אבל אין לו לחשוב שזה יקרה
 

אליהו52

משתמש ותיק
ןמנין לך שלקולא זה אחרת
האם מי שמסתיים ה"שנה" שלו דקה אחרי הנץ של ר"ה לא יתקע כי לא ישלים את המצוה ונמצא שסתם תקע ביו"ט, ואל תשיבני שזה רק דרבנן כי תצטרך מקור לכל החילוקי חילוקים מכאן ועד סוף הדורות שנוכל להוקים.
בפשטות הייתי אומר שכן הוא יכו להחשיך על התחום ומה שאולי יקרה לו אחר השבת אין זה סותר שעצם המעשה עצמו מותר
 

טוביה פריד

משתמש ותיק
נראה דנידו''ד דומה למסטיק.
האם האוכלו יהיה חייב בברכה ראשונה.
ואחרוני זמנינו דנו לדמותו למוצץ שורש שיש בו טעם (לאקרי''ץ בלע''ז) הביאם המשנ''ב סימן ר"ב ס''ק עו. שחייב בברכה ה''נ דיהיה חייב, ולא דנו מצד שאינו חייב בברכה אחרונה לפטור ש''מ שחייב.

ויש לחלק כי כאן יכול לברך ברכה אחרונה רק אסור מצד שלא אכל כדי אכילת פרס, ושם אינו בעולם.
ומצד כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו והייינו שיכול לאכול נורמלי רק נמנע -לכן חייב לברך אבל שם שלא יוכל לברך יפ''י דבריך. אולי יש צד לפטור


נ.ב. שאלה היכן מצינו שברכה ראשונה תליא בברכה האחרונה וזה גורם לזה.
אדרבה מהא דברכהמ''ז וברכה ''המוציא'' דרבנן חזינן איפכא. דלא תליא הא בהא אע''ג דזה גורם לזה.
כנ''ל (כ'ך נ'ראה ל'י)
 

בנחת נשמעים

משתמש ותיק
אני מבין שהשאלה אם מותר לאכול אוכל שאינו יכול לברך עליו ברכה אחרונה
ועיין שו"ע או"ח קפב א. שלמאן דסבירא ליה שברכת המזון צריכה כוס
אין לו לאכול אלא אם כן יש לו כוס אבל אם אין לו כוס לא יאכל כי לא יוכל לברך על הכוס.

אמנם במ"ב שם בשם המג"א והגר"א דמותר לאכול.

וראה במג"א שם הטעם ודון מינה ואוקי באתרין:

1674736554204.png
 

בנחת נשמעים

משתמש ותיק
האם אפשר לברך ברכה ראשונה על מזון שוודאי לא יוכל לברך ברכה אחרונה?
כגון לפני ניתוח, או שיודע שהולך למות?
בפשטות תליא בפלוגתת המחבר ומג"א בהודעתי הסמוכה.

ואפילו לגבי ברכה ראשונה יל"ד דבאנוס מותר לאכול בלא ברכה.
ולפו"ר יש בזה סתירה במ"ב סי' ס"ב דבסק"ח כתב בשם הט"ז שמי שצמא בלילה שא"א לו ליטול ולברך יהרהר הברכה בלבו ודיו מחמת אונסו ובשם המטה יהודה שחלק על הט"ז משום שלא מיקרי אונס, ע"ש, ומשמע דעכ"פ באונס גמור לכו"ע פטור.
מאידך בביה"ל שם (ד"ה שלא) כתב לגבי השותים במרחץ בלא ברכה דאסור לעשות כן, חדא דיכול ליצא חוץ למרחץ לברך אבל גם בלא"ה לא שייך כאן אונס משום דאכילה בלא ברכה איסורא היא ולא מצוה, ע"ש, הרי שאונס אינו פוטר מברכה.
 

תיבת גמא

משתמש ותיק
אני מבין שהשאלה אם מותר לאכול אוכל שאינו יכול לברך עליו ברכה אחרונה
ועיין שו"ע או"ח קפב א. שלמאן דסבירא ליה שברכת המזון צריכה כוס
אין לו לאכול אלא אם כן יש לו כוס אבל אם אין לו כוס לא יאכל כי לא יוכל לברך על הכוס.
ושם... אם הוא מצפה, ואפשר שיהיה לו.( ומשמע דוקא אם מצפה)

ושם...אפילו אם צריך לעבור זמן אכילה אחת.(ומשמע ולא ב סעודות)
 

תיבת גמא

משתמש ותיק
מאידך בביה"ל שם (ד"ה שלא) כתב לגבי השותים במרחץ בלא ברכה דאסור לעשות כן, חדא דיכול ליצא חוץ למרחץ לברך אבל גם בלא"ה לא שייך כאן אונס משום דאכילה בלא ברכה איסורא היא ולא מצוה, ע"ש, הרי שאונס אינו פוטר מברכה
אף לצד זה דהביאוה'ל הא מיירי בברכה ראשונה, אבל גבי ברכה'מ ( ברכה אחרונה) הרי בשעת האכילה אין שום איסור, ואח'כ שוב אונס..
ואעיקרא סברא זו דהביאו'הל, יעויין בשו'ת יבי'א ח'ד ד כו, מה שהעיר בזה..
(אגב בביאו'הל הנ'לנסמך מדי' המג'א סי' יג - מקופיא לא ראיתי הקשר, ואשמח מי שיחכימני..)
 

טרייטל

משתמש ותיק
יסוד השאלה הי אמורה לנניות לכאו' היא ברכה ראשונה מחייבת ברכה אחרונה
או שדלמא שלא הויה אלא ברכה ראשונה אדם מחויב ומה יהיה עם ברכה אחרונה נראה בסוף.
 

בנחת נשמעים

משתמש ותיק
אף לצד זה דהביאוה'ל הא מיירי בברכה ראשונה, אבל גבי ברכה'מ ( ברכה אחרונה) הרי בשעת האכילה אין שום איסור, ואח'כ שוב אונס..
ואעיקרא סברא זו דהביאו'הל, יעויין בשו'ת יבי'א ח'ד ד כו, מה שהעיר בזה..
(אגב בביאו'הל הנ'לנסמך מדי' המג'א סי' יג - מקופיא לא ראיתי הקשר, ואשמח מי שיחכימני..)
הסברא כדבריך שחסרון ברכה אחרונה אינה נותנת גדר איסור בהאכילה, אך אינו מוכרח דיש לומר שבלא ברכה למפרע עבד איסורא.

ולמעשה נחלקו הט"ז והפמ"ג אי ברכה אחרונה ג"כ יסודה משום אסור ליהנות מן העוה"ז, ראה בסי' רי"ב ט"ז סק"ז ופמ"ג במשב"ז שם.
 

ההוא סבא

משתמש רגיל
אאל"ט דנו בזה הגרי"ש והגרנ"ק גבי ספירת העומר
ואין ספרים תח''י
ויבאו הבקיאים..
 
חלק עליון תַחתִית